אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל · ז. חרין אדם על הבגדים
אָדָם שֶׁלּוֹמֵד לְהוֹדוֹת, הַאִם כָּל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ מִשְׁתַּנִּים בְּעִקְּבוֹת כָּךְ?
בְּוַדַּאי! כְּשֶׁאָדָם מִתְרַגֵּל לְהוֹדוֹת עַל כָּל דָּבָר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא הוֹפֵךְ לִהְיוֹת אִישׁ שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר. כְּשֶׁאַתָּה מִתְרַגֵּל לְהוֹדוֹת עַל כָּל פְּרָט, וְהַחַיִּים הֲרֵי מְלֵאִים בְּכָךְ, כְּמוֹ שֶׁהִתְחַלְנוּ לְפָרֵט, אַתָּה הוֹפֵךְ לְמִילְיוֹנֵר. לֹא פָּחוֹת! אָדָם שֶׁבְּכָל רֶגַע מוֹצֵא שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל מָה לְהוֹדוֹת - אֵין מְאֻשָּׁר מִמֶּנּוּ בַּיְקוּם.
בָּחוּר צָעִיר יַחְשֹׁב: הַאִם הוֹדֵיתִי פַּעַם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֶעֱנִיק לִי אַבָּא, אִמָּא, מִטָּה, שְׂמִיכָה, כָּרִית... אֵלּוּ דְּבָרִים פְּשׁוּטִים, שֶׁבִּגְלַל אִי שִׂימַת לֵב לֹא מוֹדִים עֲלֵיהֶם וַחֲבָל.
סִפֵּר לִי מְנַהֵל חֵידֶר יָדוּעַ בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁלְּאַחַר שֶׁשָּׁמַע אֶת דְּרָשָׁתִי עַל אוֹדוֹת הַנְּחִיצוּת בַּהוֹדָאָה, הָפַךְ לְאִישׁ אַחֵר: "לָמַדְתִּי לְהֵעָצֵר וּלְהוֹדוֹת עַל כָּל דָּבָר. בִּתְחִלָּה חָשְׁבָה אִשְׁתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ אֵרַע לִי, אַךְ עִם הַזְּמַן לָמְדָה שֶׁזֶּה אֲמִתִּי, וְגַם הִיא עַצְמָהּ לָמְדָה לְהוֹדוֹת. מִטִּבְעִי אֲנִי כַּעֲסָן, וּבְאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁשַּׁבְתִּי הַבַּיְתָה לְאַחַר יוֹם קָשֶׁה מְאֹד, זָחֲלָה לִקְרָאתִי בִּתִּי בַּת הַשָּׁנָה וָחֵצִי, וְלֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ הִיא גָּרְמָה שֶׁחְרֵין אָדֹם נִשְׁפַּךְ עָלַי. בְּיָמִים כְּתִקּוּנָם עָדִיף שֶׁלֹּא אֹמַר אֵיךְ הָיִיתִי מֵגִיב... אַךְ לְאַחַר שֶׁשָּׁמַעְתִּי אוֹתְךָ, עָשִׂיתִי דָּבָר אֶחָד: הֵרַמְתִּי אֶת הַיַּלְדָּה לַגֹּבַהּ וְאָמַרְתִּי: יוֹצְרִי וּבוֹרְאִי יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ שֶׁבַח וְהוֹדָיָה עַל שֶׁיְּצוּרָה כָּזֹאת מִסְתּוֹבֶבֶת בְּבֵיתִי, כִּי אֲנָשִׁים רַבִּים הָיוּ רוֹצִים תִּינֹקֶת שֶׁמַּתִּיזָה חְרֵין עַל הַבְּגָדִים"...
כְּשֶׁיֵּשׁ הַכָּרַת הַטּוֹב, הַדָּבָר הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר הוֹפֵךְ לִהְיוֹת הַדָּבָר הַמָּתוֹק בְּיוֹתֵר...
הַ'שְּׂפַת אֱמֶת' שׁוֹאֵל: חֲזַ"ל דָּרְשׁוּ "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה" - אוֹרָה זוֹ תּוֹרָה, שָׂשׂוֹן זֶה מִילָה וְכוּ'. מַדּוּעַ לֹא כָּתוּב בַּמְּגִלָּה בְּפֵרוּשׁ: לַיְּהוּדִים הָיְתָה תּוֹרָה וּמִילָה וְכוּ'. לְהוֹרוֹת, שֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא שֶׁהֵם עַצְמָם גִּלּוּ אֶת חִבַּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. גַּם קֹדֶם הָיְתָה תּוֹרָה, אֲבָל עַל יְדֵי הַגִּלּוּי הַזֶּה, נִפְתַּח לִבָּם לְהַכִּיר שֶׁהָאוֹר שֶׁל הַחַיִּים זֶה הַתּוֹרָה, כִּי הַגִּלּוּי הָאֱלֹקִי שֶׁהָיָה - הֵבִיא לִידֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשִׂמְחָה.
אַתָּה מֵבִין מֶה הָיָה כָּאן? הַנֵּס הֶעָצוּם שֶׁנַּעֲשָׂה עִמָּם, הֵבִיא אוֹתָם לַהַכָּרָה שֶׁאֵין טוֹב בָּעוֹלָם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַקֶּשֶׁר עִם בּוֹרֵא הָעוֹלָם. זֶה הַדָּבָר הַנִּפְלָא בְּיוֹתֵר עֲלֵי אֲדָמוֹת. מְחַדֵּד לָנוּ הַ'שְּׂפַת אֱמֶת', שֶׁכַּאֲשֶׁר חַיִּים כָּךְ וּמַבִּיטִים עַל הַחַיִּים בָּאוֹר שֶׁל הָאֱמוּנָה, מְקַבְּלִים לְפֶתַע הַכָּרָה חֲדָשָׁה, וְרוֹאִים אֶת הָאוֹר שֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת.