אור ברסלב
חי באמונה ה - כל עכבה לטובה 29. עצה למתינות - לדון לכף זכות › ח. מַעֲשֶׂה נוֹרָא מֵחֹסֶר זְהִירוּת לָדוּן לְכַף זְכוּת

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

29. עצה למתינות - לדון לכף זכות · ח. מַעֲשֶׂה נוֹרָא מֵחֹסֶר זְהִירוּת לָדוּן לְכַף זְכוּת

ז. כַּף זְכוּת - עַד הֵיכָן

הַגָּאוֹן הַנּוֹדָע, רַבִּי שְׁמוּאֵל שְׁטְרַאשׁוֹן זַצַ"ל, מִגְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה הַמְפֻרְסָמִים שֶׁבְּוִילְנָא, הַנּוֹדָע בִּמְיֻחָד מֵחִבּוּרָיו "הַגָּהוֹת הָרַשַׁ"שׁ" עַל הַמִּשְׁנָיוֹת וְעַל כָּל הַשַּׁ"ס וְעוֹד סְפָרִים, הָיָה גָּאוֹן עָצוּם בָּקִי בְּכָל חַדְרֵי תּוֹרָה, וְהָיָה יָדוּעַ גַּם כְּעַסְקָן גָּדוֹל בְּצָרְכֵי צִבּוּר. מְנַהֵל הָיָה בֵּין הַשְּׁאָר "קֻפַּת גְּמִילוּת חֶסֶד לְנִזְקָקִים", הַגְּמָ"ח הָיָה מְנֹהָל בְּקַפְּדָנוּת, מִתּוֹךְ חֲשָׁשׁ, שֶׁבְּלָאו הָכֵי עָלוּל כָּל הַקֶּרֶן לְהִתְפּוֹרֵר בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן.

קָרָה פַּעַם שֶׁיְּהוּדִי פָּשׁוּט לָקַח אֶצְלוֹ 100 רוּבָּל הַלְוָאָה מִקֻּפַּת הַגְּמָ"ח, עַל תְּנַאי לְפָרְעוֹ תּוֹךְ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים. וַיְהִי הַיּוֹם, כַּעֲבֹר זְמַן זֶה וְהִגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן, בָּא הַלּוֹוֶה לְבֵיתוֹ שֶׁל הָרַשַׁ"שׁ, אַךְ מִשֶּׁלֹּא פְּגָשׁוֹ שָׁם, הָלַךְ לְבֵית מִדְרָשׁוֹ, מָקוֹם שֶׁיָּשַׁב וְעָסַק בַּתּוֹרָה. בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס הַלָּה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, יָשַׁב הָרַשַׁ"שׁ שָׁקוּעַ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּגְּמָרָא שֶׁלְּפָנָיו, מִבְּלִי שֶׁיִּתֵּן לִבּוֹ מִי בָּא וּמִי יוֹצֵא. הַיְּהוּדִי נִגַּשׁ אֵלָיו, וְהִנִּיחַ לְפָנָיו עַל הַגְּמָרָא שְׁטָר בֶּן מֵאָה רוּבָּל, בְּאָמְרוֹ שֶׁזֶּה עֲבוּר פִּרְעוֹן הַחוֹב. הָרַשַׁ"שׁ בִּהְיוֹתוֹ שָׁקוּעַ בְּלִמּוּדוֹ, נִעְנַע בְּרֹאשׁוֹ, וְהַלָּה קִבֵּל אֶת זֶה כְּרֶמֶז שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר, וְיָצָא וְהָלַךְ לוֹ.

אֲבָל הָאֱמֶת הָיְתָה, שֶׁהָרַשַׁ"שׁ כְּלָל לֹא שָׂם לֵב עַל זֶה, בִּהְיוֹתוֹ שָׁקוּעַ כָּלִיל בְּלִמּוּדוֹ. וַיְהִי כְּסַיְּמוֹ אֶת סֵדֶר לִמּוּדוֹ, סָגַר אֶת הַגְּמָרָא בְּיַחַד עִם שְׁטָר בֶּן הַמֵּאָה רוּבָּל, הִכְנִיס אוֹתָהּ לָאָרוֹן וּפָנָה לְבֵיתוֹ.

הָרַשַׁ"שׁ, כְּמִנְהָגוֹ, הָיָה בּוֹחֵן בְּכָל יוֹם אֶת רְשִׁימַת הַלּוֹוִים, וּבְהַגִּיעַ מַבַּט עֵינָיו לִשְׁמוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי הַלָּז, רָאָה שֶׁעֲדַיִן לֹא פָּרַע אֶת חוֹבוֹ, אֲבָל הוּא עָמַד וְהִמְתִּין לוֹ עוֹד מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת, וְשָׁלַח לְהוֹדִיעוֹ שֶׁיִּפְרַע אֶת חוֹבוֹ. הַלָּה בָּא וְטָעַן - "הֲלֹא הֶחֱזַרְתִּי לִכְבוֹד הָרַב אֶת הַחוֹב בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּיוֹם הַפֵּרָעוֹן". הָרַשַׁ"שׁ חָשַׁב שֶׁהַלָּה מְשַׁקֵּר, וּבַחֲשָׁשׁוֹ עַל גְּזֵלַת כַּסְפֵּי צִבּוּר, הִזְמִינוֹ לְדִין תּוֹרָה.

כָּל הָעִיר הָמְתָה מֵהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁיְּהוּדִי פָּשׁוּט זֶה אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לְשַׁקֵּר, וְלֹא עוֹד הוּא מְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה. וְהַיְּהוּדִי הַזֶּה אֲשֶׁר נֶחְשַׁד לַשָּׁוְא, סָבַל עָגְמַת נֶפֶשׁ וּבוּשָׁה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה נִקְלָע. הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כָּךְ, שֶׁבְּנוֹ - אֲשֶׁר הִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד בְּמַעֲשֵׂה אָבִיו - נֶאֱלַץ לַעֲזֹב אֶת הָעִיר וִילְנָא וְלַעֲקֹר לְעִיר אַחֶרֶת, לְבַל יִסְפֹּג עֶלְבּוֹנוֹת עֵקֶב "פִּשְׁעוֹ" שֶׁל אָבִיו. וַיְהִי הַיּוֹם וְהָרַשַׁ"שׁ הָיָה צָרִיךְ לְעַיֵּן בִּגְמָרָא זוֹ, שֶׁלָּמַד בָּהּ אָז, וְהִנֵּה לְפֶתַע מוֹצֵא הוּא אֶת הַמֵּאָה רוּבָּל אֲשֶׁר פָּרַע לוֹ הַיְּהוּדִי הַזֶּה בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. הַגָּאוֹן חָשׁ עַצְמוֹ אָשֵׁם מְאֹד בְּכָל הַצַּעַר וְעָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִגְרַם לַיְּהוּדִי הַלָּז.

מִיָּד שָׁלַח הַגָּאוֹן לְהַזְמִינוֹ אֵלָיו, וְאָמַר לוֹ: אֱמֹר נָא לִי, בַּמָּה אוּכַל לְפַיֶּסְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁנִגְרַם לְךָ, אֲנִי כַּמּוּבָן אֲבַקֵּשׁ מְחִילָה מֵאִתְּךָ בִּפְנֵי עַם וְעֵדָה לְמַעַן יֵדַע אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה.

עָנָה לוֹ הַיְּהוּדִי: מַה תּוֹעִיל בַּקָּשַׁת מְחִילָה, הַקָּהָל לֹא יַאֲמִין, בְּחָשְׁבוֹ שֶׁפִּיּוּסְךָ נַעֲשֶׂה רַק לְהַצִּילֵנִי מִבּוּשָׁה, וַאֲנִי אֶשָּׁאֵר בְּעֵינֵיהֶם אוֹתוֹ שַׁקְרָן, וְגַם בְּנִי הַבָּחוּר עָזַב אֶת הָעִיר מֵרֹב הַבּוּשָׁה, וּמַה תּוֹעִיל בְּזֶה בַּקָּשַׁת הַמְּחִילָה?!

הַגָּאוֹן הָרַשַׁ"שׁ שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים, וּפָנָה לְפֶתַע אֵלָיו וְהִגִּיד לוֹ: שְׁלַח נָא לְהָבִיא אֶת בִּנְךָ שֶׁעָזַב אֶת הָעִיר אֵלַי, וַאֲנִי אֶקָּחֵהוּ לְחָתָן לְבִתִּי, בְּזֶה אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהָעִיר תֵּדַע שֶׁאַתָּה נָקִי וְיָשָׁר.

הָאָב הַמֻּפְתָּע עָשָׂה כְּמִצְוַת הָרַב, וְאָמְנָם לְאַחַר מִסְפַּר יָמִים הִתְקַיְּמָה מְסִבַּת אֵרוּסִין, וְנִכְתְּבוּ "תְּנָאִים" בֵּין שְׁנֵי מְחֻתָּנִים - הַגָּאוֹן הָרַשַׁ"שׁ וְאוֹתוֹ יְהוּדִי. ("ילקוט אהבת ישראל")

לָמַדְנוּ מִמַּעֲשֶׂה זֶה ב' דְּבָרִים:

א: יֵשׁ לְלַמֵּד זְכוּת עַל כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי יְהוּדִי זֶה פָּרַע חוֹבוֹ לָרַב, וּבְכָל זֹאת טָעוּ בּוֹ וְחָשְׁדוּ בּוֹ שֶׁרָשָׁע הוּא.

ב: הַמְצַעֵר אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, חַיָּב לְחַפֵּשׂ כָּל דֶּרֶךְ לְפַיְּסוֹ, עַד שֶׁיִּמְחֹל לוֹ מְחִילָה גְּמוּרָה וּכְבוֹדוֹ יָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ.

תוכן העניינים

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה