29. עצה למתינות - לדון לכף זכות
וּכְמוֹ כֵן עוֹד מֵהֶעְדֵּר הַמְּתִינוּת שֶׁתּוֹצְאוֹתֶיהָ הַפַּחְזָנוּת, מְמַהֵר הָאָדָם לָדוּן לְכַף חוֹבָה אֶת כָּל אֲשֶׁר יִרְאוּ עֵינָיו, וּמְמַהֵר לִשְׁפֹּט לְפִי מַרְאֵה עֵינָיו וְלָדוּן לְחוֹבָה גַּם אָדָם יָשָׁר וְנָקִי, וּמִכָּךְ בָּא לְשִׂנְאָה וּלְזִלְזוּל בִּכְבוֹד הַבְּרִיּוֹת.
וְחָשׁוּב לְהַבְהִיר בְּבֵאוּר מִצְוָה זוֹ, כִּי לָאָדָם נִדְמֶה שֶׁמִּצְוָה זוֹ לָדוּן לְכַף זְכוּת הִיא לִכְאוֹרָה לְעַקֵּם אֶת הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר וְלִשְׁפֹּט אֶת חֲבֵרוֹ בְּצֶדֶק וּלְזַכּוֹתוֹ עַל אַף מַעֲשֵׂהוּ הַקְּלוֹקֵל, וּבֶאֱמֶת הַיּוֹתֵר נָכוֹן הוּא שֶׁשִּׂכְלֵנוּ הוּא הֶעָקֹם, וְלָכֵן רוֹאֶה בְּדֶרֶךְ כְּלָל חוֹבָה, וְהַתּוֹרָה מְצַוָּה עָלֵינוּ לְיַשְּׁרוֹ וּלְהִתְרַגֵּל לִרְאוֹת טוֹב, וְכַיָּדוּעַ שֶׁמִּצְוָה זוֹ נִתָּן לְקַיְּמָהּ בְּדֶרֶךְ שֶׁל הֶרְגֵּל, דְּהַיְנוּ שֶׁהַמַּרְגִּיל עַצְמוֹ לִמְצֹא זְכוּת בַּחֲבֵרוֹ נַעֲשֶׂה לוֹ זֶה כְּטֶבַע.
וּלְהַלָּן כַּמָּה קְטָעִים מֵעִנְיָן חָשׁוּב זֶה לָדוּן לְכַף זְכוּת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג מִדָּה זוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי מְתִינוּת.
א. הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לְסַלֵּק הַשִּׂנְאָה - לָדוּן לְכַף זְכוּת
מִצְוַת עֲשֵׂה מֵהַתּוֹרָה לָדוּן אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְכַף זְכוּת, וְלֹא יְפָרֵשׁ מַעֲשָׂיו וּדְבָרָיו אֶלָּא לְטוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, טו): "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ". (ספר המצוות קעז)
וּמִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ גּוֹרֶמֶת לְקִיּוּמָהּ שֶׁל כָּל תּוֹרַת בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁמַּטֶּה מִשְׁפַּט חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת גּוֹרֵם שֶׁיֹּאהֲבֵהוּ, וְלֹא יַעֲבֹר עַל "לֹא תִשְׂנָא" וְ"לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר" וּשְׁאָר מִצְווֹת, וְהִיא הַסִּבָּה לִהְיוֹת בֵּין אֲנָשִׁים שָׁלוֹם וְרֵעוּת. (איש ורעהו)
ב. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה - לָדוּן לְכַף זְכוּת
כָּתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה, כִּי תִּרְאֶה אָדָם אֲשֶׁר יְדַבֵּר דָּבָר אוֹ יַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה, וְיֵשׁ לִשְׁפֹּט דְּבָרוֹ וּמַעֲשֵׂהוּ לְצַד חוֹבָה וּלְצַד הַזְּכוּת, אִם הָאִישׁ הוּא יְרֵא אֱלֹקִים, נִתְחַיַּבְתָּ לָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת עַל דֶּרֶךְ אֱמֶת, גַּם כִּי יִהְיֶה הַדָּבָר קָרוֹב וְנוֹטֶה יוֹתֵר אֵצֶל הַדַּעַת לְכַף חוֹבָה.
וְאִם הוּא מִן הַבֵּינוֹנִים, אֲשֶׁר יִזָּהֲרוּ מִן הַחֵטְא וּפְעָמִים יִכָּשְׁלוּ בּוֹ, יֵשׁ עָלֶיךָ לְהַטּוֹת הַסָּפֵק וּלְהַכְרִיעוֹ לְכַף הַזְּכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קכז:): הַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת הַמָּקוֹם יְדִינוֹ לְכַף זְכוּת, וְהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ". וְאִם הַדָּבָר נוֹטֶה לְכַף חוֹבָה, יִהְיֶה הַדָּבָר אֶצְלְךָ כְּמוֹ סָפֵק, וְאַל תַּכְרִיעֵהוּ לְכַף חוֹבָה.
וְאִם הָאִישׁ הַהוּא רֹב מַעֲשָׂיו לְרֹעַ, אוֹ בְּחַנְתּוֹ כִּי אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בִּלְבָבוֹ, תַּכְרִיעַ מַעֲשָׂיו וּדְבָרָיו לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְכוּ'. (שערי תשובה)
וְאִם הוּא אִישׁ שֶׁלֹּא תֵּדָעֵהוּ וְאֵינְךָ מַכִּירוֹ, וְהַמַּעֲשֶׂה בִּלְתִּי מֻכְרָע לְאֶחָד מִשְּׁנֵי הַקְּצָווֹת, צָרִיךְ בְּדֶרֶךְ הַחֲסִידוּת לָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת. (פיהמ"ש להרמב"ם)
ג. הַדָּן לְכַף זְכוּת - מֵקֵל צַעַר הַשְּׁכִינָה
כָּתַב רַבֵּנוּ הַחִידָ"א זַצַ"ל: אֶפְשָׁר לוֹמַר בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, דְּשָׁמַעְתִּי מִפֶּה קָדוֹשׁ, הָרַב הַמֻּפְלָא עִיר וְקַדִּישׁ כְּבוֹד מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי חַיִּים בֶּן עָטָר זַ"ל, מַעֲשֶׂה בְּחָכָם אֶחָד שֶׁבִּזָּהוּ עָשִׁיר אֶחָד וּמָחַל לוֹ תֵּכֶף, וְטַעֲמָא טְעִים, דְּאָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ דְּחֶטְאוֹי דְּבַר נַשׁ מַכְבִּידִין גַּדְפָהָא דִּשְׁכִינְתָּא, וְאִם כֵּן, אִם אֵינִי מוֹחֵל לוֹ - יֵשׁ לוֹ עָווֹן, וְחַס וְחָלִילָה יֵשׁ סֶרֶךְ צַעַר לַשְּׁכִינָה, וְאִם אֲנִי מוֹחֵל לוֹ - לֹא נִשְׁאָר עָוֹן זֶה, וַאֲנִי מֵקֵל בְּצַעַר הַשְּׁכִינָה. אֵלּוּ דִּבְרֵי פִּי חָכָם חֵן, וְזֶה חֲסִידוּת.
וּמִמֶּנּוּ נִלְמַד, דְּאִם יֵשׁ לָדוּן לַחֲבֵרוֹ לְחוֹבָה - אִם דָּנוֹ לְחוֹבָה הוּא עָשָׂה עָווֹן וְיֵשׁ צַעַר לַשְּׁכִינָה. וְאִם דָּנוֹ לְכַף זְכוּת - אִם כֵּן לֹא חָטָא - וּמֵקֵל צַעַר מֵהַשְּׁכִינָה. וְעוֹד, שֶׁאִם בֶּאֱמֶת לֹא חָטָא וְהוּא דָּנוֹ לְחוֹבָה - הוּא חוֹטֵא, וְהוּא עַצְמוֹ גּוֹרֵם צַעַר לַשְּׁכִינָה. וּכְבָר כָּתַבְנוּ בַּעֲנִיּוּתֵנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, דְּהַרְבֵּה תּוֹעֶלֶת מַגִּיעַ כְּשֶׁאָדָם מֵלִיץ טוֹב בְּעַד חֲבֵרוֹ, שֶׁגּוֹרֵם לִסְתֹּם פִּי הַמְקַטְרְגִים לְמַעְלָה וּמַגְבִּיר הָרַחֲמִים.
וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה רֶמֶז "בְּצֶדֶק", שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּקְרֵאת צֶדֶק. "תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ", שֶׁתָּדִין חֲבֵרְךָ לְכַף זְכוּת, כִּי בְּזֶה אַתָּה מֵקֵל בְּצַעַר הַשְּׁכִינָה כִּבְיָכוֹל, חַס וְחָלִילָה, בְּאֹפֶן שֶׁכַּאֲשֶׁר תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ, תֵּן דַּעְתְּךָ בַּשְּׁכִינָה, וְתָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת. (מראית העין)
ד. הַחוֹרֵץ מִשְׁפַּט חֲבֵרוֹ לְחוֹבָה - חוֹרֵץ בְּזֶה אֶת מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל עַצְמוֹ לְחוֹבָה
שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁאֵין נִגְזָר עַל אָדָם שׁוּם גְּזַר דִּין אֶלָּא אִם כֵּן הוּא פּוֹסֵק בְּעַצְמוֹ כֵּן. וְהָעִנְיָן, כִּי בְּוַדַּאי אִם יִשְׁאֲלוּ לוֹ בְּפֵרוּשׁ לַחֲרֹץ דִּין עַל עַצְמוֹ, בְּוַדַּאי יַכְחִישׁ וְיֹאמַר שֶׁאֵין הַדִּין כֵּן, וְיַהֲפֹךְ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל עַצְמוֹ, וְלָכֵן מַרְאִין לוֹ אָדָם שֶׁעָשָׂה אֵיזֶה עֲבֵרָה מֵעֵין מְלַאכְתּוֹ - מְלֶאכֶת עֲבֵרָה שֶׁלּוֹ - וְהוּא פּוֹסֵק עָלָיו אֶת הַדִּין בְּאֹפֶן חָפְשִׁי, וּבְזֶה לְמַעֲשֶׂה חוֹרֵץ אֶת דִּינוֹ עַצְמוֹ שֶׁעָשָׂה אַף הוּא כְּעֵין אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וּכְעֵין שֶׁמָּצָאנוּ בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם "בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא" וְכוּ', וְסִפֵּר לוֹ מַעֲשֵׂה הָאוֹרֵחַ (ש"ב יב, ה - ו), עָנָה וְאָמַר: "חַי ה' וְכוּ', וְאֶת הַכִּבְשָׂה וְכוּ'", אֲזַי נִפְסַק הַדִּין עַל דָּוִד כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיו.
וְלָכֵן צִוּוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבועות ל') "וֶהֱוֵי דָּן אֶת חֲבֵרְךָ לְכַף זְכוּת" כִּי בְּזֶה מְלַמֵּד הַזְּכוּת הַזֶּה עַל עַצְמוֹ.
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (תהילים לט, ט): "מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי" - שֶׁלֹּא אֲחָרֵף מִיָּמַי אֶת הַנָּבָל וַאֲלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, וּבְזֶה תַּצִּיל אוֹתִי מִכָּל פְּשָׁעַי, שֶׁזְּכוּת זֶה יִהְיֶה עָלַי גַּם כֵּן, ודפח"ח. (בעל שם טוב על התורה)
ה. הַדָּן לְכַף זְכוּת מַעֲלָתוֹ חֲשׁוּבָה מְאֹד בַּשָּׁמַיִם עַד שֶׁשּׁוֹלְחִין לוֹ שָׁלוֹם
כְּשֶׁאָדָם מִתְעַסֵּק בְּדִבְרֵי מִצְווֹת וּגְמִילוּת חֶסֶד וְשָׁלוֹם, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁד בַּחֲבֵרָיו, אֲבָל דָּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת, יֵשׁ לוֹ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וְגַם מִן הַשָּׁמַיִם מַשְׁלִיחִין לוֹ שָׁלוֹם, כְּמוּ שֶׁמָּצִינוּ בְּאַבָּא אוּמְנָא (תענית כא:) אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה אָדָם גָּדוֹל, אֶלָּא בִּשְׁבִיל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. וְכֵן מְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא עַל אַבָּא אוּמְנָא שֶׁהָיָה נוֹהֵג לָדוּן כָּל מַעֲשֶׂה לְכַף זְכוּת, לַמְרוֹת שֶׁהָיָה נִרְאֶה כְּמַעֲשֶׂה רַע. פַּעַם שָׁלַח אַבַּיֵי שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְנַסּוֹתוֹ וְלִבְדֹּק בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. בָּאוּ לְבֵיתוֹ, אָכְלוּ וְשָׁתוּ, וְנָתַן לָהֶם מָקוֹם לָלוּן, וְקִפֵּל תַּחְתֵּיהֶם תַּכְשִׁיטֵי צֶמֶר לִישֹׁן עֲלֵיהֶם. בַּבֹּקֶר לָקְחוּ הָאוֹרְחִים אֶת הַבְּגָדִים שֶׁיָּשְׁנוּ עֲלֵיהֶם, קִפְּלוּ אוֹתָם וְהֵבִיאוּ אוֹתָם לַשּׁוּק לְמָכְרָם, וּפָגְשׁוּ אֶת אַבָּא אוּמְנָא. אָמְרוּ לוֹ: מְבַקְּשִׁים אָנוּ מִכְּבוֹדוֹ שֶׁיֹּאמַר לָנוּ כַּמָּה הֵן שָׁוִים וְתֵן לָנוּ מָעוֹת תְּמוּרָתָם, וּבְכָךְ רָצוּ לְבָדְקוֹ אִם יַחְשְׁדֵם כְּגַזְלָנִים, אוֹ שֶׁיֹּאמַר שֶׁשָּׁוְיָם הֵם פָּחוֹת מֵעֶרְכָּם הָאֲמִתִּי. אָמַר לָהֶם: כָּךְ וְכָךְ הֵם שָׁוִים. שְׁאָלוּהוּ: וְאוּלַי שָׁוִים הֵם יוֹתֵר? עָנָה לָהֶם: אֲנִי קָנִיתִי אוֹתָם בִּסְכוּם זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם. אַחַר שֶׁנָּכְחוּ לִרְאוֹת שֶׁאָדָם נֶאֱמָן הוּא, אָמְרוּ לוֹ: בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנוּ בְּעֵת שֶׁלָּקַחְנוּ מִמְּךָ אֶת הַבְּגָדִים? אָמַר לָהֶם: חָשַׁבְתִּי שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לָכֶם מִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים וּצְרִיכִים אַתֶּם לְמָעוֹת וְהִתְבַּיַּשְׁתֶּם לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי מָעוֹת, וְלָכֵן לְקַחְתֶּם אֶת הַבְּגָדִים. אָמְרוּ לוֹ: מַטְּרָתֵנוּ הָיְתָה לְנַסּוֹת אוֹתְךָ וְעָמַדְתָּ בַּנִּסָּיוֹן, וְכָעֵת קַח בַּחֲזָרָה אֶת הַבְּגָדִים. אָמַר לָהֶם: אֵינִי רוֹצֶה לְקַבְּלָם בַּחֲזָרָה, כִּי מֵאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁלְּקַחְתֶּם, אָמַרְתִּי שֶׁיִּהְיוּ לִצְדָקָה. וַעֲבוּר מַעֲשִׂים אֵלּוּ נָתְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שָׁלוֹם בְּכָל יוֹם, שֶׁהָיְתָה בָּאָה אֵלָיו בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם בְּכָל יוֹם וְאוֹמֶרֶת לוֹ "שָׁלוֹם עָלֶיךָ". (תענית כא)
וְעַל כֵּן אָמְרוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְּאָבוֹת (משנה ו'): "וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת". וְזֶהוּ סִבַּת מְנִיעַת הַקְּטָטָה בֵּין הַחֲבֵרִים וְרִבּוּי הַשָּׁלוֹם, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם לְכַף זְכוּת, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק מְפַנִּין (דף קכז) וְכוּ'. (מנורת המאור)
ו. כַּמַּיִם הַפָּנִים אֶל הַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם
אָמַר רַבֵּנוּ חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין זַצַ"ל: דָּבָר מְנֻסֶּה, אִם יִהְיֶה לְאָדָם שׂוֹנְאִים, חַס וְחָלִילָה, אִם יִפְעֹל אֶצְלוֹ שֶׁהֵם צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְיָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת, תֵּכֶף יִתְהַפֵּךְ לְבָבָם לְאוֹהֲבִים לוֹ. (ארחות חיים)
ז. כַּף זְכוּת - עַד הֵיכָן
תָּנוּ רַבָּנָן, הַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת - דָּנִין אוֹתוֹ לִזְכוּת. וּמַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד פּוֹעֵל שֶׁיָּרַד מִגָּלִיל הָעֶלְיוֹן וְנִשְׂכַּר אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד בַּדָּרוֹם שָׁלֹשׁ שָׁנִים. (בשאילתות פרשת שמות סימן מ') הַגִּירְסָא מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף שֶׁהָיָה נִשְׂכָּר אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס יְעֻיַּן שָׁם - יְפֵה עֵינַיִם. וְהַנָּצִי"ב מְפָרֵשׁ שָׁם, שֶׁזֶּה הָיָה עוֹד קֹדֶם הַזְּמַן שֶׁלָּמַד רַבִּי עֲקִיבָא תּוֹרָה, אוּלָם מִדּוֹת נִפְלָאוֹת הָיוּ לוֹ. הִגִּיעַ עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, אָמַר לוֹ: תֵּן לִי שְׂכָרִי וְאֵלֵךְ וְאָזוּן אֶת אִשְׁתִּי וּבָנַי. אָמַר לוֹ: אֵין לִי מָעוֹת. אָמַר לוֹ: תֵּן לִי פֵּרוֹת. אָמַר לוֹ: אֵין לִי. תֵּן לִי קַרְקַע - אֵין לִי. תֵּן לִי בְּהֵמָה - אֵין לִי. תֵּן לִי כָּרִים וּכְסָתוֹת - אֵין לִי. הִפְשִׁיל כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו אוֹתוֹ פּוֹעֵל וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ.
לְאַחַר הָרֶגֶל, נָטַל בַּעַל הַבַּיִת שְׂכָרוֹ בְּיָדוֹ, וְעִמּוֹ מַשָּׂא ג' חֲמוֹרִים: אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל, וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה, וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים, וְהָלַךְ לוֹ לְבֵיתוֹ שֶׁל פּוֹעֲלוֹ. אַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ.
אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי תֵּן לִי שְׂכָרִי וְאָמַרְתִּי אֵין לִי מָעוֹת, בַּמֶּה חֲשַׁדְתַּנִי? אָמַרְתִּי: שֶׁמָּא פְּרַקְמַטְיָא בְּזוֹל נִזְדַּמְּנָה לְךָ וְלָקַחְתָּ בָּהֶן. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי תֵּן לִי בְּהֵמָה וְאָמַרְתִּי אֵין לִי בְּהֵמָה, בַּמֶּה חֲשַׁדְתַּנִי? אָמַרְתִּי: שֶׁמָּא מֻשְׂכֶּרֶת בְּיַד אֲחֵרִים. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי תֵּן לִי קַרְקַע וְאָמַרְתִּי לְךָ אֵין לִי קַרְקַע, בַּמֶּה חֲשַׁדְתַּנִי? אָמַרְתִּי: שֶׁמָּא מֻחְכֶּרֶת בְּיַד אֲחֵרִים הִיא. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ אֵין לִי פֵּרוֹת, בַּמֶּה חֲשַׁדְתַּנִי, אָמַרְתִּי: שֶׁמָּא אֵינָן מְעֻשָּׂרוֹת. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ אֵין לִי כָּרִים וּכְסָתוֹת, בַּמֶּה חֲשַׁדְתַּנִי? אָמַרְתִּי: שֶׁמָּא הִקְדַּשְׁתָּ כָּל נְכָסֶיךָ לַשָּׁמַיִם.
אָמַר לוֹ: הָעֲבוֹדָה כָּךְ הָיָה, הִדַּרְתִּי כָּל נְכָסַי בִּשְׁבִיל הוֹרְקְנוֹס בְּנִי שֶׁלֹּא עָסַק בַּתּוֹרָה, וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל חֲבֵרַי בַּדָּרוֹם הִתִּירוּ לִי כָּל נְדָרַי, וְאַתָּה, כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתַּנִי לִזְכוּת, הַמָּקוֹם יָדִין אוֹתְךָ לִזְכוּת. (שבת קכז:)
וְכֵן מוּבָא שָׁם בַּגְּמָרָא עוֹד עִנְיָנִים, דְּהַכַּף זְכוּת הָיָה יוֹתֵר רָחוֹק מֵהַכַּף חוֹב, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ זְהִירִים לָדוּן לִזְכוּת, יְעֻיַּן שָׁם.
ח. מַעֲשֶׂה נוֹרָא מֵחֹסֶר זְהִירוּת לָדוּן לְכַף זְכוּת
הַגָּאוֹן הַנּוֹדָע, רַבִּי שְׁמוּאֵל שְׁטְרַאשׁוֹן זַצַ"ל, מִגְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה הַמְפֻרְסָמִים שֶׁבְּוִילְנָא, הַנּוֹדָע בִּמְיֻחָד מֵחִבּוּרָיו "הַגָּהוֹת הָרַשַׁ"שׁ" עַל הַמִּשְׁנָיוֹת וְעַל כָּל הַשַּׁ"ס וְעוֹד סְפָרִים, הָיָה גָּאוֹן עָצוּם בָּקִי בְּכָל חַדְרֵי תּוֹרָה, וְהָיָה יָדוּעַ גַּם כְּעַסְקָן גָּדוֹל בְּצָרְכֵי צִבּוּר. מְנַהֵל הָיָה בֵּין הַשְּׁאָר "קֻפַּת גְּמִילוּת חֶסֶד לְנִזְקָקִים", הַגְּמָ"ח הָיָה מְנֹהָל בְּקַפְּדָנוּת, מִתּוֹךְ חֲשָׁשׁ, שֶׁבְּלָאו הָכֵי עָלוּל כָּל הַקֶּרֶן לְהִתְפּוֹרֵר בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן.
קָרָה פַּעַם שֶׁיְּהוּדִי פָּשׁוּט לָקַח אֶצְלוֹ 100 רוּבָּל הַלְוָאָה מִקֻּפַּת הַגְּמָ"ח, עַל תְּנַאי לְפָרְעוֹ תּוֹךְ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים. וַיְהִי הַיּוֹם, כַּעֲבֹר זְמַן זֶה וְהִגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן, בָּא הַלּוֹוֶה לְבֵיתוֹ שֶׁל הָרַשַׁ"שׁ, אַךְ מִשֶּׁלֹּא פְּגָשׁוֹ שָׁם, הָלַךְ לְבֵית מִדְרָשׁוֹ, מָקוֹם שֶׁיָּשַׁב וְעָסַק בַּתּוֹרָה. בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס הַלָּה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, יָשַׁב הָרַשַׁ"שׁ שָׁקוּעַ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּגְּמָרָא שֶׁלְּפָנָיו, מִבְּלִי שֶׁיִּתֵּן לִבּוֹ מִי בָּא וּמִי יוֹצֵא. הַיְּהוּדִי נִגַּשׁ אֵלָיו, וְהִנִּיחַ לְפָנָיו עַל הַגְּמָרָא שְׁטָר בֶּן מֵאָה רוּבָּל, בְּאָמְרוֹ שֶׁזֶּה עֲבוּר פִּרְעוֹן הַחוֹב. הָרַשַׁ"שׁ בִּהְיוֹתוֹ שָׁקוּעַ בְּלִמּוּדוֹ, נִעְנַע בְּרֹאשׁוֹ, וְהַלָּה קִבֵּל אֶת זֶה כְּרֶמֶז שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר, וְיָצָא וְהָלַךְ לוֹ.
אֲבָל הָאֱמֶת הָיְתָה, שֶׁהָרַשַׁ"שׁ כְּלָל לֹא שָׂם לֵב עַל זֶה, בִּהְיוֹתוֹ שָׁקוּעַ כָּלִיל בְּלִמּוּדוֹ. וַיְהִי כְּסַיְּמוֹ אֶת סֵדֶר לִמּוּדוֹ, סָגַר אֶת הַגְּמָרָא בְּיַחַד עִם שְׁטָר בֶּן הַמֵּאָה רוּבָּל, הִכְנִיס אוֹתָהּ לָאָרוֹן וּפָנָה לְבֵיתוֹ.
הָרַשַׁ"שׁ, כְּמִנְהָגוֹ, הָיָה בּוֹחֵן בְּכָל יוֹם אֶת רְשִׁימַת הַלּוֹוִים, וּבְהַגִּיעַ מַבַּט עֵינָיו לִשְׁמוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי הַלָּז, רָאָה שֶׁעֲדַיִן לֹא פָּרַע אֶת חוֹבוֹ, אֲבָל הוּא עָמַד וְהִמְתִּין לוֹ עוֹד מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת, וְשָׁלַח לְהוֹדִיעוֹ שֶׁיִּפְרַע אֶת חוֹבוֹ. הַלָּה בָּא וְטָעַן - "הֲלֹא הֶחֱזַרְתִּי לִכְבוֹד הָרַב אֶת הַחוֹב בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּיוֹם הַפֵּרָעוֹן". הָרַשַׁ"שׁ חָשַׁב שֶׁהַלָּה מְשַׁקֵּר, וּבַחֲשָׁשׁוֹ עַל גְּזֵלַת כַּסְפֵּי צִבּוּר, הִזְמִינוֹ לְדִין תּוֹרָה.
כָּל הָעִיר הָמְתָה מֵהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁיְּהוּדִי פָּשׁוּט זֶה אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לְשַׁקֵּר, וְלֹא עוֹד הוּא מְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה. וְהַיְּהוּדִי הַזֶּה אֲשֶׁר נֶחְשַׁד לַשָּׁוְא, סָבַל עָגְמַת נֶפֶשׁ וּבוּשָׁה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה נִקְלָע. הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כָּךְ, שֶׁבְּנוֹ - אֲשֶׁר הִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד בְּמַעֲשֵׂה אָבִיו - נֶאֱלַץ לַעֲזֹב אֶת הָעִיר וִילְנָא וְלַעֲקֹר לְעִיר אַחֶרֶת, לְבַל יִסְפֹּג עֶלְבּוֹנוֹת עֵקֶב "פִּשְׁעוֹ" שֶׁל אָבִיו. וַיְהִי הַיּוֹם וְהָרַשַׁ"שׁ הָיָה צָרִיךְ לְעַיֵּן בִּגְמָרָא זוֹ, שֶׁלָּמַד בָּהּ אָז, וְהִנֵּה לְפֶתַע מוֹצֵא הוּא אֶת הַמֵּאָה רוּבָּל אֲשֶׁר פָּרַע לוֹ הַיְּהוּדִי הַזֶּה בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. הַגָּאוֹן חָשׁ עַצְמוֹ אָשֵׁם מְאֹד בְּכָל הַצַּעַר וְעָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִגְרַם לַיְּהוּדִי הַלָּז.
מִיָּד שָׁלַח הַגָּאוֹן לְהַזְמִינוֹ אֵלָיו, וְאָמַר לוֹ: אֱמֹר נָא לִי, בַּמָּה אוּכַל לְפַיֶּסְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁנִגְרַם לְךָ, אֲנִי כַּמּוּבָן אֲבַקֵּשׁ מְחִילָה מֵאִתְּךָ בִּפְנֵי עַם וְעֵדָה לְמַעַן יֵדַע אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה.
עָנָה לוֹ הַיְּהוּדִי: מַה תּוֹעִיל בַּקָּשַׁת מְחִילָה, הַקָּהָל לֹא יַאֲמִין, בְּחָשְׁבוֹ שֶׁפִּיּוּסְךָ נַעֲשֶׂה רַק לְהַצִּילֵנִי מִבּוּשָׁה, וַאֲנִי אֶשָּׁאֵר בְּעֵינֵיהֶם אוֹתוֹ שַׁקְרָן, וְגַם בְּנִי הַבָּחוּר עָזַב אֶת הָעִיר מֵרֹב הַבּוּשָׁה, וּמַה תּוֹעִיל בְּזֶה בַּקָּשַׁת הַמְּחִילָה?!
הַגָּאוֹן הָרַשַׁ"שׁ שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים, וּפָנָה לְפֶתַע אֵלָיו וְהִגִּיד לוֹ: שְׁלַח נָא לְהָבִיא אֶת בִּנְךָ שֶׁעָזַב אֶת הָעִיר אֵלַי, וַאֲנִי אֶקָּחֵהוּ לְחָתָן לְבִתִּי, בְּזֶה אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהָעִיר תֵּדַע שֶׁאַתָּה נָקִי וְיָשָׁר.
הָאָב הַמֻּפְתָּע עָשָׂה כְּמִצְוַת הָרַב, וְאָמְנָם לְאַחַר מִסְפַּר יָמִים הִתְקַיְּמָה מְסִבַּת אֵרוּסִין, וְנִכְתְּבוּ "תְּנָאִים" בֵּין שְׁנֵי מְחֻתָּנִים - הַגָּאוֹן הָרַשַׁ"שׁ וְאוֹתוֹ יְהוּדִי. ("ילקוט אהבת ישראל")
לָמַדְנוּ מִמַּעֲשֶׂה זֶה ב' דְּבָרִים:
א: יֵשׁ לְלַמֵּד זְכוּת עַל כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי יְהוּדִי זֶה פָּרַע חוֹבוֹ לָרַב, וּבְכָל זֹאת טָעוּ בּוֹ וְחָשְׁדוּ בּוֹ שֶׁרָשָׁע הוּא.
ב: הַמְצַעֵר אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, חַיָּב לְחַפֵּשׂ כָּל דֶּרֶךְ לְפַיְּסוֹ, עַד שֶׁיִּמְחֹל לוֹ מְחִילָה גְּמוּרָה וּכְבוֹדוֹ יָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ.
ט. לִשְׁפֹּט בִּמְתִינוּת - מוֹנֵעַ שְׁפִיכַת דָּם נָקִי / סִפּוּר
בְּעֵת שֶׁהַגָּאוֹן בַּעַל הַ"כְּתַב סוֹפֵר" - רַבָּהּ שֶׁל פְּרֶשְׁבּוּרְג, בְּנוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַנּוֹדָע הַ"חֲתַם סוֹפֵר" - הִצְלִיחַ לְהַשְׁפִּיעַ עַל מֶמְשֶׁלֶת הוּנְגַרְיָה שֶׁהַקְּהִלּוֹת הַחֲרֵדִיוֹת יוּכְלוּ לְהִנָּתֵק מֵהַקְּהִלָּה הַכְּלָלִית הַכְּפוּפָה לְהַשְׁפָּעוֹת הָרֵפוֹרְמָה וִיקַבְּלוּ מַעֲמָד מְאֻשָּׁר, עַל מְנָת שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְאַרְגֵּן וְלִחְיוֹת בִּקְהִלּוֹת נִפְרָדוֹת הַפּוֹעֲלוֹת אַךְ וְרַק עַל פִּי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וּבְסִיעָתָא דִּשְׁמַיָּא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ, יָדְעוּ הַכֹּל שֶׁנִּצָּחוֹן זֶה הוּא פְּרִי שֶׁנָּבַט לְאַחַר הַזְּרִיעָה שֶׁזָּרַע הַ"חֲתַם סוֹפֵר" בְּרֹב יְגִיעָתוֹ בְּאִרְגּוּן הַיְּהוּדִים הַחֲרֵדִים תַּחַת דֶּגֶל הַתּוֹרָה.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כִּנֵּס הַ"כְּתַב סוֹפֵר" אֶת כָּל גְּאוֹנֵי וְצַדִּיקֵי הוּנְגַרְיָה לַעֲצֶרֶת חֲגִיגִית, בְּמַטָּרָה לְחַזֵּק אֶת הַחַיִּים הָרוּחָנִיִּים וְלַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר.
בִּשְׁעַת הַכֶּנֶס דָּרַשׁ בִּפְנֵי הַבָּאִים הַגָּאוֹן הַ"כְּתַב סוֹפֵר", וּבֵין דְּבָרָיו אָמַר: "מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, בְּמַעֲמָד מְרוֹמָם וְחָשׁוּב זֶה, יֵשׁ לִי הַכָּבוֹד לְהַרְאוֹת לְכָל הָאוֹרְחִים דָּבָר חָשׁוּב אֲשֶׁר בְּיָדִי, יְרוּשָׁה מֵאָבִי זַצַ"ל וְהוּא מֵאָבִיו, וְכֵן הָלְאָה מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת בֵּן אַחַר בֵּן - עַד לִזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. לְדָבָר זֶה אֵין בִּכְלָל עֵרֶךְ, וְאָנוּ שׁוֹמְרִים עָלָיו כְּעַל אוֹצָר יָקָר אֲשֶׁר כָּל הוֹן לֹא יִשְׁוֶה לוֹ, זֶהוּ "שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" אֲשֶׁר הִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ בִּזְמַן הַבַּיִת. עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוּעַ לִי, הִיא הַמַּטְבֵּעַ הַיְחִידָה בָּעוֹלָם הַיְּהוּדִי. אֲנִי רוֹצֶה לְהַצִּיעַ אוֹתָהּ לִפְנֵי בָּאֵי הַכֶּנֶס, כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יוּכַל לְעַיֵּן בְּצוּרָתָהּ וְגָדְלָהּ, שֶׁאַגַּב הִיא נוֹגַעַת לְכַמָּה דִּינִים חֲשׁוּבִים, כָּל אֶחָד יִמְסֹר לַשֵּׁנִי, וְכַמּוּבָן לְהַחְזִירָהּ אֵלַי לְאַחַר מִכֵּן".
כַּמּוּבָן שֶׁהַהִתְעַנְיְנוּת סְבִיב הַמַּטְבֵּעַ הָיְתָה רַבָּה מְאֹד, וְהַכֹּל בָּדְקוּ אֶת שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, בִּזְהִירוּת רַבָּה. וְכָךְ עָבְרָה שָׁעָה אֲרֻכָּה כְּשֶׁהַמַּטְבֵּעַ עוֹבֶרֶת מֵאֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ.
לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל: הֵיכָן הַשֶּׁקֶל? וְאָכֵן הִתְבָּרֵר שֶׁהַשֶּׁקֶל נֶעְלַם, הַ"כְּתַב סוֹפֵר נִרְגַּשׁ, מִבְּלִי לְהָבִין כֵּיצַד קָרָה הַדָּבָר, קָם וּפָנָה בִּדְבָרִים אֶל הַנֶּאֱסָפִים וְאָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי וּבָטוּחַ, שֶׁבְּלִי כָּל כַּוָּנָה רָעָה נֶעְלַם הַשֶּׁקֶל, אוּלָם אֶפְשָׁר שֶׁאַחַד הַנֶּאֱסָפִים הֶחְלִיפוֹ בְּשׁוֹגֵג בְּמַטְבֵּעַ שֶׁלּוֹ, וְעַל כֵּן מְבַקֵּשׁ אֲנִי, אַחַר הַמְּחִילָה, שֶׁכָּל אֶחָד יִבְדֹּק בֵּין מַטְבְּעוֹתָיו שֶׁבְּכִיסָיו, שֶׁמָּא יִמָּצֵא הַשֶּׁקֶל.
הַמְסֻבִּים עָשׂוּ כְּבַקָּשָׁתוֹ - וְלֹא נִמְצָא דָּבָר.
הַ"כְּתַב סוֹפֵר" בִּרְאוֹתוֹ שֶׁזֶּה לֹא הוֹעִיל, הִצִּיעַ שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יְחַפֵּשׂ בְּבִגְדֵי חֲבֵרוֹ, וְאֶפְשָׁר שֶׁבַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת יִמָּצֵא הַשֶּׁקֶל.
אוּלָם לְהַצָּעָה זוֹ הִתְנַגֵּד זָקֵן אֶחָד, תַּלְמִיד חָכָם מִתַּלְמִידָיו שֶׁל הַ"חֲתַם סוֹפֵר", וּבִקֵּשׁ שֶׁיַּמְתִּינוּ עוֹד רֶבַע שָׁעָה. הַקָּהָל הִסְכִּים לְבַקָּשָׁתוֹ. וּמִשֶּׁחָלַף הַזְּמַן וַעֲדַיִן לֹא נִמְצָא הַשֶּׁקֶל, קָם הַזָּקֵן וּבִקֵּשׁ שֶׁיַּמְתִּינוּ עוֹד רֶבַע שָׁעָה. הַקָּהָל כְּבָר הָיָה מְחֻסַּר סַבְלָנוּת לְגַמְרֵי, וְהִתְנַגֵּד לְבַקָּשָׁתוֹ זוֹ אֲשֶׁר הָיְתָה לְלֹא כָּל נִמּוּק, אֲבָל הַ"כְּתַב סוֹפֵר", בְּהַכִּירוֹ שֶׁזָּקֵן זֶה הִנּוֹ מֵחֲשׁוּבֵי תַּלְמִידָיו שֶׁל הַ"חֲתַם סוֹפֵר", בִּקֵּשׁ מֵהַקָּהָל שֶׁאָכֵן יַסְכִּימוּ לְהַצָּעָתוֹ וְיַמְתִּינוּ עוֹד רֶבַע שָׁעָה. וּמִשֶּׁחָלְפָה אַף הִיא, וּכְבָר כִּמְעַט הִתְחִילוּ לְהָטִיל חֲשָׁד עַל הַזָּקֵן, קָם שׁוּב הַזָּקֵן, וּכְשֶׁדְּמָעוֹת בְּעֵינָיו חָזַר וּפָנָה לַנֶּאֱסָפִים וּבִקֵּשׁ שֶׁיּוֹאִילוּ לְהַמְתִּין עוֹד רֶבַע שָׁעָה, וְהִבְטִיחַ שֶׁיּוֹתֵר לֹא יְבַקֵּשׁ לְהַמְתִּין.
וְהִנֵּה לְפֶתַע נִכְנַס הַמְשַׁמֵּשׁ שֶׁל הַ"כְּתַב סוֹפֵר" וּבְפִיו בְּשׂוֹרָה: הִנֵּה הַמַּטְבֵּעַ, הִנֵּה שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ!!! עָמַד הַשַּׁמָּשׁ וְהִסְבִּיר לִפְנֵי כָּל הַקָּהָל, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁנִּעֵר אֶת הַמַּפָּה בַּחוּץ מִכָּל הַפְּסֹלֶת שֶׁהָיָה עָלֶיהָ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כַּנִּרְאֶה נָפְלָה גַּם הַמַּטְבֵּעַ, וְעַתָּה שֶׁעָבַר שָׁם שֵׁנִית, הִתְנוֹצְצָה הִיא אֵלָיו מִבֵּין כָּל שְׁיָרֵי הַמַּאֲכָל וְהַפְּסֹלֶת.
עַתָּה הִפְנוּ כֻּלָּם מַבְּטֵיהֶם לְעֵבֶר אוֹתוֹ תַּלְמִיד חָכָם זָקֵן בִּכְדֵי שֶׁיַּסְבִּיר אֶת פֵּשֶׁר הִתְנַהֲגוּתוֹ.
קָם אוֹתוֹ זָקֵן וְאָמַר: אֲנִי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל הַ"חֲתַם סוֹפֵר". בְּשָׁעָה שֶׁהִזְמִינוּ אוֹתִי לְכֶנֶס חָשׁוּב זֶה חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי לְהָבִיא לִפְנֵי בָּאֵי כֶּנֶס זֶה דָּבָר אֲשֶׁר יְעַנְיֵן בְּיוֹתֵר אֶת כָּל הַקָּהָל, וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי שֶׁקֶל מִזְּמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר אֶצְלִי בִּירוּשָׁה מִדּוֹר אַחַר דּוֹר, אָמַרְתִּי לְהַצִּיעַ זֹאת לִפְנֵיהֶם, אוּלָם מִשֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִבְּנוֹ שֶׁל רַבִּי, הַ"כְּתַב סוֹפֵר", אֵיךְ הֶחֱשִׁיב וְהִרְבָּה לְהַעֲרִיךְ אֶת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ, וִתַּרְתִּי אֲנִי עַל הָרַעְיוֹן מִשּׁוּם כְּבוֹד בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי זַצַ"ל. וְהִנֵּה בְּשָׁעָה שֶׁהַמַּטְבֵּעַ נֶאֶבְדָה וְעָלָה הָרַעְיוֹן בְּדַעְתּוֹ שֶׁל הַ"כְּתַב סוֹפֵר" שֶׁכָּל אֶחָד יְחַפֵּשׂ בְּבִגְדוֹ, הֲרֵי בְּוַדַּאי שֶׁבְּכִיסִי הָיְתָה נִמְצֵאת הַמַּטְבֵּעַ "הָאֲבוּדָה", וְחָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי עַל גֹּדֶל חִלּוּל ה', וְאֵיךְ תֵּרֵד קַרְנוֹ שֶׁל רַבִּי זַצַ"ל שֶׁכָּךְ נָהַג אֶחָד מִתַּלְמִידָיו, וּבְאִם הָיִיתִי אוֹמֵר: אַף לִי הָיְתָה מַטְבֵּעַ כָּזֹאת, הֲרֵי הָיוּ לוֹעֲגִים לִי, וְעַל כֵּן בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיַּמְתִּינוּ כַּמָּה רִבְעֵי שָׁעָה, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיִיתִי נוֹשֵׂא תְּפִלָּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲזֹר לִי שֶׁלֹּא אֶתְבַּיֵּשׁ כָּל כָּךְ לְעֵת זִקְנָה, וְשֶׁלֹּא תָּבוֹא עַל יָדִי תַּקָּלָה נוֹרָאָה כָּזוֹ שֶׁל חִלּוּל ה', וְאָכֵן הִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתִי - וְהַמַּטְבֵּעַ אָכֵן נִמְצְאָה, הִנֵּה הַשֶּׁקֶל הַקְּדוֹשָׁה - סִיֵּם הַזָּקֵן אֶת דְּבָרָיו, בְּהַצְבִּיעוֹ עַל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁבְּיָדוֹ.
מִשֶּׁסִּיֵּם הַלָּה אֶת דְּבָרָיו, פָּנָה הַ"כְּתַב סוֹפֵר" אֶל הַנֶּאֱסָפִים הַנִּדְהָמִים וְאָמַר: עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵבִיא לְסִיּוּם כָּזֶה מֻצְלָח בְּמַעֲשֶׂה זֶה שֶׁהָיָה, וּבְזֶה הֲרֵי נִמְנַע חִלּוּל ה' נוֹרָא, שֶׁהֲרֵי מִי הָיָה מַאֲמִין לוֹ - הַכֹּל הָיוּ בְּוַדַּאי מְשֻׁכְנָעִים שֶׁאֵין עוֹד מַטְבֵּעַ כָּזֶה בָּעוֹלָם, אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי, צָרִיךְ מַעֲשֶׂה זֶה לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁהַפֵּרוּשׁ "וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת", שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה צִוּוּ לָנוּ, הַכַּוָּנָה, שֶׁגַּם בְּמִקְרֶה שֶׁלְּפִי כָּל הַסִּימָנִים שֶׁיֵּשׁ בְּיָדְךָ אַתָּה מַחֲלִיט כִּמְעַט בְּוַדָּאוּת שֶׁהַלָּה אָשֵׁם, צְרִיכִים גַּם אָז לִמְצֹא זְכוּת עֲבוּרוֹ, וְאִם כָּל הַכֶּנֶס הִתְאַסֵּף וּבָא רַק בִּשְׁבִיל לִמּוּד זֶה - דַּיֵּנוּ! (אלופינו מסבלים)
י. לְבָרֵר אֶת הַמַּעֲשֶׂה מֵהַנֶּחְשָׁד וְלֹא לְהַשְׁאִיר בְּלִבְּךָ אֶת הַחֲשָׁד
סִפֵּר רַבִּי אַרְיֵה לְוִין:
פַּעַם אַחַת הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּהַלְוָיָתוֹ שֶׁל אֶחָד מִנְּקִיֵי הַדַּעַת מִירוּשָׁלַיִם, לְאוֹתוֹ נִפְטָר הָיָה יָדִיד וְרֵעַ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים, שֶׁהָיוּ נֶאֱהָבִים וּנְעִימִים בְּחַיֵּיהֶם, וְשֶׁעָבְדוּ בִּמְחִצָּה אַחַת בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה. לְפֶתַע רָאִיתִי שֶׁיְּדִידוֹ זֶה פּוֹרֵשׁ מִן הַהַלְוָיָה, שֶׁהָיְתָה בִּתְחִלַּת דַּרְכָּהּ, אֵינוֹ מְלַוֶּה אֶת חֲבֵרוֹ הַמָּנוֹחַ לְבֵית עוֹלָמוֹ כָּרָאוּי, וּבִמְקוֹם זֶה נִכְנָס לַחֲנוּת פְּרָחִים שֶׁהָיְתָה בְּסָמוּךְ, כְּדֵי לִקְנוֹת עָצִיץ...
חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי: הֲכָךְ יִנְהַג יָדִיד לַחֲבֵרוֹ הַקָּרוֹב שֶׁהֵטִיב עִמּוֹ בְּחַיָּיו, וְלֹא יִגְמֹל עִמּוֹ חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת? כְּלוּם אֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא שָׁעָה אַחֶרֶת לִקְנוֹת אֶת הֶעָצִיץ, וְהוּא צָרִיךְ לִקְנוֹתוֹ בְּעֵת הַהַלְוָיָה דַּוְקָא? כְּדֵי לֹא לַעֲבֹר עַל הַכָּתוּב (ויקרא יט, יז) "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ", נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְהוֹכַחְתִּיו עַל פָּנָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: "יְלַמְּדֵנִי וְאֵדַע גַּם אֲנִי, הֲלֹא שָׁנִים הָיִיתָ רֵעַ כְּאָח לַמָּנוֹחַ, וּמַדּוּעַ פָּרַשְׁתָּ מֵהַלְוָיָתוֹ כְּדֵי לִקְנוֹת עָצִיץ?
הִסְבִּיר לִי אוֹתוֹ יְהוּדִי וְאָמַר: מִזֶּה שָּׁנִים מְטַפֵּל אֲנִי בִּמְצֹרָע אֶחָד וְהוּא מֵת אֶתְמוֹל, מִטְּעָמִים מוּבָנִים הֶחְלִיטוּ הָרוֹפְאִים - שֶׁאֵינָם יְהוּדִים - לִשְׂרֹף אֶת כָּל בְּגָדָיו וַחֲפָצָיו, שֶׁבְּתוֹכָם הָיָה זוּג תְּפִלִּין. הִתְקוֹמַמְתִּי בְּכָל לִבִּי שֶׁיִּשְׂרְפוּ אֶת הַתְּפִלִּין, וְאָז סֻכַּם בֵּינִי לְבֵין הָרוֹפֵא, שֶׁעַד שָׁעָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּצָּהֳרַיִם, אָבִיא עָצִיץ, וְהַתְּפִלִּין יֻנְּחוּ בְּתוֹךְ הֶעָצִיץ הֶעָשׂוּי חֶרֶס, וְיִגָּנְזוּ בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה - כַּדִּין. מֻכְרָח הָיִיתִי - אֵפוֹא - לָרוּץ וְלִקְנוֹת אֶת הֶעָצִיץ עַל מְנָת לִקְבֹּר אֶת הַתְּפִלִּין.
מֵאָז - הוֹסִיף וְאָמַר רַבִּי אַרְיֵה - קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לָדוּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת... (מתוך ספר "ילקוט אהבת ישראל")