אור ברסלב
חי באמונה ה - כל עכבה לטובה 26. אכזבה ועיכוב שהצילו חיים - סיפור

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

26. אכזבה ועיכוב שהצילו חיים - סיפור

25. אכזבה שהצילה חיים - סיפור

וּבְדוֹמֶה לָזֶה רָאִיתִי סִפּוּר שֶׁקָּרָה עִם הָרַב מֹשֶׁה שֶׁרֶר זַצַ"ל סִפּוּר שֶׁסִּפְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְּהִתְפַּעֲלוּת הֵיאַךְ חַיָּיו חַיֵּי נֵס. וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, רַבִּי מֹשֶׁה הָיָה יָתוֹם, בְּקַטְנוּתוֹ חָלָה מַחֲלָה קָשָׁה וְאִמּוֹ שֶׁהָיְתָה עֲנִיָּה הֻצְרְכָה לִתְרוּפָה עֲבוּרוֹ, לִקְּטָה אֶת הַפְּרוּטוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁהָיוּ בִּרְשׁוּתָהּ וְהָלְכָה לְבֵית מִרְקַחַת לִרְכֹּשׁ עֲבוּרוֹ תְּרוּפָה, בְּבֵית הַמִּרְקַחַת לֹא הָיָה בַּעַל הַבַּיִת כִּי אִם סְגָנוֹ, סְגָנוֹ זֶה הֵכִין לָהּ תְּרוּפָה בְּצִנְצֶנֶת, אִמּוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה רָצָה בְּשִׂמְחָה לְבֵיתָהּ לִתֵּן לִבְנָהּ אֶת הַתְּרוּפָה וּלְמַזָּלָהּ נָפְלָה בַּדֶּרֶךְ וְנִשְׁבְּרָה הַצִּנְצֶנֶת... חָשַׁךְ עָלֶיהָ עוֹלָמָהּ וּבְצַעַר גָּדוֹל חָזְרָה לְבֵית הַמִּרְקַחַת וְהַשַּׂקִּית בְּיָדָהּ שֶׁבְּתוֹכָהּ צִנְצֶנֶת שְׁבוּרָה עִם פֶּתֶק הָרִשּׁוּם שֶׁל הַתְּרוּפָה. כְּשֶׁחָזְרָה כְּבָר הִגִּיעַ בַּעַל - הַבַּיִת עַצְמוֹ לְבֵית הַמִּרְקַחַת, וְאָז הִתְחַנְּנָה עַל נַפְשָׁהּ שֶׁיְּרַחֵם עָלֶיהָ וּבְהַבְטָחָה שֶׁבְּקָרוֹב תְּשַׁלֵּם לוֹ עֲבוּר הַתְּרוּפָה בְּכָךְ שֶׁתַּעֲבֹד עֲבוֹדוֹת מֶשֶׁק בַּיִת וְכַדּוֹמֶה, בַּעַל - הַבַּיִת קִבֵּל בַּקָּשָׁתָהּ וְנִכְנַס לִרְקֹחַ לָהּ תְּרוּפָה מֵחָדָשׁ, כְּשֶׁיָּצָא לִתֵּן לָהּ הַתְּרוּפָה הָיָה בַּעַל - הַבַּיִת כֻּלּוֹ חִוֵּר, מְבֹהָל וּמְרֻגָּשׁ, וְאָמַר לָהּ, גְּבֶרֶת, יֵשׁ לָךְ מַזָּל וְנֵס גָּדוֹל אֵרַע לָךְ, אוֹי וַאֲבוֹי אִם בְּנֵךְ הָיָה נוֹטֵל אֶת הַתְּרוּפָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁהֵכִין הַסְּגָן שֶׁלִּי, בַּתְּרוּפָה הַהִיא הָיָה מֵת בַּמָּקוֹם, זֶה הָיָה רַעַל גָּמוּר בִּשְׁבִילוֹ...

תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כְּבָר עָרְכָה לָנוּ סִפּוּר בְּהֶמְשֵׁכִים הַמְשַׁקֵּף בָּרוּר אֶת הַנְהָגַת ה' כַּמְבֹאָר, וְהוּא סִפּוּר מְכִירַת יוֹסֵף, בַּתְּחִלָּה הַכֹּל הָיָה נִרְאֶה מַעֲצִיב, אַכְזָרִי, סִפּוּר שֶׁל סֵבֶל לִנְקִי כַּפַּיִם, עֲלִילָה, כֶּלֶא י"ב שָׁנִים עַל לֹא עָוֶל בְּכַפָּיו, אוּלָם סוֹף הַסִּפּוּר מוֹכִיחַ הֵיאַךְ הַכֹּל הָיָה לְטוֹבָה: "לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקִים לְהַחְיוֹת עַם רַב", הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה לְעַם יִשְׂרָאֵל מָקוֹם בּוֹ יִפְרוּ וְיִרְבּוּ מְאֹד מְאֹד, בּוֹ יִוָּצְרוּ לְעַם גָּדוֹל שֶׁיָּבוֹא עַל תַּכְלִיתוֹ.

וְהִנֵּה אָנוּ צְרִיכִים לִלְמֹד מֵהַמְפֹרָשׁ עַל הַסָּתוּם, הַתּוֹרָה בְּסִפּוּר יוֹסֵף נָתְנָה לָנוּ הַמְחָשָׁה הֵיאַךְ יֵשׁ לְהַבִּיט עַל מִקְרִים תְּמוּהִים, וְאַף שֶׁנִּשְׁאָרִים הֵמָּה סְתוּמִים וַחֲתוּמִים הַמְפֹרָשׁ יְגַלֶּה עַל הַסָּתוּם.

בְּיַלְקוּט מֵעַם לוֹעֵז [שׁוֹפְטִים] מוּבָא מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ"ן שֶׁחָלָה וְנָטָה לָמוּת. נִכְנַס הָרַמְבַּ"ן לְבַקְּרוֹ וְרָאָה שֶׁקִּצּוֹ הָיָה קָרוֹב. פָּנָה לַחוֹלֶה וְאָמַר לוֹ: שְׁמַע נָא בְּנִי אֶת אֲשֶׁר אֲנִי מְצַוְּךָ. דַּע שֶׁבָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן יֵשׁ הֵיכָל עֶלְיוֹן, וְשָׁמָּה כִּסְּאוֹת לַמִּשְׁפָּט, וְהַשְּׁכִינָה נִצֶּבֶת בַּעֲדָם. הֵא לְךָ קָמֵיעַ, וְדַע שֶׁבְּקָמֵיעַ זֶה יִפְתְּחוּ לְךָ אֶת כָּל שַׁעֲרֵי הַהֵיכָלוֹת שֶׁבָּרָקִיעַ, עַד שֶׁתַּגִּיעַ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. לָכֵן אֲבַקֶּשְׁךָ: אֲנִי אֶתֵּן לְךָ בִּכְתָב כַּמָּה שְׁאֵלוֹת עֲצוּמוֹת בְּנוֹגֵעַ לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם תִּשְׁאַל אוֹתָם, וְתָבוֹא אֵלַי בַּחֲלוֹם וְתִמְסֹר לִי אֶת הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁיָּשִׁיבוּ לְךָ, וְנִפְטַר הַתַּלְמִיד לְעוֹלָמוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם, וְהָרַמְבַּ"ן יוֹשֵׁב עַל יַד חַלּוֹנוֹ וְלוֹמֵד כְּדַרְכּוֹ, וְהִנֵּה תַּלְמִידוֹ הַמָּנוֹחַ מוֹפִיעַ לְנֶגֶד עֵינָיו. פָּנָה הַתַּלְמִיד וְאָמַר לְרַבּוֹ: יֵדַע רַבֵּנוּ, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּאתִי וְהֶרְאֵיתִי אֶת הַקָּמֵיעַ שֶׁלְּךָ, נִפְתְּחוּ בְּפָנַי הַשְּׁעָרִים, וְנָתְנוּ לִי רְשׁוּת לַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה, עַד הַהֵיכָל שֶׁאָמַרְתָּ לִי. וְכַאֲשֶׁר רָצִיתִי לִשְׁאֹל אוֹתָם קֻשְׁיוֹת שֶׁהֵכַנְתָּ לִי רַבֵּנוּ, נִרְאָה וְהִתְבָּרֵר לִי מִיָּד, עוֹד בְּטֶרֶם פָּצִיתִי פִּי, שֶׁכָּל הַקֻּשְׁיוֹת אֵינָן קַיָּמוֹת בְּעוֹלַם הָאֱמֶת, כִּי שָׁם הוּא עָלְמָא דִּקְשׁוֹט, וְהַכֹּל בֶּאֱמֶת, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט.

הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל נָשָׂא אֶת מְשָׁלוֹ בְּעִנְיָן זֶה וְאָמַר: אוֹרֵחַ בָּא לְמָקוֹם פְּלוֹנִי לְשַׁבַּת קֹדֶשׁ וּבְבֵית - הַכְּנֶסֶת רָאָה שֶׁהַגַּבַּאי מְחַלֵּק אֶת הָעֲלִיּוֹת בְּאִי סֵדֶר מֻבְהָק. לְאֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב לְיַד הַקִּיר הַדְּרוֹמִי קוֹרֵא לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה וְאַחַר - כָּךְ קוֹרֵא לְמִישֶׁהוּ שֶׁיּוֹשֵׁב בַּצָּפוֹן וְשׁוּב קוֹרֵא לְאָדָם נוֹסָף מִן הַמִּזְרָח. לְאַחַר הַתְּפִלָּה הֵעִיר עַל כָּךְ לַגַּבַּאי, מַדּוּעַ אֵינוֹ מְחַלֵּק אֶת הָעֲלִיּוֹת לְפִי סֵדֶר וְרַק בְּצוּרָה מְבֻלְבֶּלֶת כָּזֹאת?

הֵשִׁיב לוֹ הַגַּבַּאי: אַתָּה הֲרֵי אוֹרֵחַ כָּאן. פַּעַם אַחַת וִיחִידָה שֶׁאַתָּה נִמְצָא כָּאן בְּבֵית - הַכְּנֶסֶת. וּכְבָר אַתָּה שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת. אִלּוּ הָיִיתָ מִתְפַּלֵּל כָּאן בִּקְבִיעוּת הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁמַּה שֶּׁדִּלַּגְתִּי עַל פְּלוֹנִי זֶהוּ מִשּׁוּם שֶׁהוּא קִבֵּל עֲלִיָּה בַּשַּׁבָּת שֶׁעָבְרָה וּמַה שֶּׁדִּלַּגְתִּי עַל אַלְמוֹנִי זֶהוּ מִפְּנֵי שֶׁקִּבֵּל עֲלִיָּה לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם. וּבִכְלָל כָּאן הַנֹּהַג שֶׁהוֹלְכִים לְפִי סֵדֶר הָאָלֶף בֵּית שֶׁל הַשֵּׁמוֹת וְלֹא לְפִי סֵדֶר מְקוֹמוֹת הַיְשִׁיבָה.

וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִים [עַל - דֶּרֶךְ הֲלָצָה] אוֹדוֹת אוֹתוֹ נָבוֹךְ שֶׁנִּכְנַס לְבֵית - הַכְּנֶסֶת בְּאִחוּר וְשָׁמַע אֶת הַשַּׁ"ץ אוֹמֵר: "אֶת כָּל אוֹהֲבָיו וְאֶת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד", אָמַר: אִם כָּכָה זֶה שֶׁה' מַשְׁמִיד אֶת אוֹהֲבָיו, לְשֵׁם מָה לִהְיוֹת מֵאוֹהֲבָיו? לְעֻמָּתוֹ, חֲבֵרוֹ יָצָא מִבֵּית - הַכְּנֶסֶת מֻקְדָּם וְהִסְפִּיק לִשְׁמֹעַ רַק: "שׁוֹמֵר ה' אֶת כָּל אוֹהֲבָיו וְאֶת כָּל הָרְשָׁעִים" אָמַר: אִם הַקָּבָּ"ה שׁוֹמֵר אֶת כָּל הָרְשָׁעִים מַדּוּעַ לֹא לִהְיוֹת רָשָׁע?

וְכָל הַמְּבוּכָה הַזֹּאת בָּאָה רַק מִפְּנֵי שֶׁלֹּא שָׁמַע דָּבָר שָׁלֵם – "שׁוֹמֵר ה' אֶת כָּל אוֹהֲבָיו וְאֶת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד".

27. התפלין נאבדו... עיכוב מהתפלה... בשביל קדיש לנשמה - סיפור

וְעוֹד רָאִיתִי סִפּוּר נִפְלָא הַמּוּבָא בְּסֵפֶר "דִּבְשָׁהּ שֶׁל תּוֹרָה" מִבַּעַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע לוֹ בְּאַחַד הַפְּעָמִים כְּשֶׁהָיָה בְּאַרְצוֹת - הַבְּרִית, וּמְסַפֵּר הוּא, בֹּקֶר אֶחָד כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵית - הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית הֻפְתַּע לִרְאוֹת שֶׁשָּׁכַח אֶת הַתְּפִלִּין בְּחַדְרוֹ בַּמָּלוֹן, חָזַר לַמָּלוֹן, וְהַתְּפִלִּין אֵינָם, מָצָא שָׁם אֶת הַמְנַקֶּה וּשְׁאָלָהוּ עַל הַתְּפִלִּין, הַהוּא לְבוּרוּתוֹ אָמַר לוֹ שֶׁהִשְׁלִיכָם לָאַשְׁפָּה, מִיָּד הָלַךְ בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה לָאַשְׁפָּה וּמָצָא שֶׁכְּבָר רוֹקְנוּהָ לַמְּכָל הַגָּדוֹל שֶׁמִּחוּץ לַמָּלוֹן, רָץ לְשָׁם, וּמָצָא שֶׁכְּבָר רוֹקְנוּהוּ לַמַּשָּׂאִית וְהַמַּשָּׂאִית מֻתְנַעַת לִנְסִיעָה, רָץ לְעֵבֶר הַנֶּהָג וַעֲצָרוֹ וְהִסְבִּיר לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵפֶץ חָשׁוּב בְּמַשָּׂאִית הָאַשְׁפָּה, וּבַקָּשָׁתוֹ לִצְפּוֹת בְּהִתְרוֹקְנוּתָהּ זֶה עַתָּה עַל מְנָת לִמְצֹא אֶת חֶפְצוֹ, הַלָּה הֵשִׁיב לוֹ שֶׁבִּשְׁבִיל כָּךְ צָרִיךְ רְשׁוּת מֵהַמְנַהֵל, נִגַּשׁ לַמְנַהֵל שֶׁהָיָה בְּקִרְבַת מָקוֹם, הַמְנַהֵל הִרְשָׁהוּ וּבִקְּשׁוֹ שֶׁלְּאַחַר שֶׁיִּמְצָא מְבֻקָּשׁוֹ יִגַּשׁ אֵלָיו, וְאָכֵן כָּךְ הָיָה הַתְּפִלִּין נִמְצְאוּ, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיד זְמַן קְרִיאַת - שְׁמַע נִגַּשׁ בְּחָפְזָה לַמְנַהֵל לִשְׁמֹעַ מַה בְּפִיו, וְכָךְ אָמַר לוֹ הַמְנַהֵל, שֶׁהוּא גּוֹי וְאִשְׁתּוֹ יְהוּדִיָּה, וְאָבִיהָ שֶׁל אִשְׁתּוֹ בָּא אֵלֶיהָ בַּחֲלוֹם בְּכַעַס עַל שֶׁנִּשֵּׂאת לְגוֹי, וּבַקָּשָׁתוֹ מִמֶּנָּה שֶׁלְּפָחוֹת תִּדְאַג שֶׁמִּישֶׁהוּ יְהוּדִי יֹאמַר קַדִּישׁ עֲבוּרוֹ, וְהוֹסִיף הַמְנַהֵל הַגּוֹי וְאָמַר, הַיּוֹם זֶה הָ"אַזְכָּרָה" שֶׁל אָבִיהָ שֶׁל אִשְׁתּוֹ וְאִם יוּכַל לוֹמַר עֲבוּרוֹ קַדִּישׁ, כַּמּוּבָן שֶׁהַלָּה נַעֲנָה בְּחִיּוּב.

מִמַּעֲשֶׂה זֶה יֵשׁ לָנוּ לִרְאוֹת כַּמָּה עוֹשִׂים מִן הַשָּׁמַיִם מַהְפֵּכוֹת וְצֵרוּפֵי מִקְרִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה יְהוּדִי שֶׁיֹּאמְרוּ עָלָיו קַדִּישׁ.

28. למה היית זוכה לו היה לך עוד קצת סבלנות... - סיפור

עַל הַגָּאוֹן "הֶחָכָם צְבִי" מְסֻפָּר שֶׁכַּאֲשֶׁר לָמַד בְּבַחֲרוּתוֹ בַּיְשִׁיבָה, הִתְאַכְסֵן אֵצֶל בַּעַל בַּיִת אָמִיד, אֲבִי אֲבִיהֶם שֶׁל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת רוֹטְשִׁילְד. הִמָּצְאוּתוֹ בְּבַיִת זֶה גָּרְמָה קְשָׁיִים לֹא מְעַטִּים, כֵּיוָן שֶׁבִּהְיוֹתוֹ מַתְמִיד עָצוּם הִגִּיעַ לִפְעָמִים אֶל הַבַּיִת בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת. בְּנֵי הַבַּיִת לָחֲצוּ עַל אֲבִיהֶם שֶׁיּוֹצִיא אֶת הַבָּחוּר וִישַׁלְּחֵהוּ לְמָקוֹם אַחֵר, אַךְ הוּא לֹא נַעֲנָה לָהֶם. כָּךְ נִמְשַׁךְ הַדָּבָר זְמַן רַב, וּבַעַל הַבַּיִת עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְלֹא הֵעֵז לְהוֹצִיא מִלָּה אַחַת שֶׁל טְרוּנְיָא מִפִּיו.

וַיְהִי הַיּוֹם וְגַם בַּעַל הַבַּיִת עַצְמוֹ הִגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁכְּבָר לֹא הָיָה מְסֻגָּל יוֹתֵר לִסְבֹּל אֶת הַקְּשָׁיִים. הָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ יוֹם נִתְקַל בִּבְעָיוֹת שׁוֹנוֹת בְּעִנְיְנֵי מִסְחָרוֹ, וּבְלִבּוֹ הִצְטַבְּרוּ מְלַאי שֶׁל תְּחוּשׁוֹת - כַּעַס וּמְרִירוּת, וְכָל אֵלֶּה הֱבִיאוּהוּ לִפְלֹט כַּמָּה מִלִּים נֶגֶד הַבָּחוּר. אָמְנָם הוּא לֹא אָמַר לוֹ בִּמְפֹרָשׁ שֶׁיֵּצֵא מִבֵּיתוֹ, אֲבָל הַנִּימָה שֶׁהָיְתָה בְּפִיו גִּלְּתָה עַל יַחַס שׁוֹנֶה מְעַט מִמַּה שֶּׁהָיָה עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם.

מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הִרְגִּישׁ בַּעַל הַבַּיִת בַּדָּבָר, וְהִתְחָרֵט מְאֹד עַל כָּךְ, אַף נִגַּשׁ אֶל הַבָּחוּר וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בִּדְמָעוֹת מְחִילָה, סְלִיחָה וְכַפָּרָה.

וְהִנֵּה, לֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה מֵאָז פְּלִיטַת הַפֶּה, הִגִּיעוּ פַּרְנְסֵי הַקְּהִלָּה הַסְּמוּכָה לְבַקֵּשׁ מֵהַבָּחוּר שֶׁיְּכַהֵן כַּאֲבַ"ד בְּעִירָם. הָ"עִסְקָה" נֶחְתְּמָה בּוֹ בַּיּוֹם, וּכְבָר לַמָּחֳרָת יָצָא הֶ"חָכָם צְבִי" מִן הַבַּיִת וְעָבַר לְהִתְגּוֹרֵר בָּעִיר הַהִיא.

בְּצֵאתוֹ אֶת הַבַּיִת, פָּנָה לְרוֹטְשִׁילְד וְאָמַר לוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: "אֶתְמוֹל, כַּאֲשֶׁר לֹא הִתְגַּבַּרְתָּ עַל עַצְמְךָ, הָיָה הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לְהִשָּׁאֵר אֶצְלְכֶם. עוֹד בִּתְחִלַּת בּוֹאִי אֲלֵיכֶם, נִגְזַר כָּךְ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן. אִם הָיִיתָ מְגַלֶּה אֹרֶךְ רוּחַ עוֹד שָׁעָה קַלָּה בִּלְבַד, וְלֹא הָיִיתָ מִתְרַעֵם עַל הַקְּשָׁיִים שֶׁגָּרַמְתִּי לְךָ עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלִּי – הָיִיתָ זוֹכֶה לְבָנִים וּבְנֵי בָּנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת. עַכְשָׁו שֶׁלֹּא זָכִיתָ לְכָךְ – בָּנִים מֻפְלָגִים בַּעֲשִׁירוּת וּבְמָמוֹן יִהְיוּ לְךָ, אַךְ בָּנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים – לֹא יִהְיוּ לְךָ"...

תוכן העניינים

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה