29. עצה למתינות - לדון לכף זכות · ז. כַּף זְכוּת - עַד הֵיכָן
תָּנוּ רַבָּנָן, הַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת - דָּנִין אוֹתוֹ לִזְכוּת. וּמַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד פּוֹעֵל שֶׁיָּרַד מִגָּלִיל הָעֶלְיוֹן וְנִשְׂכַּר אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד בַּדָּרוֹם שָׁלֹשׁ שָׁנִים. (בשאילתות פרשת שמות סימן מ') הַגִּירְסָא מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף שֶׁהָיָה נִשְׂכָּר אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס יְעֻיַּן שָׁם - יְפֵה עֵינַיִם. וְהַנָּצִי"ב מְפָרֵשׁ שָׁם, שֶׁזֶּה הָיָה עוֹד קֹדֶם הַזְּמַן שֶׁלָּמַד רַבִּי עֲקִיבָא תּוֹרָה, אוּלָם מִדּוֹת נִפְלָאוֹת הָיוּ לוֹ. הִגִּיעַ עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, אָמַר לוֹ: תֵּן לִי שְׂכָרִי וְאֵלֵךְ וְאָזוּן אֶת אִשְׁתִּי וּבָנַי. אָמַר לוֹ: אֵין לִי מָעוֹת. אָמַר לוֹ: תֵּן לִי פֵּרוֹת. אָמַר לוֹ: אֵין לִי. תֵּן לִי קַרְקַע - אֵין לִי. תֵּן לִי בְּהֵמָה - אֵין לִי. תֵּן לִי כָּרִים וּכְסָתוֹת - אֵין לִי. הִפְשִׁיל כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו אוֹתוֹ פּוֹעֵל וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ.
לְאַחַר הָרֶגֶל, נָטַל בַּעַל הַבַּיִת שְׂכָרוֹ בְּיָדוֹ, וְעִמּוֹ מַשָּׂא ג' חֲמוֹרִים: אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל, וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה, וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים, וְהָלַךְ לוֹ לְבֵיתוֹ שֶׁל פּוֹעֲלוֹ. אַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ.
אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי תֵּן לִי שְׂכָרִי וְאָמַרְתִּי אֵין לִי מָעוֹת, בַּמֶּה חֲשַׁדְתַּנִי? אָמַרְתִּי: שֶׁמָּא פְּרַקְמַטְיָא בְּזוֹל נִזְדַּמְּנָה לְךָ וְלָקַחְתָּ בָּהֶן. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי תֵּן לִי בְּהֵמָה וְאָמַרְתִּי אֵין לִי בְּהֵמָה, בַּמֶּה חֲשַׁדְתַּנִי? אָמַרְתִּי: שֶׁמָּא מֻשְׂכֶּרֶת בְּיַד אֲחֵרִים. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי תֵּן לִי קַרְקַע וְאָמַרְתִּי לְךָ אֵין לִי קַרְקַע, בַּמֶּה חֲשַׁדְתַּנִי? אָמַרְתִּי: שֶׁמָּא מֻחְכֶּרֶת בְּיַד אֲחֵרִים הִיא. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ אֵין לִי פֵּרוֹת, בַּמֶּה חֲשַׁדְתַּנִי, אָמַרְתִּי: שֶׁמָּא אֵינָן מְעֻשָּׂרוֹת. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ אֵין לִי כָּרִים וּכְסָתוֹת, בַּמֶּה חֲשַׁדְתַּנִי? אָמַרְתִּי: שֶׁמָּא הִקְדַּשְׁתָּ כָּל נְכָסֶיךָ לַשָּׁמַיִם.
אָמַר לוֹ: הָעֲבוֹדָה כָּךְ הָיָה, הִדַּרְתִּי כָּל נְכָסַי בִּשְׁבִיל הוֹרְקְנוֹס בְּנִי שֶׁלֹּא עָסַק בַּתּוֹרָה, וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל חֲבֵרַי בַּדָּרוֹם הִתִּירוּ לִי כָּל נְדָרַי, וְאַתָּה, כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתַּנִי לִזְכוּת, הַמָּקוֹם יָדִין אוֹתְךָ לִזְכוּת. (שבת קכז:)
וְכֵן מוּבָא שָׁם בַּגְּמָרָא עוֹד עִנְיָנִים, דְּהַכַּף זְכוּת הָיָה יוֹתֵר רָחוֹק מֵהַכַּף חוֹב, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ זְהִירִים לָדוּן לִזְכוּת, יְעֻיַּן שָׁם.