29. עצה למתינות - לדון לכף זכות · ה. הַדָּן לְכַף זְכוּת מַעֲלָתוֹ חֲשׁוּבָה מְאֹד בַּשָּׁמַיִם עַד שֶׁשּׁוֹלְחִין לוֹ שָׁלוֹם
כְּשֶׁאָדָם מִתְעַסֵּק בְּדִבְרֵי מִצְווֹת וּגְמִילוּת חֶסֶד וְשָׁלוֹם, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁד בַּחֲבֵרָיו, אֲבָל דָּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת, יֵשׁ לוֹ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וְגַם מִן הַשָּׁמַיִם מַשְׁלִיחִין לוֹ שָׁלוֹם, כְּמוּ שֶׁמָּצִינוּ בְּאַבָּא אוּמְנָא (תענית כא:) אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה אָדָם גָּדוֹל, אֶלָּא בִּשְׁבִיל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. וְכֵן מְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא עַל אַבָּא אוּמְנָא שֶׁהָיָה נוֹהֵג לָדוּן כָּל מַעֲשֶׂה לְכַף זְכוּת, לַמְרוֹת שֶׁהָיָה נִרְאֶה כְּמַעֲשֶׂה רַע. פַּעַם שָׁלַח אַבַּיֵי שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְנַסּוֹתוֹ וְלִבְדֹּק בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. בָּאוּ לְבֵיתוֹ, אָכְלוּ וְשָׁתוּ, וְנָתַן לָהֶם מָקוֹם לָלוּן, וְקִפֵּל תַּחְתֵּיהֶם תַּכְשִׁיטֵי צֶמֶר לִישֹׁן עֲלֵיהֶם. בַּבֹּקֶר לָקְחוּ הָאוֹרְחִים אֶת הַבְּגָדִים שֶׁיָּשְׁנוּ עֲלֵיהֶם, קִפְּלוּ אוֹתָם וְהֵבִיאוּ אוֹתָם לַשּׁוּק לְמָכְרָם, וּפָגְשׁוּ אֶת אַבָּא אוּמְנָא. אָמְרוּ לוֹ: מְבַקְּשִׁים אָנוּ מִכְּבוֹדוֹ שֶׁיֹּאמַר לָנוּ כַּמָּה הֵן שָׁוִים וְתֵן לָנוּ מָעוֹת תְּמוּרָתָם, וּבְכָךְ רָצוּ לְבָדְקוֹ אִם יַחְשְׁדֵם כְּגַזְלָנִים, אוֹ שֶׁיֹּאמַר שֶׁשָּׁוְיָם הֵם פָּחוֹת מֵעֶרְכָּם הָאֲמִתִּי. אָמַר לָהֶם: כָּךְ וְכָךְ הֵם שָׁוִים. שְׁאָלוּהוּ: וְאוּלַי שָׁוִים הֵם יוֹתֵר? עָנָה לָהֶם: אֲנִי קָנִיתִי אוֹתָם בִּסְכוּם זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם. אַחַר שֶׁנָּכְחוּ לִרְאוֹת שֶׁאָדָם נֶאֱמָן הוּא, אָמְרוּ לוֹ: בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנוּ בְּעֵת שֶׁלָּקַחְנוּ מִמְּךָ אֶת הַבְּגָדִים? אָמַר לָהֶם: חָשַׁבְתִּי שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לָכֶם מִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים וּצְרִיכִים אַתֶּם לְמָעוֹת וְהִתְבַּיַּשְׁתֶּם לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי מָעוֹת, וְלָכֵן לְקַחְתֶּם אֶת הַבְּגָדִים. אָמְרוּ לוֹ: מַטְּרָתֵנוּ הָיְתָה לְנַסּוֹת אוֹתְךָ וְעָמַדְתָּ בַּנִּסָּיוֹן, וְכָעֵת קַח בַּחֲזָרָה אֶת הַבְּגָדִים. אָמַר לָהֶם: אֵינִי רוֹצֶה לְקַבְּלָם בַּחֲזָרָה, כִּי מֵאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁלְּקַחְתֶּם, אָמַרְתִּי שֶׁיִּהְיוּ לִצְדָקָה. וַעֲבוּר מַעֲשִׂים אֵלּוּ נָתְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שָׁלוֹם בְּכָל יוֹם, שֶׁהָיְתָה בָּאָה אֵלָיו בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם בְּכָל יוֹם וְאוֹמֶרֶת לוֹ "שָׁלוֹם עָלֶיךָ". (תענית כא)
וְעַל כֵּן אָמְרוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְּאָבוֹת (משנה ו'): "וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת". וְזֶהוּ סִבַּת מְנִיעַת הַקְּטָטָה בֵּין הַחֲבֵרִים וְרִבּוּי הַשָּׁלוֹם, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם לְכַף זְכוּת, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק מְפַנִּין (דף קכז) וְכוּ'. (מנורת המאור)