29. עצה למתינות - לדון לכף זכות · ד. הַחוֹרֵץ מִשְׁפַּט חֲבֵרוֹ לְחוֹבָה - חוֹרֵץ בְּזֶה אֶת מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל עַצְמוֹ לְחוֹבָה
שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁאֵין נִגְזָר עַל אָדָם שׁוּם גְּזַר דִּין אֶלָּא אִם כֵּן הוּא פּוֹסֵק בְּעַצְמוֹ כֵּן. וְהָעִנְיָן, כִּי בְּוַדַּאי אִם יִשְׁאֲלוּ לוֹ בְּפֵרוּשׁ לַחֲרֹץ דִּין עַל עַצְמוֹ, בְּוַדַּאי יַכְחִישׁ וְיֹאמַר שֶׁאֵין הַדִּין כֵּן, וְיַהֲפֹךְ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל עַצְמוֹ, וְלָכֵן מַרְאִין לוֹ אָדָם שֶׁעָשָׂה אֵיזֶה עֲבֵרָה מֵעֵין מְלַאכְתּוֹ - מְלֶאכֶת עֲבֵרָה שֶׁלּוֹ - וְהוּא פּוֹסֵק עָלָיו אֶת הַדִּין בְּאֹפֶן חָפְשִׁי, וּבְזֶה לְמַעֲשֶׂה חוֹרֵץ אֶת דִּינוֹ עַצְמוֹ שֶׁעָשָׂה אַף הוּא כְּעֵין אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וּכְעֵין שֶׁמָּצָאנוּ בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם "בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא" וְכוּ', וְסִפֵּר לוֹ מַעֲשֵׂה הָאוֹרֵחַ (ש"ב יב, ה - ו), עָנָה וְאָמַר: "חַי ה' וְכוּ', וְאֶת הַכִּבְשָׂה וְכוּ'", אֲזַי נִפְסַק הַדִּין עַל דָּוִד כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיו.
וְלָכֵן צִוּוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבועות ל') "וֶהֱוֵי דָּן אֶת חֲבֵרְךָ לְכַף זְכוּת" כִּי בְּזֶה מְלַמֵּד הַזְּכוּת הַזֶּה עַל עַצְמוֹ.
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (תהילים לט, ט): "מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי" - שֶׁלֹּא אֲחָרֵף מִיָּמַי אֶת הַנָּבָל וַאֲלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, וּבְזֶה תַּצִּיל אוֹתִי מִכָּל פְּשָׁעַי, שֶׁזְּכוּת זֶה יִהְיֶה עָלַי גַּם כֵּן, ודפח"ח. (בעל שם טוב על התורה)