29. עצה למתינות - לדון לכף זכות · ג. הַדָּן לְכַף זְכוּת - מֵקֵל צַעַר הַשְּׁכִינָה
כָּתַב רַבֵּנוּ הַחִידָ"א זַצַ"ל: אֶפְשָׁר לוֹמַר בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, דְּשָׁמַעְתִּי מִפֶּה קָדוֹשׁ, הָרַב הַמֻּפְלָא עִיר וְקַדִּישׁ כְּבוֹד מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי חַיִּים בֶּן עָטָר זַ"ל, מַעֲשֶׂה בְּחָכָם אֶחָד שֶׁבִּזָּהוּ עָשִׁיר אֶחָד וּמָחַל לוֹ תֵּכֶף, וְטַעֲמָא טְעִים, דְּאָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ דְּחֶטְאוֹי דְּבַר נַשׁ מַכְבִּידִין גַּדְפָהָא דִּשְׁכִינְתָּא, וְאִם כֵּן, אִם אֵינִי מוֹחֵל לוֹ - יֵשׁ לוֹ עָווֹן, וְחַס וְחָלִילָה יֵשׁ סֶרֶךְ צַעַר לַשְּׁכִינָה, וְאִם אֲנִי מוֹחֵל לוֹ - לֹא נִשְׁאָר עָוֹן זֶה, וַאֲנִי מֵקֵל בְּצַעַר הַשְּׁכִינָה. אֵלּוּ דִּבְרֵי פִּי חָכָם חֵן, וְזֶה חֲסִידוּת.
וּמִמֶּנּוּ נִלְמַד, דְּאִם יֵשׁ לָדוּן לַחֲבֵרוֹ לְחוֹבָה - אִם דָּנוֹ לְחוֹבָה הוּא עָשָׂה עָווֹן וְיֵשׁ צַעַר לַשְּׁכִינָה. וְאִם דָּנוֹ לְכַף זְכוּת - אִם כֵּן לֹא חָטָא - וּמֵקֵל צַעַר מֵהַשְּׁכִינָה. וְעוֹד, שֶׁאִם בֶּאֱמֶת לֹא חָטָא וְהוּא דָּנוֹ לְחוֹבָה - הוּא חוֹטֵא, וְהוּא עַצְמוֹ גּוֹרֵם צַעַר לַשְּׁכִינָה. וּכְבָר כָּתַבְנוּ בַּעֲנִיּוּתֵנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, דְּהַרְבֵּה תּוֹעֶלֶת מַגִּיעַ כְּשֶׁאָדָם מֵלִיץ טוֹב בְּעַד חֲבֵרוֹ, שֶׁגּוֹרֵם לִסְתֹּם פִּי הַמְקַטְרְגִים לְמַעְלָה וּמַגְבִּיר הָרַחֲמִים.
וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה רֶמֶז "בְּצֶדֶק", שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּקְרֵאת צֶדֶק. "תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ", שֶׁתָּדִין חֲבֵרְךָ לְכַף זְכוּת, כִּי בְּזֶה אַתָּה מֵקֵל בְּצַעַר הַשְּׁכִינָה כִּבְיָכוֹל, חַס וְחָלִילָה, בְּאֹפֶן שֶׁכַּאֲשֶׁר תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ, תֵּן דַּעְתְּךָ בַּשְּׁכִינָה, וְתָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת. (מראית העין)