29. עצה למתינות - לדון לכף זכות · ב. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה - לָדוּן לְכַף זְכוּת
כָּתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה, כִּי תִּרְאֶה אָדָם אֲשֶׁר יְדַבֵּר דָּבָר אוֹ יַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה, וְיֵשׁ לִשְׁפֹּט דְּבָרוֹ וּמַעֲשֵׂהוּ לְצַד חוֹבָה וּלְצַד הַזְּכוּת, אִם הָאִישׁ הוּא יְרֵא אֱלֹקִים, נִתְחַיַּבְתָּ לָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת עַל דֶּרֶךְ אֱמֶת, גַּם כִּי יִהְיֶה הַדָּבָר קָרוֹב וְנוֹטֶה יוֹתֵר אֵצֶל הַדַּעַת לְכַף חוֹבָה.
וְאִם הוּא מִן הַבֵּינוֹנִים, אֲשֶׁר יִזָּהֲרוּ מִן הַחֵטְא וּפְעָמִים יִכָּשְׁלוּ בּוֹ, יֵשׁ עָלֶיךָ לְהַטּוֹת הַסָּפֵק וּלְהַכְרִיעוֹ לְכַף הַזְּכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קכז:): הַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת הַמָּקוֹם יְדִינוֹ לְכַף זְכוּת, וְהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ". וְאִם הַדָּבָר נוֹטֶה לְכַף חוֹבָה, יִהְיֶה הַדָּבָר אֶצְלְךָ כְּמוֹ סָפֵק, וְאַל תַּכְרִיעֵהוּ לְכַף חוֹבָה.
וְאִם הָאִישׁ הַהוּא רֹב מַעֲשָׂיו לְרֹעַ, אוֹ בְּחַנְתּוֹ כִּי אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בִּלְבָבוֹ, תַּכְרִיעַ מַעֲשָׂיו וּדְבָרָיו לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְכוּ'. (שערי תשובה)
וְאִם הוּא אִישׁ שֶׁלֹּא תֵּדָעֵהוּ וְאֵינְךָ מַכִּירוֹ, וְהַמַּעֲשֶׂה בִּלְתִּי מֻכְרָע לְאֶחָד מִשְּׁנֵי הַקְּצָווֹת, צָרִיךְ בְּדֶרֶךְ הַחֲסִידוּת לָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת. (פיהמ"ש להרמב"ם)