29. עצה למתינות - לדון לכף זכות · א. הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לְסַלֵּק הַשִּׂנְאָה - לָדוּן לְכַף זְכוּת
מִצְוַת עֲשֵׂה מֵהַתּוֹרָה לָדוּן אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְכַף זְכוּת, וְלֹא יְפָרֵשׁ מַעֲשָׂיו וּדְבָרָיו אֶלָּא לְטוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, טו): "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ". (ספר המצוות קעז)
וּמִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ גּוֹרֶמֶת לְקִיּוּמָהּ שֶׁל כָּל תּוֹרַת בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁמַּטֶּה מִשְׁפַּט חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת גּוֹרֵם שֶׁיֹּאהֲבֵהוּ, וְלֹא יַעֲבֹר עַל "לֹא תִשְׂנָא" וְ"לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר" וּשְׁאָר מִצְווֹת, וְהִיא הַסִּבָּה לִהְיוֹת בֵּין אֲנָשִׁים שָׁלוֹם וְרֵעוּת. (איש ורעהו)