פרק ג - חביבין היסורים כיהלומים · יג. באור הגמרא: "לא הן ולא שכרן"
וְאִם תַּקְשֶׁה וְהֵיאַךְ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּגְּמָרָא (ברכות ה'): לֹא הֵן וְלֹא שְׂכָרָן, אוּלָם הַתְּשׁוּבָה הִיא לֹא שֶׁכָּךְ תָּבַע ר' יוֹחָנָן חָלִילָה, אֶלָּא כְּאוֹמֵר, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבַּיִּסּוּרִים מֻנָּח שָׂכָר הַרְבֵּה, וְאַף שֶׁהוּא עַל חֶשְׁבּוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, וּכְמַאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן עַצְמוֹ בִּבְרָכוֹת: אֵלּוּ וְאֵלּוּ יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, אוּלָם כָּל כָּךְ אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַתּוֹרָה, עַד שֶׁמּוּכָן אֲנִי לְוַתֵּר עַל שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא הַנִּקְנֶה בְּיִסּוּרִים בִּשְׁבִיל לִלְמֹד תּוֹרָה. וְאַדְרַבָּא, יֵשׁ כָּאן גִּלּוּי עַל מְסִירוּת נֶפֶשׁ לַתּוֹרָה, וְאֵינוֹ בָּא כְּמִתְרַעֵם חָלִילָה, אֶלָּא כִּמְגַלֶּה אֶת רְצוֹנוֹ וּשְׁאִיפָתוֹ לַתּוֹרָה מֵעֵבֶר לָרָצוֹן הָאִישִׁי שֶׁהוּא שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא. וּמוּכָן הוּא לְוַתֵּר עַל הַטּוֹב יוֹתֵר שֶׁהוּא עוֹלָם הַבָּא הַנִּקְנֶה בְּיִסּוּרִין, וְהָעִקָּר לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁנַּפְשׁוֹ חָשְׁקָה, וְכָךְ בְּעֶצֶם צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא תְּחוּשַׁת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, לְהַסְכִּים לְוַתֵּר עַל הַטּוֹב יוֹתֵר שֶׁבִּרְצוֹנוֹ הָאִישִׁי בִּשְׁבִיל אַהֲבַת תּוֹרָה.
וּנְדַיֵּק בְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא הֵן וְלֹא שְׂכָרָן, דְּהַיְנוּ מְוַתֵּר אֲנִי עַל "שְׂכָרָן", כְּלוֹמַר, אִם מַטְּרָתָן שֶׁל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאוּ עָלַי לְשֵׁם שְׂכָרָן, מְוַתֵּר אֲנִי עַל שְׂכָרָן, שֶׁכֵּן רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, עוֹבֵד אֲנִי לַה' שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וְנָכוֹן שֶׁשְּׂכָרָן שֶׁל הַיִּסּוּרִים גָּדוֹל, אוּלָם חָפֵץ אֲנִי בַּעֲבוֹדַת ה' לְעָבְדוֹ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה וְאַף שֶׁבְּכָךְ שְׂכָרִי יְהֵא פָּחוֹת לְעוֹלָם הַבָּא, לֹא אִכְפַּת לִי, שֶׁכֵּן עֲבוֹדָתִי לַה' הִיא שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. אוּלָם אִם מַטְּרָתָן לְתַקֵּן, לְזַכֵּךְ, וְאִם כֵּן עֲדִיפִים הֵמָּה מִצַּד הַתִּקּוּן וְהַצֹּרֶךְ לִשְׁלֵמוּת, עַל כָּךְ לֹא דִּבֵּר רַבִּי יוֹחָנָן.