פרק ג - חביבין היסורים כיהלומים
לְהַלָּן נַאֲרִיךְ בְּשִׂיחָה נִפְלָאָה עַל חֲבִיבוּת הַיִּסּוּרִים, שֶׁמֵּהֶם יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם כַּמָּה כְּדַאי לִהְיוֹת סַבְלָן וּמַמְתִּין, שֶׁכֵּן הַיִּסּוּרִים וְהָעִכּוּבִים אֵין כְּמוֹתָם לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לְתִקּוּנוֹ הַמֻּשְׁלָם.
א. מחובתנו להתיחס נכון אל היסורים
בְּפָרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה "בְּחֻקֹּתַי" וּבְפָרָשַׁת "כִּי תָבֹא" קוֹרְאִים אָנוּ תּוֹכְחוֹת הַתּוֹרָה בְּאִם נַעֲבֹר עַל רְצוֹן ה', וְעִקָּר הוּא מֵעִקְּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁהַבּוֹרֵא מַעֲנִישׁ לָרְשָׁעִים וּלְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.
הִתְיַחֲסוּת הָעוֹלָם עַל הַתּוֹכָחוֹת וְהַיִּסּוּרִים רְחוֹקָה מִלִּהְיוֹת הִתְיַחֲסוּת נְכוֹנָה כְּפִי שֶׁרָאוּהָ חֲזַ"ל, וּבִדְבָרֵינוּ לְהַלָּן יְבֹאַר הֵיאַךְ צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא הַהִתְיַחֲסוּת הַנְּכוֹנָה בְּתוֹכָחוֹת עַל עָווֹן, וּבְכָךְ יִרְוַח לָנוּ מְאֹד הֵן בִּידִיעַת עֵרֶךְ הַתּוֹכָחוֹת וְהַיִּסּוּרִים, וְהֵן בְּאֹפֶן קַבָּלָתָם עָלֵינוּ, שֶׁכֵּן רַק בִּידִיעַת עֵרֶךְ הַיִּסּוּרִים וְקַבָּלָתָם בָּאֹפֶן הַנָּכוֹן נָפִיק מֵהֵם אֶת מְלֹא הַתּוֹעֶלֶת וְלֹא נְהֵא בְּגֶדֶר: "לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ" (ירמיהו ב, ל).
וּבִפְרָט שֶׁאָנוּ בְּדוֹר עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, וּמוּבָא בְּמִדְרָשׁ "שׁוֹחֵר טוֹב" (פרק טז): ג' שְׁלִישִׁים שֶׁל יִסּוּרִים הוֹעִיד הַקָּבָּ"ה בְּעוֹלָמוֹ, שְׁלִישׁ נָטְלוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם, שְׁלִישׁ בְּכָל הַדּוֹרוֹת, וּשְׁלִישׁ לְדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, הֲרֵי שֶׁבְּדוֹר אֶחָד שֶׁל מָשִׁיחַ יִתְרַכְּזוּ יִסּוּרִים בְּכַמּוּת וּבְאֵיכוּת מַה שֶׁבֶּעָבָר הִתְפָּרְשׂוּ בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנִים, אִם כֵּן הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ לָנוּ הַיּוֹם בִּמְיֻחָד לִלְמֹד סֻגְיָא זוֹ שֶׁהִנָּהּ עִקָּר בְּעִקְּרֵי הַיַּהֲדוּת מֵעוֹלָם וּבְיוֹתֵר בְּיָמֵינוּ שֶׁהַיִּסּוּרִים הָאַחֲרוֹנִים מְשַׁכְּחִים אֶת הָרִאשׁוֹנִים, וְאֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ.
ב. כל מי שהוא בדרגה וחשיבות יתרה יש תועלת ביסורים ליישרו
הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יְהוּדָה לֵייבּ חַסְמָן זצוק"ל בְּסִפְרוֹ "אוֹר יָהֵל" (ח"ג פרשת תזריע) הֵיטִיב וְאַף הִפְלִיא לְבָאֵר גֹּדֶל הַחֶסֶד וְהָאַהֲבָה שֶׁבַּיִּסּוּרִים וְשֶׁבְּדֶרֶך זוֹ שֶׁל יִסּוּרִים נִכֶּרֶת בְּיוֹתֵר אַהֲבַת ה' לְעַמּוֹ.
וְשָׁם בֵּאֵר שֶׁהִנֵּה בָּעוֹלָם יֶשְׁנָם ד' חֲלֻקּוֹת, דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, הַדּוֹמֵם וְהַצּוֹמֵחַ אֵין בָּהֶם שִׁנּוּי בְּמַהֲלַךְ קִיּוּמָם, שֶׁכֵּן אֵין טַעַם לַחְבֹּל בָּהֶם וּלְיַסְּרָם, הַחַי שֶׁדַּרְגָּתוֹ לְמַעְלָה מֵהַדּוֹמֵם וְהַצּוֹמֵחַ יֵשׁ בּוֹ יוֹתֵר שִׁנּוּיִים בִּשְׁנוֹת קִיּוּמוֹ וּכְגוֹן מְחוּשֵׁי צַעַר, אוּלָם עֲדַיִן אֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּדָה מַשְׁמָעוּתִית בְּשִׁנּוּי מַצַּב נַפְשָׁם מִיּוֹם שֶׁנּוֹלְדוּ וְעַד שֶׁבָּא קִצָּם, אֵינָם מַרְגִּישִׁים רַק אֶת מְצִיאוּת הַהֹוֶה הַנַּעֲשֶׂה בְּגוּפָם, אֵינָם בַּעֲלֵי בְּחִירָה, אֵין לָהֶם זִכְרוֹן הֶעָבָר, אֵין לָהֶם דַּאֲגַת הֶעָתִיד שֶׁכֵּן אֵין לָהֶם צֹרֶךְ בְּכָךְ. הָאָדָם - בְּחִיר הַנִּבְרָאִים - חָבִיב הָאָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם, יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְשַׁנּוֹת מַצַּב נַפְשׁוֹ, וּבִבְחִירָתוֹ יָכוֹל לִבְחֹר בְּטוֹב אוֹ בְּרַע, וּלְשֵׁם כָּךְ יֵשׁ בּוֹ כֹּחוֹת נוֹסָפִים וּכְגוֹן הַשִּׂמְחָה וְהָעֶצֶב, הַדְּאָגָה וְהַשַּׁלְוָה, יֵשׁ בְּכֹחוֹת נַפְשׁוֹ לְהִזָּכֵר בֶּעָבָר, יֵשׁ בְּכֹחוֹת נַפְשׁוֹ לִרְאוֹת אֶת הֶעָתִיד, עַל הָאָדָם עוֹבְרִים הַרְבֵּה אָפְנֵי צַעַר וְיִסּוּרִים בִּימֵי חַיָּיו, וְזֶה עַל מְנָת לְרַכֵּך לִבּוֹ שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ אַחַר הַטָּעֻיּוֹת שֶׁהֵמָּה הַתַּאֲווֹת וְיִפֹּל בְּרֶשֶׁת הָרַע.
וְזֶה אַף בְּגוֹי, אוּלָם בְּחֵלֶק הַמְדַבֵּר הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁהֵמָּה מִבְחָר הָאֱנוֹשִׁי תַּכְלִית הַבְּרִיאָה, מִתְיַסְּרִים הֵמָּה בְּיוֹתֵר, שֶׁכֵּן הַנְּחִיצוּת לַהֲבִיאָם לְתַכְלִית הַטּוֹב הִיא נְחוּצָה בְּיוֹתֵר אַחַר שֶׁכָּל תַּכְלִית רְצוֹן ה' בְּבָרְאוֹ אוֹתָנוּ לְהַנְחִילֵנוּ טוֹב לָנֶצַח, וְלָכֵן מַעֲמִידֵנוּ הַקָּבָּ"ה עַל טָעֻיּוֹתֵינוּ וּמֶחְדָּלֵינוּ בְּכָל חֹמֶר הַדִּין לְבַל נְאַבֵּד אֶת הַטּוֹב הַצָּפוּן לָנוּ לְנֶצַח נְצָחִים. וּבְיוֹתֵר הַצַּדִּיקִים, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד", הַקָּבָּ"ה מְדַקְדֵּק עִם צַדִיקָיו דַּוְקָא כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, לָכֵן כְּכָל שֶׁיֶּשְׁנָהּ יַקְרוּת בָּאָדָם יוֹתֵר כֵּן נִצְרָךְ לְשָׁמְרוֹ מִלִּכְלוּךְ חֵטְא בְּיוֹתֵר. שֶׁכֵּן מַה יֵּשׁ יוֹתֵר הֶפְסֵד לָאָדָם בְּאִם לֹא יְעִירוּהוּ עַל מֶחְדָּלָיו בְּעוֹדוֹ בָּעוֹלָם. כַּמָּה אֲבוֹי לָאָדָם כְּשֶׁיִּחְיֶה בְּאַשְׁלָיָה שֶׁהִנֵּהוּ מֻשְׁלָם, וּמֶחְדָּלָיו יִוָּדְעוּ לוֹ רַק לֶעָתִיד כְּשֶׁכְּבָר הַתִּקּוּן נִבְצָר מִמֶּנּוּ, וְהַנִּשְׁאָר לוֹ הוּא רַק לְרַצּוֹת אֶת עָנְשׁוֹ בִּמְלֹא חֹמֶר הַדִּין, הֲיֵשׁ רַע בֶּאֱמֶת יוֹתֵר מִזֶּה, אִם - כֵּן כַּמָּה חֶסֶד מִתְחַסֵּד הַבּוֹרֵא עִם בְּרוּאָיו, וּבְיוֹתֵר עִם עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהוֹרוֹתָם עַל מֶחְדְּלֵיהֶם בְּעוֹד מוֹעֵד בְּעוֹד הַתִּקּוּן נִתָּן לְהֵעָשׂוֹת, וְזֶה בְּאֶמְצָעוּת הַיִּסּוּרִים שֶׁאֵין כְּמוֹתָם פּוֹתְחִים אֶת הָעֵינַיִם הָעִוְּרוֹת וּמְפַקְּחִים אֶת הַשֵּׂכֶל שֶׁנִּסְתָּם בְּתַאֲווֹת הָעוֹלָם - לְהִפָּקַח בְּתַכְלִית חוֹבַת הָאָדָם בְּעוֹלָמוֹ.
וְעַל כָּךְ אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בר"ר פ"ח, א): "לֹא הָיוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת דְּווּיִים סְחוּפִים וּמְצֹרָעִים אֶלָּא מִיִּשְׂרָאֵל, וּמַדּוּעַ יֶשְׁנָם שֶׁכָּאֵלֶּה גַּם בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם? מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ כַּמָּה מְנֻגַּעַת אֻמָּה זוֹ", הֲרֵי שֶׁהַיִּסּוּרִים מְיֹעָדִים לְאֵלּוּ שֶׁהֵמָּה תַּכְלִית הַבְּרִיאָה לְיַשְּׁרָם, וְלַהֲבִיאָם לְיַעֲדָם, וְאֵלּוּ הֵם יִשְׂרָאֵל, וּמַה שֶּׁבְּכָל זֹאת יֶשְׁנָם מְיֻסָּרִים גַּם בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, הוּא רַק מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁכָּל הַמְיֻסָּרִים וְהַמְנֻגָּעִים אֵינָם בַּנִּמְצָא רַק בְּעַם יִשְׂרָאֵל וְאִיכָּא בְּזֶה חִלּוּל ה' וְחִלּוּל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
ג. התיחסותו של נחום איש גמזו על היסורים
מוּבָא בַּגְּמָרָא (תענית כא) מַעֲשֶׂה בְּנַחוּם אִישׁ גַּמְזוּ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהוּא עַל חֲמוֹרוֹ, בָּא עָנִי וְאָמַר לוֹ רַבִּי תֵּן לִי לֶאֱכֹל, אָמַר לוֹ נַחוּם הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶפְרק מֵהַחֲמוֹר, וּבֵינְתַיִם מֵת הֶעָנִי, נָפַל נַחוּם אִישׁ גַּמְזוּ, עַל אוֹתוֹ עָנִי וְאָמַר: עֵינַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל עֵינֶיךָ - יִסָּמְאוּ, יָדַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל יָדֶיךָ - יִתְגַּדְּמוּ, רַגְלַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל רַגְלֶיךָ - יִתְקַטְּעוּ, וְלֹא נָחָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁאָמַר שֶׁיְּהֵא כָּל גּוּפוֹ מָלֵא שְׁחִין.
קָשֶׁה לָנוּ לְהָבִין מַה בִּכְלָל תָּבַע נַחוּם מֵעַצְמוֹ, וַהֲלֹא יָרַד לִתֵּן לֶעָנִי לֶאֱכֹל, אוּלָם נַפְשׁוֹ הַטְּהוֹרָה וְהַזַּכָּה שֶׁל נַחוּם נִזְדַּעְזְעָה מִמִּקְרֶה זֶה וְשֶׁמָּא תָּבַע מֵעַצְמוֹ לָמָּה לֹא הִזְדָּרֵז מִדַּי וְלֹא חָשַׁשׁ שֶׁמָּא הֶעָנִי עוֹמֵד לִנְפֹּחַ נִשְׁמָתוֹ וְכַיּוֹצֵא, בְּכָל אֹפֶן בְּוַדַּאי שֶׁתְּבִיעָתוֹ הָיְתָה בְּדַקּוּת כְּפִי זַכּוּת נִשְׁמָתוֹ. מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָנוּ לִרְאוֹת מִכָּאן נְחִיצוּת הַיִּסּוּרִים לְתַקֵּן הֶעָווֹן, נַחוּם רָאָה נְחִיצוּת לִגְזֹר עַל עַצְמוֹ עֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים וְהָעִקָּר שֶׁנִּשְׁמָתוֹ תְּהֵא מְתֻקֶּנֶת לָעוֹלָם הַבָּא בְּאֶמְצָעוּת הַיִּסּוּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה.
וְכֵן הָיָה לוֹ לְנַחוּם, כְּפִי אֲשֶׁר גָּזַר וְחָרַץ עַל עַצְמוֹ, נַעֲשָׂה סוּמָא, גִּדֵּם, קִטֵּעַ, וְכָל גּוּפוֹ מָלֵא שְׁחִין, וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ תַּלְמִידָיו לְבַקְּרוֹ וְאָמְרוּ לוֹ, רַבִּי, אוֹי לָנוּ שֶׁרְאִינוּךָ בְּכָךְ, עָנָה לָהֶם "אוֹי לִי אִם לֹא רְאִיתוּנִי בְּכָךְ", כְּלוֹמַר אַדְּרַבָּה, אִם הָיוּ לִי הָעֵינַיִם וְהַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם וְכָל גּוּפִי הָיָה בָּרִיא, אָז אוֹי לִי וְאוֹי לִי עַל נַפְשִׁי, וְאִלּוּ עַתָּה אַשְׁרַי וְאַשְׁרֵי חֶלְקִי, עַתָּה הִנְנִי הָאָדָם הַמְאֻשָּׁר עַל הֱיוֹתִי נִתְקָן וּבָא מוּכָן לָעוֹלָם הַבָּא לְלֹא חֵטְא.
עוֹד יוֹתֵר נִתְבַּהֵל וְנִשְׁתּוֹמֵם מֵהַמּוּבָא בִּירוּשַׁלְמִי (סוף פאה וסוף שקלים) בְּמַעֲשֶׂה זֶה, נִכְנַס רַבִּי עֲקִיבָא תַּלְמִידוֹ שֶׁל נַחוּם אִישׁ גַּמְזוּ לְבַקְּרוֹ, וּכְשֶׁרָאָהוּ כָּךְ אָמַר לוֹ רַבִּי, אוֹי לִי שֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ בְּכָךְ, עָנָה לוֹ נַחוּם: "אוֹי לִי שֶׁאֵין אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ בְּכָךְ..." עוֹנֶה לוֹ נַחוּם לְרַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי הַמִּסְכֵּן...?! עָלַי הָרַחֲמָנוּת...?! עָלֶיךָ הָרַחֲמָנוּת, אוֹי לִי שֶׁאֵינֶנִּי רוֹאֶה גַּם אוֹתְךָ כָּכָה.
לְתַלְמִידָיו לֹא הֵשִׁיב נַחוּם כְּפִי אֲשֶׁר הֵשִׁיב לְרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁכֵּן לְתַלְמִידָיו הֵשִׁיב: "אוֹי לִי אִם לֹא רְאִיתוּנִי בְּכָךְ" וּכְמוֹ שֶׁהֵשִׁיב רַשְׁבִּ"י לרפב"י, וְאִלּוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא הֵשִׁיב נַחוּם אוֹי לִי שֶׁאֵין אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ בְּכָךְ, שֶׁכֵּן יָדַע שֶׁדַּרְגַּת רַבִּי עֲקִיבָא גְּבוֹהָה מִיֶּתֶר תַּלְמִידָיו, וְאֶפְשָׁר לוֹמַר לוֹ מִשְׁפָּט שֶׁכָּזֶה, וְסוֹפוֹ הוֹכִיחַ כַּמְבֹאָר לְהַלָּן.
עַד כְּדֵי כָּךְ רָאוּ רַבּוֹתֵינוּ אֶת הַיִּסּוּרִים כְּדָבָר הַמּוֹעִיל וְהַנָּחוּץ וְשֶׁאֵין חֶסֶד וְרַחֲמִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. וְאַף רַבִּי עֲקִיבָא לֹא מִיָּד יָרַד לְדַעַת רַבּוֹ, וְכָךְ מוּבָא עוֹד שָׁם בַּיְרוּשַׁלְמִי הַנִּזְכָּר: אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: מָה אַתְּ מְקַלְּלֵנִי?! אָמַר לוֹ נַחוּם: וּמָה אַתָּה מְבַעֵט בְּיִסּוּרִים?! רַבִּי עֲקִיבָא נִזְדַּעְזַע מִכָּךְ שֶׁאָמַר לוֹ נַחוּם אוֹי לִי שֶׁאֵין אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ בְּכָךְ, נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ שֶׁנָּבוֹא לְבַקֵּר חוֹלֶה מְיֻסָּר בְּאֹפֶן נוֹרָא בְּיוֹתֵר לְלֹא יָדַיִם לְלֹא רַגְלַיִם, סוּמָּא, וְכָל גּוּפוֹ שְׁחִין שׁוֹכֵב עַל מִטָּה שֶׁרַגְלֶיהָ טְמוּנוֹת בְּסִפְלֵי מַיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ עָלָיו נְמָלִים וַחֲרָקִים, וּכְשֶׁנַּבִּיעַ צַעֲרֵנוּ עַל חָלְיוֹ, וְיָגִיב בִּתְגוּבָה הַלְוַאי שֶׁגַּם לָכֶם יְהֵא כָּךְ, וְאוֹי לִי - מִצְטַעֵר אֲנִי - שֶׁאֵינֶנִּי רוֹאֶה אֶתְכֶם גַּם כָּךְ, הֲלֹא נִזְדַּעְזַע וְנַחְשֹׁב שֶׁמֵּחֲמַת צַעֲרוֹ הִתְבַּלְבְּלָה דַּעְתּוֹ וְהֵחֵל מְקַלֵּל זֶה אֶת מְבַקְּרָיו. עָנָה לוֹ נַחוּם. חָלִילָה, אֵינֶנִּי מְקַלֵּל אֶלָּא מְבָרֵךְ, אֶלָּא שֶׁאַתָּה לֹא מַסְפִּיק יוֹדֵעַ בְּעֶרְכָּן שֶׁל יִסּוּרִים. וּקְרָאוֹ אַף מְבַעֵט, לוֹמַר לְךָ שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר בְּעֶרְכָּן נֶחְשָׁב לִמְבַעֵט בָּהֶן.
ד. רבי עקיבא תלמידו של נחום איש גמזו - היאך התייחס ליסורים
וּמָצִינוּ שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אָכֵן קִבֵּל מֶסֶר זֶה שֶׁל רַבּוֹ, שֶׁכֵּן מוּבָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין קא ע"א) כְּשֶׁחָלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל נִכְנְסוּ לְבַקְּרוֹ תַּלְמִידָיו רַבִּי טַרְפוֹן, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא, וְהָיוּ הַתַּלְמִידִים בּוֹכִים וְרַבִּי עֲקִיבָא שׂוֹחֵק, אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו רַבִּי עֲקִיבָא לָמָּה אַתָּה שׂוֹחֵק, אָמַר לָהֶם וְלָמָּה אַתֶּם בּוֹכִים...? אָמְרוּ לוֹ רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל עַמּוּד הַיְמִינִי חוֹלֶה עַל מִטָּתוֹ וְלֹא נִבְכֶּה? אָמְרוּ לוֹ וְלָמָּה אַתָּה שׂוֹחֵק, אָמַר לָהֶם, זֶה רַבִּי הָיָה לִבִּי מֵעוֹלָם דּוֹאֵג עָלָיו פֶּן חַס - וְחָלִילָה קִבֵּל עוֹלָמוֹ - עוֹלָם הַבָּא - בְּחַיָּיו... וּמַדּוּעַ? מְנַמֵּק רַבִּי עֲקִיבָא דְּבָרָיו, שֶׁכֵּן מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי יֵינוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ מַחְמִיץ, אוֹ שֶׁפִּשְׁתָּנוֹ לוֹקֶה, אוֹ שֶׁשַּׁמְנוֹ מַבְאִישׁ, אוֹ שֶׁדִּבְשׁוֹ מַבְאִישׁ, וְעַל כֵּן חָשַׁשְׁתִּי פֶּן קִבֵּל עוֹלָמוֹ וְכַמּוּבָא בִּגְמָרָא עֶרְכִין (טז ע"ב) כֹּל שֶׁעָבְרוּ עָלָיו מ' יוֹם לְלֹא יִסּוּרִים - קִבֵּל עוֹלָמוֹ, ופירש"י: "קִבֵּל כָּל מְנוּחָתוֹ לֶעָתִיד", וְלָכֵן שָׂמַח רַבִּי עֲקִיבָא וְשָׂחַק, וְהִנֵּה מִי לִמְּדָהוּ זֹאת? נַחוּם אִישׁ גַּמְזוּ רַבּוֹ, הוּא לִמְּדוֹ שֶׁעַל יִסּוּרִים יֵשׁ לִשְׂחֹק.
וְרַבִּי עֲקִיבָא לֹא דָּרַשׁ זֹאת רַק עַל אֲחֵרִים, אֶלָּא בְּיוֹתֵר דָּרַשׁ זֹאת עַל עַצְמוֹ, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (ברכות ס"א ע"ב) כְּשֶׁהָיוּ סוֹרְקִים בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיָה קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְיַחֵד עִם קוֹנוֹ, וּכְשֶׁשְּׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, עַד כָּאן? דְּהַיְנוּ הֵיאַךְ אֶפְשָׁר עַד כְּדֵי כָּךְ - "עַד כָּאן" - לִהְיוֹת מְרֻכָּז בְּיִחוּד ה' כְּשֶׁסּוֹרְקִים הַבָּשָׂר בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל? עָנָה לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָא, זֶה לֹא בָּא בְּיוֹם אֶחָד, עַל כָּךְ הִתְאַמַּנְתִּי וְהִרְגַּלְתִּי עַצְמִי כָּל יָמַי, וְכָל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר מָתַי יַגִּיעַ לְיָדִי, וְעַכְשָׁו שֶׁהִגִּיעַ לְיָדִי לֹא אֶשְׂמַח...?
ה. מי לא נזקק ליסורים...?!
וּמִי לֹא נִזְקָק לְיִסּוּרִים, אֲפִלּוּ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן מָצִינוּ שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ מֹשֶׁה בְּדֶרֶךְ אִיּוּם שֶׁל עֹנֶשׁ, וְכַמְבֹאָר בַּחֲזַ"ל (תורת כהנים) עַל הַפָּסוּק: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן וְגוֹ'. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ וְלֹא יָמוּת". הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְחוֹלֶה שֶׁנִּכְנַס אֵצֶל רוֹפֵא, אָמַר לוֹ הָרוֹפֵא, אַל תִּשְׁתֶה צוֹנֵן וְאַל תִּשְׁכַּב בְּטַחַב (בְּמָקוֹם רָטֹב), בָּא אַחֵר - חוֹלֶה אַחֵר לְרוֹפֵא אַחֵר - וְאָמַר לוֹ הָרוֹפֵא הָאַחֵר אַל תִּשְׁתֶה צוֹנֵן וְאֶל תִּשְׁכַּב בְּטַחַב שֶׁלֹּא תָּמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי, הֲרֵי שֶׁהָאַחֲרוֹן זֵרְזוֹ יוֹתֵר מֵהָרִאשׁוֹן.
וְכָךְ אָמַר לוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְאַהֲרֹן הִזָּהֵר לְבַל תָּבוֹא בְּכָל עֵת לְקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים שֶׁלֹּא תָּמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּתוּ בָּנֶיךָ, וְכִי עַל אַהֲרֹן צָרִיךְ לְאַיֵּם בְּמָוֶת, הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה - אוֹמֵר הָ"אוֹר יָהֵל" - לְרוֹפֵא שֶׁבָּא לְרוֹפֵא חֲבֵרוֹ שֶׁחָלָה וְכִי צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ לְאוֹתוֹ רוֹפֵא שֶׁחָלָה שֶׁלֹּא תָּמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי, וַהֲלֹא הוּא עַצְמוֹ רוֹפֵא הַמֵּיטִיב לְהָבִין חֹמֶר הַחֹלִי, אוּלָם רוֹאִים אָנוּ כַּמָּה נָחוּץ וְנִצְרָךְ אִיּוּם הָעֹנֶשׁ אַף עַל הָאָדָם הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, לְפִי שֶׁהָאָדָם לְעוֹלָם מְסֻכָּן לְהִכָּשֵׁל.
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (ערכין יז ע"א) "אִלְמָלֵי הַקָּבָּ"ה בָּא עִם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּדִין אֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בְּתוֹכַחְתּוֹ", אִם - כֵּן מִי לֹא נִצְרָךְ לְתוֹכָחוֹת פֶּן יְעַוֵּת דַּרְכּוֹ.
ו. היסורים חסד והטבה
עוֹד מֵהַחֶסֶד וְהָאַהֲבָה שֶׁבַּיִּסּוּרִים מַפְלִיא לְבָאֵר לָנוּ זֹאת הָ"אוֹר יָהֵל" מֵהַנֶּאֱמָר גַּבֵּי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה, הִנֵּה נָתָן הַנָּבִיא בָּא אֶל דָּוִד הַמֶּלֶךְ וּמַבְטִיחַ לוֹ בִּדְבַר ה' הַבְטָחָה גְּדוֹלָה וְהוּא שֶׁיִּוָּלֵד לוֹ הַבֵּן שְׁלֹמֹה, וְכָךְ אוֹמֵר לוֹ (שמואל ב', ז): "וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ וְגוֹ', אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם, וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ", דָּרְשׁוּ בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה פרשה כ) "וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים" - זֶה הֲדָד וּרְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקֶם אֱלֹקִים לוֹ שָׂטָן וְגוֹ', "וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם" - זֶה אַשְׁמְדַאי שֶׁטְּרָדוֹ לִשְׁלֹמֹה בְּמַלְכוּתוֹ וְגֵרְשׁוֹ מִכִּסְּאוֹ.
הַקָּבָּ"ה בָּא בִּנְבוּאָה לְדָוִד הַמֶּלֶךְ עַל - יְדֵי נָתָן הַנָּבִיא וּמַבְטִיחוֹ שֶׁיְּהֵא לוֹ בֵּן, וּבֵן זֶה יְהֵא אָהוּב עַל ה', "הוּא יְהֵא לוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִי לְבֵן", הֲרֵי שֶׁבְּהַבְטָחָה זוֹ מֻנָּח שֶׁיְּקַבֵּל שְׁלֹמֹה הַכֹּל, כְּבֵן הָאָהוּב עַל בּוֹרְאוֹ, עֹשֶׁר, מַלְכוּת, כָּבוֹד שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ מֵעוֹלָם, וְכֵן הָיָה לוֹ לִשְׁלֹמֹה שֶׁקִּבֵּל חָכְמָה שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה כָּמוֹהוּ מֶלֶךְ חָכָם וְעָשִׁיר (כמבואר במלכים א' בתחילתו).
וּמַה הֶמְשֵׁךְ הַהַבְטָחוֹת וְהַבְּשׂוֹרוֹת שֶׁמִּתְבַּשֵּׂר דָּוִד הַמֶּלֶךְ בַּטּוֹב שֶׁיִּהְיֶה לִבְנוֹ, שֶׁכַּאֲשֶׁר יְעַוֵּת דַּרְכּוֹ - וּבְהַעֲווֹתוֹ - יוֹכִיחֵהוּ ה' וִייַסְּרֵהוּ... בְּנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם, וּמִי הוּא זֶה? זֶה אַשְׁמְדַאי שֶׁהִשְׁלִיכוֹ לִשְׁלֹמֹה אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה מִכִּסְּאוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (גיטין ס"ה עיי"ש), וְהִנֵּה "וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ". נִתְבּוֹנֵן, זֶהוּ "חַסְדִּי שֶׁלֹּא יָסוּר מִמֶּנּוּ", שֶׁיָּבֹא אַשְׁמְדַאי וְיַשְׁלִיכֵהוּ מִכִּסְּאוֹ, נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ שְׁלֹמֹה מוֹשֵׁל בַּכִּפָּה מוֹלֵךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, עַל הַבַּעֲלֵי חַיִּים, עַל הַשֵּׁדִים וְעַל הָרוּחוֹת, וְהִשְׁלִיטוֹ הַקָּבָּ"ה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים כַּכָּתוּב (דברי הימים א' כט) "וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה'!" וּלְבַסּוֹף נוֹפֵל הוּא לִדְיוֹטָא תַּחְתּוֹנָה מַמָּשׁ שֶׁהֻשְׁלַך מִכִּסְּאוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה, וְנִשְׁאַר בְּמַקְּלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ, וּמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים לְבַקֵּשׁ פַּת לֶחֶם, וְצוֹעֵק אֲנִי שְׁלֹמֹה, אֲנִי שְׁלֹמֹה, וּבְזֶה נֶחְשָׁב הוּא לְשׁוֹטֶה וְנָתוּן לְלַעַג וּלְקֶלֶס, וְיֵשׁ מַאן דְּאָמַר שֶׁכָּךְ מֵת בְּצַעֲרוֹ וְלֹא חָזַר לְמַלְכוּתוֹ, וְעַל זֶה בָּא הַכָּתוּב בִּדְבַר ה': "וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ", זֶהוּ הַחֶסֶד הָאֲמִתִּי שֶׁמַּבְטִיחַ ה' לְדָוִד שֶׁבּוֹ יִנְהַג עִם בְּנוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא יָמוּת בְּחֶטְאוֹ וְיָבוֹא נָקִי לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. וּמַה שֶּׁאָנוּ קוֹרְאִים מַצָּב שֶׁכָּזֶה לְהַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר וּתְחוּשָׁתֵנוּ עָלָיו שֶׁאֵין מִסְכֵּן כָּמוֹהוּ בָּעוֹלָם, כָּרוֹז יוֹצֵא עָלָיו וּמוֹדִיעַ: "וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ" - אַדְרַבָּא חָבִיוֹת מְלֵאוֹת חֶסֶד נִשְׁפְּכוּ עַל שְׁלֹמֹה בְּמַצָּבוֹ זֶה, שֶׁכֵּן בַּמַּצָּב תִּקֵּן אֶת הַעֲווֹתוֹ וּסְטִיָּתוֹ מִדֶּרֶךְ ה'.
לָמַדְנוּ מָה הַטּוֹב הָאֲמִתִּי וּמָה הָרַע, לֹא כְּפִי הַמְקֻבָּל אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, שֶׁהַטּוֹב הוּא לָזֶה הַמְאֻשָּׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהָרַע הוּא לַסּוֹבֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַדְרַבָּא לְהֵפֶךְ, הַטּוֹב אֵינוֹ אֶלָּא לְזֶה הַזּוֹכֶה לְקִרְבַת ה', וְכַנֶּאֱמָר: "וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב", אֵין טוֹב אַחֵר רַק קִרְבַת ה', וְאַף שֶׁבִּשְׁבִיל כָּךְ יֵשׁ לְשַׁלֵּם יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים.
וְעוֹד שָׁם הֶאֱרִיךְ לְבָאֵר גֹּדֶל תּוֹעֶלֶת הַיִּסּוּרִים מִנַּעֲמָן שֶׁנִּצְטַרַע, וּמִתְּחִלָּה הִתְכַּחֵשׁ וְכָפַר בְּדִבְרֵי אֱלִישָׁע לִרְחֹץ בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים, וַעֲבָדָיו שֶׁל נַעֲמָן שֶׁהָיוּ יוֹתֵר בַּעֲלֵי אֱמוּנָה מִמֶּנּוּ שִׁכְנְעוּהוּ שֶׁיִּשְׁמַע לְדִבְרֵי הַנָּבִיא שֶׁכֵּן אִישׁ אֱלֹקִים הוּא, וּכְשֶׁנִּכְנַע נַעֲמָן וְטָבַל בַּיַּרְדֵּן וְשָׁב בְּשָׂרוֹ, נִתְגַּיֵּר וְהָיָה לְגֵר תּוֹשָׁב שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְאִלּוּ עֲבָדָיו שֶׁקֹּדֶם הָיָה בַּעֲלֵי אֱמוּנָה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ נִשְׁאֲרוּ גּוֹיִים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה כְּמִקֹּדֶם, וְאֶתְמָהָהּ, נַעֲמָן שֶׁכָּפַר בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא נִתְגַּיֵּר, וְאִלּוּ עֲבָדָיו שֶׁהָיוּ מַאֲמִינִים גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ נִשְׁאֲרוּ בְּגוֹיוּתָם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה? אוּלָם הַתְּשׁוּבָה נַעֲמָן סָבַל יִסּוּרִים עַל גּוּפוֹ וְהַיִּסּוּרִים הִכְנִיעוּהוּ לְהַכִּיר בַּה' כַּאֲשֶׁר נִתְרַפֵּא מֵהֶם, וְאִלּוּ עֲבָדָיו לֹא נִתְיַסְּרוּ בְּגוּפָם, וְלֹא חָשׁוּ אֶת מוּסַר ה' עַל בְּשָׂרָם לָכֵן נִשְׁאֲרוּ כְּמוֹ שֶׁהָיוּ, הִנֵּה לִרְאוֹת גֹּדֶל מַעֲלַת הַיִּסּוּרִים הַמְיַשְּׁרִים גַּם אֶת הַמְעֻקָּם בְּיוֹתֵר, וּכְמוֹ גַּבֵּי מְנַשֶּׁה שֶׁכָּל מוּסָרוֹ שֶׁל חִזְקִיָהוּ אָבִיו לֹא הוֹעִיל לוֹ לָשׁוּב מֵרִשְׁעוֹ, וְרַק הַיִּסּוּרִים הֶחְזִירוּהוּ כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין ק"א).
ז. התנאי לתועלתן של היסורים - לקבלם מדעת ומאמונה שנועדו לכפרת עוון - באור לכך בהמחשה נחרצת
אוּלָם תְּנַאי אֶחָד יֶשְׁנוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא עֵרֶךְ וְתַשְׁלוּם בְּיִסּוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה וְהוּא שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ שֶׁל מְקַבֵּל הַיִּסּוּרִים יוֹדַעַת וּמַכִּירָה שֶׁיִּסּוּרָיו הֵמָּה מֵאֵת ה' לְכַפָּרָה עַל עֲווֹנוֹתָיו, וְהוּא מְפֹרָשׁ בִּגְמָרָא בְּרָכוֹת (ה' ע"א) שֶׁדָּרְשׁוּ עַל הַפָּסוּק (ישעיה נג, י): " אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ" - מָה אָשָׁם לְדַעַת אַף יִסּוּרִים לְדַעַת. כְּלוֹמַר כְּמוֹ שֶׁהַקָּרְבַּן אָשָׁם אֵינוֹ בָּא אֶלָּא לְדַעַת הַחוֹטֵא וּמֵהַסְכָּמָתוֹ לְרַצּוֹת עֲווֹנוֹ אַף הַיִּסּוּרִים פּוֹעֲלִים אֶת פְּעֻלָּתָם לְהֵחָשֵׁב כְּתַשְׁלוּם רַק כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְקַבְּלָם בְּדַעְתּוֹ עַל מְנָת שֶׁיִּתְכַּפְּרוּ עֲווֹנוֹתָיו, וְאִם לֹא כֵן יְהֵא בְּגֶדֶר הַנֶּאֱמָר (ירמיהו ב, ל): "לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ". וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הגר"ח שְׁמוּלֶבִיץ זַצַ"ל (שיחות מוסר, תשל"ב, מאמר יד).
ואִם - כֵּן זֶה הַמִּתְיַסֵּר בָּעוֹלָם, וּכְמוֹ בִּכְגוֹן זֶה שֶׁל צַעַר הַכְנָסַת הַיָּד לַכִּיס בְּפַעַם נוֹסֶפֶת, וְאֵינוֹ אוֹמֵר אוֹ אַף חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ שֶׁיְּהֵא זֶה לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹתָיו לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁמְּשַׁלֵּם בַּקֻּפָּה 10,000 דוֹלָר לְתַשְׁלוּם חוֹבוֹ וְאֵינוֹ דּוֹרֵשׁ "שׁוֹבֵר" (קַבָּלָה)... הֲיֵשׁ לְךָ סָכָל יוֹתֵר מִזֶּה, הֲלֹא יֹאמְרוּ לוֹ לְבַסּוֹף: לֹא שִׁלַּמְתָּ... אֵיזֶה אֱוִיל יְשַׁלֵּם סְכוּם כָּל - כָּךְ גָּדוֹל לְלֹא קַבָּלָה?
וּמַה יְהֵא בְּסוֹפוֹ שֶׁל אָדָם זֶה?
לְאַחַר סִיּוּם שְׁנוֹת חַיָּיו בָּעוֹלָם, כְּשֶׁיִפָּטֵר וְיַעֲמֹד לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְיָחֵלוּ לְחַשֵּׁב לוֹ עֲווֹנוֹתָיו, יַתְחִילוּ בְּעָווֹן מְסֻיָּם בָּרִאשׁוֹנָה, וְיֹאמְרוּ לוֹ עַל עָווֹן זֶה נִצְרָךְ חֹדֶשׁ בַּגֵּיהִנֹּם כְּדֵי לְטַהֵר הַנֶּפֶשׁ מִכִּתְמָהּ זֶה... וּבְעוֹדוֹ תּוֹהֶה וּבוֹהֶה הֵיאַךְ יְרַצֶּה אֶת עָנְשׁוֹ בְּעֹנֶשׁ קָשֶׁה כְּשֶׁכָּזֶה, מִיָּד מוֹדִיעִים לוֹ שֶׁאֵין זֶה לְמַעֲשֶׂה, שֶׁכֵּן לְמַעֲשֶׂה לֹא יִצְטָרֵךְ לְרַצּוֹת אֶת עָנְשׁוֹ בְּפֹעַל, וְשׁוֹאֵל הוּא, מַדּוּעַ? וְהַתְּשׁוּבָה, לְפִי שֶׁעָבַר זֶה תְּקוּפָה שֶׁל חֹלִי קָשֶׁה בְּמֶשֶׁךְ חַיָּיו, וְקִבֵּל זֹאת בֶּאֱמוּנָה, וּבְכָךְ הִתְקַזֵּז עָנְשׁוֹ... כַּמָּה שִׂמְחָה תְּהֵא לָאִישׁ הַזֶּה.
וְשׁוּב יָחֵלוּ לִמְנוֹת לוֹ עָווֹן נוֹסָף, וְיֹאמְרוּ לוֹ עָווֹן קָשֶׁה וְחָמוּר הוּא זֶה, וְעַל כָּךְ יֵשׁ לְהִתְנַקּוֹת בַּגֵּיהִנֹּם בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ וָחֵצִי... וּבְעוֹדוֹ תּוֹהֶה וּבוֹהֶה יֹאמְרוּ לוֹ, אַל תִּירָא אֵין צֹרֶךְ בְּרִצּוּי הָעֹנֶשׁ בְּפֹעַל גַּם עַל עָווֹן זֶה. וּכְשֶׁיִּשְׁאַל מַדּוּעַ? יְשִׁיבוּהוּ, הָיִיתָ בָּעוֹלָם הַזֶּה חַי בְּדֹחַק פַּרְנָסָה, וְקִבַּלְתָּ יִסּוּרִים אֵלּוּ בְּאַהֲבָה... וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה יַעֲבִירוּ לוֹ קֻפַּת הָעֲווֹנוֹת וּכְנֶגְדָּם יַעֲבִירוּ לוֹ קֻפַּת הַיִּסּוּרִים, וִיקַזְּזוּ לוֹ אַחַת עַל אַחַת, יִסּוּרֵי צַעַר גִּדּוּל בָּנִים, שְׁלוֹם בַּיִת, וְכַיּוֹצֵא.
אוּלָם לְבַסּוֹף, וְהִנֵּה כָּלְתָה אֵלָיו הָרָעָה, קֻפַּת הַיִּסּוּרִים הִתְרוֹקְנָה, וְאִלּוּ קֻפַּת הָעֲווֹנוֹת טֶרֶם הִתְרוֹקְנָה... וְאָז יְחַשְּׁבוּ אֶת עָנְשׁוֹ בַּגֵּיהִנֹּם מִיּוֹם לְיוֹם מֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ.
וְאָז יִזְעַק אוֹתוֹ אָדָם וְיֹאמַר יֵשׁ לִי טַעֲנָה גְּדוֹלָה וְקָשָׁה עַל בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה... הֲרֵי יֶשְׁנָהּ גְּמָרָא בְּעֶרְכִין (טז ע"ב) עַד הֵיכָן יִסּוּרִים, אַף כְּשֶׁבָּא לִטֹּל ג' פְּרוּטוֹת, וְעָלוּ לוֹ ב', וְהֻצְרַךְ לְהַכְנִיס יָדוֹ לִטֹּל הַג', וּבְכֵן יִטְעַן, הֲלֹא יִסּוּרִים מִסּוּג זֶה הָיוּ לִי לַאֲלָפִים, כָּל יוֹם בִּמְאֹרְעוֹת הַחַיִּים יֶשְׁנָם טְרָחוֹת קְטַנּוֹת לָרֹב, וּכְגוֹן, אָדָם שׁוֹכֵחַ מַשֶּׁהוּ, נֶאֱבָד לוֹ מַשֶּׁהוּ וְעַד שֶׁמּוֹצְאוֹ מִתְיַסֵּר, נִשְׁבָּר לוֹ מַשֶּׁהוּ, מִתְעַכֵּב בְּכָל מִינֵי עִכּוּבִים מְצַעֲרִים וְכַיּוֹצֵא, שׁוֹמֵעַ חֶרְפָּתוֹ מִדֵּי פַּעַם וְכַיּוֹצֵא, וּבְכֵן הֵיכָן כָּל אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים שֶׁבְּרֻבָּם לֹא הָעֳלוּ בְּקֻפַּת הַיִּסּוּרִים...? [הַיּוֹם בְּנֵי אָדָם מִתְבַּיְּשִׁים בְּיִסּוּרֵיהֶם וּמְכַסִּים אוֹתָם שֶׁלֹּא יִרְאוּם, אוּלָם לֶעָתִיד יַכְרִיזוּ עֲלֵיהֶם כְּאוֹצָר גָּדוֹל שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ].
וּמַה תְּהֵא הַתְּשׁוּבָה לָאִישׁ הַזֶּה: הֵיכָן הַ"קַּבָּלָה"...? בְּסִפְרֵי הַחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ אִתְּךָ לֹא מוֹפִיעַ שֶׁשִּׁלַּמְתָּ, וְהָעֻבְדָּא, הָבֵא קַבָּלוֹת עַל תַּשְׁלוּמְךָ...
וּמַה תְּהֵא הַתְּשׁוּבָה לָאִישׁ הַזֶּה: הֵיכָן הַקַּבָּלָה...? הֵיכָן קַבָּלַת יִסּוּרִים בְּאַהֲבָה, שֶׁהֵמָּה "הַקַּבָּלוֹת" לְתַשְׁלוּמֵי הַיִּסּוּרִים.
אָכֵן אֵין לוֹמַר שֶׁאָדָם הַמִּתְיַסֵּר שֶׁלְּלֹא קַבָּלָתוֹ אֶת יִסּוּרָיו בְּאַהֲבָה לֹא יֵחָשְׁבוּ לוֹ כְּלָל, שֶׁכֵּן אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ, וּבְוַדַּאי שֶׁהַיִּסּוּרִים מְכַפְּרִים בְּכָל אֹפֶן, אוּלָם לְלֹא סָפֵק אֵין לְהַשְׁווֹת אֶת תִּקּוּן וְכַפָּרַת הַיִּסּוּרִים כַּאֲשֶׁר מְקַבְּלָם הָאָדָם בְּאַהֲבָה לְעֻמַּת כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ מְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הֶחָפֵץ חַיִּים בְּסִפְרוֹ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל פֶּרֶק ג': וְדַע שֶׁעִקַּר דַּרְגַּת הָאָדָם לָעוֹלָם הַבָּא נִקְבַּעַת כְּפִי אֲשֶׁר יְקַבֵּל אֶת אֵרוּעֵי הַחַיִּים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.
מִשְׁפָּט זֶה שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים יֵשׁ לַחֲקֹק אוֹתוֹ בְּלִבּוֹתֵינוּ תָּמִיד, שֶׁכֵּן כַּמָּה יְסוֹדִי הוּא, לָאָדָם נִדְמֶה שֶׁעִקַּר הַדַּרְגָּה שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא נִקְבַּעַת כְּפִי יְדִיעָתוֹ בַּתּוֹרָה, בַּהֲלָכָה, בַּתַּלְמוּד, בַּקַּבָּלָה, בַּצְּדָקָה וּבַחֶסֶד וְכַיּוֹצֵא, אָכֵן מִבְּלִי אֵלּוּ לֹא יְהֵא הָאָדָם אָדָם כְּלָל, אוּלָם לִקְבֹּעַ אֶת דַּרְגַּת הָאָדָם לָעוֹלָם הַבָּא הוּא כְּפִי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָתוֹ הַמִּתְבַּטֵּאת בְּקַבָּלַת אֵרוּעֵי הַחַיִּים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְעַיֵּן שָׁם שֶׁמּוֹכִיחַ זֹאת מֵהַגְּמָרָא (סוטה מח): מִי גָּרַם לַצַּדִּיקִים שֶׁיִּתְבַּזְבֵּז שֻׁלְחָנָם לֶעָתִיד לָבוֹא? קַטְנוּת אֱמוּנָה שֶׁבָּהֶם. וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁהוּא בִּכְגוֹן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ הַיּוֹם וְאוֹמֵר מָה אֹכַל לְמָחָר, הֲרֵי שֶׁהָאֱמוּנָה קוֹבַעַת אֶת דַּרְגַּת הָאָדָם לָעוֹלָם הַבָּא. וְהַלָּשׁוֹן "יִתְבַּזְבֵּז" הַמּוּבָא בַּגְּמָרָא הוּא לָשׁוֹן הַמּוֹרֶה עַל הַשְׁקָעָה לְלֹא תַּכְלִית, שֶׁכֵּן בִּזְבּוּז פֵּרוּשׁוֹ הוּא הַשְׁקָעָה שֶׁלֹּא הָלְכָה לְמַטְּרָתָהּ, וְהַבֵּאוּר הוּא עַל פִּי הָרַמְבַּ"ן בְּסוֹף פָּרָשַׁת בֹּא הַמְבָאֵר שֶׁעִקַּר תַּכְלִית הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הוּא כְּדֵי שֶׁנַּאֲמִין בֶּאֱלֹקֵינוּ וּמִשֶּׁלֹּא הִגִּיעַ זֶה בְּתוֹרָתוֹ וּבְמִצְווֹתָיו לְתַכְלִית זוֹ בִּשְׁלֵמוּת הֲרֵי שֶׁהַשְׁקָעָתוֹ בְּמִדַּת מָה הִתְבַּזְבְּזָה.
אָנוּ מִתְיַסְּרִים כָּל - כָּךְ הַרְבֵּה בְּיִסּוּרִים שִׁגְרָתִיִּים הַמְּצוּיִים, אוּלָם אִם אֵין דַּעְתֵּנוּ עֲלֵיהֶם שֶׁהִנָּם בְּהַשְׁגָּחָה וְנוֹעֲדוּ לְכַפָּרָה הֲרֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ וְלֹא יוֹרִידוּ כְּלוּם. וּכְאָשָׁם שֶׁאֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא לְדַעַת, הֲיֵשׁ הֶפְסֵד גָּדוֹל מִזֶּה?
אָסוּר לָנוּ לִהְיוֹת "נְדִיבִים" בְּעִנְיָן זֶה, כְּשֶׁאָדָם מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּם וְלֹא מְבַקֵּשׁ קַבָּלָה הוּא נֶחְשָׁב לְ"מִתְנַדֵּב" בְּחִנָּם, הַיִּסּוּרִים נְחוּצִים וּמוֹעִילִים, וְאָסוּר לָנוּ שֶׁיֵּלְכוּ לְחִנָּם, אֶלָּא עָלֵינוּ לְהִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם כְּאוֹצָר יָקָר, וְאַף עַל הַצַּעַר הַקָּטָן בְּיוֹתֵר, וְהָרְאָיָה, שֶׁגַּם צַעַר כְּהַכְנָסַת יָד לַכִּיס פַּעַם נוֹסֶפֶת מַצִּיל אֶת הָאָדָם מִדִּין קָשֶׁה שֶׁל "קִבֵּל עוֹלָמוֹ", וְדַי בְּתַשְׁלוּם שֶׁכָּזֶה אַחַת לְאַרְבָּעִים יוֹם...!
זֶהוּ! זֶה עוֹלָמֵנוּ, עוֹלָמֵנוּ זֶה הוּא יָקָר מְאֹד, כָּל הִתְגַּבְּרוּת בְּנִסָּיוֹן, כָּל כְּבִישַׁת יֵצֶר, כָּל קַבָּלַת יִסּוּרִים בְּאַהֲבָה שָׁוָה הַרְבֵּה, שֶׁכֵּן עוֹלָמֵנוּ זֶה הוּא עוֹלַם הַבְּחִירָה, בּוֹ רַע וְטוֹב, הַבּוֹחֵר בּוֹ בַּטּוֹב וּפוֹרֵשׁ מִן הָרַע אֵין לָנוּ הַשָּׂגָה בְּשָׁוְיָהּ וְעֶרְכָּהּ אַף בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁל גְּבוּרַת וּכְבִישַׁת יֵצֶר בְּעוֹלָמֵנוּ זֶה.
ח. מעט יסורים שאדם מקבלם לדעת בעולם הזה חושכים ממנו כמיות גדולות של ענשי עולם הבא
וְכַמּוּבָא בְּסֵפֶר "הַבְּרִית", שֶׁכְּמוֹ כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נֶעְתֶּקֶת לְעֵינֵינוּ מֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה מֶטְרִים מִכָּאן לְכָאן, וּכְמוֹ כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ לַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹמֶדֶת בִּתְחִלַּת הַבִּנְיָן וּלְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת עוֹמֶדֶת הִיא בְּסוֹף הַבִּנְיָן, הֲרֵי שֶׁבְּעֶצֶם לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר בִּמְקוֹמָהּ לְמַעְלָה נֶעְתְּקָה אֲלָפִים רַבִּים שֶׁל קִילוֹמֶטְרִים, כְּמוֹ כֵן כָּל מְעַט יִסּוּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאָדָם מְקַבְּלָם לְדַעַת שֶׁהִנָּם בְּהַשְׁגָּחָה וּלְכַפָּרָה, מְעַט מֵהֶם מְנַקִּים לוֹ הַרְבֵּה יִסּוּרִים לֶעָתִיד, שֶׁכֵּן כָּל מְעַט כָּאן הוּא הַרְבֵּה שָׁם. וּבְזֶה מַרְוִיחַ הָאָדָם ב' רְוָחִים, הָאֶחָד שֶׁמִּתְחַזֵּק הוּא בֶּאֱמוּנָה שֶׁיֶּשְׁנָהּ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית עַל כָּל טִרְחָה וְצַעַר שֶׁיִּצְטַעֵר הָאָדָם, וּבְזֶה תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה נֶגֶד הַמִּקְרֶה, שֶׁכֵּן הָאוֹמֵר מִקְרֶה הוּא - וְכָךְ הוּא לְמִי שֶׁאֵינוֹ מִתְיַחֵס לְיִסּוּרָיו הַשִּׁגְרָתִיִּים - הֲרֵי שֶׁזֶּה פּוֹגֵם הוּא פְּגָם גָּדוֹל בַּשְּׁלֵמוּת הַנִּדְרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ עַל אֱמוּנָתֵנוּ. וְעוֹד מַרְוִיחַ הוּא שֶׁיִּסּוּרִים אֵלּוּ מְקַזְּזִים לוֹ אֶת הַיִּסּוּרִים הַנּוֹרָאִים בָּעוֹלָם הַבָּא.
וּכְמוֹ שֶׁהָיָה הֶחָפֵץ חַיִּים בְּשֵׁם זָקֵן שֶׁשָּׁמַע מִזָּקֵן שֶׁשָּׁמַע מֵהַגָּאוֹן מִוִּילְנָא: "אִלְמָלֵי הַיִּסּוּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא הָיִינוּ מוֹצְאִים יָדֵינוּ וְרַגְלֵינוּ בָּעוֹלָם הַבָּא". זֶהוּ הַקֶּרֶשׁ הַצָּלָה הַיָּחִיד שֶׁיֵּשׁ לָנוּ.
וְכִמְסֻפָּר שֶׁפַּעַם דִּבֵּר הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא מִגֹּדֶל יִסּוּרֵי הַנֶּפֶשׁ לֶעָתִיד בַּגֵּיהִנֹּם וּבְכַף הַקֶּלַע וְעוֹד, וְאֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁשָּׁמַע זֹאת חָלָה עַד כְּדֵי מָוֶת מִיֵּאוּשׁ וְדִכָּאוֹן, וְהוֹדִיעוּ לְהַגְּרָ"א עַל כָּךְ, וְהָלַךְ אֵלָיו לְבַקְּרוֹ. וְאָמַר לוֹ הַגְּרָ"א, כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתִּי הוּא אֱמֶת, אוּלָם פְּרָט אֶחָד חָשׁוּב חִסַּרְתִּי בִּדְרָשָׁתִי, וְהוּא שֶׁהַיִּסּוּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מַצִּילִים מִכָּל הַפֻּרְעָנֻיּוֹת שֶׁל עוֹלָם הַבָּא.
וְכַמּוּבָן שֶׁגַּם בְּקִזּוּז הַיִּסּוּרִים מֵעָנְשֵׁי עוֹלָם הַבָּא לָאו כָּל בְּנֵי אָדָם שָׁוִים, וְכָל אֶחָד כְּפִי אֲשֶׁר יְקַבֵּל זֹאת בֶּאֱמוּנָה יוֹתֵר, בְּאַהֲבָה יוֹתֵר כֵּן יְקֻזַּז לוֹ יוֹתֵר, כָּךְ שֶׁיִּתָּכֵן ב' אֲנָשִׁים שֶׁיִּתְיַסְּרוּ בָּעוֹלָם, וְהָאֶחָד יִסְבֹּל יִסּוּרִים קָשִׁים, וְהַשֵּׁנִי יִסְבֹּל יִסּוּרִים קַלִּים יוֹתֵר, וְעִם כָּל זֶה לְזֶה הָאַחֲרוֹן יְקַזְּזוּ יוֹתֵר מֵעָנְשֵׁי עוֹלָם הַבָּא, וּמַדּוּעַ? לְפִי שֶׁקִּבְּלָם יוֹתֵר בֶּאֱמוּנָה וּבְאַהֲבָה.
ט. כשאדם מתייסר בעולם בהיותו עסוק בדבר מצוה - תועלת יסוריו לכפרה גדולים יותר
וּבְיוֹתֵר כַּאֲשֶׁר מִתְיַסֵּר הָאָדָם בִּהְיוֹתוֹ עָסוּק לִדְבַר מִצְוָה, שֶׁאָז יִסּוּרָיו מְכַפְּרִים בְּיוֹתֵר, וְכַמּוּבָא בַּגְּמָרָא (חולין ז' ע"ב): אָמַר רַב אֶלְעָזָר: דַּם נִקּוּף - שֶׁנָּקַף הָאָדָם אֶצְבָּעוֹ וַחֲבָטָהּ בַּכֹּתֶל וְכַיּוֹצֵא עַד שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דָּם - מְרַצֶּה כְּדַם עוֹלָה, אָמַר רָבָא, וְדַוְקָא בְּגֻדַּל יָמִין שֶׁהַחֲבָטָה בְּיָמִין קָשָׁה מִשֶּׁל שְׂמֹאל שֶׁכֵּן יָד יָמִין נֶחְבֶּטֶת בְּחָזְקָה יוֹתֵר לִהְיוֹתָהּ יָד חֲזָקָה יוֹתֵר מִשְּׂמֹאל, וְעוֹד: וּבְנִקּוּף שֵׁנִי, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּבָר נִנְקְפָה לוֹ יָדוֹ פַּעַם אַחַת, וְעַתָּה הוּא מַכָּה עַל מַכָּה, וְעוֹד: דְקָאָזִיל לִדְבַר מִצְוָה.
וּמְבָאֵר הגר"ח שְׁמוּלֶבִיץ (שיחות מוסר, תשל"ב, מאמר יד) כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לִדְבַר מִצְוָה וְנֶחְבָּל וּמִתְיַסֵּר בּוּשָׁתוֹ מְרֻבָּה, שֶׁדּוֹמֶה הוּא לְעֶבֶד הַבָּא לִתֵּן כּוֹס לְרַבּוֹ וּלְשָׁרְתוֹ וְשׁוֹפְכוֹ לוֹ רַבּוֹ עַל פָּנָיו, דְּמֵילָא אָדָם שֶׁמִּתְיַסֵּר מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֵין בּוּשָׁתוֹ גְּדוֹלָה כָּל - כָּךְ, אוּלָם זֶה הַמְשָׁרֵת לַה' וּבָא לַעֲסֹק בִּדְבַר מִצְוָה, מְצַפֶּה הוּא לְאוֹר פְּנֵי ה' שֶׁיָּאִיר לוֹ פָּנָיו וִיחוֹנֶנּוּ, וְאָז כְּשֶׁמְּקַבֵּל יִסּוּרִים, נֶחְשָׁב לִמְקַבֵּל סְטִירָה בִּשְׁעַת שֵׁרוּתוֹ לְמַלְכּוֹ שֶׁאָז בּוּשָׁתוֹ מְרֻבָּה וּלְכָךְ בְּמַצָּב כָּזֶה הַיִּסּוּרִים מְכַפְּרִים בְּיוֹתֵר, וְעָלָיו לָשׂוּשׂ וְלִשְׂמֹחַ כְּאִלּוּ הִקְרִיב קָרְבַּן עוֹלָה עַל - גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
וְכֵן מוּבָא בְּ"פֶלֶא יוֹעֵץ" שֶׁפְּעָמִים וְנִגְזַר עַל הָאָדָם גְּזֵרָה שֶׁנִּצְרָךְ לָבוֹא עָלָיו יִסּוּרִים קָשִׁים וְנוֹרָאִים, אֲזַי בְּחַסְדֵּי ה' מְסַבְּבִים שֶׁיִּתְיַסֵּר דַּוְקָא בִּזְמַן עָסְקוֹ בַּמִּצְוָה, וְאָז בִּזְכוּת הַמִּצְוָה מִצְטַמְצְמִים לוֹ כַּמּוּת וְאֵיכוּת יִסּוּרָיו, כָּךְ שֶׁאֵין סְתִירָה בָּהּ כְּלָל לְהָא דְּאָמְרוּ חֲזַ"ל: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִין, דְּאַדְּרַבָּא, נִצּוֹל בִּזְכוּת הַמִּצְוָה מִיִּסּוּרִים קָשִׁים.
י. בעלי תשובה המיוסרים - אלו יסורים בשעת מצוה
פְּרָט זֶה אַקְטוּאָלִי מְאֹד בְּיָמֵינוּ, יֶשְׁנָם אֲלָפִים רַבִּים - כֵּן יִרְבּוּ - הַחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, וְלֹא מְעַטִּים, כִּבְיָכוֹל דַּוְקָא בְּעִקְּבוֹת הַתְּשׁוּבָה נִרְאֶה שֶׁהִתְקַשּׁוּ עֲלֵיהֶם הַחַיִּים. בִּבְעָיוֹת פַּרְנָסָה, שְׁלוֹם בַּיִת וְכַיּוֹצֵא בְּכָל מִינֵי הִתְמוֹדְדֻיּוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְהִתְמוֹדֵד דַּוְקָא בְּעִקְּבוֹת הַתְּשׁוּבָה, עֲלֵיהֶם לָדַעַת, שֶׁכָּל צַעַר וְיִסּוּרִים הַמִּסְתַּבְּבִים בְּדֶרֶךְ סִבָּה מִמִּצְוָה, חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה וְכַיּוֹצֵא, מְכַפְּרִים פִּי כַּמָּה וְכַמָּה מִיִּסּוּרִים שֶׁלֹּא בִּזְמַן מִצְוָה, וְאַדְרַבָּא, כָּךְ מְסוֹבֶבֶת הַהַשְׁגָּחָה, כְּדֵי שֶׁכַּפָּרָתָם תְּהֵא בְּנָקֵל יוֹתֵר וּבָאֹפֶן הַיָּעִיל וְהַזָּרִיז בְּיוֹתֵר.
אִם - כֵּן כַּמָּה חֶסֶד עוֹשֶׂה עִמָּנוּ ה' בַּטְּרָדוֹת הָרַבּוֹת הַמְּצוּיוֹת וּבִפְרָט בְּיָמֵינוּ שֶׁהַטֶּכְנִיקָה מְגֻוֶּנֶת וּמְסֹעֶפֶת, וּכְרִבּוּי גְּוָנֶיהָ כֵּן רַבּוּ יִסּוּרֶיהָ, לְמָשָׁל הַיּוֹם שֶׁיֵּשׁ טֶלֶפוֹן, שֶׁהוּא לִכְאוֹרָה מֵקֵל מְאֹד, כַּמָּה אַכְזָבוֹת יֵשׁ מִמֶּנּוּ, לֹא זָמִין... תָּפוּס... חִיּוּג בְּטָעוּת... וְכַיּוֹצֵא, וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ הַיּוֹם מְכוֹנִיּוֹת, כַּמָּה עָגְמַת נֶפֶשׁ יֵשׁ דַּוְקָא בְּשֶׁל כָּךְ, קִלְקוּל בְּחֵלֶק מֵהָאוֹטוֹ... תְּאוּנָה... עִכּוּב בַּדְּרָכִים... וְכַיּוֹצֵא, הַיּוֹם גְּוָנֵי הַכַּפָּרוֹת הִנָּם מִזְדַּמְּנוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁשָּׂם לִבּוֹ עַל דְּרָכָיו לְצָרְפָם וּלְהַחְשִׁיבָם וְלִרְאוֹת בָּהֶם כְּתִקּוּן וְכַפָּרָה.
יא. יחודיות עם ישראל שיודעים לקבל יסורים באהבה
וְזוֹ יִחוּדִיּוּתֵנוּ עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ לְקַבֵּל יִסּוּרִים בְּאַהֲבָה לְעֻמַּת אֻמּוֹת הָעוֹלָם הַמְבַעֲטִים בַּיִּסּוּרִים, וְכָךְ מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא תחילת פ' "ניצבים"):
וְאִם תֹּאמַר מִפְּנֵי מָה הָעַכּוּ"ם נִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה וְאָנוּ קַיָּמִים, לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּאִים עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים מְבַעֲטִים בָּהֶם, וְאֵין מַזְכִּירִין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה... אֲבָל יִשְׂרָאֵל... נִכְנָעִים וּמִתְפַּלְּלִים..., לְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם הַקָּבָּ"ה: הֵן מַעֲמִידוֹת אֶתְכֶם.
הֲרֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הַיִּסּוּרִים מְבִיאִים אוֹתָנוּ לְמַצָּב שֶׁל "נִכְנָעִים וּמִתְפַּלְּלִים" בְּכָךְ הֵמָּה מַעֲמִידִין אוֹתָנוּ עַל עָמְדֵנוּ לִהְיוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם וָעֶד בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
יב. מגדל הקנס יש להבין מה גדל העיסקא...
מוֹצְאִים אָנוּ בַּתּוֹרָה הַק' בְּפָרָשַׁת "בְּחֻקּוֹתַי" וְכֵן בְּפָרָשַׁת "כִּי תָבֹא" קְלָלוֹת נוֹרָאוֹת וְנִמְרָצוֹת בְּאִם נַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, צ"ח קְלָלוֹת בְּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא, וְעוֹד מ"ט קְלָלוֹת בְּפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי, וְהַשּׁוֹמְעָם מִזְדַּעֲזֵעַ וְנִרְתָּע בְּחָשְׁבוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ רָאוּי לְהִתְיַסֵּר לָעוֹבֵר מִצְווֹת ה', אוּלָם לֶחָכָם הַמִּתְבּוֹנֵן, דַּוְקָא בְּקָרְאוֹ קְלָלוֹת אֵלּוּ יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ וְלָגִיל יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁכֵּן מִגֹּדֶל הַקְּנָס עַל בִּטּוּל הַבְּרִית בֵּינֵינוּ לְבֵין אֱלֹקֵינוּ נָבִין בִּינָה מַה גֹּדֶל הָעִסְקָא עָלֶיהָ בָּאנוּ בִּבְרִית עִם ה', וְלִנְחִיצוּת הָעִנְיָן נַחֲזֹר כָּאן עַל דְּבָרֵינוּ שֶׁהֱבֵאנוּהוּ בְּסִפְרֵנוּ "בַּיָּם דָּרֶךְ" ח"ב (פרשת נצבים עמ' רנא - רנב) וְאֵלּוּ דְּבָרֵינוּ שָׁם:
אָדָם קוֹנֶה דִּירָה שֶׁשָּׁוָה בְּעֵרֶךְ 100,000 דוֹלָר, עוֹשֶׂה חוֹזֶה עִם הַמּוֹכֵר, וְקוֹבְעִים שֶׁזֶּה אֲשֶׁר יַחֲזֹר בּוֹ וִיבַטֵּל הָעִיסְקָא יְשַׁלֵּם קְנָס בְּסַךְ 2,000 דוֹלָר. שֶׁכֵּן זֶה הַקְּנָס הַמַּתְאִים לְהַשְׁלָכוֹת הַהֶפְסֵדִים שֶׁיְּכוֹלִים לִהְיוֹת מִדִּירָה בַּשֹּׁוִי הַנִּזְכָּר.
וְאִם קוֹנֶה אָדָם דִּירָה הַשָּׁוָה לְעֵרֶךְ 200,000 דוֹלָר, הֲרֵי שֶׁהַקְּנָס יִהְיֶה עַל הַחוֹזֵר בּוֹ בְּסַךְ גָּדוֹל יוֹתֵר - 4,000 דוֹלָר, שֶׁכֵּן זֶה עֵרֶךְ הַקְּנָס הַשָּׁוֶה לְהֶפְסֵדִים מִדִּירָה יְקָרָה יוֹתֵר.
וְאִם קוֹנֶה אָדָם דִּירָה הַשָּׁוָה לְעֵרֶךְ 1,000,000 דוֹלָר, בְּוַדַּאי שֶׁהַקְּנָס יִהְיֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר לַחוֹזֵר, וְכֵן כְּכָל שֶׁיִּגְדַּל עֵרֶךְ הַנֶּכֶס עָלָיו יְסַכְּמוּ הַקּוֹנֶה וְהַמּוֹכֵר, כֵּן יִגְדַּל הַקְּנָס לַחוֹזֵר בּוֹ, וְיִתָּכֵן שֶׁיַּגִּיעַ הַקְּנָס גַּם לְ - 1,000,000 דוֹלָר בַּעֲסָקִים שֶׁל מִילְיַארְדֵי דוֹלָרִים.
בְּהִסְתַּכְּלוּת אַחֶרֶת, הֲרֵי שֶׁמִּגֹּדֶל הַקְּנָס מְבִינִים מַהוּ גֹּדֶל הָעֵסֶק, כְּלוֹמַר, מִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ מַהוּ הָעֵרֶךְ שֶׁל הַנֶּכֶס שֶׁהָיְתָה בּוֹ עִיסְקָא בֵּין הַקּוֹנֶה וְהַמּוֹכֵר, רַק יוֹדֵעַ הוּא אֶת הַקְּנָס שֶׁקָּבְעוּ עַל הַחוֹזֵר בּוֹ, מֵהַקְּנָס יָכוֹל לְשַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ מַהוּ שֹׁוִי הַנֶּכֶס שֶׁעָסְקוּ בּוֹ, אִם הַקְּנָס הוּא קָטָן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁגַּם שֹׁוִי הַנֶּכֶס הוּא לֹא גָּדוֹל כָּל - כָּךְ, וְאִם הַקְּנָס גָּדוֹל יוֹתֵר בְּהֶכְרֵחַ שֶׁשֹּׁוִי הַנֶּכֶס כְּמוֹ כֵן גָּדוֹל יוֹתֵר.
לְאַחַר כָּל הַקְּלָלוֹת הַמּוּבָאִים בְּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא נֶאֱמַר (כח, סט): "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'". הֲרֵי שֶׁהָיָה עִיסְקָא, בְּרִית בֵּינֵינוּ לְבֵין הַקָּבָּ"ה, וּבְאִם נַחֲזֹר בָּנוּ מֵהַבְּרִית וְנָפֵר אֶת הָעִיסְקָא הַקְּנָס יִהְיֶה צ"ח קְלָלוֹת נוֹרָאוֹת, מִלְּבַד הַמ"ט קְלָלוֹת הַמּוּבָאוֹת בְּפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי, שֶׁמִּכְּלָלָם: וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, הָאִישׁ הָרַךְ בְּךָ וְהֶעָנֹג מְאֹד תֵּרַע עֵינוֹ בְאָחִיו וּבְאֵשֶׁת חֵיקוֹ מִתֵּת לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲשֶׁר יֹאכֵל וְגוֹ', הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה... תֵּרַע עֵינָהּ בְּאִישׁ חֵיקָהּ וּבִבְנָהּ וּבְבִתָּהּ... כִּי תֹאכְלֵם בְּחֹסֶר כֹּל בַּסָּתֶר וְגוֹ', קְלָלוֹת נוֹרָאוֹת עַד שֶׁהוֹרִיקוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁשְּׁמָעוּם, וְכָל זֶה הַקְּנָס לָעוֹבֵר עַל הַבְּרִית, אִם - כֵּן נִתְבּוֹנֵן.
אִם הַקְּנָס הוּא כָּל - כָּךְ גָּדוֹל וְקָשֶׁה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהָעִיסְקָא וְהַבְּרִית עָלֶיהָ כָּרַתְנוּ עִם ה' הִיא עִיסְקָא בַּעֲלַת עֵרֶךְ רַב עַד שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁבִילָהּ לִקְנֹס אֶת הַחוֹזֵר בּוֹ בְּאוֹתָן עֳנָשִׁים נוֹרָאִים שֶׁהֻזְכְּרוּ בַּתּוֹרָה, אִם - כֵּן "הַנֶּכֶס" שֶׁעָלָיו כָּרַתְנוּ בְּרִית עִם ה' בְּהֶכְרֵחַ שֶׁשָּׁוְיוֹ עָצוּם וְרַב, וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַרְוִיחַ רֶוַח גָּדוֹל, וְהַנֶּכֶס הוּא עוֹלָם הַבָּא שֶׁאֵין לָנוּ מֻשָּׂג בְּעֶרְכּוֹ, וּבְהַגְדָּרָה קְצָרָה הִגְדִּירוּ לָנוּ אוֹתוֹ חֲזַ"ל בַּמִּשְׁנָה בְּאָבוֹת (פרק ד' משנה יז) יָפָה קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל חַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה, קוֹרַת רוּחַ, מְנִיפָה הַמְּבִיאָה לְרוּחַ נְעִימָה עַל הַפָּנִים - שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, יֵשׁ בָּהּ יוֹתֵר מִכָּל עָנְגֵי עוֹלָם הַזֶּה עַל כָּל סוּגֵיהֶם בִּמְלֹא אֵיכוּתָם וְאַף שֶׁיִּהְיוּ לְאֹרֶךְ זְמַן אֲפִלּוּ שֶׁל אֶלֶף שָׁנָה לֹא יִשְׁווּ לְקוֹרַת רוּחַ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. (והיטיב לבאר זאת ה"מכתב מאליהו" ח"א בתחילתו).
יג. באור הגמרא: "לא הן ולא שכרן"
וְאִם תַּקְשֶׁה וְהֵיאַךְ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּגְּמָרָא (ברכות ה'): לֹא הֵן וְלֹא שְׂכָרָן, אוּלָם הַתְּשׁוּבָה הִיא לֹא שֶׁכָּךְ תָּבַע ר' יוֹחָנָן חָלִילָה, אֶלָּא כְּאוֹמֵר, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבַּיִּסּוּרִים מֻנָּח שָׂכָר הַרְבֵּה, וְאַף שֶׁהוּא עַל חֶשְׁבּוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, וּכְמַאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן עַצְמוֹ בִּבְרָכוֹת: אֵלּוּ וְאֵלּוּ יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, אוּלָם כָּל כָּךְ אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַתּוֹרָה, עַד שֶׁמּוּכָן אֲנִי לְוַתֵּר עַל שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא הַנִּקְנֶה בְּיִסּוּרִים בִּשְׁבִיל לִלְמֹד תּוֹרָה. וְאַדְרַבָּא, יֵשׁ כָּאן גִּלּוּי עַל מְסִירוּת נֶפֶשׁ לַתּוֹרָה, וְאֵינוֹ בָּא כְּמִתְרַעֵם חָלִילָה, אֶלָּא כִּמְגַלֶּה אֶת רְצוֹנוֹ וּשְׁאִיפָתוֹ לַתּוֹרָה מֵעֵבֶר לָרָצוֹן הָאִישִׁי שֶׁהוּא שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא. וּמוּכָן הוּא לְוַתֵּר עַל הַטּוֹב יוֹתֵר שֶׁהוּא עוֹלָם הַבָּא הַנִּקְנֶה בְּיִסּוּרִין, וְהָעִקָּר לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁנַּפְשׁוֹ חָשְׁקָה, וְכָךְ בְּעֶצֶם צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא תְּחוּשַׁת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, לְהַסְכִּים לְוַתֵּר עַל הַטּוֹב יוֹתֵר שֶׁבִּרְצוֹנוֹ הָאִישִׁי בִּשְׁבִיל אַהֲבַת תּוֹרָה.
וּנְדַיֵּק בְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא הֵן וְלֹא שְׂכָרָן, דְּהַיְנוּ מְוַתֵּר אֲנִי עַל "שְׂכָרָן", כְּלוֹמַר, אִם מַטְּרָתָן שֶׁל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאוּ עָלַי לְשֵׁם שְׂכָרָן, מְוַתֵּר אֲנִי עַל שְׂכָרָן, שֶׁכֵּן רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, עוֹבֵד אֲנִי לַה' שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וְנָכוֹן שֶׁשְּׂכָרָן שֶׁל הַיִּסּוּרִים גָּדוֹל, אוּלָם חָפֵץ אֲנִי בַּעֲבוֹדַת ה' לְעָבְדוֹ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה וְאַף שֶׁבְּכָךְ שְׂכָרִי יְהֵא פָּחוֹת לְעוֹלָם הַבָּא, לֹא אִכְפַּת לִי, שֶׁכֵּן עֲבוֹדָתִי לַה' הִיא שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. אוּלָם אִם מַטְּרָתָן לְתַקֵּן, לְזַכֵּךְ, וְאִם כֵּן עֲדִיפִים הֵמָּה מִצַּד הַתִּקּוּן וְהַצֹּרֶךְ לִשְׁלֵמוּת, עַל כָּךְ לֹא דִּבֵּר רַבִּי יוֹחָנָן.