פרק ג - חביבין היסורים כיהלומים · יא. יחודיות עם ישראל שיודעים לקבל יסורים באהבה
וְזוֹ יִחוּדִיּוּתֵנוּ עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ לְקַבֵּל יִסּוּרִים בְּאַהֲבָה לְעֻמַּת אֻמּוֹת הָעוֹלָם הַמְבַעֲטִים בַּיִּסּוּרִים, וְכָךְ מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא תחילת פ' "ניצבים"):
וְאִם תֹּאמַר מִפְּנֵי מָה הָעַכּוּ"ם נִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה וְאָנוּ קַיָּמִים, לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּאִים עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים מְבַעֲטִים בָּהֶם, וְאֵין מַזְכִּירִין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה... אֲבָל יִשְׂרָאֵל... נִכְנָעִים וּמִתְפַּלְּלִים..., לְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם הַקָּבָּ"ה: הֵן מַעֲמִידוֹת אֶתְכֶם.
הֲרֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הַיִּסּוּרִים מְבִיאִים אוֹתָנוּ לְמַצָּב שֶׁל "נִכְנָעִים וּמִתְפַּלְּלִים" בְּכָךְ הֵמָּה מַעֲמִידִין אוֹתָנוּ עַל עָמְדֵנוּ לִהְיוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם וָעֶד בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
יב. מגדל הקנס יש להבין מה גדל העיסקא...
מוֹצְאִים אָנוּ בַּתּוֹרָה הַק' בְּפָרָשַׁת "בְּחֻקּוֹתַי" וְכֵן בְּפָרָשַׁת "כִּי תָבֹא" קְלָלוֹת נוֹרָאוֹת וְנִמְרָצוֹת בְּאִם נַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, צ"ח קְלָלוֹת בְּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא, וְעוֹד מ"ט קְלָלוֹת בְּפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי, וְהַשּׁוֹמְעָם מִזְדַּעֲזֵעַ וְנִרְתָּע בְּחָשְׁבוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ רָאוּי לְהִתְיַסֵּר לָעוֹבֵר מִצְווֹת ה', אוּלָם לֶחָכָם הַמִּתְבּוֹנֵן, דַּוְקָא בְּקָרְאוֹ קְלָלוֹת אֵלּוּ יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ וְלָגִיל יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁכֵּן מִגֹּדֶל הַקְּנָס עַל בִּטּוּל הַבְּרִית בֵּינֵינוּ לְבֵין אֱלֹקֵינוּ נָבִין בִּינָה מַה גֹּדֶל הָעִסְקָא עָלֶיהָ בָּאנוּ בִּבְרִית עִם ה', וְלִנְחִיצוּת הָעִנְיָן נַחֲזֹר כָּאן עַל דְּבָרֵינוּ שֶׁהֱבֵאנוּהוּ בְּסִפְרֵנוּ "בַּיָּם דָּרֶךְ" ח"ב (פרשת נצבים עמ' רנא - רנב) וְאֵלּוּ דְּבָרֵינוּ שָׁם:
אָדָם קוֹנֶה דִּירָה שֶׁשָּׁוָה בְּעֵרֶךְ 100,000 דוֹלָר, עוֹשֶׂה חוֹזֶה עִם הַמּוֹכֵר, וְקוֹבְעִים שֶׁזֶּה אֲשֶׁר יַחֲזֹר בּוֹ וִיבַטֵּל הָעִיסְקָא יְשַׁלֵּם קְנָס בְּסַךְ 2,000 דוֹלָר. שֶׁכֵּן זֶה הַקְּנָס הַמַּתְאִים לְהַשְׁלָכוֹת הַהֶפְסֵדִים שֶׁיְּכוֹלִים לִהְיוֹת מִדִּירָה בַּשֹּׁוִי הַנִּזְכָּר.
וְאִם קוֹנֶה אָדָם דִּירָה הַשָּׁוָה לְעֵרֶךְ 200,000 דוֹלָר, הֲרֵי שֶׁהַקְּנָס יִהְיֶה עַל הַחוֹזֵר בּוֹ בְּסַךְ גָּדוֹל יוֹתֵר - 4,000 דוֹלָר, שֶׁכֵּן זֶה עֵרֶךְ הַקְּנָס הַשָּׁוֶה לְהֶפְסֵדִים מִדִּירָה יְקָרָה יוֹתֵר.
וְאִם קוֹנֶה אָדָם דִּירָה הַשָּׁוָה לְעֵרֶךְ 1,000,000 דוֹלָר, בְּוַדַּאי שֶׁהַקְּנָס יִהְיֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר לַחוֹזֵר, וְכֵן כְּכָל שֶׁיִּגְדַּל עֵרֶךְ הַנֶּכֶס עָלָיו יְסַכְּמוּ הַקּוֹנֶה וְהַמּוֹכֵר, כֵּן יִגְדַּל הַקְּנָס לַחוֹזֵר בּוֹ, וְיִתָּכֵן שֶׁיַּגִּיעַ הַקְּנָס גַּם לְ - 1,000,000 דוֹלָר בַּעֲסָקִים שֶׁל מִילְיַארְדֵי דוֹלָרִים.
בְּהִסְתַּכְּלוּת אַחֶרֶת, הֲרֵי שֶׁמִּגֹּדֶל הַקְּנָס מְבִינִים מַהוּ גֹּדֶל הָעֵסֶק, כְּלוֹמַר, מִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ מַהוּ הָעֵרֶךְ שֶׁל הַנֶּכֶס שֶׁהָיְתָה בּוֹ עִיסְקָא בֵּין הַקּוֹנֶה וְהַמּוֹכֵר, רַק יוֹדֵעַ הוּא אֶת הַקְּנָס שֶׁקָּבְעוּ עַל הַחוֹזֵר בּוֹ, מֵהַקְּנָס יָכוֹל לְשַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ מַהוּ שֹׁוִי הַנֶּכֶס שֶׁעָסְקוּ בּוֹ, אִם הַקְּנָס הוּא קָטָן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁגַּם שֹׁוִי הַנֶּכֶס הוּא לֹא גָּדוֹל כָּל - כָּךְ, וְאִם הַקְּנָס גָּדוֹל יוֹתֵר בְּהֶכְרֵחַ שֶׁשֹּׁוִי הַנֶּכֶס כְּמוֹ כֵן גָּדוֹל יוֹתֵר.
לְאַחַר כָּל הַקְּלָלוֹת הַמּוּבָאִים בְּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא נֶאֱמַר (כח, סט): "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'". הֲרֵי שֶׁהָיָה עִיסְקָא, בְּרִית בֵּינֵינוּ לְבֵין הַקָּבָּ"ה, וּבְאִם נַחֲזֹר בָּנוּ מֵהַבְּרִית וְנָפֵר אֶת הָעִיסְקָא הַקְּנָס יִהְיֶה צ"ח קְלָלוֹת נוֹרָאוֹת, מִלְּבַד הַמ"ט קְלָלוֹת הַמּוּבָאוֹת בְּפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי, שֶׁמִּכְּלָלָם: וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, הָאִישׁ הָרַךְ בְּךָ וְהֶעָנֹג מְאֹד תֵּרַע עֵינוֹ בְאָחִיו וּבְאֵשֶׁת חֵיקוֹ מִתֵּת לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲשֶׁר יֹאכֵל וְגוֹ', הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה... תֵּרַע עֵינָהּ בְּאִישׁ חֵיקָהּ וּבִבְנָהּ וּבְבִתָּהּ... כִּי תֹאכְלֵם בְּחֹסֶר כֹּל בַּסָּתֶר וְגוֹ', קְלָלוֹת נוֹרָאוֹת עַד שֶׁהוֹרִיקוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁשְּׁמָעוּם, וְכָל זֶה הַקְּנָס לָעוֹבֵר עַל הַבְּרִית, אִם - כֵּן נִתְבּוֹנֵן.
אִם הַקְּנָס הוּא כָּל - כָּךְ גָּדוֹל וְקָשֶׁה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהָעִיסְקָא וְהַבְּרִית עָלֶיהָ כָּרַתְנוּ עִם ה' הִיא עִיסְקָא בַּעֲלַת עֵרֶךְ רַב עַד שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁבִילָהּ לִקְנֹס אֶת הַחוֹזֵר בּוֹ בְּאוֹתָן עֳנָשִׁים נוֹרָאִים שֶׁהֻזְכְּרוּ בַּתּוֹרָה, אִם - כֵּן "הַנֶּכֶס" שֶׁעָלָיו כָּרַתְנוּ בְּרִית עִם ה' בְּהֶכְרֵחַ שֶׁשָּׁוְיוֹ עָצוּם וְרַב, וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַרְוִיחַ רֶוַח גָּדוֹל, וְהַנֶּכֶס הוּא עוֹלָם הַבָּא שֶׁאֵין לָנוּ מֻשָּׂג בְּעֶרְכּוֹ, וּבְהַגְדָּרָה קְצָרָה הִגְדִּירוּ לָנוּ אוֹתוֹ חֲזַ"ל בַּמִּשְׁנָה בְּאָבוֹת (פרק ד' משנה יז) יָפָה קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל חַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה, קוֹרַת רוּחַ, מְנִיפָה הַמְּבִיאָה לְרוּחַ נְעִימָה עַל הַפָּנִים - שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, יֵשׁ בָּהּ יוֹתֵר מִכָּל עָנְגֵי עוֹלָם הַזֶּה עַל כָּל סוּגֵיהֶם בִּמְלֹא אֵיכוּתָם וְאַף שֶׁיִּהְיוּ לְאֹרֶךְ זְמַן אֲפִלּוּ שֶׁל אֶלֶף שָׁנָה לֹא יִשְׁווּ לְקוֹרַת רוּחַ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. (והיטיב לבאר זאת ה"מכתב מאליהו" ח"א בתחילתו).