פרק ג - חביבין היסורים כיהלומים · י. בעלי תשובה המיוסרים - אלו יסורים בשעת מצוה
פְּרָט זֶה אַקְטוּאָלִי מְאֹד בְּיָמֵינוּ, יֶשְׁנָם אֲלָפִים רַבִּים - כֵּן יִרְבּוּ - הַחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, וְלֹא מְעַטִּים, כִּבְיָכוֹל דַּוְקָא בְּעִקְּבוֹת הַתְּשׁוּבָה נִרְאֶה שֶׁהִתְקַשּׁוּ עֲלֵיהֶם הַחַיִּים. בִּבְעָיוֹת פַּרְנָסָה, שְׁלוֹם בַּיִת וְכַיּוֹצֵא בְּכָל מִינֵי הִתְמוֹדְדֻיּוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְהִתְמוֹדֵד דַּוְקָא בְּעִקְּבוֹת הַתְּשׁוּבָה, עֲלֵיהֶם לָדַעַת, שֶׁכָּל צַעַר וְיִסּוּרִים הַמִּסְתַּבְּבִים בְּדֶרֶךְ סִבָּה מִמִּצְוָה, חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה וְכַיּוֹצֵא, מְכַפְּרִים פִּי כַּמָּה וְכַמָּה מִיִּסּוּרִים שֶׁלֹּא בִּזְמַן מִצְוָה, וְאַדְרַבָּא, כָּךְ מְסוֹבֶבֶת הַהַשְׁגָּחָה, כְּדֵי שֶׁכַּפָּרָתָם תְּהֵא בְּנָקֵל יוֹתֵר וּבָאֹפֶן הַיָּעִיל וְהַזָּרִיז בְּיוֹתֵר.
אִם - כֵּן כַּמָּה חֶסֶד עוֹשֶׂה עִמָּנוּ ה' בַּטְּרָדוֹת הָרַבּוֹת הַמְּצוּיוֹת וּבִפְרָט בְּיָמֵינוּ שֶׁהַטֶּכְנִיקָה מְגֻוֶּנֶת וּמְסֹעֶפֶת, וּכְרִבּוּי גְּוָנֶיהָ כֵּן רַבּוּ יִסּוּרֶיהָ, לְמָשָׁל הַיּוֹם שֶׁיֵּשׁ טֶלֶפוֹן, שֶׁהוּא לִכְאוֹרָה מֵקֵל מְאֹד, כַּמָּה אַכְזָבוֹת יֵשׁ מִמֶּנּוּ, לֹא זָמִין... תָּפוּס... חִיּוּג בְּטָעוּת... וְכַיּוֹצֵא, וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ הַיּוֹם מְכוֹנִיּוֹת, כַּמָּה עָגְמַת נֶפֶשׁ יֵשׁ דַּוְקָא בְּשֶׁל כָּךְ, קִלְקוּל בְּחֵלֶק מֵהָאוֹטוֹ... תְּאוּנָה... עִכּוּב בַּדְּרָכִים... וְכַיּוֹצֵא, הַיּוֹם גְּוָנֵי הַכַּפָּרוֹת הִנָּם מִזְדַּמְּנוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁשָּׂם לִבּוֹ עַל דְּרָכָיו לְצָרְפָם וּלְהַחְשִׁיבָם וְלִרְאוֹת בָּהֶם כְּתִקּוּן וְכַפָּרָה.