פרק ג - חביבין היסורים כיהלומים · ה. מי לא נזקק ליסורים...?!
וּמִי לֹא נִזְקָק לְיִסּוּרִים, אֲפִלּוּ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן מָצִינוּ שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ מֹשֶׁה בְּדֶרֶךְ אִיּוּם שֶׁל עֹנֶשׁ, וְכַמְבֹאָר בַּחֲזַ"ל (תורת כהנים) עַל הַפָּסוּק: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן וְגוֹ'. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ וְלֹא יָמוּת". הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְחוֹלֶה שֶׁנִּכְנַס אֵצֶל רוֹפֵא, אָמַר לוֹ הָרוֹפֵא, אַל תִּשְׁתֶה צוֹנֵן וְאַל תִּשְׁכַּב בְּטַחַב (בְּמָקוֹם רָטֹב), בָּא אַחֵר - חוֹלֶה אַחֵר לְרוֹפֵא אַחֵר - וְאָמַר לוֹ הָרוֹפֵא הָאַחֵר אַל תִּשְׁתֶה צוֹנֵן וְאֶל תִּשְׁכַּב בְּטַחַב שֶׁלֹּא תָּמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי, הֲרֵי שֶׁהָאַחֲרוֹן זֵרְזוֹ יוֹתֵר מֵהָרִאשׁוֹן.
וְכָךְ אָמַר לוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְאַהֲרֹן הִזָּהֵר לְבַל תָּבוֹא בְּכָל עֵת לְקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים שֶׁלֹּא תָּמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּתוּ בָּנֶיךָ, וְכִי עַל אַהֲרֹן צָרִיךְ לְאַיֵּם בְּמָוֶת, הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה - אוֹמֵר הָ"אוֹר יָהֵל" - לְרוֹפֵא שֶׁבָּא לְרוֹפֵא חֲבֵרוֹ שֶׁחָלָה וְכִי צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ לְאוֹתוֹ רוֹפֵא שֶׁחָלָה שֶׁלֹּא תָּמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי, וַהֲלֹא הוּא עַצְמוֹ רוֹפֵא הַמֵּיטִיב לְהָבִין חֹמֶר הַחֹלִי, אוּלָם רוֹאִים אָנוּ כַּמָּה נָחוּץ וְנִצְרָךְ אִיּוּם הָעֹנֶשׁ אַף עַל הָאָדָם הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, לְפִי שֶׁהָאָדָם לְעוֹלָם מְסֻכָּן לְהִכָּשֵׁל.
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (ערכין יז ע"א) "אִלְמָלֵי הַקָּבָּ"ה בָּא עִם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּדִין אֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בְּתוֹכַחְתּוֹ", אִם - כֵּן מִי לֹא נִצְרָךְ לְתוֹכָחוֹת פֶּן יְעַוֵּת דַּרְכּוֹ.