פרק ג - חביבין היסורים כיהלומים · ד. רבי עקיבא תלמידו של נחום איש גמזו - היאך התייחס ליסורים
וּמָצִינוּ שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אָכֵן קִבֵּל מֶסֶר זֶה שֶׁל רַבּוֹ, שֶׁכֵּן מוּבָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין קא ע"א) כְּשֶׁחָלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל נִכְנְסוּ לְבַקְּרוֹ תַּלְמִידָיו רַבִּי טַרְפוֹן, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא, וְהָיוּ הַתַּלְמִידִים בּוֹכִים וְרַבִּי עֲקִיבָא שׂוֹחֵק, אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו רַבִּי עֲקִיבָא לָמָּה אַתָּה שׂוֹחֵק, אָמַר לָהֶם וְלָמָּה אַתֶּם בּוֹכִים...? אָמְרוּ לוֹ רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל עַמּוּד הַיְמִינִי חוֹלֶה עַל מִטָּתוֹ וְלֹא נִבְכֶּה? אָמְרוּ לוֹ וְלָמָּה אַתָּה שׂוֹחֵק, אָמַר לָהֶם, זֶה רַבִּי הָיָה לִבִּי מֵעוֹלָם דּוֹאֵג עָלָיו פֶּן חַס - וְחָלִילָה קִבֵּל עוֹלָמוֹ - עוֹלָם הַבָּא - בְּחַיָּיו... וּמַדּוּעַ? מְנַמֵּק רַבִּי עֲקִיבָא דְּבָרָיו, שֶׁכֵּן מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי יֵינוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ מַחְמִיץ, אוֹ שֶׁפִּשְׁתָּנוֹ לוֹקֶה, אוֹ שֶׁשַּׁמְנוֹ מַבְאִישׁ, אוֹ שֶׁדִּבְשׁוֹ מַבְאִישׁ, וְעַל כֵּן חָשַׁשְׁתִּי פֶּן קִבֵּל עוֹלָמוֹ וְכַמּוּבָא בִּגְמָרָא עֶרְכִין (טז ע"ב) כֹּל שֶׁעָבְרוּ עָלָיו מ' יוֹם לְלֹא יִסּוּרִים - קִבֵּל עוֹלָמוֹ, ופירש"י: "קִבֵּל כָּל מְנוּחָתוֹ לֶעָתִיד", וְלָכֵן שָׂמַח רַבִּי עֲקִיבָא וְשָׂחַק, וְהִנֵּה מִי לִמְּדָהוּ זֹאת? נַחוּם אִישׁ גַּמְזוּ רַבּוֹ, הוּא לִמְּדוֹ שֶׁעַל יִסּוּרִים יֵשׁ לִשְׂחֹק.
וְרַבִּי עֲקִיבָא לֹא דָּרַשׁ זֹאת רַק עַל אֲחֵרִים, אֶלָּא בְּיוֹתֵר דָּרַשׁ זֹאת עַל עַצְמוֹ, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (ברכות ס"א ע"ב) כְּשֶׁהָיוּ סוֹרְקִים בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיָה קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְיַחֵד עִם קוֹנוֹ, וּכְשֶׁשְּׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, עַד כָּאן? דְּהַיְנוּ הֵיאַךְ אֶפְשָׁר עַד כְּדֵי כָּךְ - "עַד כָּאן" - לִהְיוֹת מְרֻכָּז בְּיִחוּד ה' כְּשֶׁסּוֹרְקִים הַבָּשָׂר בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל? עָנָה לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָא, זֶה לֹא בָּא בְּיוֹם אֶחָד, עַל כָּךְ הִתְאַמַּנְתִּי וְהִרְגַּלְתִּי עַצְמִי כָּל יָמַי, וְכָל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר מָתַי יַגִּיעַ לְיָדִי, וְעַכְשָׁו שֶׁהִגִּיעַ לְיָדִי לֹא אֶשְׂמַח...?