פרק ב - אוצר החיים · 7. האם אני מסוגל להיות שמח?
לְפִי הָאָמוּר לְעֵיל שֶׁהָאָדָם שֶׁבָּחַר בְּעַצְבוּת הִנּוֹ מֻצְעָד בָּהּ, אַף בְּעַל כָּרְחוֹ.
מֵעַתָּה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהַחֲלִיט: אֶקְפֹּץ נָא אֲנִי, עַל הָעֲגָלָה הַנֶּגְדִּית!
אֶבְחַר בְּדֶרֶךְ שֶׁל שִׂמְחָה. אַחֲלִיט נְחוּשָׁה לִהְיוֹת אָדָם שָׂמֵחַ עַלִּיז וּמְחַיֵּךְ. מַה יִקְרֶה אָז? טִבְעִי הַפֶּסִּימִי לְאַט לְאַט יִשְׁתַּנֶּה, אַתְחִיל לִרְאוֹת אֶת הַחֵצִי הַמָּלֵא שֶׁבְּכָל כּוֹס, אֶת הַטּוֹב שֶׁבְּכָל מַצָּב, אֶלְמַד לְהַעֲרִיךְ דַּוְקָא אֶת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁל הַסּוֹבְבִים אוֹתִי, וְכָךְ, כָּל מְאֹרָע בָּעוֹלָם יִגְרֹם לִי רַק שִׂמְחָה. זוֹ תִּהְיֶה רַק הַקֶּרֶן אוֹתָהּ אֲנִי מַשְׁקִיעַ בַּחִסָּכוֹן שֶׁשְּׁמוֹ "שִׂמְחָה". כִּי אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי אַנִּיחַ אֶת הַ"קֶּרֶן" - בּוֹרֵא הָעוֹלָם יִתֵּן לִי תְּמוּרָתָהּ "רִבִּית וְהַצְמָדָה", שֶׁהֲרֵי בַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ. אִם בָּחַרְתִּי בְּדֶרֶךְ הַשִּׂמְחָה, וְהִשְׁתַּדַּלְתִּי בְּעַצְמִי מְעַט, אֱלֹקִים יְשַׁלֵּם לִי בְּהִזְדַּמְּנֻיּוֹת רַבּוֹת וְיִפְתַּח לְפָנַי אוּלַמּוֹת שֶׁל שִׂמְחָה: הַצְלָחָה בַּעֲסָקִים, פּוֹפּוּלָרִיּוּת בַּחֶבְרָה, בְּרִיאוּת וְעוֹד.