פרק ב - אוצר החיים · 5. מה אני יכול לעשות כדי לשמוח?
כְּבָר סִיַּרְתִּי בְּמֶרְחֲבֵי הָעוֹלָם, טִיַּלְתִּי בְּעָרִים רַבּוֹת, כְּבָר רָכַשְׁתִּי כָּל דִּבְרֵי הַמּוֹתָרוֹת, אַךְ אֲנִי עֲדַיִן תָּר וּמְחַפֵּשׂ - הֵיכָן גָּנוּז הוּא הָאוֹצָר שֶׁשְּׁמוֹ - שִׂמְחָה? וְהִנֵּה, בְּלֶכְתִּי בָּרְחוֹב שָׁמַעְתִּי יְלָדִים מְפַזְּמִים בַּעֲלִיצוּת: "מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר - מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה", וַאֲנִי, שֶׁהִשְׁקַעְתִּי רַבּוֹת, לְהַשִּׂיג שִׂמְחָה, הִצְטָרַפְתִּי לְשִׁירָתָם: "מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר - מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה"... וְהִתְעַמַּקְתִּי קְצָת, מַה מּוּבָן הַמֻּשָּׂג "שִׂמְחָה", וּמַהִי הַשִּׂמְחָה הַמְיֻחֶדֶת בְּחֹדֶשׁ אֲדָר?
בַּסּוֹף הֻבְרַר שֶׁרֵאשִׁית, הֲלָכָה זוֹ בָּאָה לִרְמֹז לְהַרְבּוֹת שִׂמְחָה דַּוְקָא בַּאֲדָר, כְּלוֹמַר, אִם אֲנִי יָכוֹל לִקְבֹּעַ אֶת חֲגִיגַת חֲנֻכַּת הַבַּיִת שֶׁלִּי, אוֹ חֲתֻנָּה שֶׁלִּי לַאֲדָר - הֲרֵי אֲדָר מַזְמִין אוֹתִי לְקַיֵּם בּוֹ אֶת הַשִּׂמְחָה.
שֵׁנִית, הֻבְרַר לִי בְּשִׁיר זֶה, הֵיכָן גָּנוּז הוּא אוֹתוֹ מַטְמוֹן הָאֹשֶׁר, שֶׁכֹּה הִרְבֵּיתִי לָתוּר אַחֲרָיו, מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר - אָז, בִּזְמַן גָּדוֹל זֶה שֶׁל אֲדָר - "מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה", הֲרֵי שֶׁהַהִתְבּוֹנְנוּת בְּהַנְהָגוֹת ה' עִם עַמּוֹ, נִסָּיו וְנִפְלְאוֹתָיו, יֵשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְעוֹרֵר שִׂמְחָה. הָאָדָם יָכוֹל לְהַפְרוֹת מִתּוֹךְ עַצְמוֹ מַעְיָנוֹת מְפַכִּים שֶׁל שִׂמְחָה אַף לְלֹא נְתוּנִים חִיצוֹנִיִּים כְּמוֹ: מְסִבָּה, מִשְׂרָה חֲשׁוּבָה, רֶכֶב פְּאֵר וְכַדּוֹמֶה. אֶלָּא, שֶׁבּוֹ עַצְמוֹ עָצוּר מִטְעַן אֶנֶרְגְּיָה שֶׁל שִׂמְחָה. וּבִיכָלְתּוֹ לְהַמְרִיץ וּלְהַפְעִיל אֶת הַמִּטְעָן הַזֶּה, וְלִהְיוֹת מְאֻשָּׁר! וְהָעֻבְדָּא, מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר... לְלֹא שׁוּם נָתוּן חִיצוֹנִי, יֵשׁ בִּיכָלְתְּךָ לְהַמְרִיץ וּלְהַפְעִיל אֶת הַשִּׂמְחָה.