אור ברסלב
חי באמונה ד - אוצר החיים פרק ב - אוצר החיים › 3. עוד סיבה מדוע יש יסורים בעולם

חי באמונה ד - אוצר החיים

פרק ב - אוצר החיים · 3. עוד סיבה מדוע יש יסורים בעולם

2. האם כאב הוא טוב או רע?

אִם כָּל הַהֲנָאוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בָּעוֹלָם אֵינָן מְבִיאוֹת אוֹתָנוּ לַחְשֹׁב עַל אֱלֹקִים, שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁהוּא שֶׁנָּתַן לָנוּ טוֹב. אֵין בְּרֵרָה, וְצָרִיךְ לְהַזְכִּיר זֹאת עַל יְדֵי יִסּוּרִים.

רַק כְּשֶׁיֵּשׁ רַע נִזְכָּרִים שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁאָשֵׁם - אֱלֹקִים עָשָׂה לִי זֹאת, יֵשׁ אֱלֹקִים! הָעוֹלָם הוּא כְּכִנּוֹר, וְהַבּוֹרֵא מְנַגֵּן עָלָיו. מַטְּרַת הַנִּגּוּן, לְעוֹרֵר אֶת נִשְׁמָתֵנוּ שֶׁתַּכִּיר אֶת בּוֹרְאָהּ. יֶשְׁנוֹ נִגּוּן שֶׁל שִׂמְחָה וְעִנּוּגִים - נִגּוּן שֶׁל גַּן עֵדֶן וַהֲנָאוֹת - אַךְ רַק אֲנָשִׁים נִבְחָרִים וּבַעֲלֵי מִדּוֹת נַעֲלוֹת, יְכוֹלִים לְהָפִיק אֱמוּנָה כְּשֶׁהַכֹּל שָׂמֵחַ וְ"הוֹלֵךְ חָלָק". רַק הַמִּתְגַּבְּרִים עַל יִצְרָם, יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת ה' מִתּוֹךְ הֲנָאוֹת בִּלְבַד.

אֶת רֹב הָאֲנָשִׁים, הָעִדּוּנִים מְפַנְּקִים. וּמְקֻיָּם בָּהֶם הַפָּסוּק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ... הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם..." (דברים יא, טו טז) כְּשֶׁלַּאֲנָשִׁים יֵשׁ רַק הֲנָאוֹת - זוֹ סַכָּנָה לָהֶם. וְהֵם נִזְקָקִים לְתִזְכּוֹרוֹת עֲצוּבוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ וִיקַיְּמוּ אֶת תַּפְקִידָם בַּחַיִּים: לְהַאֲמִין בֶּאֱלֹקִים.

4. איך יסורים עוזרים לנו בתפקידנו להאמין באלקים.

א. יִסּוּרִים חָלִילָה, הֵם וִיטָמִינִים חֲזָקִים, לְהַשְׁלִים לָאָדָם חֳמָרִים שֶׁחֲסֵרִים בּוֹ. הֲנָאוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, עֲלוּלוֹת לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לְשִׁכָּרוֹן, עַד שֶׁיִּשְׁכַּח אֶת ה'. כַּנֶּאֱמָר "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט", "שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ" (דברים לב, טו) "וַיִּשְׁכַּח יִשְׂרָאֵל אֶת עֹשֵׂהוּ" (הושע ח, יד) כְּשֶׁלַּאֲנָשִׁים יֵשׁ רַק טוֹב, הֵם שׁוֹכְחִים אֶת הַבּוֹרֵא. בִּמְקוֹם שֶׁיַּשִּׂיגוּ אֶת הַמַּטָּרָה הַהֲפוּכָה - שֶׁהַהֲנָאוֹת יַזְכִּירוּ לָהֶם שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים שֶׁדּוֹאֵג לָהֶם. וְאָז חַס וְחָלִילָה בָּאָה צָרָה, וְצוֹעֲקִים לַה', נִזְכָּרִים שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים.

אֵיפֹה הֱיִיתֶם כָּל הַזְּמַן? רַק כָּעֵת נִזְכָּרִים בַּה' וְקוֹרְאִים לוֹ לְעֶזְרָה? לָמָּה לֹא שָׁאַלְתָּ: מַדּוּעַ אֱלֹקִים נָתַן לִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה טוֹב?

אִם אַתָּה זוֹכֵר אֶת ה' רַק בָּרַע - הֲרֵי שֶׁהַצָּרָה הִיא תְּרוּפָתְךָ. הֲגַם שֶׁהִיא מָרָה כְּלַעֲנָה, אַךְ הִיא מְבִיאָה אוֹתְךָ לְהִזָּכֵר שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים. וְזֶה הוּא כָּאָמוּר, תַּפְקִידְךָ עֲלֵי אֲדָמוֹת.

ב. הָעֶצֶב גּוֹרֵם לָנוּ, לְהוֹקִיר אֶת הַשִּׂמְחָה וְהַחֶסֶד שֶׁה' נָתַן לָנוּ פַּעַם. הַמַּטָּרָה בָּעוֹלָם - לְהַשִּׂיג אֱמוּנָה. אִם לֹא הִכַּרְתָּ בַּטּוֹב שֶׁה' נָתַן לְךָ, לֹא נֶהֱנֵיתָ מִטּוּב ה' - לוֹקְחִים מִמְּךָ אֶת הַטּוֹב. וְאָז אַתָּה נִזְכָּר: הוֹ! כַּמָּה טוֹב הָיָה בְּיָמִים עָבָרוּ. לְדֻגְמָא: כְּשֶׁה' לוֹקֵחַ רַחְמָנָא לִיצְלַן קָרוֹב חָבִיב, אַתָּה מִתְגַּעְגֵּעַ לַיָּמִים בָּהֶם בִּלִּיתֶם יַחַד, אַתָּה חוֹשֵׁק בֶּעָבָר הַמָּתוֹק. אוּלַי בְּמֶשֶׁךְ הַחַיִּים כְּעַסְתֶּם אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, רַבְתֶּם, הִתְרַגַּלְתֶּם. כְּלָל לֹא יְדַעְתֶּם, כַּמָּה טוֹב לָכֶם זֶה עִם זֶה. רַק כְּשֶׁהַכֹּל נָגוֹז נִזְכָּרִים בַּיָּמִים הָהֵם. כַּמָּה מָתוֹק וְנִפְלָא, הָיָה אָז. וּבְדִיעֲבַד, נֶהֱנִים מֵחֶסֶד ה' שֶׁהָיָה, יוֹדְעִים, כַּמָּה טוֹבוֹת ה' נָתַן לִי פַּעַם! זֶה טְרָגִי אִם נֶהֱנִים מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ, רַק כְּשֶׁאֵינֶנּוּ עוֹד! אַךְ כָּךְ, לְמַפְרֵעַ מְבִינִים אֶת חַסְדֵּי ה'.

לְסִכּוּם:

תַּכְלִית הַחַיִּים הִיא "וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב" (תהלים עג, כח). לָחוּשׁ שֶׁהַבּוֹרֵא נִמְצָא עִמָּדִי, לְיָדִי מַמָּשׁ.

לְהַשִּׂיג תַּכְלִית זוֹ יֵשׁ שְׁתֵּי דְּרָכִים:

א. ה' נוֹתֵן לָנוּ הֲנָאוֹת: אֲוִיר, אֹכֶל, לֵב פּוֹעֵם, כְּלָיוֹת פּוֹעֲלוֹת, בְּנֵי מֵעַיִם תְּקִינִים, שִׁנַּיִם לוֹעֲסוֹת, עֵינַיִם רוֹאוֹת. וְ"אֵין הֲסָתָה, אֶלָּא בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה". עָלֵינוּ לִהְיוֹת מוּסָתִים! לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָל הַטּוֹב בְּמִשְׁקָפַיִם שֶׁל אֱמוּנָה. לָדַעַת שֶׁאֱלֹקִים הוּא זֶה שֶׁנָּתַן לָנוּ כָּל הַטּוֹב.

ב. הַדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה, בָּהּ הוֹלְכִים רֹב בְּנֵי הָאָדָם: שֶׁלְּפָחוֹת פַּעַם בַּחַיִּים, בִּפְרָט בְּסוֹפָם, נִזְקָקִים לְוִיטָמִינִים שֶׁל יִסּוּרִים, כְּדֵי לָצֵאת מִן הַשִּׁגְרָה. כִּי זֶה מַה שֶּׁמֵּבִיא רַבִּים לִשְׁלֵמוּת הַמִּדּוֹת, וְהֵם לֹא הָיוּ מַשִּׂיגִים זֹאת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה. הַיִּסּוּרִים, מְבִיאִים אֶת הָאָדָם לֶאֱמוּנָה. אָז רוֹאֶה הוּא אֶת אַפְסוּת הָאָדָם וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא, מַכִּיר בַּחֲסָדִים הָרַבִּים שֶׁאָפְפוּ אוֹתוֹ.

דָּוִד הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר בִּתְהִלִּים: כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא... צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא... וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא, הֲרֵי שֶׁהַיַּעַד בְּכָל מַצָּב הוּא: וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.

בְּכָל דֶּרֶךְ בָּהּ נֵלֵךְ, עָלֵינוּ לִזְכֹּר אֶת הַיַּעַד: לְחַזֵּק הַרְגָּשַׁת הָאֱמוּנָה! "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא" (תהילים קטז, יג) אִם אֲנִי מַכִּיר בְּכָל הַטּוֹב, "וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא" (שם) - עָלַי לִזְכֹּר אֶת בּוֹרְאִי! וְאִם "צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא" (שם שם ג') אִם הָרָע הוּא זֶה שֶׁגּוֹרֵם לִי לִקְרֹא לַה', הָבָה וַאֲנַצֵּל אוֹתוֹ לַתַּכְלִית - "וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא" (שם שם ד'). כָּל צַעַד בְּחַיַּי, כָּל מַרְאֶה הַנִּקְרֶה בְּדַרְכִּי, מַטְרָתוֹ: שֶׁאֶרְאֶה אֶת הָאֱלֹקִים בְּכָל פִּנָּה.

תוכן העניינים

חי באמונה ד - אוצר החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה