אור ברסלב
חי באמונה ד - אוצר החיים פרק ב - אוצר החיים › 43. היתרונות שבאמללות

חי באמונה ד - אוצר החיים

פרק ב - אוצר החיים · 43. היתרונות שבאמללות

42. התבוננות בעולם הזה ובנפלאותיו

כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן עַל עִנְיַן הַמָּוֶת מִנְּקֻדַּת מַבָּט זוֹ נִרְאֶה אַף בּוֹ אֶת הַתּוֹעֶלֶת הָעֲצוּמָה עֲבוּרֵנוּ. כֵּיצַד יַעֲבֹר הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת הָאֱמֶת וְהַנֶּצַח אִלְמָלֵי יָמוּת וְיָסִיר מֵעָלָיו אֶת מְעִיל הַגַּשְׁמִיּוּת? שֶׁהֲרֵי חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינָם מַטָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְלֹא טוֹב לָאָדָם לְהִשָּׁאֵר לָנֶצַח בְּחַיֵּי עִוָּרוֹן אֵלּוּ.

יֵשׁ הַנִּגְאָלִים מִיִּסּוּרֵיהֶם עַל - יְדֵי הַמָּוֶת וּמְקַדְּמִים אוֹתוֹ בִּבְרָכָה. וְאַף הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִפְטָר מֵעוֹלָם שֶׁל רוֹדָנִים לְמִינֵיהֶם עַל - יְדֵי הַמָּוֶת הַפּוֹקֵד כָּל אָדָם וְאַף שַׁלִּיטִים תַּקִּיפִים. אִם - כֵּן הַמָּוֶת נֶחָמָה הוּא לָעוֹלָם, וְרָאוּי לְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּךְ.

זֶה שֶׁאוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (ברכות נ"ד, ע"א) עַל הַפָּסוּק "וְאָהַבְתָּ אֵת הַשֵּׁם אֶלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים ו, ה) "אֲפִלּוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ", עָלֶיךָ לֶאֱהֹב אֶת ה' אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר נוֹטֵל הוּא אֶת חַיֶּיךָ, וְאִם מְבַקֵּשׁ הָאָדָם חַיִּים לְלֹא סוֹף אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "מִי גֶּבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת?" (תהילים) סוֹפוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד לַעֲזֹב אֶת הָעוֹלָם, לְפִיכָךְ זְכֹר תָּמִיד אֶת הַבְּרָכָה הַטְּמוּנָה בַּמָּוֶת כְּדֵי שֶׁתּוּכַל בְּבוֹא הָרֶגַע לְקַיֵּם "וְאָהַבְתָּ אֵת ה'", וּלְהוֹדוֹת לוֹ עַל נְטִילַת נַפְשְׁךָ בִּידִיעָה בְּרוּרָה שֶׁה' אוֹהַבְךָ וְדוֹרֵשׁ אַךְ טוֹבָתְךָ.

טֶבַע הָאָדָם לְהִתְמַקֵּד בַּדְּבָרִים הַבִּלְתִּי נְעִימִים הַקּוֹרִים עִמּוֹ וְלִשְׁכֹּחַ אֶת רֹב הַבְּרָכָה הַמֻּשְׁפָּע עָלָיו בְּמַרְבִּית יְמֵי חַיָּיו. זֶה אֲשֶׁר עַצְמוֹתָיו כּוֹאֲבוֹת זוֹכֵר לְלֹא הֶרֶף אֶת כְּאֵבוֹ וְשׁוֹכֵחַ שֶׁעָלָיו לְהוֹדוֹת עַל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּכְלָל עֲצָמוֹת, כִּי אֵין הַדָּבָר פָּשׁוּט וּמוּבָן מֵאֵלָיו. כְּשֶׁנִּסְתַּכֵּל בְּצוּרָה נְכוֹנָה נִרְאֶה שֶׁהַיִּתְרוֹנוֹת עוֹלִים לְאֵין עֲרוֹךְ עַל הַחֶסְרוֹנוֹת כִּי אָנוּ נוֹשְׁמִים, לִבֵּנוּ פּוֹעֵם וְיֵשׁ בְּיָדֵינוּ הַיְכֹלֶת לְתַפְקֵד, וְאִם יֶשְׁנוֹ לִקּוּי מְסֻיָּם בְּאֶחָד מִן הַתִּפְקוּדִים אֵין בִּיכָלְתּוֹ לִמְחֹק אֶת שְׁאָר הַמַּעֲלוֹת וְהַחֲסָדִים.

דּוֹמֶה הַדָּבָר לְאִישׁ עֲסָקִים אֲשֶׁר לוֹ שֻׁתָּף הַמַּנְחִילוֹ מְרוֹרוֹת, עַד שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ הוּא חוֹשֵׁב לֹא אַחַת לִפְרֹשׁ מֵהָעֲסָקִים עִם שֻׁתָּפוֹ אֶלָּא שֶׁכַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ יוֹם חֲלֻקַּת הַפִּדְיוֹן נִשְׁכָּחוֹת כָּל הַצָּרוֹת וְשׁוּב עוֹלָה הַמַּחְשָׁבָה כִּי הַכֹּל כְּדַאי לְמַעַן הָרֶוַח הַכַּסְפִּי.

נְקֻדַּת מַבָּט זוֹ חָשׁוּב שֶׁתַּקִּיף אֶת חַיֵּינוּ בְּכָל הַתְּחוּמִים וְלִזְכֹּר תָּמִיד בִּשְׁעַת הַקֹּשִׁי כִּי קַיָּמִים יִתְרוֹנוֹת, וְגָדוֹל הָאֹשֶׁר מִן הָאֻמְלָלוּת. כְּלָל זֶה תָּקֵף אַף בַּיְחָסִים שֶׁבֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ אוֹ בֵּין בְּנֵי זוּג. אִם קָנִיתָ חָבֵר אַל תִּטְּשֵׁהוּ עֵקֶב נֵזֶק אֶחָד שֶׁגָּרַם לְךָ בְּפַעַם אַחַת, כִּי חָבֵר הוּא קִנְיָן יָקָר, אֶלָּא סְלַח וּזְכֹר אַךְ אֶת הַטּוֹבוֹת שֶׁגָּמַל עִמְּךָ. וְכֵן הַדָּבָר בֵּין בְּנֵי זוּג הַנִּפְגָּעִים זֶה מִזֶּה, יַהַפְכוּ בְּדַעְתָּם וְיִזְכְּרוּ לֹא אֶת הָעֶלְבּוֹנוֹת בִּלְבַד אֶלָּא אֶת הַטּוֹב שֶׁמַּעֲנִיק בֶּן הַזּוּג הַמַּגִּישׁ אֲרוּחָה מְזִינָה אוֹ מְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. לַמְרוֹת הַקֹּשִׁי הָרִגְשִׁי שֶׁבַּדָּבָר יֵשׁ לְהִתְמַקֵּד בַּיִּתְרוֹנוֹת וְלֹא בַּחֶסְרוֹנוֹת. (בְּנֵי זוּג הַמַּחֲלִיטִים לְפָרֵק אֶת תָּאָם הַמִּשְׁפַּחְתִּי יִזְכְּרוּ כִּי רֹב הַזּוּגוֹת הַנּוֹקְטִים בְּצַעַד זֶה מִתְחָרְטִים עָלָיו מְאֻחָר יוֹתֵר, אֶלָּא אִם כֵּן מְדֻבָּר בְּמַצָּב בִּלְתִּי נִסְבָּל לַחֲלוּטִין, אוֹ בְּחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה אֲשֶׁר בֶּן בֵּיתוֹ לֹא צוֹעֵד עִמּוֹ בְּדַרְכּוֹ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָדוּר בִּכְפִיפָה אַחַת).

כָּךְ עָלֵינוּ לִפְקֹחַ עֵינַיִם וְלִרְאוֹת אֶת רֹב הַטּוֹבָה הַמַּשְׁאִירָה אוֹתָנוּ בַּעֲלֵי חוֹב תְּמִידִים כְּלַפֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי עֶצֶם חַיֵּי הָאָדָם הֵם דָּבָר נִפְלָא עֲבוּרוֹ וְאַף בְּמַצָּבִים קָשִׁים מְאֹד הוּא עוֹשֶׂה כָּל מַאֲמָץ שֶׁלֹּא לְאַבֵּד אֶת חַיָּיו וּלְהַמְשִׁיךְ וְלִשְׁתּוֹת מִגְּבִיעַ הַחַיִּים. כְּדֻגְמָא לְכָךְ רָאִינוּ אֶת רְצוֹן הַחַיִּים שֶׁהִמְשִׁיךְ לְפַעֵם בְּלֵב אַחֵינוּ הַסּוֹבְלִים בְּמַחֲנוֹת הַמָּוֶת שֶׁל הַנָּאצִים ימ"ש. רְעֵבִים, קְפוּאֵי קֹר, מֻכִּים וּמֻשְׁפָּלִים עַד עָפָר לֹא קָרְבוּ (לְהוֹצִיא מְתֵי מְעַט) אֶל הַגְּדֵרוֹת הַמְחֻשְׁמַלּוֹת שֶׁיָּכְלוּ לְגָאֲלָם מִן הַיִּסּוּרִים. כִּי יֵצֶר הַחַיִּים חָזָק הוּא לְאֵין עֲרוֹךְ וְדוֹחֵף אֶת הָאָדָם לִסְבֹּל כָּל מַאֲמָץ כְּדֵי לֵהָנוֹת מֵחֲוָיַת הַחַיִּים.

אִם כָּךְ נוּכַל לוֹמַר כִּי כָּל חַיֵּינוּ הִנָּם מַתָּנָה, רֵאשִׁית בְּעֶצֶם הֲוָיָתָם, וְשֵׁנִית בְּרֹב הַטּוֹבָה הַמַּקִּיפָה חַיִּים אֵלּוּ. וְאִם נִדְמֶה כִּי יֶשְׁנָם נְזָקִים מְסֻיָּמִים בְּמַתָּנָה זוֹ הֲרֵי אֵינָם עוֹלִים עַל הַיִּתְרוֹנוֹת. וְהַנִּדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ הוּא לְהָרִים אֶת שְׂמִיכַת הַנִּסְיוֹנוֹת וְלִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב כְּדֵי לְהוֹדוֹת עָלָיו.

תוכן העניינים

חי באמונה ד - אוצר החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה