אור ברסלב
חי באמונה ד - אוצר החיים פרק ב - אוצר החיים › 42. התבוננות בעולם הזה ובנפלאותיו

חי באמונה ד - אוצר החיים

פרק ב - אוצר החיים · 42. התבוננות בעולם הזה ובנפלאותיו

41. מי האיש החפץ חיים

כַּאֲשֶׁר אוֹמְרִים לְאָדָם כִּי הִתְנַהֲגוּתוֹ תַּשְׁפִּיעַ עַל קִיּוּמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹ הִיא הַהַבְטָחָה הָעֲשׂוּיָה לְעוֹרֵר אוֹתוֹ יוֹתֵר מִכֹּל לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה. כָּל אֶחָד רוֹצֶה לִהְיוֹת בָּרִיא, כָּל אָדָם שׁוֹאֵף לְעֹשֶׁר וּלְכָבוֹד. זֶה הוּא הָאֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַמַּשְׁפִּיעַ עַל הָאֲנָשִׁים.

אָמְנָם, הָיָה רָצוּי כִּי הָאֲנָשִׁים יַחְשְׁבוּ יוֹתֵר עַל הָעוֹלָם הַבָּא, אוּלָם הַתּוֹרָה יוֹדַעַת כִּי הָאָדָם הַגַּשְׁמִי רוֹאֶה אֶת הַתְּגוּבָה הַמִּיָּדִית הַגַּשְׁמִית כַּתַּמְרִיץ הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לַהֲלִיכָה בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה. אוּלָם רַבִּים הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵינָם מְבִינִים אֶת חֲשִׁיבוּת הָאֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹ לִפְעָמִים הֵם מְבִינִים רַק חֵלֶק מִמֶּנּוּ, עַל כֵּן, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הָאֹשֶׁר הַזֶּה אֵינוֹ מַמְרִיץ וְאֵינוֹ מְדַרְבֵּן לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה. לְעֻמָּתָם מְאֻשָּׁרִים הָאֲנָשִׁים הַיּוֹדְעִים כֵּיצַד לֵהָנוֹת מֵהַחַיִּים, וּבְעִקְּבוֹת הַהֲנָאָה הַזּוֹ הֵם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה.

נִתָּן לְלַמֵּד יֶלֶד לֵהָנוֹת מֵהָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת, מֵהָאֲוִיר הַצַּח הַהוֹלֵם בְּפָנָיו. הָאֲוִיר הַצַּח אֲשֶׁר כְּכָל שֶׁנּוֹשְׁמִים אוֹתוֹ עָמֹק יוֹתֵר, חָשִׁים בְּחַיּוּת מְלֵאָה יוֹתֵר. הַנְּשִׁימָה הָעֲמֻקָּה הֲרֵי מוֹסִיפָה לָאָדָם חַיִּים. מַחֲזוֹר הַדָּם מֻמְרָץ, הָאֵיבָרִים מֻמְרָצִים, וְכָךְ הָאָדָם בָּרִיא יוֹתֵר וּמַאֲרִיךְ יָמִים. שָׁנִים חוֹלְפוֹת עַל הַיֶּלֶד, אוּלָם כַּאֲשֶׁר הוּא מִתְרַגֵּל לַמְּצִיאוּת שֶׁל הַהֲלִיכָה בָּרְחוֹב וְשֶׁל הֲנָאָה מִנְּשִׁימָה עֲמֻקָּה, הֲרֵי הוּא חָשׁ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִמִּי שֶׁשּׁוֹתֶה מַשְׁקָאוֹת יְקָרִים בְּיוֹתֵר, לְמָשָׁל.

נִתָּן לְלַמֵּד יֶלֶד לֵהָנוֹת מִמַּרְאֵה הַסְּתָו, מֵהֶעָלִים שֶׁשִּׁנּוּ צִבְעָם, וְעַתָּה הֵם נוֹפְלִים אַט אַט בְּשַׁלֶּכֶת נִפְלָאָה. הֶעָלִים כְּשֶׁיֵּרָקְבוּ מִסְּבִיב הָעֵץ יַעַזְרוּ לוֹ לִקְלֹט אֶת הֶחֳמָרִים שֶׁיְּסַיְּעוּ בִּגְדִילָתוֹ וּבִצְמִיחָתוֹ, וְיַהַפְכוּ אוֹתוֹ לְגָדוֹל וְיַצִּיב. לְגַלּוֹת אֶת הָעֻבְדָּה כִּי דַּוְקָא עֵץ חַי - מַשִּׁיר אֶת עָלָיו. וּנְשִׁירַת הֶעָלִים הִיא חֵלֶק מִתִּכְנוּן הַבְּרִיאָה.

כַּאֲשֶׁר הוֹלְכִים עִם הַיֶּלֶד בָּרְחוֹב אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר לוֹ כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הָעֵצִים, כָּל עֵץ וְיִחוּדוֹ, לְכָל עָלֶה צֶבַע מְסֻיָּם וְצוּרָה מְסֻיֶּמֶת, הַמְתֻכְנָנִים בְּדִיּוּק בְּזֶרַע הָעֵץ "אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ" (בראשית א, יב). הֶעָלִים אָמְנָם מְצִלִּים בַּקַּיִץ מֵחֹם הַשֶּׁמֶשׁ, אוּלָם בַּחֹרֶף זָקוּק הָעֵץ לְיוֹתֵר שֶׁמֶשׁ, עַל כֵּן הֵם נוֹשְׁרִים, עַל מְנָת לְאַפְשֵׁר לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לְהַגִּיעַ אֶל כָּל חֶלְקֵי הָעֵץ, וְלַעֲזֹר לָהֶם לִחְיוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ בַּצְּמִיחָה. בְּמֶשֶׁךְ הַקַּיִץ יֵשׁ לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ עַל מְנָת לִרְאוֹת אֶת הֶעָלִים, אוּלָם בַּסְּתָו, הֶעָלִים מֻנָּחִים עַל הַקַּרְקַע, וְנִתָּן לִרְאוֹתָם כַּאֲשֶׁר מְכוֹפְפִים אֶת הָרֹאשׁ.

הִתְבּוֹנֵן בָּהֶם אַתָּה, הַקּוֹרֵא, אַתָּה כְּמוֹ יֶלֶד... הַזְכֵּר לְעַצְמְךָ אֶת נִפְלְאוֹת הַבְּרִיאָה. הִתְבּוֹנֵן בַּסְּנָאִי, הַיּוֹדֵעַ בְּחוּשׁ, כִּי הִנֵּה הַחֹרֶף מִתְקָרֵב וְהוּא לֹא יִמְצָא זְרָעִים לְמַאֲכָל, עַל כֵּן הוּא אוֹסֵף אֶת הָאִצְטְרוּבָּלִים וּמַטְמִינָם בָּאֲדָמָה לִקְרַאת הַחֹרֶף הַקַּר. הַסְּנָאִי הַמִּתְבּוֹנֵן בְּצֶבַע הֶעָלִים הַמִּשְׁתַּנֶּה, וְחָשׁ אֶת רוּחוֹת הַסְּתָו, אוֹסֵף לוֹ מָזוֹן לְעָתִיד, אוּלָם הוּא שׁוֹכֵחַ, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הֵיכָן הִטְמִין אֶת הָאִצְטְרוּבָּלִים, אוּלָם מֵאֵלֶּה גְּדֵלִים עֵצִים חֲדָשִׁים. הַסְּנָאִי נָטַע עֵצִים, לְלֹא יְדִיעָתוֹ, מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְהִתְכּוֹנֵן לַחֹרֶף הַקַּר. גַּם הַצִּפֳּרִים מִתְכּוֹנְנוֹת לַחֹרֶף הַבָּא. הֵן נֶאֱסָפוֹת וּמַתְחִילוֹת לִנְדֹּד לַאֲזוֹרִים חַמִּים יוֹתֵר. הַסְּנָאִי, מִמִּשְׁפַּחַת הָעַכְבָּרִים, חַי בַּשָּׂדוֹת וּבִמְקוֹמוֹת פְּתוּחִים, עַל כֵּן בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָנָב שָׂעִיר הַמְחַמֵּם אוֹתוֹ בְּחָדְשֵׁי הַחֹרֶף הָאֲרֻכִּים. הָעַכְבָּר, לְעֻמָּתוֹ, הַחַי בִּמְקוֹמוֹת סְגוּרִים, אֵינוֹ זָקוּק לְמַעֲטֶה מְחַמֵּם כָּזֶה.

וְהִנֵּה, הָרוּחוֹת, עֲלֵיהֶן נֶאֱמַר (תענית ג', ע"ב) כִּי "אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלִי רוּחוֹת". הָרוּחוֹת מְפַזְּרוֹת זְרָעִים חֲדָשִׁים בִּמְקוֹמוֹת מְרֻחָקִים, כָּךְ מִתְכַּסָּה הָאָרֶץ בְּצִמְחִיָּה. הִתְבּוֹנְנוּת בְּמַעֲשֵׂי הַבְּרִיאָה הַמֻּפְלָאִים מַפְעִים וּמְרַגֵּשׁ.

כַּאֲשֶׁר לוֹמֵד הַיֶּלֶד לְהִתְבּוֹנֵן וְלֵהָנוֹת מֵעוֹנוֹת הַשָּׁנָה, מֵהָאָבִיב, מֵהַחֹרֶף מֵהַסְּתָו, הַיֶּלֶד לוֹמֵד לֶאֱהֹב אֶת הַחַיִּים. מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַחַיִּים, אוֹהֵב אֶת מִי שֶׁמַּעֲנִיק לוֹ אוֹתָם. מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן, אוֹהֵב גַּם אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

נֶאֱמַר: "שִׁירוּ לוֹ" (תהלים ל"ג, ג), אֲנָשִׁים מַזְנִיחִים אֶת הַ"שִּׁירוּ", וּמִתְרַכְּזִים בַּ"לּוֹ". הֵם מִתְפַּלְּלִים, אַךְ אֵינָם מְאֻשָּׁרִים. רֵאשִׁית יֵשׁ לָשִׁיר, לֵהָנוֹת מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְטִיר לְלֹא סוֹף, לְאַחַר מִכֵּן, כַּאֲשֶׁר מְבִינִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִיק אֲוִיר, חַמְצָן וּמַתָּנוֹת כֹּה רַבּוֹת, נַעֲשִׂים מוּדָעִים וּמַתְחִילִים לָשִׁיר. מִי שֶׁלֹּא לָמַד לָשִׁיר, עָלָיו לִלְמֹד לַעֲשׂוֹת זֹאת. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: "עֲשֵׂה עֲבוּרִי, כִּי אֲנִי עוֹשֶׂה עֲבוּרְךָ". אָכֵן, זֶה הוּא אַחַד הַדְּבָרִים אוֹתָם צָרִיךְ הָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ. יֵשׁ לֵהָנוֹת מֵהָרְוָחִים וְהַטּוֹבוֹת הַבָּאִים עָלָיו. כַּאֲשֶׁר יִתְרַגֵּל הָאָדָם לֵהָנוֹת בְּגִיל צָעִיר, יְקַבֵּל שָׂכָר עַל כָּךְ וְיִהְיֶה מְאֻשָּׁר. וְלַמְרוֹת שֶׁהִתְרַגֵּל לַעֲשׂוֹת זֹאת, אוֹ לָמַד כָּךְ לִנְהֹג מֵאָבִיו מֵאִמּוֹ, גַּם כָּךְ יְקַבֵּל שָׂכָר, הִתְנַהֲגוּתוֹ תִּשְׁתַּלֵּם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר. גַּם אִם יַתְחִיל הָאָדָם לִנְהֹג כָּךְ מְאֻחָר יוֹתֵר בְּחַיָּיו, הוּא יַהֲפֹךְ לָאָב וְלָאֵם שֶׁל עַצְמוֹ, יִהְיֶה שְׁאַפְתָּן, וְיִתְרַגֵּל לְגִישָׁה הָעוֹשָׂה אֶת הַחַיִּים מַצְלִיחִים, גַּם אָז יַרְוִיחַ.

תוכן העניינים

חי באמונה ד - אוצר החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה