אור ברסלב
חי באמונה ד - אוצר החיים פרק ב - אוצר החיים › 37. שאלות ותשובות בנושא יסורים

חי באמונה ד - אוצר החיים

פרק ב - אוצר החיים · 37. שאלות ותשובות בנושא יסורים

36. מה פרושן של מילות התפלה: "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"?

שאלה: אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹרֵם לְאָדָם שֶׁיִּהְיֶה חוֹלֶה בִּגְלַל חֲטָאָיו, כֵּיצַד מַנִּיחַ הוּא לוֹ לְהָסִיר אֶת הַמַּחֲלָה מִמֶּנּוּ עַל - יְדֵי "אָקָמוֹל" וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה?

תשובה: גַּם הָ"אָקָמוֹל" אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה עָלָיו לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְזֶהוּ רְצוֹנוֹ! כִּי כְּשֵׁם שֶׁהוּא הֵבִיא אֶת הַחֹלִי עַל הָאָדָם כְּדֵי לִגְרֹם לוֹ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, כָּךְ הוּא מְזַמֵּן לוֹ "אָקָמוֹל" אוֹ רוֹפֵא לְסַיֵּעַ לוֹ לְהִתְרַפֵּא, הַכֹּל חֵלֶק מִתָּכְנִיתוֹ הַגְּדוֹלָה. וּכְמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָדָם יַחֲרֹשׁ, יִזְרַע, יִקְצֹר, יִטְחַן וְיֹאפֶה כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּכִכַּר לֶחֶם, וְאֵין אֶפְשָׁרוּת לָצֵאת לַשָּׂדֶה וְלִמְצֹא שָׁם כִּכַּר לֶחֶם מוּכָנָה... וְכָתַב בַּעַל הַ"חוֹבַת הַלְּבָבוֹת" כִּי קְשָׁיֵי הַחַיִּים נוֹעֲדוּ לִיצֹר הִזְדַּמְּנֻיּוֹת רַבּוֹת לָאָדָם לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹת. כְּכָל שֶׁהַחַיִּים מְסֻבָּכִים יוֹתֵר, אָנוּ נִתְקָלִים בְּיוֹתֵר נִסְיוֹנוֹת, וּלְכָל אֶחָד נִתֶּנֶת הִזְדַּמְּנוּת לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן בְּהַצְלָחָה.

לָכֵן, רוֹפְאִים מְהַוִּים נִסָּיוֹן לָאָדָם, כִּי אִם אֲנָשִׁים בּוֹטְחִים בָּהֶם, הֵם טוֹעִים טָעוּת גְּדוֹלָה. וְיֶשְׁנָם סְפָרִים מְסֻיָּמִים בָּהֶם מְתֹאָרִים מַעֲשִׂים מְסֻכָּנִים בְּיוֹתֵר שֶׁעוֹשִׂים רוֹפְאִים לַחוֹלִים הַמְטֻפָּלִים אֶצְלָם, מֵאַחַר וְאֵינָם מְעֻנְיָנִים בֶּאֱמֶת בִּשְׁלוֹמָם. זוֹ עֻבְדָּה. יֶשְׁנָם אַלְפֵי מְנַתְּחִים אֲשֶׁר מוּכָנִים הֵם לְנַתֵּחַ עֲבוּר בֶּצַע כֶּסֶף אַף כְּשֶׁאֵין צֹרֶךְ אֲמִתִּי בְּאוֹתוֹ נִתּוּחַ. אֶלָּא שֶׁבַּתּוֹרָה כָּתוּב "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" - מֻטָּל עָלֶיךָ לְרַפֵּא אֶת עַצְמְךָ, כִּי זֶהוּ רְצוֹן ה' שֶׁתִּפְנֶה אֶל הָרוֹפֵא. אֲבָל אִם בְּטָעוּת בּוֹטֵחַ אַתָּה בָּרוֹפֵא וְשׁוֹכֵחַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא "הָרוֹפֵא כָל בָּשָׂר", לֹא עָמַדְתָּ בְּהַצְלָחָה בְּנִסָּיוֹן זֶה.

וּפְעָמִים הֲלִיכָה לָרוֹפֵא מַעֲמִידָה אֶת הָאָדָם בְּנִסְיוֹנוֹת אֲחֵרִים. יֶשְׁנָם רוֹפְאִים חַסְרֵי מַצְפּוּן אֲשֶׁר אַף כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּחֹלִי מוּעָט, וְלוּ יִהְיֶה זֶה פֶּצַע קָטָן, יוֹרוּ לְאוֹתוֹ חוֹלֶה לְחַלֵּל שַׁבָּת אוֹ לֶאֱכֹל טְרֵפוֹת. וְאָמְנָם אִם הַ"חוֹלֶה" אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם הוּא יַחְקֹר אֶת הָרוֹפֵא הַאִם אָכֵן לֹא נִתָּן לְהַמְתִּין לְאַחַר הַשַּׁבָּת [אוֹ לְהִתְרַפֵּא לְלֹא אֲכִילַת טְרֵפוֹת] , אֲבָל אִם הוּא בַּעַל אֹפִי חַלָּשׁ, אֵין בְּכֹחוֹ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וְהוּא מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת.

עָלֵינוּ לְהַחְדִּיר לַלֵּב כִּי כָּל מַחֲלָה וְכַדּוֹמֶה הִנָּהּ אִתּוּת מִשָּׁמַיִם לִגְרֹם לָאָדָם לִשְׁאֹל עַל מָה וְלָמָּה עָשָׂה לִי כָּךְ הָאֱלֹקִים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

וַדַּאי מֻטָּל עָלֵינוּ לִנְקֹט בִּפְעֻלּוֹת הָרִפּוּי הַנִּדְרָשׁוֹת עַל פִּי הֲבָנָתֵנוּ, אַךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַמָּשׁ עָלֵינוּ לְהַכִּיר בְּהַכָּרָה בְּרוּרָה שֶׁהַצְלָחַת הָרוֹפֵא לְרַפֵּא אוֹתָנוּ מְהַוָּה תְּשׁוּבָה יְשִׁירָה מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתְפִלּוֹתֵינוּ.

שאלה: הַאִם זֶה חֶסֶד מֵה' שֶׁיֵּשׁ סֵבֶל בָּעוֹלָם?

תשובה: הָבָה נְבַקֵּר אֶת כָּל מִשְׂרְדֵי רוֹפְאֵי הַשִּׁנַּיִם. פְּעָמִים נִדְמֶה בְּעֵינֵינוּ כִּי לִכְאוֹרָה רוֹפְאֵי שִׁנַּיִם הֵם הַשָּׂטָן. הֵם עוֹמְדִים מְצֻיָּדִים בִּכְלֵי עִנּוּי, וּמַטִּילִים סֵבֶל עַל בְּנֵי אָדָם, וּכְשֶׁגּוֹמְרִים, אוֹמְרִים, "שַׁלְּמוּ לִי". וְאִם - כֵּן יֵשׁ לִסְגֹּר אֶת כָּל מִשְׂרְדֵי רוֹפְאֵי הַשִּׁנַּיִם! אַךְ כַּמּוּבָן, אָנוּ מְבִינִים שֶׁאַדְּרַבָּה, רוֹפֵא שִׁנַּיִם הוּא מַלְאָךְ שֶׁל רַחֲמִים, כִּי בִּגְלַל הַסֵּבֶל הַקָּטָן נִמְנָע סֵבֶל רַב בִּתְקוּפָה מְאֻחֶרֶת יוֹתֵר בַּחַיִּים. כָּךְ גַּם מְבִינִים אָנוּ אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁאֲנָשִׁים בְּבָתֵּי הַחוֹלִים מְקַבְּלִים טִפּוּל.

יֵשׁ שֶׁמְּקַבְּלִים טִפּוּל וְיֵצְאוּ יוֹתֵר שְׂמֵחִים לְכָל חַיֵּיהֶם. יֵשׁ שֶׁמְּקַבְּלִים טִפּוּל שֶׁיִּהְיוּ שְׂמֵחִים בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי הָעוֹלָם הַבָּא הוּא הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים. אִם אַתָּה רוֹצֶה לִפְתֹּר אֶת בְּעָיוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹדְךָ מִתְעַלֵּם מִן הָעוֹלָם הַבָּא, הִנְּךָ דּוֹמֶה לְיֶלֶד הַנִּכְנָס לְאוּלַם חֲתֻנּוֹת, וְהוּא רוֹאֶה אֲנָשִׁים מוֹרִידִים אֶת מְעִילֵיהֶם וְנוֹתְנִים אוֹתָם לְאָדָם הָעוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי חַלּוֹן קָטָן בַּקִּיר, וּמְקַבְּלִים תְּמוּרַת זֹאת חֲתִיכַת נְיָר קְטַנָּה, וְהַיֶּלֶד שׁוֹאֵל, לָמָּה עוֹשִׂים כָּךְ. הוּא לֹא מֵבִין שֶׁהֵם מַפְקִידִים לִזְמַן מָה אֶת מְעִילֵיהֶם וְהֵם יֵהָנוּ מֵהַרְבֵּה דְּבָרִים.

וְלָכֵן אִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ כְּנִיסָה לָאוּלָם, וְיֵשׁ אוּלָם, אַתָּה לֹא תָּבִין אֶת מַהוּת הָעוֹלָם הַזֶּה.

הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר לִפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. וְעָלֶיךָ לְהַתְקִין עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר. יֵשׁ עֲצֵלִים שֶׁאֵינָם מְתַקְּנִים אֶת עַצְמָם. יֵשׁ אָדָם הַנִּכְנָס עִם מְעִיל אֶל אוּלָם אֵלֵגַנְטִי בְּיוֹתֵר. הָאִישׁ הָעוֹמֵד בַּפֶּתַח אוֹמֵר שֶׁלֹּא יִכָּנֵס, הוּא אוֹמֵר, אֲנִי רוֹצֶה לְהִכָּנֵס עִם הַמְּעִיל שֶׁלִּי, אֲבָל הַשּׁוֹמֵר מוֹרִיד אוֹתוֹ בְּכֹחַ.

יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא הִתְכּוֹנְנוּ כָּרָאוּי לָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם עֲדַיִן מְכֻסִּים בִּדְבָרִים לֹא יָפִים, וְאָז כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת מִדּוֹתָיו הָרָעוֹת, מְזַמְּנוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבֵית חוֹלִים, וְכָךְ עַל יְדֵי יִסּוּרָיו הוּא נַעֲשֶׂה מוּכָן לָעוֹלָם הַבָּא. כִּי וַדַּאי עַל - יְדֵי יִסּוּרִים אֵלּוּ תִּשָּׁבֵר אֶצְלוֹ מִדַּת הַגַּאֲוָה שֶׁהִיא "רֹאשׁ כָּל חַטָּאוֹת". וְנוֹסָף עַל כָּךְ סֵבֶל מְלַמֵּד אֶת הָאָדָם לָשֵׂאת בְּעֹל עִם חֲבֵרוֹ. אִישׁ שֶׁסּוֹבֵל זֹאת בְּעַצְמוֹ בְּבֵית הַחוֹלִים, אֲפִלּוּ יִפָּטֵר בְּבֵית הַחוֹלִים, הוּא נִפְטַר אִישׁ יוֹתֵר טוֹב, בַּעַל רַחֲמִים עַל בְּנֵי אָדָם. לָכֵן, בֵּית חוֹלִים כְּמוֹ מִשְׂרַד רוֹפֵא שִׁנַּיִם, הוּא מָקוֹם בּוֹ מְקַבְּלִים אֲנָשִׁים טִפּוּל שֶׁיַּעֲזֹר לָהֶם לְנֶצַח נְצָחִים.

שאלה: מַדּוּעַ נִבְרְאוּ אֲנָשִׁים לֹא מֻשְׁלָמִים מִבְּחִינָה גּוּפָנִית, (בַּעֲלֵי מוּמִים שׁוֹנִים)?

תשובה: בִּ"מְסִלַּת יְשָׁרִים" (פרק א') אוֹמֵר הָרַמְחַ"ל כִּי כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בָּעוֹלָם נִבְרָא לְמִבְחָן, מִבְחָן עֲבוּר הָאָדָם. גַּם הָאָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּמוּמוֹ, נִבְרָא לְמִבְחָן עֲבוּר עַצְמוֹ וַעֲבוּר אֲחֵרִים. רַב יוֹסֵף הָיָה עִוֵּר וּבְכָל זֹאת הָיָה מֵרַבָּנֵי יְשִׁיבַת פּוּמְבְּדִיתָא. הוּא הָיָה אַחַד הַמּוֹרִים הַגְּדוֹלִים לְעַם יִשְׂרָאֵל וּמְכֻנֶּה "סִינַי". רַב יוֹסֵף הִתְגַּבֵּר עַל הַמּוּם שֶׁלּוֹ וְהָפַךְ לְבֶן אַלְמָוֶת בָּאֻמָּה הַיְהוּדִית. זֶה הוּא מִבְחַן הָאָדָם, הַאִם יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל מוּמוֹ וְלִבְנוֹת אֶת עַצְמוֹ. נוֹסָף עַל כָּךְ, בַּעֲלֵי הַמּוּמִים הֵם מִבְחָן לְכָל הָאֲנָשִׁים הַבְּרִיאִים, הַאִם יָבִינוּ וְיַכִּירוּ אֶת הַמַּתָּנוֹת הַמֻּפְלָאוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם מִשָּׁמַיִם, הַאִם יֵדְעוּ לְהַעֲרִיךְ אֶת חוּשֵׁיהֶם הַבְּרִיאִים וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כַּהֲלָכָה, הַאִם יִשְׂמְחוּ בָּהֶם. חוּשׁ הָרְאִיָּה לְדֻגְמָא, הוּא אַחַד הַחוּשִׁים הַגּוֹרְמִים לָאָדָם שִׂמְחָה. הַאִם יֵדַע הָאָדָם לִשְׂמֹחַ בְּשִׁמּוּשׁ בַּחוּשׁ הַזֶּה. זֶה הוּא מִבְחָנוֹ שֶׁל הָאָדָם הַבָּרִיא, הַמִּתְבּוֹנֵן בְּבַעֲלֵי הַמּוּמִים הַמְּצוּיִים בָּעוֹלָם.

מִבְחָן נוֹסָף קַיָּם בְּעִנְיָן זֶה, וְהוּא מִבְחַן הַחֶסֶד. בַּעֲלֵי הַמּוּמִים גּוֹרְמִים לִבְנֵי אָדָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וּבְמִדַּת הַחֶסֶד הַקַּיָּמוֹת בָּהֶם. הָעֶזְרָה לַזָּקוּק מוֹעִילָה לוֹ עַצְמוֹ, אוּלָם גַּם מְשַׁפֶּרֶת אֶת מִדּוֹתָיו שֶׁל הָעוֹזֵר וְהַתּוֹמֵךְ. וְעוֹד יוֹתֵר מִכָּךְ, הַתּוֹמֵךְ, הַמְסַיֵּעַ מַנְצִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. כָּךְ עוֹזֵר הַנִּתְמָךְ לַתּוֹמֵךְ בְּמִלּוּי מַטְרוֹתָיו בַּחַיִּים.

שאלה: מַהִי מַטְּרַת הַחֲלוֹמוֹת בְּיָמֵינוּ?

תשובה: הַחֲלוֹמוֹת הֵם עִנְיָן לוּטֶה בָּעֲרָפֶל, אַךְ נִתָּן לִלְמֹד מִמְּקוֹרוֹתֵינוּ עַל מַהוּתָם וּמַטְּרָתָם.

אִיּוֹב אוֹמֵר שֶׁלִּפְעָמִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ חֲלוֹם לְאָדָם כְּדֵי לְהַעֲבִיר לוֹ מֵידָע חָשׁוּב, שֶׁבְּעִקְּבוֹתָיו יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה. לִפְעָמִים כְּתוֹצָאָה מֵחֲלוֹם אָדָם מְשַׁנֶּה אֶת גִּישָׁתוֹ לַחַיִּים, מִפְּנֵי שֶׁבַּחֲלוֹם מוֹפִיעִים נוֹשְׂאִים חֲבוּיִים בְּ"תַת הַכָּרָה". נוֹשְׂאִים רְגִישִׁים אֵלּוּ טוֹמְנִים בְּחֻבָּם רִגְשׁוֹת אַשְׁמָה, פְּחָדִים וּמַחְשָׁבוֹת שְׁלִילִיּוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁהָאָדָם מַעְדִּיף לְהִתְעַלֵּם מֵהֶן וְלִמְחֹק אוֹתָן מִמַּצְפּוּנוֹ וְהוּא פָּשׁוּט דּוֹחֵק אוֹתָן לְתַת הַכָּרָתוֹ. מִמָּקוֹם זֶה הֵם מוֹפִיעִים בַּחֲלוֹם וְדוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ הִתְיַחֲסוּת מַתְאִימָה.

הַגְּמָרָא (ברכות נה, א) אוֹמֶרֶת: "אֵין חֲלוֹם בְּלֹא דְּבָרִים בְּטֵלִים" - בְּכָל חֲלוֹם יֶשְׁנָם דְּבָרִים לֹא מְצִיאוּתִיִּים, וְהֵם מוֹפִיעִים לְצֹרֶךְ הַחֲלוֹם בִּלְבַד, וּלְעֻמַּת זֹאת כָּתוּב (ברכות שם): "אֵין מַרְאִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא מֵהִרְהוּרֵי לִבּוֹ" דְּבָרִים שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב עֲלֵיהֶם בַּיּוֹם - אוֹתָם דְּבָרִים חוֹזְרִים אֵלָיו בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה עִם מַטָּרָה מְסֻיֶּמֶת, וְעַל הָאָדָם הַחוֹלֵם לְהִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם כָּרָאוּי וּלְהָפִיק מֵהֶם אֶת הַלֶּקַח הַמַּתְאִים.

שאלה: מָה הַטּוֹב הַטָּמוּן בְּיִּסוּרָיו שֶׁל יֶלֶד קָטָן שֶׁנִּפְטַר בְּגִיל חָמֵשׁ חוֹלֶה וּמְיֻסָּר?

תשובה: יֵשׁ נִבְרָאִים שֶׁהִגִּיעוּ לָעוֹלָם הַזֶּה לֹא כְּדֵי שֶׁהֵם יְקַבְּלוּ שֵׂכֶל, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁאֲחֵרִים יְקַבְּלוּ שֵׂכֶל. כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ רוֹאֶה מִישֶׁהוּא כָּזֶה, כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁחַי עַד גִּיל חָמֵשׁ בְּיִסּוּרִים, הוּא צָרִיךְ כָּל חַיָּיו לַעֲמֹד וּלְהוֹדוֹת לַה' שֶׁיְּלָדָיו אֵינָם חוֹלִים. לֹא לְהַפְסִיק לְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּךְ, שֶׁלִּילָדָיו אֵין אֶחָד מִמִּילְיוֹנֵי הַמּוּמִים שֶׁיֶּשְׁנָם בָּעוֹלָם. וּכְשֶׁאָנוּ רוֹאִים יֶלֶד עִם מַחֲלָה מְאַיֶּמֶת אוֹ שׁוֹמְעִים עַל כָּךְ, אָסוּר לָנוּ לָתֵת לַהִזְדַּמְּנוּת הַזּוֹ לַחֲלֹף עַל פָּנֵינוּ מִבְּלִי מֵשִׂים, אֶלָּא לְהוֹדוֹת שֶׁאָנוּ וִילָדֵינוּ אֵינֶנּוּ כָּאֵלּוּ.

וְאִם תִּשְׁאַל הַאִם זֶה הוֹגֵן כְּלַפֵּי הַיֶּלֶד שֶׁהוּא בָּא לָעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לְשַׁלֵּם לוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא עַל מַה שֶּׁהִצִּיג כָּאן? דַּע, כִּי יֶלֶד זֶה יְקַבֵּל בָּעוֹלָם גְּמוּל כֹּה רַב, עַד שֶׁאֲנָשִׁים אֲחֵרִים יַגִּידוּ לָמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עָשָׂה אוֹתָנוּ כָּאֵלֶּה? לָמָּה אֲנַחְנוּ הָיִינוּ צְרִיכִים לָבוֹא לָעוֹלָם לִלְמֹד תּוֹרָה וְלִשְׁמֹר מִצְווֹת שִׁבְעִים שְׁמוֹנִים שָׁנָה, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְעוֹלָם הַבָּא, וְאִלּוּ הַיֶּלֶד הַזֶּה קִבֵּל בְּלִי לַעֲמֹל שָׂכָר כֹּה רַב, וְזוֹ אָכֵן קֻשְׁיָה גְּדוֹלָה.

הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְלַמֵּד תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַבָּא לִילָדִים שֶׁנִּפְטְרוּ בְּיַלְדּוּתָם. וּלְקַבֵּל אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּ"רַבִּי" זוֹ בְּוַדַּאי זְכוּת גְּדוֹלָה. כָּךְ שֶׁעַכְשָׁו הַשְּׁאֵלָה אֵינָהּ אִם זֶה הוֹגֵן כְּלַפֵּי הַיֶּלֶד, אֶלָּא אִם זֶה הוֹגֵן כְּלַפֵּינוּ, שֶׁהַיֶּלֶד יְקַבֵּל טוֹבָה כָּזוֹ שֶׁלָּנוּ אֵין.

שאלה: כֵּיצַד נִתָּן לְהִתְמוֹדֵד עִם אָבְדַּן יֶלֶד, רַחְמָנָא לִיצְלַן, וּלְהַמְשִׁיךְ לִשְׂמֹחַ. בַּמָּה אֶפְשָׁר לְהִתְנַחֵם?

תשובה: פָּגַשְׁתִּי פַּעַם בְּאִשָּׁה אַחַת הַנְּשׂוּאָה לְאָדָם דָּתִי וּמַקְפִּידָה עַל קַלָּה כַּחֲמוּרָה, אוּלָם לֹא לָמְדָה בְּ"בֵית יַעֲקֹב" וְעֶקְרוֹנוֹת הָאֱמוּנָה לֹא הָיוּ מְבֻסָּסִים בְּמֹחָהּ. אִשָּׁה זוֹ בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי הֶסְבֵּר לְמַה שֶּׁקָּרָה בְּאֵירוֹפָּה בַּשּׁוֹאָה. "אוּכַל לְהַסְבִּיר לָךְ הַכֹּל" עָנִיתִי לָהּ, "אוּלָם אֶזְדַּקֵּק לְשֵׁם כָּךְ לְמֵאָה עֶשְׂרִים שָׁנָה". "מֵאָה עֶשְׂרִים שָׁנָה?!" הִתְפַּלְּאָה הָאִשָּׁה. "לְשֵׁם מָה זְמַן רַב כָּל כָּךְ?!" [הִתְכַּוַּנְתִּי לְאַחַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים!]

"הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא הֲבֵל הֲבָלִים" הִסְבַּרְתִּי לָהּ, וְכָךְ אֲנִי עוֹנֶה גַּם עַתָּה. אוּלָם נִתָּן לְהוֹסִיף בְּעִנְיָן זֶה אֶת דִּבְרֵי הַתַּנָּא "הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא" (אבות ד, כא).

נִכְנָס אָדָם לִפְרוֹזְדוֹר שֶׁל אוּלַם שְׂמָחוֹת וּמִתְעוֹרְרוֹת בּוֹ אֵין סְפוֹר שְׁאֵלוֹת: הוּא רוֹאֶה אָדָם הַיּוֹשֵׁב מֵאֲחוֹרֵי אֶשְׁנָב קָטָן, נוֹטֵל אֶת מְעִילֵי הָאֲנָשִׁים הַחוֹלְפִים בַּפְּרוֹזְדוֹר, וּבִתְמוּרָה מַעֲנִיק הוּא לְבַעֲלֵי הַמְּעִילִים שׁוֹבְרִים פְּשׁוּטִים.

"מַה קּוֹרֶה פֹּה?" הוּא תָּמֵהַּ. "עוֹלָם מוּזָר! אֲנָשִׁים מְשֻׁגָּעִים! נוֹתְנִים מְעִיל וְנוֹטְלִים פִּסַּת נְיָר חַסְרַת כָּל עֵרֶךְ..."

הוּא לֹא מֵבִין כִּי זֶה רַק פְּרוֹזְדוֹר, וּבִפְנִים יֵשׁ אוּלָם בּוֹ יוֹשְׁבִים וְאוֹכְלִים מִכָּל טוּב, וְאַחַר כָּךְ תְּמוּרַת אוֹתָן פִּסַּת נְיָר מְקַבְּלִים בַּחֲזָרָה אֶת הַמְּעִילִים...

אֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה נִמְצָאִים בַּפְּרוֹזְדוֹר וְרוֹאִים דְּבָרִים הַתְּמוּהִים בְּעֵינֵינוּ, אוּלָם עָלֵינוּ לְהָבִין שֶׁזּוֹ הַהֲכָנָה מְחֻיֶּבֶת הַמְּצִיאוּת לַתַּעֲנוּג הַנִּצְחִי שֶׁל נִשְׁמוֹתֵינוּ בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב. שֶׁהֲלֹא "מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב" (איכה ג', לח) - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל חֶסֶד רוֹצֶה בְּלִי סָפֵק לְהֵיטִיב עִמָּנוּ, וְכַאֲשֶׁר נַגִּיעַ לָעוֹלָם הַבָּא, עוֹלַם הַנֶּצַח, אַחַר מְלֹאת יָמֵינוּ גַּם נִרְאֶה זֹאת. נִרְאֶה וְנָבִין כֵּיצַד כָּל הַקְּשָׁיִים, הַצַּעַר וְהֶסְתֵּר הַפָּנִים הָיוּ בְּעֶצֶם לְטוֹבָתֵנוּ הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית.

הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק קֶטַע קָצָר מְאֹד מִתָּכְנִיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּל כֻּלָּהּ נוֹעֲדָה לְהֵיטִיב עִמָּנוּ. בִּידִיעָה זוֹ, בֶּאֱמוּנָה שֶׁגַּם הֶסְתֵּר הַפָּנִים, הַצַּעַר וְהָאָבְדָן הִנָּם אַךְ וְרַק לְטוֹבָתֵנוּ, אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֶת הַנֶּחָמָה לַמְרוֹת הַכְּאֵב.

שאלה: מַדּוּעַ נִגְזַר עַל הַיְּהוּדִים שֶׁחָיוּ בִּתְקוּפַת מַסְעֵי הַצְּלָב לְהֵהָרֵג בִּידֵי הַצַּלְבָּנִים?

תשובה: יֵשׁ לְהָבִין תְּחִלָּה מַדּוּעַ בִּכְלָל קוֹרֶה שֶׁאֵי מִי נֶהֱרַג פַּעַם. אוֹ בְּאֹפֶן כְּלָלִי עוֹד יוֹתֵר: מַדּוּעַ וּלְשֵׁם מָה סוֹבְלִים בְּנֵי אָדָם צַעַר, צָרוֹת וְיִסּוּרִים?

אַחַת הַסִּבּוֹת בְּשֶׁלָּהֶן יֵשׁ בָּעוֹלָם כָּל - כָּךְ הַרְבֵּה יִסּוּרִים הוּא כְּדֵי לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת עַד כַּמָּה אָנוּ מְאֻשָּׁרִים. אוֹ, נָכוֹן יוֹתֵר, עַד כַּמָּה צְרִיכִים אָנוּ לִהְיוֹת מְאֻשָּׁרִים. וְזֹאת עַל מְנָת שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹד אֶת ה' כָּרָאוּי.

אָדָם לְעוֹלָם לֹא יוּכַל לִהְיוֹת עֶבֶד ה' בֶּאֱמֶת, כָּל עוֹד לֹא יִתְבּוֹנֵן וְיַרְגִּישׁ עַד כַּמָּה בַּר מַזָּל הוּא בְּרֶגַע זֶה.

רֹב רֻבָּהּ שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת נִסְחֶפֶת בְּמֵרוֹץ הַחַיִּים וְאֵינָהּ עוֹצֶרֶת, וְלוּ לְרֶגַע קָט, כְּדֵי לְהַבְחִין בַּמַּתָּנוֹת לָהֶן זָכְתָה מִבּוֹרֵא עוֹלָם. וְלָכֵן שׁוֹלֵחַ לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תִּזְכּוֹרוֹת מִפַּעַם לְפַעַם, בִּדְמוּתָהּ שֶׁל אֵיזוֹ צָרָה חַס וְשָׁלוֹם.

כַּאֲשֶׁר אָדָם לוֹקֶה בְּשֶׁבֶר קָשֶׁה, חַס וְחָלִילָה, וּמִתְבַּשֵּׂר לֹא - עָלֵינוּ שֶׁמֵּעַתָּה יְהֵא נֶאֱלָץ לִהְיוֹת מְרֻתָּק לְכִסֵּא גַּלְגַּלִּים לִצְמִיתוּת, מִתְבּוֹנֵן הוּא לְאָחוֹר, אֶל הַיָּמִים הַטּוֹבִים בָּהֶם יָכוֹל הָיָה לָלֶכֶת, וּמֵבִין כַּמָּה טִפְּשִׁי הָיָה שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִן הָאֹשֶׁר הַטָּמוּן בָּאֶפְשָׁרוּת לִצְעֹד עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם בְּרִיאוֹת. וְכָאן הַמָּקוֹם לִשְׁאֹל מַדּוּעַ רַק אָז? הַאִם לֹא חֲבָל לִהְיוֹת מוּדָעִים אֶל הָאֹשֶׁר הַזֶּה רַק כַּאֲשֶׁר הוּא נָגוֹז? כַּאֲשֶׁר כְּבָר אֵין יְכוֹלִים לָלֶכֶת עוֹד? אָדָם חָכָם הַלּוֹמֵד מִנִּסְיוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, חוֹסֵךְ לְעַצְמוֹ אֶת הַצַּעַר, אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנַחְנוּ מִתְעַלְּמִים וְשׁוֹכְחִים לְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ.

וַאֲפִלּוּ הָאָדָם הַזֶּה, הַנָּכֶה, לוּ יִזְכֶּה לְהַבְרִיא וּלְהַלֵּךְ כְּאַחַד הָאָדָם, בִּתְחִלָּה, בְּלִי סָפֵק, יִתְרוֹנֵן בּוֹ לִבּוֹ בְּצַעֲדוֹ בְּמוֹרַד הָרְחוֹב, אוּלָם כְּבָר כַּעֲבֹר רְחוֹב אֶחָד, אוֹ שְׁנַיִם, יַתְחִיל גַּם הוּא תּוֹךְ צְלִילָה מְהִירָה אֶל תְּהוֹם הַהֶרְגֵּל, לִשְׁכֹּחַ אֶת הַשִּׁיר, אֶת הַשֶּׁבַח לְבוֹרֵא עוֹלָם עַל הָאֹשֶׁר שֶׁל הָאֶפְשָׁרוּת לִצְעֹד כְּמוֹ כֻּלָּם. מְחַכֶּה הוּא, כַּנִּרְאֶה, לְאֵיזוֹ קְלִפַּת בַּנָּנָה מֻשְׁלֶכֶת, שֶׁתַּזְכִּיר לוֹ זֹאת שׁוּב...

הִתְבּוֹנֵן נָא לְרֶגַע, אֶל גּוּפְךָ שֶׁלְּךָ. הַאִם עַצְמוֹתֶיךָ כּוֹאֲבוֹת הָרֶגַע? אוּלַי הָרֹאשׁ כּוֹאֵב לְךָ, אוֹ חָלִילָה הַלֵּב? דְּבַר מָה בָּרֵאוֹת אוּלַי מֵצִיק לְךָ? בָּאָזְנַיִם? בַּשִּׁנַּיִם? אִם שׁוּם אֵיבָר לֹא כּוֹאֵב לְךָ - הֲיֵשׁ כָּמוֹךָ מְאֻשָּׁר?! הַחָשַׁבְתָּ פַּעַם כַּמָּה מְאוֹת אַלְפֵי מַעֲרָכוֹת עוֹבְדוֹת בְּתֵאוּם מַקְסִימָלִי כְּדֵי לְהַעֲנִיק לְךָ אֶת הַתְּחוּשָׁה הַזּוֹ שֶׁ"בְּרִיאוּת" שְׁמָהּ? הֲלֹא עֲלוּלִים, חַס וְשָׁלוֹם, לָבוֹא יָמִים בָּהֶם תִּתְמַלֵּא חֲרָטָה עַל כָּל אוֹתָן שְׁעוֹת אֹשֶׁר, שֶׁכְּלָל לֹא נֶהֱנֵיתָ מֵהֶן.

גַּם לְמַסְּעֵי הַצְּלָב יֶשְׁנָהּ תְּשׁוּבָה דּוֹמָה, אוּלָם בְּהֶקֵּף רָחָב יוֹתֵר. יֶשְׁנָם זְמַנִּים בָּהֶם רוֹאֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צֹרֶךְ לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ, לְאַחַר תְּקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁל חַיֵּי שַׁלְוָה וְשֶׁקֶט, כְּדֵי שֶׁלֹּא נַחְשֹׁב שֶׁכָּךְ זֶה מֻכְרָח לִהְיוֹת וְלֹא יִתָּכֵן אַחֶרֶת. מַסְּעֵי הַצְּלָב אֵינָם נִתָּנִים לְהַשְׁוָאָה אֲפִלּוּ עִם מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. הַהֶרֶג שֶׁהֵבִיאָה לְעַמֵּנוּ מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה גִּמֵּד אֶת כָּל הַצָּרוֹת שֶׁעָבַרְנוּ עַד אָז. וְלָכֵן יַחֲסִית לַצָּרוֹת שֶׁסָּבַל עַם יִשְׂרָאֵל בְּמַהֲלַךְ הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן, נֶחְשָׁבִים מַסְּעֵי הַצְּלָב עִם כָּל מַה שֶּׁנִּגְרַם לַיְּהוּדִים בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם כְּלֹא כְּלוּם.

דְּבָרִים אֵלּוּ כָּתַב הִיסְטוֹרְיוֹן דָּתִי. בְּנִגּוּד לְדִבְרֵי רֹב הַהִיסְטוֹרְיוֹנִים, רוֹדְפִים הַסֶּנְסַצְיוֹת, הַמַּצִּיגִים אֶת מַסְּעֵי הַצְּלָב כְּאָסוֹן גָּדוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת. כַּאֲשֶׁר בִּשְׁבִיל לִיצֹר מֶתַח, מְסַפְּרִים הֵם אֶת מַסְּעֵי הַצְּלָב בְּרֶצֶף, כְּאִלּוּ רָדַף מַסַּע צְלָב אֶחָד אֶת מִשְׁנֵהוּ, וְשׁוֹכְחִים לְהַדְגִּישׁ כִּי חָלְפוּ 100 שָׁנָה בֵּינְתַיִם. כַּמּוּבָן, כָּל אֵרוּעַ בּוֹ נֶהֱרַג יְהוּדִי הוּא אָסוֹן. אוּלָם, אִם נִסְפֹּר אֶת הַשָּׁנִים בָּהֶם נִרְדְּפוּ הַיְּהוּדִים בְּפֹעַל נִוָּכַח לָדַעַת כִּי יַחֲסִית חַיֵּי הַיְּהוּדִים בְּאֵירוֹפָּה שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַיִם הָיוּ חַיֵּי שַׁלְוָה, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר. וְחֵלֶק מֵהֶם אֲפִלּוּ הִתְעַשֵּׁר וּמְסֻגָּל הָיָה לְהַלְווֹת כְּסָפִים לַגּוֹיִים. בְּמֶשֶׁךְ מְאוֹת שָׁנִים לֹא גֻּיְּסוּ הַיְּהוּדִים לַצָּבָא, וּבְעוֹד הַגּוֹיִים יָצְאוּ לְמִלְחָמוֹת וְנָפְלוּ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב, נִשְׁאֲרוּ הַיְּהוּדִים בְּבָתֵּיהֶם לֶאֱכֹל אֶת הַטְּשׁוּלְנְט וְלָשִׁיר זְמִירוֹת.

נָחוּץ גַּם לְהָבִין, לַמְרוֹת הַצַּעַר עַל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ אָז עַל עַמֵּנוּ, כִּי פְּרָעוֹת הַצַּלְבָּנִים הָיוּ דָּבָר מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת. כְּמוֹ קֻפְסַת בְּשָׂמִים שֶׁיֵּשׁ לְנַעֲרָהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, כְּדֵי לְהָסִיר מִן הַבְּשָׂמִים אֶת הָאָבָק וּלְהַשְׁבִּיחַ אֶת רֵיחָם.

כָּךְ נִזְקָק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִזְּמַן לִזְמַן לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ מִתַּרְדֵּמָתֵנוּ וּלְהַזְכִּיר לָנוּ שֶׁהוּא הַמַּנְהִיג וְאֵין בִּלְתּוֹ, וְרַק בּוֹ יְשׁוּעָתֵנוּ וּשְׁלוֹמֵנוּ. כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְלָכֵן אֵין מָקוֹם לִשְׁאֹל מַדּוּעַ גַּם דּוֹרוֹת טוֹבִים נֶאֱלָצִים לִסְבֹּל צָרוֹת וְיִסּוּרִים. גַּם אֲנָשִׁים טוֹבִים זְקוּקִים מִדֵּי פַּעַם לְתִזְכֹּרֶת.

כְּמוֹ כֵן, אִי אֶפְשָׁר גַּם לִקְבֹּעַ בְּוַדָּאוּת שֶׁהַדּוֹר הַהוּא שֶׁל יְמֵי הַצַּלְבָּנִים הָיָה מֻשְׁלָם. גַּם אָז הָיִינוּ בְּגָלוּת, וְגָלוּת יוֹצֶרֶת בָּנוּ מוּמִים. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לְפָרֵט בְּדִיּוּק, אוּלָם נִתָּן לִמְצֹא בְּסִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים הֵדִים לָעֻבְדָּה שֶׁבְּעִקְּבוֹת הַמְּגוּרִים בֵּין הַגּוֹיִים נִתְרוֹפְפָה, בִּמְקוֹמוֹת מְסֻיָּמִים, הַהַקְפָּדָה עַל קִיּוּם הַמִּצְווֹת. גַּם בָּהֶם, הָיוּ דְּבָרִים שֶׁנִּזְקְקוּ לְשִׁפּוּר אוֹתוֹ רָצָה לְקַדֵּם הַ"נִּעוּר" שֶׁל מַסְּעֵי הַצְּלָב.

בְּנוֹסָף לְכָל זֹאת רָוְחוּ בִּתְקוּפַת מַסְּעֵי הַצְּלָב גִּלּוּיֵי גְּבוּרָה הֵירוֹאִיִּים, הַמְהַוִּים עֲבוּר כָּל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, מוֹדֶל נִפְלָא שֶׁל קִדּוּשׁ ה'. עַם יִשְׂרָאֵל הִתְגַּלָּה אָז בִּמְלֹא תִּפְאַרְתּוֹ, כַּאֲשֶׁר סֵרֵב בְּעַקְשָׁנוּת נוֹעֶזֶת לְוַתֵּר עַל עֶקְרוֹנוֹתָיו. יְהוּדִים רַבִּים מָסְרוּ אֶת נַפְשָׁם כְּדֵי שֶׁלֹּא לִבְגֹּד, וְלוּ לִזְמַן קָצָר, בְּדָתָם וּבֶאֱלֹקֵיהֶם. וּבַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים שֶׁלָּהֶם זָכוּ לְהוֹצִיא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת גַּדְלוּתוֹ וּמַעֲלָתוֹ שֶׁל עַמֵּנוּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִתָּן לִרְאוֹת מַעֲלָה וְיִתְרוֹן דַּוְקָא בַּתְּקוּפָה הַקָּשָׁה.

שאלה: מַה יֵּשׁ לִלְמֹד מֵהַצָּרוֹת הַבָּאוֹת עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם?

תשובה: כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם נַעֲשֶׂה לְטוֹבַת עַם יִשְׂרָאֵל (כִּי ה' עוֹשֶׂה הַכֹּל לְמַעַן עַם יִשְׂרָאֵל). וְלָכֵן אִם אַתָּה קוֹרֵא בָּעִתּוֹן עַל יֶלֶד גּוֹי שֶׁנּוֹלַד מְעֻוָּת צוּרָה לֹא עָלֵינוּ, אוֹ עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר שֶׁקָּרָה לְמִישֶׁהוּ לֹא יְהוּדִי, דַּע שֶׁזֶּה כְּדֵי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִלְמַד מִזֶּה, כְּדֵי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִשְׁתַּפֵּר וִישַׁבַּח אֶת ה' כָּל יְמֵי חַיָּיו עַל כָּךְ שֶׁדָּבָר כָּזֶה לֹא קָרָה בְּתוֹכוֹ, וְכָךְ עַל כָּל דָּבָר.

שאלה: כַּאֲשֶׁר קוֹרֶה לְאָדָם מִקְרֶה לֹא טוֹב, חַס וְשָׁלוֹם, הַאִם עָלָיו לוֹמַר "גַּם זוֹ לְטוֹבָה" אוֹ שֶׁעָלָיו לִרְאוֹת בַּמִּקְרֶה הָרָע מֶסֶר מִן הַשָּׁמַיִם הַקּוֹרֵא לוֹ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה?

תשובה: עַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁנֵיהֶם מִשּׁוּם שֶׁהֵם דָּבָר אֶחָד. אִם אָדָם מְנַצֵּל אֶת יִסּוּרָיו כְּדַחַף לִתְשׁוּבָה - הֲרֵי "גַּם זוֹ לְטוֹבָה", שֶׁהֲלֹא אֵין לְךָ טוֹבָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִזּוֹ, כְּפִי שֶׁכּוֹתֵב רַבֵּנוּ יוֹנָה בְּ"שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה": "כַּאֲשֶׁר יְקַבֵּל אָדָם מוּסַר ה'," מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים וּמְקַבְּלָם בְּתוֹרַת תּוֹכָחָה מֵעִם ה', "וְיֵיטִיב דְּרָכָיו וּמַהֲלָכָיו - רָאוּי לוֹ לִשְׂמֹחַ עֲלֵיהֶם כְּעַל הַהַצְלָחוֹת הַגְּדוֹלוֹת"...

וַהֲרֵי לְךָ דֻּגְמָא: צָעִיר שֶׁסָּבַל מֵהִתְמוֹטְטוּת עֲצַבִּים, רַחְמָנָא לִיצְלַן, עַד שֶׁנֶּאֱלַץ לְהִתְאַשְׁפֵּז בְּבֵית חוֹלִים לְחוֹלֵי נֶפֶשׁ, וְכַאֲשֶׁר יָצָא מִשָּׁם הֶחְלִיט לִהְיוֹת יְהוּדִי חֲרֵדִי, יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל עַל חַיָּיו בְּמַבָּט לְאָחוֹר וְלוֹמַר: "זֶה מַה שֶּׁהִצִּיל אוֹתִי, זֶהוּ הַדָּבָר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁקָּרָה בְּחַיַּי!"

אוֹ, בָּחוּר תּוֹסֵס אַחֵר, שֶׁעָבַד בְּמִשְׂרָד, הִתְעַלֵּף פַּעַם בְּאֶמְצַע עֲבוֹדָתוֹ, וְהָרוֹפֵא שֶׁהֻזְעַק לַמָּקוֹם קָבַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ T (שַׁחֶפֶת) וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְבִדּוּד לְמֶשֶׁךְ שִׁשָּׁה חֲדָשִׁים, בְּמֶשֶׁךְ שֵׁשֶׁת הֶחֳדָשִׁים הַלָּלוּ יָשַׁב הַבָּחוּר עִם עַצְמוֹ, חָשַׁב וְחָשַׁב עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לְבַעַל תְּשׁוּבָה, וְכַעֲבֹר כַּמָּה שָׁנִים נַעֲשָׂה לְרַב... מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, אָדָם שֶׁהָפַךְ מִכְּלוּמְנִיק לְרַב, וְגַם בָּנָיו - תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֵם...

אוֹ, אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה נָשׂוּי לְגוֹיָה, רַחְמָנָא לִיצְלַן, נִכְנַס פַּעַם לְרִיב קָשֶׁה עִם אִשְׁתּוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנִּפְרְדוּ זֶה מִזּוֹ, הַמִּקְרֶה הִוָּה בַּעֲבוּר אוֹתוֹ יְהוּדִי טְרָאוּמָה, וְזוֹ עוֹרְרָה אוֹתוֹ לַחְשֹׁב מֵחָדָשׁ עַל דַּרְכֵי חַיָּיו, לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְלָשֵׂאת בַּת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה, כַּיּוֹם עוֹמֵד אוֹתוֹ אָדָם בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל מִשְׁפָּחָה חֲרֵדִית...

סִפּוּרִים כָּאֵלּוּ, שֶׁל מִקְרִים טְרָגִיִּים שֶׁהֵבִיאוּ לְתַפְנִית חִיּוּבִית, חוֹזְרִים עַל עַצְמָם פַּעַם אַחַר פַּעַם. מִקְרִים רָעִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת הַמְאֹרָע הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בַּחַיִּים, כַּאֲשֶׁר הֵם מְנֻצָּלִים בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה.

צְרִיכִים לֶאֱחֹז בִּשְׁתֵּי הַגִּישׁוֹת גַּם יַחַד, לָדַעַת שֶׁ"גַּם זוֹ לְטוֹבָה", כֵּיצַד? עַל יְדֵי שֶׁנְּנַצֵּל זֹאת כְּדַחַף לְשַׁנּוֹת וּלְהֵיטִיב אֶת דַּרְכֵּנוּ.

שאלה: הַאִם אָדָם לֹא יִהְיֶה מְדֻכָּא אִם יַרְבֶּה לַחְשֹׁב עַל צָרוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים?

תשובה: רַבּוֹתַי, תְּנוּ לִי לַחֲזֹר עַל עֵצָה שֶׁנָּתַתִּי פַּעַם: אִם אַתָּה מַרְגִּישׁ מְדֻכָּא... הָעוֹלָם הִתְקַלְקֵל לְךָ, וְזֶה קוֹרֶה לְכָל אֶחָד לִפְעָמִים... טַיֵּל וְתַעֲצֹר לְיַד בֵּית הַקְּבָרוֹת, וּמִיָּד אוֹטוֹמָטִית יִתְמַלֵּא לִבְּךָ שִׂמְחָה. לְחִלּוּפִין, הִנֵּה אַתָּה עוֹבֵר לְיַד בֵּית הַלְוָיוֹת אֶחָד, וְעוֹד אֶחָד וְעוֹד, יֵשׁ שָׁם אַרְבַּע בָּתֵּי לְוָיוֹת סְמוּכִים זֶה לָזֶה. אַחֲרֵי שֶׁתַּעֲבֹר אֶת הָרְבִיעִי, בְּלִי סָפֵק, תִּהְיֶה בְּמַצַּב רוּחַ לֹא רַע בִּכְלָל.

הַצָּרוֹת שֶׁל אֲחֵרִים לֹא שׁוֹבְרוֹת אוֹתָנוּ. כַּמּוּבָן, אָסוּר לָנוּ אַף פַּעַם לִשְׁכֹּחַ שֶׁצָּרִיךְ לְרַחֵם עֲלֵיהֶם, אֲבָל גַּם כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָם יוֹצְאִים בְּקֹשִׁי מִבֵּית הַהַלְוָיוֹת בַּדֶּרֶךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת, וּשְׁתֵּי בָּנוֹת תּוֹמְכוֹת בְּאִמָּן הָאַלְמָנָה, כָּל מַחְשְׁבוֹתֶיהָ שֶׁל הָאַלְמָנָה סַבּוֹת סְבִיב הַבְּעָיָה שֶׁל... פּוֹלִיסַת בִּטּוּחַ חַיִּים קְטַנָּה שֶׁהוּא הַמָּנוֹחַ הִשְׁאִיר לָהּ... אָמְנָם יֵשׁ לִפְעָמִים גַּם דִּמְעוֹת אֱמֶת, דְּמָעוֹת שֶׁל רַחֲמִים, אֲבָל עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁהַשִּׂמְחָה הָעוֹלָה בְּקִרְבֵּנוּ הִיא אֲמִתִּית, וְהַדִּמְעָה הִיא מְלָאכוּתִית. רַחֲמִים זוֹ מִצְוָה, אֲבָל זֶה דָּבָר חִיצוֹנִי שֶׁעוֹבֵר מַהֵר, וְאִלּוּ הַשִּׂמְחָה שֶׁאַתָּה לֹא שַׁיָּךְ לַחֶבְרָה הַזֹּאת, הָאֹשֶׁר שֶׁאַתָּה לֹא מְטַיֵּל עַכְשָׁו בַּלִּימוּזִין הַגָּדוֹל הַזֶּה בִּשְׁכִיבָה, הִיא תַּעֲנוּג פְּנִימִי מִתְמַשֵּׁךְ. תַּעֲנוּג לָשֶׁבֶת יָשָׁר בָּאוֹטוֹבּוּס כְּשֶׁעוֹבְרִים לְיַד מְקוֹמוֹת אֵלּוּ.

שאלה: מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין צַעַר לַאֲבֵלוּת?

תשובה: צַעַר וַאֲבֵלוּת הִנָּם דְּבָרִים הַשּׁוֹנִים בְּתַכְלִית זֶה מִזֶּה. אֲבֵלוּת הִיא דָּבָר פוֹרְמָלִי. יֵשׁ זְמַנִּים בָּהֶם חַיָּבִים לְהִתְאַבֵּל, זְמַנִּים בָּהֶם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת מְסֻיָּמוֹת הַמַּבִּיעוֹת עֶצֶב וְאֵבֶל. צַעַר, לְעֻמַּת זֹאת, הִנּוֹ תְּחוּשָׁה פְּנִימִית שֶׁל מַשְׁבֵּר. צַעַר אוֹתִיּוֹת רַעַץ. הַמִּצְטַעֵר הוּא אָדָם שָׁבוּר. וְלַיְּהוּדִי - אֵין כְּלָל מָקוֹם לִהְיוֹת שָׁבוּר. גַּם תּוֹךְ כְּדֵי אֲבֵלוּת צָרִיךְ אָדָם לְהִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן בְּבוֹרֵא עוֹלָם.

גַּם תּוֹךְ כְּדֵי אֲבֵלוּת יָכוֹל אָדָם לֵהָנוֹת וַאֲפִלּוּ מִן הָאֹכֶל שֶׁמַּגִּישִׁים לוֹ, אוֹ מִן הַחֹפֶשׁ שֶׁנִּכְפָּה עָלָיו. וַדַּאי, שֶׁאֵין לְהַסִּיחַ אֶת הַדַּעַת מִן הָאֵבֶל וְתַכְלִיתוֹ - הַבָּעַת הַעֲרָכָה לְזֶה שֶׁעָזַב אֶת הָעוֹלָם. הַבָּעַת עֶצֶב עַל כָּךְ שֶׁהוּא אֵינֶנּוּ פֹּה עוֹד. אוּלָם לְכָל זֹאת אֵין כְּלוּם עִם צַעַר וְשִׁבְרוֹן לֵב.

שאלה: אֵיךְ אֶפְשָׁר לִרְאוֹת יֶלֶד מְפַגֵּר, לוֹמַר "אֵיזוֹ רַחֲמָנוּת", וְגַם אָז לָדַעַת כִּי "כָּל דַּרְכֵי ה' חֶסֶד"? ת. כְּשֶׁהָיִיתָ קָטָן וְהָלַכְתָּ לְנֹפֶשׁ בַּקַּיִץ נֶעֱקַצְתָּ פַּעַם מִן הַסְּתָם עַל יְדֵי דְּבוֹרָה. זוֹ הָיְתָה טְרָגֶדְיָה. צָעַקְתָּ, וְאִמְּךָ רָצָה לְהָבִיא אֶת הַמִּשְׁחָה וּלְנַחֵם אוֹתְךָ, מֶה חָשַׁבְתָּ אָז? "אֵיזֶה מָקוֹם רַע הַנֹּפֶשׁ. לָמָּה ה' עָשָׂה דְּבוֹרִים?" וְכִי הָעוֹלָם נִמְדָּד מִמַּבָּטוֹ שֶׁל יֶלֶד? הֲלֹא יְדַעְתֶּם שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם מֵאָה אֶלֶף (!) מִינֵי פֵּרוֹת וּפְרָחִים הַזְּקוּקִים לַדְּבוֹרִים בִּשְׁבִיל הַהַאֲבָקָה? הֲלֹא יְדַעְתֶּם שֶׁהַדְּבוֹרָה לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם לוּלֵי הָעֹקֶץ שֶׁלָּהּ. מִי אָמַר לְךָ לְהַפְרִיעַ לַדְּבוֹרָה? נַנִּיחַ שֶׁעוֹבְדִים מֵחֶבְרַת הַגַּז אוֹ הַחַשְׁמַל בָּאוּ וּפָתְחוּ בּוֹר בַּכְּבִישׁ וְשָׂמוּ לְיָדוֹ שֶׁלֶט "סַכָּנָה". וְאַתָּה חוֹשֵׁב עַל מַשֶּׁהוּ, וּמִתְעַלֵּם מִן הַשֶּׁלֶט וְנוֹפֵל לְתוֹךְ הַבּוֹר. הַאִם תּוּכַל לְקַלֵּל אֶת חֶבְרַת הַחַשְׁמַל וְהַגַּז? מִי אָמַר לְךָ לֹא לָשִׂים לֵב? בָּעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ עוֹבְדִים. גַּם הַדְּבוֹרִים הִנָּם עוֹבְדִים.

תשובה: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לִגְרֹם שִׂמְחָה לִבְנֵי אָדָם, וְאַף אֶחָד לֹא יִשְׂמַח אִם לֹא תִּהְיֶה לוֹ דֻּגְמָה מְנֻגֶּדֶת לְהַבְלִיט אֶת אָשְׁרוֹ. לָכֵן חַיָּב לִהְיוֹת בָּעוֹלָם הַיֶּלֶד הַמְפַגֵּר הַזֶּה. זֶהוּ חֶסֶד ה' כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ לֵהָנוֹת מִילָדֵינוּ הַנּוֹרְמָלִיִּים, וְלִשְׂמֹחַ בְּשִׂכְלֵנוּ הַנּוֹרְמָלִי. הֲתַאֲשִׁים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כִּי הוּא נוֹתֵן לָנוּ מִפַּעַם לְפַעַם גֵּרוּי, עַל יָדוֹ נִהְיֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר שְׂמֵחִים? בְּוַדַּאי אָנוּ אוֹמְרִים כָּל דַּרְכֵי ה' חֶסֶד וֶאֱמֶת, וְגַם זֶה בִּכְלָל. זֶה כְּמוֹ אִישׁ שֶׁכָּעַס כִּי הָיָה לוֹ כְּאֵב רֹאשׁ, אֲבָל כְּשֶׁהוּא הָלַךְ לָרוֹפֵא הִתְגַּלָּה שֶׁהוּא סָבַל מִמַּחֲלָה מְסֻיֶּמֶת שֶׁכְּאֵב רֹאשׁ הוּא רַק אֶחָד מִן הַסִּימְפְּטוֹמִים שֶׁלָּהּ, וְהָרוֹפֵא נוֹתֵן לוֹ תְּרוּפָה לְמַחֲלָתוֹ. כָּךְ הַכְּאֵב רֹאשׁ גָּרַם לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְכָךְ הַיֶּלֶד הַמְפַגֵּר גּוֹרֵם לִבְנֵי אָדָם לִשְׂמֹחַ בְּגוֹרָלָם. ה' בָּעוֹלָם הַבָּא מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לְכָל הַיְלָדִים שֶׁהוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְטוֹבַת הָעוֹלָם.

שאלה: הַאִם גַּם יֶלֶד גּוֹי מְקַבֵּל שָׂכָר עַל כָּךְ שֶׁהִוָּה בִּהְיוֹתוֹ פָּגוּעַ "שִׁעוּר מוּסָר" לִבְנֵי אָדָם?

תשובה: גַּם יֶלֶד גּוֹי מְקַבֵּל מַשֶּׁהוּ, כַּמּוּבָן, לֹא כְּמוֹ יֶלֶד יְהוּדִי, אֲבָל גַּם הוּא מְקַבֵּל מַשֶּׁהוּ.

שאלה: כֵּיצַד נִתָּן לְיַשֵּׁב אֶת הַסְּתִירָה אֲשֶׁר מֵחַד כָּתוּב בַּחֲזַ"ל (ברכות ס') "חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה לְקַבְּלִינְהוּ בְּשִׂמְחָה - (כְּלוֹמַר: יֵשׁ לִשְׂמֹחַ בַּיִּסּוּרִים); וּמֵאִידָךְ כָּתוּב: "אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּסּוּרִים בָּאִין עָלָיו - יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו (ברכות ה')?

תשובה: אֵין זוֹ סְתִירָה, לְהֵפֶךְ. הַמַּאֲמָרִים מַשְׁלִימִים זֶה אֶת זֶה.

הַמַּטָּרָה וְהַתַּפְקִיד שֶׁל הַיִּסּוּרִים, אוֹמְרִים לָנוּ חֲזַ"ל הֵם לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלָשׁוּב עַל מְשׁוּגוֹתָיו. אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּסּוּרִים בָּאִים עָלָיו, וְאֵין זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת יִסּוּרִים קָשִׁים בְּדַוְקָא, עָלָיו לִרְאוֹת בָּהֶם אוֹת מִשָּׁמַיִם לְתִקּוּן וְחֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ.

מְסֻפָּר עַל אֲבִי תְּנוּעַת הַמּוּסָר, ר' יִשְׂרָאֵל סַלַּנְטֶר זצוק"ל, שֶׁלָּקָה פַּעַם בְּהִצְטַנְּנוּת קַלָּה. רָאוּ מְקֹרָבָיו שֶׁלִּבּוֹ עָגוּם עָלָיו וְהִתְפַּלְּאוּ: מַדּוּעַ שָׁבוּר כָּל כָּךְ כְּבוֹד הָרַב בְּשֶׁל קֹשִׁי שֶׁל מַה בְּכָךְ? לֹא הַמַּחֲלָה מְעִיקָה עַל לִבִּי, עָנָה לָהֶם ר' יִשְׂרָאֵל. מַה שֶּׁשּׁוֹבֵר אוֹתִי הוּא הַחֵטְא וְהַפְּגָם שֶׁהֵבִיא לְהִצְטַנְּנוּת זוֹ.

וּכְשֶׁאָדָם מְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וּמוֹצֵא פְּגָם כָּלְשֶׁהוּא - עָלָיו לִשְׂמֹחַ. מַדּוּעַ? רַבֵּנוּ יוֹנָה בְּסִפְרוֹ "שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה" מְבָאֵר כִּי אָדָם הָעוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ בְּשָׁעָה שֶׁבָּאִים עָלָיו יִסּוּרִים וּמוֹצֵא דְּבַר מָה הַטָּעוּן תִּקּוּן, וְלוּ דָּבָר אֶחָד בִּלְבַד, עָלָיו לִשְׂמֹחַ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל שֶׁזָּכָה לְתַקֵּן אֶת פְּגָמָיו. כִּי לָרֹב, אָדָם עִוֵּר אֵצֶל עַצְמוֹ וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לְהַבְחִין בְּמוּמָיו; וְלוּלֵי שֶׁנִּזְכַּר בָּהֶם עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִים, עָלוּל הָיָה חַס וְשָׁלוֹם לְסַיֵּם אֶת כָּל שְׁנוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּלִי לְהַשְׁלִים אֶת נַפְשׁוֹ. עַל כֵּן, כֵּיוָן שֶׁפִּשְׁפֵּשׁ אָדָם בְּמַעֲשָׂיו, וּמָצָא אֵיזֶה דָּבָר הַטָּעוּן שִׁפּוּר, יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ עַל כָּךְ, עַד שֶׁיָּחוּשׁ בְּצֹרֶךְ לַעֲרֹךְ סְעֻדַּת הוֹדָאָה מֵרֹב שִׂמְחָתוֹ.

שְׁנֵי מַאַמְרֵיהֶם שֶׁל חֲזַ"ל מַשְׁלִימִים רַעְיוֹן אֶחָד: כֵּיוָן שֶׁבָּאִים עַל הָאָדָם יִסּוּרִים - יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. וּמֵאַחַר שֶׁפִּשְׁפֵּשׁ וּמָצָא - יִשְׂמַח בָּהֶם.

עַל הָאָדָם לְהַעֲרִיךְ תּוֹכָחָה הַמְכֻוֶּנֶת אֵלָיו, לִשְׂמֹחַ כְּשֶׁאֲחֵרִים מוֹכִיחִים אוֹתוֹ עַל מַעֲשָׂיו. בְּדֶרֶךְ כְּלָל מִתְחַמְּקִים בְּנֵי אָדָם מֵאֲנָשִׁים הַמְּעִירִים לָהֶם עַל חֶסְרוֹנוֹתֵיהֶם וּמַזְכִּירִים לָהֶם מַה שֶּׁעָשׂוּ שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן. אַךְ הָאֱמֶת נִתֶּנֶת לְהֵאָמֵר, כִּי שְׁמִיעַת דִּבְרֵי תּוֹכָחָה וְקַבָּלָתָם - נֶחְשֶׁבֶת כִּזְכִיָּה בְּאוֹצָר רַב עֵרֶךְ. כִּי הָאָדָם - אֶת פְּגָמָיו וּמִגְרָעוֹתָיו שֶׁלּוֹ - לֹא יִמְצָא בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ. וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמַע אוֹתָם מֵאַחֵר, יָכוֹל הוּא מֵעַתָּה לְתַקְּנָם וּלְהַשְׁלִים אֶת עַצְמוֹ.

לָכֵן, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹכִיחַ אָדָם, עַל - יְדֵי אֵיזוֹ צָרָה שֶׁהוּא מֵבִיא עָלָיו, וְהַלָּה עָשָׂה אֶת חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ וּמְתַקֵּן אֶת הַטָּעוּן תִּקּוּן, יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ.

לִשְׂמֹחַ בַּיִּסּוּרִים שֶׁגָּרְמוּ לוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְזִכּוּ אוֹתוֹ לְהַשְׁלִים אֶת נַפְשׁוֹ וּלְטַהֲרָהּ.

שאלה: כָּתוּב "הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִצִּנִּים וּפַחִים" (כתובות ל') כְּלוֹמַר: הִצְטַנְּנוּת נִגְרֶמֶת מֵהַזְנָחָה. כֵּיצַד נוּכַל אִם כֵּן, לִרְאוֹת בָּהּ תּוֹכָחָה מִשָּׁמַיִם וְאוֹת לְחֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ?

תשובה: מַאֲמַר חֲזַ"ל הַנִּזְכָּר מְלַמְּדֵנוּ אֶת חוֹבַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַמֻּטֶּלֶת עַל הָאָדָם לִשְׁמֹר אֶת גּוּפוֹ. יֶשְׁנָם אֳפָנִים שׁוֹנִים בָּהֶם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲזֹר לְעַצְמֵנוּ וּצְרִיכִים לִדְאֹג לְגוּפֵנוּ (מְסֻפָּר עַל ר' נָתָן אַדְלֶר שֶׁהָיָה בְּעִירוֹ יְהוּדִי פָּשׁוּט אֶחָד שֶׁנָּהַג לְהִסְתַּגֵף רַבּוֹת וְלָצוּם לְלֹא צֹרֶךְ. כְּתוֹצָאָה מֵרֹב הַסִּגּוּפִים מֵת אוֹתוֹ יְהוּדִי. בְּהַלְוָיָתוֹ בָּעַט ר' נָתָן בַּמִּטָּה וְאָמַר לוֹ: רָשָׁע, לָמָּה הָרַגְתָּ אֶת עַצְמְךָ!) אַךְ, עִם זֹאת, עָלֵינוּ לָדַעַת כִּי הַמְּצִיאוּת שֶׁתִּתְבַּצַּע לְמַעֲשֶׂה נְתוּנָה אַךְ וְרַק בִּידֵי שָׁמַיִם. אֵין שׁוּם תְּחוּם הַנָּתוּן לִשְׁלִיטָתוֹ וּלְהַחְלָטָתוֹ שֶׁל אָדָם מִלְּבַד הַבְּחִירָה הַחָפְשִׁית שֶׁנִּתְּנָה לוֹ מִשָּׁמַיִם לַעֲשׂוֹת טוֹב אוֹ רַע, לִהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע. אָדָם אֵינֶנּוּ אַחֲרָאִי לְגוֹרָלוֹ וְאֵינֶנּוּ יָכֹל לִקְבֹּעַ מַה יִּקְרֶה לוֹ. יִתָּכֵן וְיִשְׁתַּדֵּל כְּכָל יְכָלְתּוֹ לְהִמָּנַע מֵהִצְטַנְּנוּת (אוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר הַקָּשׁוּר בִּבְרִיאוּתוֹ אוֹ בִּבְטִיחוּתוֹ) אַךְ זוֹ - בּוֹא תָּבוֹא עָלָיו. גַּם צִנִּים וּפַחִים בָּאִים עַל הָאָדָם בִּידֵי שָׁמַיִם [וְלָרֹב הֵם מֵחֲמַת הַזְנָחַת שְׁמִירַת הַגּוּף, הַנֶּחְשֶׁבֶת כְּחֵטְא]. וְלָכֵן - כְּשֶׁבָּאָה עַל הָאָדָם הִצְטַנְּנוּת אוֹ כָּל קֹשִׁי, מַחֲלָה אוֹ צָרָה - עָלָיו לִרְאוֹת בָּהֶם אוֹת מִשָּׁמַיִם וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה.

שאלה: מַה צְּרִיכָה לִהְיוֹת הַתְּגוּבָה שֶׁלָּנוּ לַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאִים עַל הַזּוּלַת?

תשובה: רֵאשִׁית, עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לַה' שֶׁזֶּה לֹא קָרָה לָנוּ. כַּאֲשֶׁר אָדָם נִתְקָל בְּעִוֵּר, עָלָיו לְהָבִין כַּמָּה מְאֻשָּׁר הוּא בְּכָךְ שֶׁיָּכוֹל הָיָה לוֹמַר בַּבֹּקֶר "פּוֹקֵחַ עִוְרִים". כָּל אָסוֹן שֶׁמִּתְרַגֵּשׁ עַל מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לְהַוּוֹת בַּעֲבוּרֵנוּ דִּרְבּוּן לְהוֹדוֹת לַה' עוֹד וָעוֹד.

וְגַם, כַּמּוּבָן, לְהִשְׁתַּפֵּר וְלִהְיוֹת טוֹבִים יוֹתֵר. וְזוֹ הַנְּקֻדָּה הַשְּׁנִיָּה. לָמָּה לְךָ לְחַכּוֹת שֶׁזֶּה יָבוֹא גַּם עָלֶיךָ, חַס וְשָׁלוֹם?

יֶשְׁנָם עוֹד לְקָחִים שֶׁנִּתָּן לְהָפִיק מֵאֲסוֹנוֹת שֶׁנִּתָּכִים עַל אֲחֵרִים. אֲבָל כָּרֶגַע אֶסְתַּפֵּק בִּשְׁנַיִם: הָאֶחָד - לְהַכִּיר טוֹבָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַתָּה לֹא נִפְגַּעְתָּ, וְהַשֵּׁנִי - לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לְךָ עֲדַיִן זְמַן. מֵאֲסוֹן הַזּוּלַת תִּלְמַד מֶה עָלוּל לִקְרוֹת, וְתִזְדָּרֵז לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כְּדֵי שֶׁלְּךָ זֶה לְעוֹלָם לֹא יִקְרֶה.

שאלה: לְשֵׁם מָה נוֹלָדִים תִּינוֹקוֹת הָעֲתִידִים לְהִפָּטֵר בְּיַלְדּוּתָם, רַחְמָנָא לִיצְלַן?

תשובה: יֶלֶד שֶׁנִּפְטַר בְּיַלְדוּתוֹ מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, לַמְרוֹת שֶׁהַ"קַּרְיֵרָה" שֶׁלּוֹ פֹּה בָּעוֹלָם הָיְתָה קְצָרָה, וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁהִתְיַסֵּר בִּהְיוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיִסּוּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵם הֶשֵּׂג גָּדוֹל מְאֹד. יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁחַיֵּיהֶם קְצָרִים, וְיֶשְׁנָם מַאֲרִיכִים יָמִים. יֶלֶד כָּזֶה נוֹלַד מִשּׁוּם שֶׁהָיָה זָקוּק לַעֲבֹר אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת נִשְׁמָתוֹ, וֶהֱיוֹת שֶׁמִּלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ, וְגַם סָבַל יִסּוּרִים כָּאן, הוּא זַכַּאי לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

שאלה: הַאִם כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי הוֹפֵךְ לִהְיוֹת קָרְבָּן לְאַלִּימוּת, נָכוֹן לוֹמַר שֶׁזֶּהוּ רְצוֹן ה', הוֹאִיל וְהוּא יִתְבָּרַךְ אַחֲרָאִי לַכֹּל?

תשובה: נָכוֹן מְאֹד לוֹמַר שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה זֶה רְצוֹן ה', אֲבָל אֵין בְּכָךְ כְּדֵי לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל זֹאת בְּצוּרָה פַּסִּיבִית, כְּמוֹ שֶׁכַּאֲשֶׁר כּוֹאֵב לְמִישֶׁהוּ הָרֹאשׁ זֶה רְצוֹן ה'. אוּלָם רְצוֹן ה' הוּא גַּם שֶׁהַלָּה יִקַּח "אָקָמוֹל" לְשַׁכֵּךְ אֶת כְּאֵבָיו, אָדָם צָרִיךְ לִדְאֹג לִרְפוּאָתוֹ, "וְרַפֹּא יְרַפֵּא", וְהָ"אָקָמוֹל" לְאַלִּימוּת הוּא לְהוֹצִיא אֶת כָּל הַשּׁוֹפְטִים הַלִּיבֶּרָלִיִּים מִבָּתֵּי הַמִּשְׁפָּט וְלָשִׂים שׁוֹפְטִים קְשִׁיחִים תַּחְתֵּיהֶם, לְהָחִיל מֵחָדָשׁ אֶת עֹנֶשׁ הַמָּוֶת, וְלִדְרֹשׁ גַּם מִקְּטִינִים לָשֵׂאת בָּאַחֲרָיוּת לְבִצּוּעַ פִּשְׁעֵיהֶם. וַדַּאי שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה עַל פִּי גְּזֵרַת ה', כָּל קָרְבָּן וְקָרְבָּן נִקְבָּע עַל פִּי ה', אֲבָל לֹא צָרִיךְ בִּשְׁבִיל כָּךְ לָקַחַת אֶת הַמַּצָּב בְּצוּרָה עַצְלָנִית וּלְוַתֵּר, אָנוּ צְרִיכִים לְהָשִׁיב מִלְחָמָה שַׁעֲרָה וְלֹא לְוַתֵּר. זֶהוּ רְצוֹן ה'.

תוכן העניינים

חי באמונה ד - אוצר החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה