פרק ב - אוצר החיים · 36. מה פרושן של מילות התפלה: "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"?
מִדֵּי בֹּקֶר אַתָּה קָם רַעֲנָן אֶל יוֹם חָדָשׁ. וְהַכֹּל כֹּה חָדָשׁ וּמַבְטִיחַ. וְלָכֵן גַּם אִם אֶתְמוֹל נָהַגְתָּ שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, הִשְׁתַּטִּיתָ אֲפִלּוּ אוֹ רַבְתָּ עִם אֵי מִי, אַל תַּמְשִׁיךְ הַיּוֹם בַּשְּׁגִיאוֹת שֶׁל אֶמֶשׁ. הַיּוֹם - הַתְחֵל מֵחָדָשׁ, כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר. גַּם אִם הָיוּ לְךָ אֶתְמוֹל נְסִיגוֹת אוֹ כִּשְׁלוֹנוֹת - רְאֵה אֶת הַ"הַיּוֹם" כְּהִזְדַּמְּנוּת חֲדָשָׁה לְהַצְלִיחַ. "הַיָּמִים הֵם כִּמְגִלּוֹת", כּוֹתֵב בַּעַל "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת". הַיָּמִים - כְּמוֹהֶם כְּמַחְבָּרוֹת חֲדָשׁוֹת, שֶׁמְּאוּם עֲדַיִן לֹא נִכְתַּב בָּהֶן, יֶלֶד שֶׁמַּחְבַּרְתּוֹ מְקֻשְׁקֶשֶׁת נִמְאָס לוֹ מִמֶּנָּה, וְאֵין לוֹ כָּל חֵשֶׁק לְהַשְׁקִיעַ בָּהּ, אוּלָם בִּקְנוֹתוֹ מַחְבֶּרֶת חֲדָשָׁה הוּא מִתְמַלֵּא שְׁאִיפוֹת וּמַבְטִיחַ לְעַצְמוֹ שֶׁ"הַמַּחְבֶּרֶת הַזּוֹ - תִּהְיֶה מֻצְלַחַת".
כָּל יוֹם חָדָשׁ הוּא כְּמוֹ מַחְבֶּרֶת חֲדָשָׁה - כְּתֹב בָּהּ אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁאַתָּה מְסֻגָּל.
זוֹהִי מַשְׁמָעוּת הָאֲמִירָה: "הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם"... הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לָנוּ בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לְהִתְחַדֵּשׁ מִן הַהַתְחָלָה, בְּדַף נָקִי. אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁעָלֵינוּ לִשְׁכֹּחַ אֶת כָּל מַה שֶּׁהָיָה בֶּעָבָר, הֲרֵי כָּל הַיַּהֲדוּת מְבֻסֶּסֶת עַל הֶעָבָר. הֶעָבָר הוּא הֶעָתִיד שֶׁלָּנוּ. גַּם מִן הָאֶתְמוֹל יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ אֶת הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים.
אִם אִשְׁתְּךָ בִּשְּׁלָה לְךָ אֶתְמוֹל אֲרוּחָה טוֹבָה, אוֹ שֶׁהִיא כִּבְּסָה בִּמְסִירוּת אֶת בְּגָדֶיךָ - אַל תִּשְׁכַּח לָהּ הַכֹּל עִם בּוֹא הַבֹּקֶר. אֶת הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁקָּרוּ לְךָ אֶתְמוֹל - אַל תִּשְׁכַּח, אֲבָל אֶת הַדְּבָרִים הַלֹּא נְעִימִים - הִשְׁתַּדֵּל לִשְׁכֹּחַ, וּלְנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הַחֲדָשָׁה, אוֹתָהּ מַעֲנִיק לְךָ הַיּוֹם הֶחָדָשׁ, לְהַצְלִיחַ וְלִשְׂמֹחַ.