פרק ב - אוצר החיים · 35. כל הון יקר ונעים - השכל
הַשֵּׂכֶל הוּא הַדָּבָר הֲכִי יָקָר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ. "מִכָּל מִשְׁמָר - נְצֹר לִבֶּךָ" (משלי ד', כ"ג). עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁרַעֲיוֹנוֹת לֹא טוֹבִים מְיַצְּרִים מִדּוֹת לֹא טוֹבוֹת. לָרַמְבַּ"ם יֵשׁ סֵפֶר עַל מִדּוֹת וּתְכוּנוֹת. אֲבָל הוּא קוֹרֵא לְזֶה בְּשֵׁם "הִלְכוֹת דֵּעוֹת", כִּי הָרַמְבַּ"ם סוֹבֵר שֶׁדֵּעוֹת מְיַצְּרוֹת מִדּוֹת. וְכֵן לְהֵפֶךְ - מִדּוֹת טוֹבוֹת גּוֹרְמוֹת לְדֵעוֹת טוֹבוֹת. אִישׁ לֹא כּוֹעֵס וְלֹא מְדֻכָּא יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁבְּכָל דָּבָר. אֶחָד מַשְׁפִּיעַ עַל הַשֵּׁנִי. וְלָכֵן חָשׁוּב עַד לִמְאֹד לִשְׁמֹר אֶת הַשֵּׂכֶל.
"מִכָּל מִשְׁמָר - נְצֹר לִבֶּךָ". יוֹתֵר מֵהַכֹּל צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל הַשֵּׂכֶל. בְּוַדַּאי שֶׁעַל בְּרִיאוּת צָרִיךְ לִשְׁמֹר. אִם אָדָם בְּקִרְבָתְךָ מִשְׁתַּעֵל וּמִתְעַטֵּשׁ - הִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ. אֲבָל כְּשֶׁ"לֵּץ" בָא בְּכִוּוּנְךָ, הִסְתּוֹבֵב וּבְרַח מִיָּד. בְּשִׂיחָה אַחַת עִמּוֹ הוּא עָלוּל לְהַחְדִּיר לְרֹאשְׁךָ דִּבְרֵי מִינוּת! אַתָּה תֹּאמַר "ה' יַעֲזֹר" וְהַכְּסִיל הַזֶּה - שֶׁבְּחַיָּיו הוּא שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת - אוֹמֵר, "אָח, ה' הוּא בַּשָּׁמַיִם, לֹא אִכְפַּת לוֹ מֵאִתָּנוּ, תִּרְאֶה מַה קָּרָה לָנוּ" - אֶפִּיקוֹרְס! כְּסִיל הוּא מְסֻכָּן. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר שֶׁאַתָּה לֹא תֻּשְׁפַּע, אֵין זֶה כָּךְ! דְּבָרָיו שֶׁל הַכְּסִיל נִכְנָסִים לְרֹאשְׁךָ. "לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל" (משלי יד, ז) - אִם כְּסִיל מִתְקָרֵב, אַל תַּחְסֹךְ כָּל מַאֲמָץ לְהִתְרַחֵק - "לֵךְ מִנֶּגֶד!"
עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁבַּהֲצָצָה בְּעָלְמָא בָּעִתּוֹן, אָנוּ עֲלוּלִים לְהַכְנִיס לְתוֹךְ שִׂכְלֵנוּ טִנּוּף גָּרוּעַ בְּיוֹתֵר. הָעִתּוֹנִים כַּיּוֹם נִכְתָּבִים עַל יְדֵי הָאֲנָשִׁים הַנְּמוּכִים בְּיוֹתֵר, הַנּוֹטְלִים אֶת הַדְּבָרִים הַמְּאוּסִים בְּיוֹתֵר וּמַצִּיגִים אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם דְּבָרִים נְכוֹחִים וּרְאוּיִים... (עַפְרָא לְפוּמַיְהוּ). רֹב הָעִתּוֹנָאִים הֵם נֶגֶד הַתּוֹרָה, הֵם נוֹטְלִים אֶת כָּל הַקָּדוֹשׁ וְהַיָּקָר לְעַם יִשְׂרָאֵל וְעוֹשִׂים אוֹתוֹ לְחוּכָא וְאִטְלוּלָא רַחְמָנָא לִיצְלַן! וַאֲפִלּוּ אִם טַעֲנוֹתֵיהֶם נְטוּלוֹת כָּל בָּסִיס וְנִפְרָכוֹת בְּקַלּוּת, אֲבָל עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁבָּרֶגַע שֶׁרַעַל זֶה נִכְנָס לָרֹאשׁ, הוּא שָׁם - "מִכָּל מִשְׁמָר - נְצֹר לִבֶּךָ"! אֲבָל לֹא מַסְפִּיק לִשְׁמֹר אֶת הַשֵּׂכֶל, צָרִיךְ גַּם לְמַלֵּא אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר רֵיק. וְאַל לָנוּ לְהִסְתַּפֵּק בְּרַעֲיוֹנוֹת וּמַאַמְרֵי חֲזַ"ל בְּצוּרָה מִלּוּלִית. אָנוּ צְרִיכִים לַחֲקֹק בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ צִיּוּרִים שֶׁל דַּעַת.
"וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים" (משלי כד, ד). לְאֵלּוּ חֲדָרִים מִתְכַּוֵּן הַפָּסוּק? לַחֲדָרִים שֶׁבַּמֹּחַ, שֶׁבַּשֵּׂכֶל. בַּשֵּׂכֶל יֵשׁ אַלְפֵי אַלְפֵי חֲדָרִים. כַּמּוּת הַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ בַּשֵּׂכֶל הוּא פֶּלֶא עָצוּם, וְעַל יְדֵי דַּעַת, אָנוּ מְמַלְּאִים חֲדָרִים אֵלֶּה בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת, רָהִיטִים וּשְׁאָר דְּבָרִים נָאִים.
וּכְשֶׁמְּבִינִים אֶת הָעִקָּרוֹן שֶׁל "יִדְרֹשׁ", לְאַט לְאַט מְמַלְּאִים אֶת הַשֵּׂכֶל בְּ"כָל הוֹן יָקָר וְנָעִים".
וְזֶה תַּפְקִידֵנוּ. בָּאנוּ לָעוֹלָם הַזֶּה עִם הַחֲדָרִים הָרֵיקִים שֶׁלָּנוּ לְמַלֹּאת אוֹתָם בְּכָל הוֹן יָקָר. הָאֹשֶׁר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר הוּא דֵּעָה. "גְּדוֹלָה דֵּעָה" (ברכות לג.). לִהְיוֹת בַּעַל רַעֲיוֹנוֹת טוֹבִים, אֲמִתִּיִּים, מוּצָקִים וְתוֹרָנִיִּים - אֵין לְמַעְלָה מִזֶּה. כָּל זֶה לוֹקְחִים לָעוֹלָם הַבָּא. "וְנָעִים" - לֹא רַק שֶׁהוּא יָקָר וּבַעַל עֵרֶךְ, הוּא גַּם "נָעִים" וּמָתוֹק בָּעוֹלָם הַזֶּה.
עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁכָּאן מֻטֶּלֶת עָלֵינוּ עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה - לְהַחְדִּיר לְ"חַדְרֵי הַדֵּעָה" שֶׁלָּנוּ: כַּמָּה יָפִים הַשָּׁמַיִם - בְּכָל מִקְרֶה! שָׁמַיִם בְּהִירִים? "בָּרוּךְ ה' - תְּכֵלֶת". הַשָּׁמַיִם אֲפֹרִים? "בָּרוּךְ ה'! 'הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר" (תהילים קמז, ח), הָעוֹלָם זָקוּק לְגֶשֶׁם וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵכִין אוֹתוֹ". לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר בְּיוֹם הַמְעֻנָּן:" בָּרוּךְ ה', מְעֻנָּן הַיּוֹם!" זוֹהִי דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה.
יוֹרֵד שֶׁלֶג? - "הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר" (תהילים קמז, טז). אֵיךְ שֶׁלֶג יָכוֹל לִהְיוֹת כְּמוֹ צֶמֶר? צֶמֶר מְחַמֵּם אוֹתָנוּ כִּי הוּא מַחֲזִיק אֶת הָאֲוִיר, וְשֶׁלֶג מְחַמֵּם אֶת הָאֲדָמָה, וְהַשָּׁרָשִׁים וְהַחֲרָקִים שֶׁבָּאֲדָמָה לֹא קוֹפְאִים. אִם הָאֲדָמָה הָיְתָה קוֹפֵאת, הִיא לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהַפְרוֹת. גֶּשֶׁם זֶה מַתְּנַת הַבּוֹרֵא וְשֶׁלֶג זֶה מַתְּנַת הַבּוֹרֵא, וְעָלֵינוּ לְהַעֲרִיךְ אֶת הַמַּתָּנוֹת הָאֵלֶּה.
יֵשׁ הָרוֹטְנִים: "אֲנִי לֹא אוֹהֵב גֶּשֶׁם"... בּוּשָׁה תֵּחָשֵׁב לָהֶם, וְכִי זֹאת הַכָּרַת הַטּוֹב? כָּל הַחֹרֶף הוּא מִתְפַּלֵּל לְגֶשֶׁם וְהוּא אַף פַּעַם לֹא רוֹצֶה גֶּשֶׁם - הוּא סוֹתֵר אֶת עַצְמוֹ. הַבְּרָכָה הַזֹּאת מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ שֶׁעָלֵינוּ לִלְמֹד לְהַעֲרִיךְ גֶּשֶׁם. כְּשֶׁיּוֹרֵד גֶּשֶׁם, וְיֵשׁ טִפּוֹת עַל חַלּוֹנְךָ, תַּכִּיר בְּכָל טִפָּה הִיא יַהֲלוֹם. (וְלֹא כְּאוֹתוֹ שׁוֹטֶה עִבְרִי בְּאֵירוֹפָּה שֶׁחִבֵּר שִׁיר עַל גֶּשֶׁם וּבוֹ טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם מִצְטַיְּרוֹת בְּעֵינָיו כְּדִמְעוֹת אִישׁ מְמָרֵר בִּבְכִי... הוּא אָמְנָם מְשׁוֹרֵר אֲבָל שׁוֹטֶה! גֶּשֶׁם לֹא מְבַשֵּׂר בְּכִי וּמְרִירוּת, הַגֶּשֶׁם טוֹמֵן בְּחֻבּוֹ אַךְ שִׂמְחָה וּבְרָכָה).
מִי שֶׁמִּתְרַגֵּל לַחְשֹׁב שֶׁהַכֹּל טוֹב מְאֹד, כְּשֶׁיִּרְאֶה בָּתִּים - רְחוֹב אַחֲרֵי רְחוֹב שֶׁל בָּתִּים - הוּא יִתְפַּעֵל מֵהָעֻבְדָּה שֶׁבְּתוֹךְ כָּל בַּיִת יֵשׁ הַסָּקָה. בַּחוּץ קַר, וּבִפְנִים כָּל הַבָּתִּים מֻסָּקִים. אֵיךְ זֶה קָרָה? זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁיֵּשׁ מַסְפִּיק אֶנֶרְגְּיָה לְחַמֵּם אֶת כָּל הַבָּתִּים. וְכַמָּה בָּתִּים יֵשׁ? מְאוֹת אַלְפֵי בָּתִּים! הַאִם פַּעַם עָצַרְתָּ וְחָשַׁבְתָּ כַּמָּה טוֹב זֶה בַּיִת חַם בַּחֹרֶף? אֲנָשִׁים לוֹקְחִים אֶת זֶה כְּמוּבָן מֵאֵלָיו.
בְּאֵירוֹפָּה, בַּכְּפָרִים הַקְּטַנִּים, לֹא הָיְתָה הַסָּקָה כְּלָל וַאֲנָשִׁים רָעֲדוּ מִקֹּר. אֲנִי זוֹכֵר בִּסְלַבּוֹדְקָא הָיָה בַּקִּיר הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַיְשִׁיבָה תַּנּוּר לְבֵנִים, מִי שֶׁיָּשַׁב לְיָדוֹ קִבֵּל קְצָת חֹם, יוֹתֵר קָדִימָה הָיָה קֹר מַקְפִּיא. נָעַלְנוּ מַגָּפַיִם עִם בִּטְנַת צֶמֶר, לַמְרוֹת זֹאת הָיָה לָנוּ אֲבַעְבּוּעוֹת בָּרַגְלַיִם מִן הַקֹּר בַּיְשִׁיבָה. אֲבָל עַכְשָׁו כָּל בַּיִת חַם. הַאִם חָשַׁבְתָּ עַל הַמַּתָּנָה הָעֲצוּמָה שֶׁה' נָתַן?
כַּיּוֹם, בְּרֹב הַבָּתִּים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ מַיִם! (רַק בִּמְדִינוֹת בִּלְתִּי מִתְפַּתְּחוֹת צָרִיךְ לִשְׁאֹב מַיִם מִן הַבְּאֵר). כְּשֶׁבָּאתִי לִסְלַבּוֹדְקָא לֹא הָיָה בַּיִת עִם בְּרָזִים. כֻּלָּם הָיוּ צְרִיכִים לְהָבִיא מַיִם מִן הַבְּאֵר. וְגַם אָז לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לִשְׁתּוֹת מֵי בְּאֵר, הָיוּ צְרִיכִים לְהַרְתִּיחַ אוֹתָם קֹדֶם, הָיְתָה סַכָּנָה לִשְׁתּוֹת מַיִם חַיִּים. הַיּוֹם בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ אֶת הַבֶּרֶז וּמִיָּד לִשְׁתּוֹת.
בְּכָל בַּיִת יֵשׁ כַּיּוֹם בֵּית כִּסֵּא. "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית הַכִּסֵּא סָמוּךְ לְשֻׁלְחָנוֹ" (שבת כה:). בְּיָמִים קְדוּמִים, אִם לֹא הָיָה בֵּית הַכִּסֵּא בְּקֵרוּב מָקוֹם לַבַּיִת, הָיָה צֹרֶךְ לָרוּץ לָאַשְׁפָּה הַצִּבּוּרִית. אֲבָל בְּתוֹךְ הַבַּיִת? אֲפִלּוּ לִמְלָכִים בִּזְמַנִּים קְדוּמִים לֹא הָיָה בֵּית הַכִּסֵּא כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, הַאִם חָשַׁבְתָּ פַּעַם עַל הַנּוֹחוּת וְהַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּשֵׁרוּתִים?
בְּאֵירוֹפָּה, כְּשֶׁרָצוּ לְהִתְרַחֵץ בָּאַמְבַּטְיָה, הָיוּ קוֹרְאִים לַמְשָׁרֶתֶת הַגּוֹיָה, שֶׁהָיְתָה מַרְתִּיחָה מַיִם וְשׁוֹפֶכֶת לְתוֹךְ גִּיגִית שֶׁל פַּח. לֹא הָיְתָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לְשַׁנּוֹת אֶת טֶמְפֵּרָטוּרַת הַמַּיִם... הָיָה קַר - הָיָה צֹרֶךְ לִסְבֹּל אֶת זֶה. הָיָה חַם מִדַּי - הָיָה צֹרֶךְ לִסְבֹּל אֶת זֶה. הַיּוֹם מְסוֹבְבִים בֶּרֶז וְיֵשׁ אֶת כָּל הַמַּיִם הַקָּרִים, אוֹ כָּל הַמַּיִם הַחַמִּים שֶׁהָאָדָם רוֹצֶה.
צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּל הַמַּתָּנוֹת הָאֵלֶּה, אֲבָל "בַּל יִדְרֹשׁ" - אֲנָשִׁים לֹא מִתְבּוֹנְנִים וְרוֹאִים אֶת מַזָּלָם הַטּוֹב. וְלָכֵן, עָלֵינוּ לְמַלֵּא אֶת שִׂכְלֵנוּ בְּצִיּוּרִים כָּאֵלּוּ - מַיִם, בַּיִת חַם עִם כָּל הַנּוֹחִיּוּת וְהַדְּבָרִים הַנִּצְרָכִים.
עָלֵינוּ לְהַעֲרִיךְ אֶת כָּל זֶה. יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה פְּרָטִים שֶׁיִּכְלֶה הַזְּמַן מִלְּפָרְטָם וְהֵם לֹא יִכְלוּ. אֵין אֵלּוּ דִּבְרֵי חִזּוּק בֶּעָלְמָא, בָּאנוּ לָעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לִלְמֹד אֶת הָאֱמֶת הַזֹּאת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר "וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד", הוּא אָמַר אֶת זֶה כִּי הוּא רוֹצֶה שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נַגִּיד אֶת זֶה.
זֶה תַּפְקִידֵנוּ בַּחַיִּים - לְצַיֵּר בְּדַעְתֵּנוּ צִיּוּרֵי מַעֲלוֹתָיו שֶׁל הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ הַבּוֹרֵא בְּרֹב חֲסָדָיו - "לְמַלֹּאת חֲדָרִים בְּדַעַת וּבְכָל הוֹן יָקָר וְנָעִים".
לִהְיוֹת "מַשְׂכִּיל דּוֹרֵשׁ אֱלֹקִים".