פרק ב - אוצר החיים · 19. להעמיק המחשבה החיובית ולהמנע משוללי בחירה אמתית
כְּשֵׁם שֶׁהַבְּחִירָה הַנְּכוֹנָה בַּמַּעֲשִׂים הָרְצוּיִים מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לִשְׁלֵמוּת וּבְכָךְ מְצִיפָה אוֹתָם בְּאֹשֶׁר וְשִׂמְחָה עַל מִלּוּי יִעוּדוֹ, כָּךְ צְרִיכָה הַבְּחִירָה לְחַדֵּד בָּאָדָם אֶת הַרְגָּשַׁת הָאֹשֶׁר.
בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם כּוֹתֶבֶת הַתּוֹרָה (בראשית א ל"א) "וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד". הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה שֶׁנַּשִּׂיג עַל יְדֵי הַבְּחִירָה הַחָפְשִׁית אֶת מִדַּת הַשִּׂמְחָה כְּפִי שֶׁאוֹמֵר בַּעַל חוֹבַת הַלְּבָבוֹת בְּשַׁעַר הַבְּחִינָה כִּי עַל הָאָדָם לְהַכִּיר בַּחֶסֶד הָעוֹטֵף אוֹתוֹ וְלִפְקֹחַ אֶת עֵינָיו וְעֵינֵי הַסּוֹבְבִים לִרְאוֹת בְּטוֹבַת ה' עָלָיו וְלֵהָנוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, לִרְאוֹת כִּי הוּא "טוֹב מְאֹד" וְחָלִילָה לֹא לְהַרְבּוֹת בִּתְלוּנוֹת, וּמְצִיאַת חֶסְרוֹנוֹת. אֵין צֹרֶךְ לְהַרְחִיק לֶכֶת כְּדֵי לְהַכִּיר בְּכָךְ, דַּי אִם נָעִיף מַבָּט עַל גּוּפֵנוּ וְנַעֲרִיךְ אֶת תִּפְקוּדוֹ. כַּאֲשֶׁר חָלִילָה מְכוֹנַת הַגּוּף מִתְקַלְקֶלֶת בְּמַשֶּׁהוּ וְהַכְּלָיוֹת אוֹ אֶחָד מִן הַחוּשִׁים לֹא מְתַפְקְדִים כָּרָאוּי אוֹ אָז לוֹמֵד הָאָדָם לְהַעֲרִיךְ אֶת חַסְדֵּי הַבּוֹרֵא, וְכָל אֲשֶׁר לוֹ יִתֵּן עֲבוּר קֻרְטוֹב שֶׁל בְּרִיאוּת.
מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ הַבּוֹרֵא הַפְעִילוּ אֶת בְּחִירַתְכֶם כְּדֵי לֵהָנוֹת וְלִשְׂמֹחַ בְּעֵת שֶׁהַכֹּל תַּקִּין וְרָצוּי, אַל תְּחַכּוּ לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב דֶּרֶךְ הַשְּׁלִילָה, אֶלָּא חַדְּדוּ אֶת רְאִיַּת הַטּוֹב עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת. רְאוּ לְמָשָׁל אֶת מְכוֹנַת הַכְּלָיוֹת כֵּיצַד הִיא מְסַנֶּנֶת הַדָּם וּמְנַקֶּזֶת אֶת הַפְּסֹלֶת בְּאֹפֶן נִפְלָא לְלֹא חַשְׁמַל, לְלֹא תַּקָּלוֹת וּבְחָכְמָה עֲצוּמָה. הַקְדִּישׁוּ זְמַן וּמַחְשָׁבָה לִרְאוֹת אֶת הַחָכְמָה הַטְּמוּנָה בְּגַלֵּי הַקּוֹל הַנּוֹתֶנֶת לָכֶם אֶפְשָׁרוּת לְשׂוֹחֵחַ בְּקַלּוּת כֹּה רַבָּה פָּנִים אֶל פָּנִים אוֹ אַף לְמֶרְחַקִּים עַל יְדֵי מַכְשִׁירֵי הַטֶּלֶפוֹן. רְאוּ כַּמָּה בָּרֵי מַזָּל אַתֶּם שֶׁגַּלֵּי הַקּוֹל מְסֻגָּלִים לְהִקָּלֵט בְּעוֹר הַתֹּף.
אַל תַּרְבּוּ בִּקְרִיאַת סִפְרוּת הַמְתָאֶרֶת טְרָגֶדְיוֹת וְעֶצְבוֹנוֹת אֶלָּא הַבִּיטוּ בַּנִּסִּים הַמַּקִּיפִים אֶתְכֶם וּבְיֹפִי הַבְּרִיאָה. הַפְעִילוּ אֶת בְּחִירַתְכֶם הַחָפְשִׁית לְהַעֲמָקַת הַשִּׂמְחָה בְּמַחְשַׁבְתְּכֶם.
יַחַד עִם זֹאת הִזְהִירוּנוּ חֲזַ"ל מִדְּבָרִים הַמְמַעֲטִים אֶת הַבְּחִירָה וְאָמְרוּ כִּי אֶחָד מֵאֵלּוּ אֲשֶׁר חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים הוּא "מִי שֶׁיִּסּוּרִים מוֹשְׁלִים בְּגוּפוֹ" (ביצה ל"ב, ע"ב). הַיִּסּוּרִים מְהַוִּים הֵפֶךְ הַבְּחִירָה, הֵם מוֹשְׁלִים עַל הַמִּתְיַסֵּר לִהְיוֹת עֶבֶד לְמַחֲלָתוֹ. אֹנֶס הַחֹלִי מַגְבִּיל אֶת אֶפְשָׁרֻיּוֹת הַבְּחִירָה, לָכֵן מְצֻוִּים אָנוּ עַל יְדֵי הָרַמְבַּ"ם לִשְׁמֹר עַל בְּרִיאוּתֵנוּ בְּאֶמְצָעוּת אֲכִילָה נְכוֹנָה, יְגִיעַת הַגּוּף וּשְׁלִיטָה עַל רְגָשׁוֹת. וּכְהַבְטָחָתוֹ מִי שֶׁמִּתְנַהֵג בְּדַרְכּוֹ לֹא יֶחֱלֶה: "אֲנִי עָרֵב לְךָ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה חוֹלֶה" (רמב"ם הלכות דעות פ"ד ה"כ), כְּלוֹמַר חַיֵּי בְּרִיאוּת תְּלוּיִים הַרְבֵּה בִּבְחִירָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁהֲרֵי "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ" (משלי י"ט, ג') הָאָדָם מְסַלֵּף דַּרְכּוֹ בִּשְׁטֻיּוֹתָיו וְכַאֲשֶׁר הַתּוֹצָאָה מִכָּךְ שְׁלִילִית הוּא כּוֹעֵס עַל ה'. מֻזְהָרִים אָנוּ מִדֶּרֶךְ הַרְסָנִית שֶׁתָּבִיא לְמִעוּט הַבְּחִירָה, כִּי בְּחִירָה נְכוֹנָה מְבִיאָה לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּית וּמַשְׁרָה עַל הָאָדָם שַׁלְוָה וְאֹשֶׁר שֶׁל סִפּוּק בְּמִלּוּי תַּפְקִידוֹ.
וְגַם בְּחֹלִי הַנֶּפֶשׁ, יֵשׁ לָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּתְפִלָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן שְׁלִיטָה עַל הַיִּסּוּרִים עַד שֶׁיִּטְּלוּ מִמֶּנּוּ הַבְּחִירָה, אֶלָּא אַדְרַבָּא יַגְבִּיר כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁבּוֹ, לְהָסִיר הַפַּחַד וְהַדִּכָּאוֹן מִמֶּנּוּ בְּמַחְשָׁבוֹת חִיּוּבִיּוֹת וִיהֵא הוּא הַשּׁוֹלֵט עַל יִסּוּרָיו.