פרק ב - אוצר החיים · 18. מדוע ישנם יסורים בעולם?
עַל מַדְּפֵי בֵּית הַמִּרְקַחַת יֶשְׁנָם תְּרוּפוֹת רַבּוֹת, כָּל תְּרוּפָה מְיֹעֶדֶת לְמַחֲלָה אַחֶרֶת. גַּם הַיִּסּוּרִים הֵם תְּרוּפוֹת עִם מַטָּרוֹת שׁוֹנוֹת, יֶשְׁנָם יִסּוּרִים הַבָּאִים עַל הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה.
דֻּגְמָא: לַאֲנָשִׁים רַבִּים שִׁנַּיִם בְּרִיאוֹת, אַךְ לוּלֵא סָתְמוּ אֶת הַחוֹרִים בָּהֶם, לֹא הָיוּ שִׁנֵּיהֶם כַּיּוֹם בְּמַצָּב טוֹב! וּמַדּוּעַ בִּקְּרוּ בֶּעָבָר אֵצֶל רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם וְטִפְּלוּ בַּשֵּׁן הַחוֹלָה? הֲלֹא כֵּיוָן שֶׁכְּאֵב עַז הֵצִיק לָהֶם בַּלַּיְלָה, וְעִם שַׁחַר הָיוּ הֵם הָרִאשׁוֹנִים הַמִּדַּפְּקִים עַל דֶּלֶת רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם, קִבְּלוּ אֶת הַטִּפּוּל הַדָּרוּשׁ, וְכַיּוֹם נֶהֱנִים מִשִּׁנַּיִם בְּרִיאוֹת, הֵם לֹא פָּנוּ לְרוֹפֵא בִּגְלַל שֵׂכֶל, הָאוֹמֵר לָהֶם 'יֵשׁ לַעֲבֹר בִּקֹּרֶת פַּעַם בְּשָׁנָה', רַק הַיִּסּוּרִים גָּרְמוּ לָהֶם תַּכְלִית טוֹבָה זוֹ.
דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת שֶׁל יִסּוּרִים:
אָדָם שֶׁהָיָה מְעֹרָב בִּתְאוּנַת דְּרָכִים קַלָּה. וּכְדֵי לִזְכּוֹת בִּדְמֵי הַבִּטּוּחַ פָּנָה לָרוֹפֵא שֶׁיְּאַשֵּׁר כִּי נִפְגַּע וּבַבְּדִיקָה מָצָא הָרוֹפֵא מַחֲלָה רְצִינִית כְּשֶׁהִיא עוֹד בְּאִבָּהּ, הַחוֹלֶה קִבֵּל טִפּוּל בַּזְּמַן וְנִצַּל, מִכָּאן שֶׁיֵּשׁ יִסּוּרִים הַמַּצִּילִים אֶת הָאָדָם! יֵשׁ יִסּוּרִים שֶׁבָּאִים לְהַזְכִּיר לָאָדָם לִשְׂמֹחַ בַּמֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ. יוֹם אֶחָד שֶׁאָדָם סוֹבֵל כְּאֵב רֹאשׁ נוֹתֵן לוֹ לְהִתְבּוֹנֵן כַּמָּה שָׁנִים הוּא חַי בְּלִי כְּאֵב רֹאשׁ. עַכְשָׁו אַחֲרֵי שֶׁעוֹבֵר הַכְּאֵב יֵשׁ לוֹ שִׂמְחָה תְּמִידִית כָּל יוֹם שֶׁלֹּא כּוֹאֵב הָרֹאשׁ. יִסּוּרִים שֶׁנּוֹתְנִים לְאָדָם הַשֵּׂכֶל לְהָבִין כַּמָּה מְאֻשָּׁר הוּא הָיָה לִפְנֵי קַבָּלַת הַיִּסּוּרִים. בָּרוּר שֶׁעָדִיף לִשְׂמֹחַ כְּשֶׁאֵין הַיִּסּוּרִים, אֲבָל הַרְבֵּה אֲנָשִׁים חַיִּים בְּלִי מַחְשָׁבָה, וְלָכֵן עַל כָּל פָּנִים אַחֲרֵי הַיִּסּוּרִים הֵם שְׂמֵחִים לְמַפְרֵעַ, וּמְבִינִים הָאֹשֶׁר שֶׁפַּעַם הָיָה לָהֶם, וְזֶה גַּם הֶשֵּׂג.
כְּמוֹ כֵן יֵשׁ יִסּוּרִים שֶׁמַּזְכִּירִים לָאָדָם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְיֵשׁ יִסּוּרִים שֶׁבָּאִים לְכַפֵּר לוֹ עַל עָווֹן.