פרק א - חביבין הן היסורין · תן לי אמונה
וְעִקַּר הָעֵצָה לִקְבֹּעַ אֶת מִדַּת הַבִּטָּחוֹן בְּלִבּוֹ, הוּא עַל יְדֵי רִבּוּי הַבַּקָּשָׁה עַל זֶה בְּעַצְמוֹ, שֶׁיְּבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּטַּע בְּלִבּוֹ מִדָּה זוֹ, וְאַף עַל עֶצֶם הָאֱמוּנָה יַרְבֶּה בִּתְפִלָּה וּבַקָּשָׁה, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה קְלִפּוֹת וְטֻמְאוֹת הַמַּעֲלִימִים אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה.
כִּי הָאֱמוּנָה צְפוּנָה בִּפְנִימִיּוּת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֶלָּא שֶׁהַחֹמֶר הֶעָכוּר מַסְתִּיר וּמַעֲלִים אוֹתָהּ, וְעֶצֶם הַתְּפִלָּה עַל הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן, זֶה הוּא הַגִּלּוּי כְּשֶׁאָדָם מְבַקֵּשׁ מִבּוֹרְאוֹ "תֵּן לִי אֱמוּנָה", זֶה בְּעַצְמוֹ אֱמוּנָה, "תֵּן לִי בִּטָּחוֹן" זֶה בְּעַצְמוֹ בִּטָּחוֹן. וּכְפִי שֶׁמָּצִינוּ לָשׁוֹן זֶה הַרְבֵּה בְּלִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת ממוהרנ"ת זי"ע, כִּי עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ וְלִפְעֹל אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ.