אור ברסלב
חי באמונה ד - אוצר החיים פרק א - חביבין הן היסורין

חי באמונה ד - אוצר החיים

פרק א - חביבין הן היסורין

הקדמות

שהיו מחבבים את הצרות

(שבת יג, ע"ב)

כְּשֶׁפּוֹקְדִים אוֹתָנוּ צָרוֹת וַאֲסוֹנוֹת, וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר קָדְמוּ לָהֶם לְאוֹתָם צָרוֹת תְּפִלּוֹת, סְלִיחוֹת, צְדָקוֹת, קַבָּלוֹת, בִּרְאוֹתֵנוּ שֶׁלֹּא נַעֲנִינוּ עִם כָּל אוֹתָם הַהִשְׁתַּדְּלֻיּוֹת, תְּחוּשָׁתֵנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶעֱלַם מֵאִתָּנוּ, הִסְתַּתֵּר, וְלֹא חָשׁ לְהִתְיַחֵס אֵלֵינוּ, וְהִנֵּה הָעֻבְדָּא שֶׁעִם כָּל הַצִּפִּיּוֹת לְתִקְוָה טוֹבָה, הַגְּזֵרָה בֻּצְּעָה.

אוּלָם מָה הָאֱמֶת?

בַּגְּמָרָא (שבת יג ע"ב) מוּבָא: תָּנוּ רַבָּנָן, מִי כָּתַב מְגִלַּת תַּעֲנִית? [מְגִלַּת תַּעֲנִית כָּתוּב בָּהּ הַיָּמִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּהֶם נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל וְשֶׁעַל כֵּן אֵין לְהִתְעַנּוֹת בְּיָמִים אֵלּוּ] חֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ שֶׁהָיוּ מְחַבְּבִין אֶת הַצָּרוֹת, אָמַר רשב"ג אַף אָנוּ מְחַבְּבִין אֶת הַצָּרוֹת.

הצרות והישועה מהם - אין כמותם להפעיל ולרגש את הנפש לה'

וְיֵשׁ לְהָבִין מַדּוּעַ נֶאֱמַר בַּגְּמָרָא שֶׁהָיוּ מְחַבְּבִין אֶת הַצָּרוֹת, וַהֲלֹא מְדֻבָּר בְּיָמִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּהֶם נִסִּים וְשֶׁאֵין לְהִתְעַנּוֹת בָּהֶם מִפְּנֵי הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּהֶם, וְהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהָיוּ מְחַבְּבִין אֶת "הַהוֹדָאוֹת".

אוּלָם מַסְבִּיר רָשִׁ"י - מְחַבְּבִין אֶת הַצָּרוֹת: שֶׁנִּגְאָלִין מֵהֶן וְהַנֵּס חָבִיב עֲלֵיהֶן לְהַזְכִּירוֹ לְשִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

כְּלוֹמַר, חִבְּבוּ אֶת הַצָּרוֹת שֶׁכֵּן רַק בְּאֶמְצָעוּתָן יֵשׁ מְצִיאוּת נִכֶּרֶת הַמְחַיֶּבֶת לְהַזְכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא לְשֶׁבַח, שֶׁכֵּן רַק בְּאֶמְצָעוּת הַצָּרוֹת מִתְקַיֵּם הַמֻּשָּׂג "נֵס", שֶׁכֵּן אֵין נֵס שֶׁלֹּא קָדְמָה לוֹ צָרָה, וְלָכֵן הָיוּ אוֹהֲבִים אֶת הַצָּרוֹת לְפִי שֶׁכַּאֲשֶׁר נִגְאָלִין מֵהֶם וְנַעֲשֶׂה לָהֶם נֵס מַזְכִּירִין אֶת הַבּוֹרֵא לְשֶׁבַח.

שֶׁכֵּן אֵינוֹ דּוֹמֶה הוֹדָאַת אָדָם הַבָּרִיא שֶׁבְּרִיאוּתוֹ מַתְמֶדֶת לְחוֹלֶה שֶׁקָּם מֵחָלְיוֹ וְנִהְיָה בָּרִיא, שֶׁזֶּה הָאַחֲרוֹן בְּוַדַּאי הוֹדָאָתוֹ לַה' הִיא בְּרָכָה יוֹתֵר מֵעֹמֶק לִבּוֹ, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה זוּג שֶׁזּוֹכִים לְבָנִים בְּדֶרֶךְ טִבְעִית לְאֵלּוּ שֶׁהָיוּ חֲשׂוּכֵי בָּנִים שָׁנִים רַבּוֹת וּלְבַסּוֹף נִפְקְדוּ שֶׁאֵלּוּ בְּוַדַּאי הוֹדָאָתָם לַה' פִּי כַּמָּה מֵעֹמֶק לֵב. וּבְדוֹמֶה לְזֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל: "מִפְּנֵי מָה הָאִמָּהוֹת עֲקָרוֹת הָיוּ? מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים" וְאַף שֶׁוַּדַּאי הַצַּדִּיקִים מִתְפַּלְּלִים לַה' גַּם בְּלֹא צָרוֹת, אוּלָם אֵינָהּ דּוֹמָה תְּפִלָּה מִתּוֹךְ צָרָה לִתְפִלָּה מִתּוֹךְ שַׁלְוָה, וַאֲפִלּוּ גַּבֵּי צַדִּיקִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְגַבֵּי כָּל אָדָם, זֶהוּ דִּיּוּקוֹ שֶׁל הגר"י לְוִינְשְׁטֵיין זַצַ"ל וּלְעִנְיָנֵנוּ

הַצָּרוֹת הֵמָּה שֶׁגּוֹרְמִים לִתֵּן מַשְׁמָעוּת נִכֶּרֶת לַהוֹדָאָה, וְלָכֵן חִבְּבוּ אֶת הַצָּרוֹת.

הֱוֵי אוֹמֵר שֶׁהַצָּרוֹת גּוֹרְמוֹת שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא הַנֵּס יַזְכִּירוּהוּ אֶת הַבּוֹרֵא לְשֶׁבַח, לְהִתְבּוֹנֵן בַּחֲסָדָיו, בְּרַחֲמָיו, בְּאַהֲבָתוֹ לְעַמּוֹ, וְאֵין כְּמוֹתָן לְהַפְעִיל וּלְרַגֵּשׁ אֶת הַנֶּפֶשׁ לַה', וְלָכֵן יֵשׁ לְחַבְּבָן.

וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק (מיכה ז, ח) "כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי ה' אוֹר לִי". אִלְמָלֵי נָפַלְתִּי לֹא קַמְתִּי, יֵשׁ לְחַבֵּב אֶת הַנְּפִילָה, שֶׁכֵּן אִלְמָלֵי הִיא לֹא שַׁיָּךְ קִימָה, שֶׁכֵּן אֵין קִימָה לְלֹא נְפִילָה שֶׁקָּדְמָה לָהּ, וּכְדַאי הוּא לִפֹּל עַל מְנָת לָחוּשׁ אֶת הַקִּימָה וּלְהוֹדוֹת עָלֶיהָ לַה' מֵעֹמֶק הַלֵּב. וְלָכֵן צִיְּנָה הַגְּמָרָא שֶׁחֲנָנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ הָיוּ מְחַבְּבִין אֶת הַצָּרוֹת, וְכֵן אָמַר רשב"ג: אַף אָנוּ מְחַבְּבִין אֶת הַצָּרוֹת וְלֹא נֶאֱמַר שֶׁהָיוּ מְחַבְּבִין אֶת "הַהוֹדָאוֹת" שֶׁכֵּן מֵחוֹבָתֵנוּ לְהוֹדוֹת גַּם מִבְּלִי שֶׁתִּקְדַּם צָרָה, אוּלָם עִקַּר הַהוֹדָאָה מֵעֹמֶק הַלֵּב הִיא כַּאֲשֶׁר קָדְמָה לָהּ צָרָה.

בְּסִפַּרְנוּ זֶה נַעֲסֹק גַּם בְּיִסּוּרֵי הַנֶּפֶשׁ כַּחֲרָדוֹת וְדִכְאוֹנוֹת, וְכַיָּדוּעַ שֶׁמַּצָּבִים אֵלּוּ חוֹלְפִים עַל הָאָדָם הָלוֹךְ וָשׁוֹב, וְהָאָדָם רוֹאֶה בְּחוּשׁ אֶת הַצָּרָה וְהַיְשׁוּעָה וְיִתָּכֵן אַף כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם, שֶׁכֵּן נִתְקָף הוּא בַּחֲרָדָה לִזְמַן מָה עַד שֶׁנִּרְגָּע וְשָׁבָה אֵלָיו נַפְשׁוֹ, וּמֵחוֹבָתֵנוּ לְהַאֲמִין שֶׁזּוֹ בְּהַשְׁגָּחַת ה' הַפְּרָטִית מָתַי הַנֶּפֶשׁ תֶּחֱרַד, וְעַד כַּמָּה, וְעַד מָתַי, הַהִשְׁתַּדְּלוּת עַד כַּמָּה תּוֹעִיל וְכַיּוֹצֵא. כָּךְ שֶׁמַּצָּב זֶה מַמָּשׁ מַמְחִישׁ לָאָדָם אֶת ה' וְהַשְׁגָּחָתוֹ לִרְאוֹת אֶת הַצָּרָה וְאֶת הַיְשׁוּעָה.

דוד המלך אהב את מצבי הצרה והישועה

וְרָאִיתִי מַאֲמָר נִפְלָא בְּשֵׁם הַ"סַּבָּא מִקֶּלֶם" (כִּמְדֻמַּנִי בְּאֶחָד מִסִּפְרֵי "אוֹר יְחֶזְקֵאל") עַל הַפְּסוּקִים בִּתְהִלִּים: אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי, כִּי הִטָּה אָזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא...

שֶׁכַּוָּנַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּאָמְרוֹ "אָהַבְתִּי..." הוּא עַל כָּל הַפְּסוּקִים שֶׁמַּזְכִּיר שָׁם. כְּלוֹמַר, אוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, אָהַבְתִּי... שֶׁיִּשְׁמַע ה' קוֹלִי תַּחֲנוּנָי, אָהַבְתִּי... אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, אָהַבְתִּי... צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.

דָּוִד חִבֵּב וְאָהַב אֶת הַמַּצָּבִים שֶׁל הַצָּרוֹת שֶׁכֵּן בְּאֶמְצָעוּתָן הָיָה מַגִּיעַ לְהוֹדוֹת לַה' וּלְשַׁבְּחוֹ, וְלָכֵן אָהַב אֶת הַמַּצָּבִים הַמַּצְרִיכִים אוֹתוֹ לִצְעֹק לַה' וּכְשֶׁנּוֹשַׁע, חָפֵץ שׁוּב לְמַצָּב שֶׁל צָרָה כְּדֵי שֶׁמִּמֶּנּוּ יַגִּיעַ לְהוֹדָאָה לַה' בְּאֶמְצָעוּת הַנֵּס, וְכָךְ "חוֹזֵר חֲלִילָה" לִחְיוֹת עִם מַצָּבִים שֶׁכָּאֵלּוּ כָּל יָמָיו.

גם כאשר לא נושע האדם מצרתו ישנה חביבות לצרה

גַּם כַּאֲשֶׁר הָאָדָם לֹא נוֹשָׁע מִצָּרָתוֹ, יֶשְׁנָהּ חֲבִיבוּת לַצָּרָה, שֶׁכֵּן הַצָּרָה הִנֵּה מִבְחַן הַתְּמִימוּת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁכֵּן הֵיאַךְ יִבָּחֵן הָאָדָם הַאִם תָּמִים הוּא עִם ה', הַאִם רוֹאֶה הוּא אֶת ה' אָמִין בְּכָל מַצָּב, אִם לֹא כַּאֲשֶׁר לֹא יְהַרְהֵר אַחֲרָיו גַּם בְּעִתּוֹת אַכְזָבָה וְצָרָה, וּמִבְחָן זֶה אֵין כָּמוֹהוּ לְגַדֵּל וּלְרוֹמֵם אֶת הָאָדָם. הַנֶּאֱמָנִים לַה' בֶּאֱמֶת אֵינָם רוֹאִים בְּצָרוֹתֵיהֶם שֶׁהַבּוֹרֵא כִּבְיָכוֹל נֶעְלָם מֵהֶם, לֹא חָשׁ לְצָרָתָם, חָלִילָה, אֶלָּא אַדְרַבָּא, רוֹאִים אֶת ה' שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בְּצָרָה וְיָגוֹן עַל מְנָת לְגַדְּלָם וּלְרוֹמְמָם בְּכָךְ שֶׁיִּבְחֲנֵם בְּמִבְחַן הַתְּמִימוּת וְהָאֱמוּנָה בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַמִּבְחָן, כַּמּוּבָא בָּרַמְחַ"ל ("דעת תבונות" עמ' קפט) שֶׁבְּסוֹף הַיָּמִים מַעֲמִיק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעֵצָה לְהַסְתִּיר הַנְהָגָתוֹ בְּיוֹתֵר בְּהַנְהָגַת: "צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ", וְזֹאת עַל מְנָת לְהַעֲצִים אֶת שְׂכָרָם שֶׁל הַתְּמִימִים בּוֹ, וְלֹא מְהַרְהֲרִים אַחֲרָיו גַּם כַּאֲשֶׁר הַנְהָגָתוֹ תְּמוּהָה בְּעֵינֵיהֶם, מֻקְשֶׁה בְּעֵינֵיהֶם, וְאַף סוֹתֶרֶת כִּבְיָכוֹל אֶת עִקְּרֵי הַדָּת, וְעִם כָּל זֶה יַאֲמִינוּ לוֹ שֶׁהַנְהָגָתוֹ בְּצֶדֶק וּבְאַהֲבָה.

הצדיקים אוהבים את הצרות לפי שרואים בהם כמבחנים ואתגרים להתעלות.

וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בִּתְהִלִּים (יא, ה):

"ה' צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ", וְלִכְאוֹרָה פָּסוּק זֶה אֵינוֹ כָּתוּב עַל אוֹתוֹ "מִשְׁקָל", שֶׁכֵּן הַהֵפֶךְ מִ"שּׂוֹנֵא" - שֶׁנִּכְתַּב לְגַבֵּי אוֹהֵב חָמָס - הוּא "אוֹהֵב", וְאִם כֵּן הָיָה צָרִיךְ הַפָּסוּק לוֹמַר: ה' צַדִּיק יֹאהַב, שֶׁכֵּן הוּא הֵפֶךְ מֵאוֹהֵב חָמָס שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ", וְלָמָּה נֶאֱמַר ה' צַדִּיק יִבְחָן?

אוּלָם הַתְּשׁוּבָה, הַבִּטּוּי לְאַהֲבַת הַצַּדִּיק הוּא הַמִּבְחָן, הֵיאַךְ מְבַטֵּא ה' אֶת אַהֲבָתוֹ לָאָדָם? כְּשֶׁבּוֹחֲנוֹ, שֶׁכֵּן הַמִּבְחָן הוּא אֶתְגָּר לַעֲלִיָּה, לְדַרְגָּה נוֹסֶפֶת, וְזֹאת עוֹשֶׂה ה' לְמִי שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ.

מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבוֹ, חָפֵץ לְנַסּוֹתוֹ, וּבְכָךְ לַהֲרִימוֹ עַל נֵס, וּכְמוֹ גַּבֵּי אַבְרָהָם אָבִינוּ, נִסָּהוּ וּבְחָנוֹ בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת וְעָמַד בְּכֻלָּן לְהוֹדִיעַ חִבָּתוֹ (כַּמּוּבָא בְּמִשְׁנָה אָבוֹת פֶּרֶק ה' מִשְׁנָה ג').

אִם כֵּן הַצַּדִּיקִים מַקְדִּימִים בִּרְאִיָּתָם הַטְּהוֹרָה לִרְאוֹת אֶת רַחְמָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר מִזְּמַן שֶׁהַיִּסּוּרִים בָּאִים עֲלֵיהֶם, וְאֵינָם מַמְתִּינִים לִרְאוֹת אֶת חֲסָדָיו רַק בַּיְשׁוּעוֹת וּבַנִּסִּים, אֶלָּא כְּבָר בַּצָּרוֹת צוֹפִים הֵמָּה עָמֹק בֶּאֱמוּנָתָם לִרְאוֹת שָׁם אֶת רַחְמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הֶחָפֵץ לְגַדְּלָם וּלְרוֹמְמָם.

אותו הבורא הנכר ברחמנותו בנסים הגלויים, הוא נשאר באותה רחמנות גם בעדן מדת הדין הקשה

וְזוֹ עֲבוֹדָתֵנוּ לִרְאוֹת אֶת ה' בִּמְלֹא "י"ג מִדּוֹת רַחְמָנוּתוֹ" כְּבָר בַּצָּרָה עוֹד קֹדֶם הַיְשׁוּעָה, וּבֵין אִם תָּבוֹא הַיְשׁוּעָה לְבַסּוֹף בְּאֹפֶן הַנִּגְלֶה לָעַיִן בֵּין אִם לֹא תָּבוֹא, כְּבָר רוֹאִים שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא אוֹתוֹ אָב רַחֲמָן הֶחָפֵץ לְגַדֵּל וּלְרוֹמֵם, אוֹ בְּאֶמְצָעוּת הַהוֹדָאָה כְּשֶׁיִּתְהַוֶּה הַנֵּס, אוֹ בְּאֶמְצָעוּת מִבְחַן הַתְּמִימוּת כַּאֲשֶׁר לֹא יִתְהַוֶּה הַנֵּס.

שֶׁכֵּן בְּעֶצֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מִשְׁתַּנֶּה, וְכַנֶּאֱמָר (מלאכי ג, ו): אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם, כְּלוֹמַר אֲנִי ה' לֹא מִשְׁתַּנֶּה, רַק הִתְלַבְּשׁוּתִי מִשְׁתַּנָּה. הַבּוֹרֵא בְּעֶצֶם - מִדּוֹתָיו י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, וְזֶה לֹא מִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם, רַק לְבוּשׁוֹ הַחִיצוֹנִי מִשְׁתַּנֶּה, וּנְבָאֵר.

מוּבָא בְּאֵיכָה (ג, י) "דֹּב אֹרֵב הוּא לִי אֲרִי בְּמִסְתָּרִים".

אָמַר הַנָּבִיא יִרְמְיָה, כְּשֶׁרָאָה אֶת חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְגָלוּת יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה כְּמוֹ דֹּב אוֹרֵב וְכַאֲרִי בְּמִסְתָּרִים, וְלִכְאוֹרָה מַהוּ "אוֹרֵב" וּמַהוּ "בְּמִסְתָּרִים", וְכִי הַחֻרְבָּן הָיָה בְּהֵחָבֵא, וַהֲלֹא הָיָה בְּגָלוּי לְעֵין כֹּל, וּמַהוּ לְשׁוֹן "אוֹרֵב" "מִסְתָּרִים". אֶלָּא מִתְכַּוֵּן יִרְמְיָה, אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּשִׂיא רַחֲמָיו וְאַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ כַּאֲשֶׁר הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, אוֹתוֹ הַבּוֹרֵא, הוּא נִשְׁאַר בְּשִׂיא רַחֲמָיו וּבְשִׂיא אַהֲבָתוֹ גַּם בִּזְמַן הַחֻרְבָּן, וְרַק לָבַשׁ לְבוּשׁ דֹּב... וּלְבוּשׁ אֲרִי... רַק בְּחִיצוֹנִיּוּתוֹ הָיָה נִרְאֶה כְּמִסְתַּתֵּר מֵרַחֲמָיו וְאַהֲבָתוֹ אוּלָם בִּפְנִימִיּוּתוֹ כִּבְיָכוֹל נִשְׁאַר בְּשִׂיא רַחֲמָיו וְאַהֲבָתוֹ גַּם בִּזְמַן חֻרְבַּן הַבַּיִת.

רֹב בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁרוֹאִים נִסִּים, כְּשֶׁרוֹאִים חַסְדֵּי ה' בְּאֹפֶן גָּלוּי וּמַפְעִיל, מִיָּד מִתְרַגְּשִׁים וְאוֹמְרִים, הוֹי, רָאִינוּ אֶת ה'.. רָאִינוּ הֵיאַךְ ה' הָיָה אִתָּנוּ בִּזְמַן שֶׁהָיִינוּ צְרִיכִים לוֹ.. וּבִלְשׁוֹנָם עוֹד אָמְרוּ בְּהִתְפַּעֲלוּת: אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אֶת הַשְׁגָּחַת ה' וְאַהֲבָתוֹ...

אוּלָם כַּאֲשֶׁר צָר לָהֶם, וְהַצָּרוֹת יִפְקְדוּם, יֹאמְרוּ: הֵיכָן ה'... מַדּוּעַ נֶעְלָם הוּא... מַדּוּעַ מִסְתַּתֵּר וְלֹא חָשׁ לְצָרָתֵנוּ...

אוּלָם הָאֱמֶת הִיא, שֶׁאוֹתוֹ ה' בְּרַחֲמָיו וְאַהֲבָתוֹ הַמִּתְגַּלָּה בְּעִדָּן נִסִּים גְּלוּיִים, זֶהוּ אוֹתוֹ ה' הַמִּתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשׁ דִּין בְּעִדָּן עֹנֶשׁ, רַק הַלְּבוּשׁ הִשְׁתַּנָּה, אוּלָם הָרַחֲמִים וְאַהֲבָה לֹא הִשְׁתַּנּוּ.

משל נפלא להנזכר

וְרָאִיתִי לְזֶה מָשָׁל נִפְלָא בְּסֵפֶר "הַהֶאָרָה שֶׁבַּהֶסְתֵּר":

הג"ר מֹשֶׁה גּוֹלְדְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ"א, רֹאשׁ יְשִׁיבַת "שַׁעֲרֵי יֹשֶׁר", מְסַפֵּר שֶׁהָיָה עִם אָבִיו וְנִגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדִי נִצּוֹל שׁוֹאָה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "רַבִּי, הֵיכָן הָיָה הָאֱלֹקִים בַּשּׁוֹאָה?"

הֵשִׁיב לוֹ הָרַב גּוֹלְדְשְׁטֵיין בְּמָשָׁל נִפְלָא וְזֶה תָּכְנוֹ:

מַעֲשֶׂה הָיָה בָּאָדָם שֶׁדִּירַת מְגוּרָיו שָׁכְנָה מַמָּשׁ בְּסָמוּךְ לְיַעַר גָּדוֹל, מְשֻׁפָּע בְּעֵצִים גְּבוֹהִים וַחֲסֻנִּים וּבְעִקָּר בְּחַיּוֹת טֶרֶף רַבּוֹת. כְּדֵי לְחַנֵּךְ אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן הָיְתָה לוֹ שִׁיטַת חִנּוּךְ מְקוֹרִית: בְּכָל פַּעַם שֶׁבְּנוֹ סָרַר וְלֹא הִתְנַהֵג כָּרָאוּי, הָיָה מְאַיֵּם עָלָיו: "יַעְנְקְ'ל, הִזָּהֵר! אִם לֹא תִּהְיֶה יֶלֶד טוֹב - יָבוֹא זְאֵב מֵהַיַּעַר וְיִנְשֹׁךְ אוֹתְךָ!"

וְאָכֵן, הָאִיּוּם הָיָה עוֹזֵר, וְיַעְנְקְ'ל הָיָה חוֹזֵר לְמוּטָב מִפַּחַד הַזְּאֵב, עַד לַפַּעַם הַבָּאָה... כָּךְ נִמְשַׁךְ הַמַּצָּב תְּקוּפָה אֲרֻכָּה, עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד הֵעִיז הַיֶּלֶד פָּנָיו, וְכַאֲשֶׁר אִיֵּם עָלָיו אָבִיו כְּפַעַם בְּפַעַם בְּאוֹתוֹ הַזְּאֵב שֶׁיָּבוֹא מִן הַיַּעַר לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ, הֵשִׁיב לוֹ בְּחֻצְפָּה: "אֵינֶנִּי מְפַחֵד! מֵעוֹלָם לֹא בָּא זְאֵב - וּלְעוֹלָם גַּם לֹא יָבוֹא"...

מִשֶּׁרָאָה הָאָב כִּי הָאִיּוּם הַקָּבוּעַ כְּבָר אֵינוֹ מַשִּׂיג מַטְרָתוֹ, הֶחְלִיט כִּי לְטוֹבַת בְּנוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. הוּא נִגַּשׁ לַחֲנוּת תַּחְפּוֹשׂוֹת וְקָנָה תַּחְפֹּשֶׂת שֶׁל זְאֵב, וְכָךְ - כְּשֶׁהוּא מְחֻפָּשׂ לִזְאֵב - הָלַךְ וְהִסְתַּתֵּר בַּיַּעַר. וּכְשֶׁרָאָה אֶת יַעְנְקְ'ל עוֹמֵד בַּחֲצַר הַבַּיִת, יָצָא מִן הַיַּעַר בְּתַחְפֹּשֶׂת הַזְּאֵב, הִכָּהוּ מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת בְּכַפּוֹת יָדָיו הָרְחָבוֹת, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה זוֹעֵק יַענְקְ'ל: "אַבָּא אַבָּא, הַצִּילוּ, הֵיכָן אַתָּה...?" אוּלָם אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה עַד שֶׁבָּרַח הַזְּאֵב חֲזָרָה אֶל הַיַּעַר...

יַעְנְקְ'ל - אֲשֶׁר כָּאָמוּר כְּבָר הֵחֵל לְפַקְפֵּק בַּאֲמִתַּת הָאִיּוּם הַקָּבוּעַ - הִשְׁתַּכְנַע כָּעֵת בְּאֹפֶן סוֹפִי.. הוּא הִתְיַשֵּׁב עַל מִטָּתוֹ וּבָכָה, תּוֹךְ שֶׁהוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהָטִיב אֶת דְּרָכָיו מֵהַיּוֹם וְהָלְאָה. הַתָּכְנִית הִצְלִיחָה מֵעַל לַמְשֹׁעָר! כַּאֲשֶׁר חָזַר הָאָב אֶל הַבַּיִת - נִגַּשׁ אֵלָיו יַעְנְקְ'ל, חִבְּקוֹ בְּעֹז, וְסִפֵּר לוֹ אֶת שֶׁעָבַר עָלָיו. גַּם הִבְטִיחַ לוֹ כִּי מֵהַיּוֹם וְאֵילָךְ הוּא לֹא יְפַקְפֵּק לְעוֹלָם בִּדְבָרָיו, וְכִי הוּא יֵיטִיב אֶת דְּרָכָיו וְלֹא יָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה. אוּלָם שְׁאֵלָה אַחַת לֹא הִצְלִיחַ יַעְנְקְ'ל לְהִמָּנַע מִלִּשְׁאֹל, וְנִכָּר הָיָה כִּי הַדְּבָרִים יוֹצְאִים מִלֵּב כּוֹאֵב, וְכָךְ הוּא שָׁאַל?

"אַבָּא, רָאִיתִי כִּי דְּבָרֶיךָ נִתְקַיְּמוּ בִּמְלוֹאָם - מְאוּמָה לֹא נָפַל מֵהֶם. הַזְּאֵב הִגִּיעַ וְהִכַּנִי - בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאָמַרְתָּ. אֲבָל אַבָּא, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַזְּאֵב - הֵיכָן הָיִיתָ אַתָּה...?!".

וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מֵאֵלָיו... וְלִקְחוֹ מְאַלֵּף:

"הֵיכָן הָיָה אֱלֹקִים בַּשּׁוֹאָה?" - הוּא - הוּא אֲשֶׁר חוֹלֵל אֶת הַשּׁוֹאָה!

"ה' הוּא הָאֱלֹקִים" אוֹתוֹ ה' - מִדַּת הָרַחֲמִים, הוּא עַצְמוֹ נִמְצָא כַּאֲשֶׁר נוֹהֵג בְּמִדַּת הָאֱלֹקִים - מִדַּת הַדִּין, מִדַּת הָאֱלֹקִים אֵינָהּ אֶלָּא הִתְלַבְּשׁוּת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּזְמַן דִּין מִתְלַבֵּשׁ הוּא כְּדֹב, כַּאֲרִי, מִתְלַבֵּשׁ רְצוֹנוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁל מַחֲלָה, תְּאוּנָה, עֹנִי, וְכַיּוֹצֵא, אוּלָם זֶהוּ רַק תַּחְפֹּשֶׂת, שֶׁכֵּן בִּפְנִימִיּוּתוֹ כִּבְיָכוֹל נִשְׁאָר הוּא בְּשִׂיא רַחֲמָיו וְאַהֲבָתוֹ לְלֹא שִׁנּוּי. וְזֶהוּ "ה' נָתַן וַה' לָקַח"... אוֹתוֹ ה' - מִדַּת הָרַחֲמִים הַנִּכֶּרֶת בִּנְתִינָתוֹ, הוּא אוֹתוֹ ה' מִדַּת הָרַחֲמִים בְּלָקְחוֹ אֶת אֲשֶׁר נָתַן.

עמלק, עבודתו לצנן לאדם את אמינותו ואהבתו של ה' כלפיו לשעת צרה

וְזֶהוּ כָּל עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל "עֲמָלֵק" - אֲשֶׁר "קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ" לְשׁוֹן צִנּוּן וְקֵרוּר כַּמּוּבָא בְּרָשִׁ"י. כְּלוֹמַר עֲמָלֵק עֲבוֹדָתוֹ לְקָרֵר וּלְצַנֵּן בְּעֵינֵינוּ אֶת חֹם אַהֲבָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא אֵלֵינוּ, וְלָתֵת לָנוּ תְּחוּשָׁה שֶׁהַבּוֹרֵא הִתְקָרֵר מִלֶּאֱהֹב אוֹתָנוּ כְּדֵי שֶׁכְּמוֹ כֵן נִתְקָרֵר וְנִצְטַנֵּן אָנוּ מֵאַהֲבָתוֹ. וְזוֹ הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ בְּהִלָּחֲמוֹ בָּנוּ בִּזְמַן שֶׁאַלּוּפֵי אֱדוֹם וְיוֹשְׁבֵי פְּלֶשֶׁת נִבְהֲלוּ וְנָמוֹגוּ, לְצַנֵּן אֶת הַקֶּשֶׁר הֶהָדוּק שֶׁבֵּינֵינוּ לַבּוֹרֵא וּלְהַשְׁווֹתֵנוּ לִשְׁאָר הָאֻמּוֹת.

וְהָעֻבְדָּא,

הִנֵּה אוֹתָם עַם יִשְׂרָאֵל, עַל הַיָּם חָשׁוּ אֶת ה', חָשׁוּ אֶת טוּבוֹ וְחֹם אַהֲבָתוֹ, וְזָעֲקוּ: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ"... רוֹאִים אֶת ה', הִנֵּה הוּא... "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'... מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלּת עֹשֵׂה פֶלֶא... וַאֲפִלּוּ שִׁפְחָה - מֵרֹב הִתְפַּעֲלוּתָהּ וְהִתְרַגְּשׁוּתָהּ הִתְקָרְבָה לַה' עַד שֶׁרָאֲתָה מַה שֶּׁלֹּא רָאָה הַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל.

וּלְאַחַר מִכֵּן מִיָּד כְּשֶׁנָּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִין וְלֹא מָצְאוּ מַיִם לִשְׁתּוֹת, מַה נֶּאֱמַר שָׁם לְאַחַר שֶׁהִתְלוֹנְנוּ וְרָבוּ עִם מֹשֶׁה (שמות יז, ז) "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר: הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן. וּמִיָּד אַחַר כָּךְ כָּתוּב (יח) "וַיָּבֹא עֲמָלֵק..."

עַם יִשְׂרָאֵל גֵרוּ אֶת עֲמָלֵק לָבוֹא עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר חָשׁוּ בְּצָרָתָם שֶׁמָּא ה' עֲזָבָם וְאֵינֶנּוּ אִתָּם.

שֶׁכֵּן זֶהוּ הַגּוֹרֵם לְבוֹאוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, עֲמָלֵק אֵין לוֹ עִנְיָן לְהַכְחִישׁ נִסִּים כְּמוֹ נִסֵּי מִצְרַיִם, קְרִיעַת יַם סוּף, וְכַיּוֹצֵא, כָּל עִנְיָנוֹ לְקָרֵר וּלְצַנֵּן אֵצֶל עַם יִשְׂרָאֵל אֶת אַהֲבָתוֹ הַמַּתְמֶדֶת שֶׁל הַבּוֹרֵא, עֲמָלֵק נוֹהֵג בְּעָרְמָה, וְטוֹעֵן הוּא אָכֵן, אַתֶּם עַם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֶּעָבָר עָשָׂה לָכֶם נִסִּים, בֶּעָבָר אָהַב אֶתְכֶם, אוּלָם זֶה בִּשְׁעָתוֹ כַּאֲשֶׁר הָיוּ הַנִּסִּים, אוּלָם עַתָּה כְּשֶׁצַּר לָכֶם - נָטַשׁ אֶתְכֶם, הִפְקִיר אֶתְכֶם, וּלְפָחוֹת צִנֵּן וְקֵרֵר אֶת אַהֲבָתוֹ מִכֶּם. וְזֶהוּ שֶׁקֶר גָּדוֹל!!!

סיפור המחשה להתלבשות רצון ה' בגורמים

רָאִיתִי בְּקוּנְטְרֵס הַנִּסָּיוֹן שֶׁל חֲתָנִי הָרַב יוסף בן כליפא הי"ו סִפּוּר הַמְחָשָׁה נִפְלָא לְהִסְתַּכְּלוּת נְכוֹנָה עַל אֵרוּעֵי הַחַיִּים.

מַעֲשֶׂה הָיָה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָלַךְ לְרַבּוֹ וְהִתְאוֹנֵן בְּפָנָיו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדַּת הַכַּעַס בְּיוֹתֵר וְהֵיאַךְ יְתַקְּנָהּ, רַבּוֹ שָׁמַע אֶת בַּקָּשָׁתוֹ וְלֹא עָנָהוּ. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה לָחַשׁ הָרַבִּי לַגַּבַּאי שֶׁהָיָה מְשַׁמְּשׁוֹ דָּבָר בְּאָזְנָיו, וּלְאַחַר שֶׁלָּחַשׁ לוֹ אֶת דְּבָרָיו, הָלַךְ הָרַבִּי וְנִשְׁאַר הַגַּבַּאי וְהֶחָסִיד, וְאָז הֵחֵל הַגַּבַּאי לְבַזּוֹת אֶת הֶחָסִיד וּלְהַקְנִיטוֹ, וְנִסָּה לְהַכְעִיסוֹ בְּכַמָּה אֳפָנִים, וְאוֹתוֹ חָסִיד לֹא כָּעַס כְּלָל, וּכְשֶׁחָזַר הָרַבִּי, לְהִפָּטֵר מֵהֶחָסִיד, שָׁאַל שׁוּב הֶחָסִיד, רַבִּי לֹא קִבַּלְתִּי תְּשׁוּבָה עֲדַיִן הֵיאַךְ אֶגָּמֵל מִמִּדַּת הַכַּעַס שֶׁבִּי, שְׁאָלוֹ הָרַבִּי, הִנֵּה, הֲלֹא שָׁמַעְתִּי מֵהַחֶדֶר שֶׁהַגַּבַּאי בִּזָּה וְהִקְנִיט אוֹתְךָ וְלֹא כָּעַסְתָּ, אִם כֵּן אֵינְךָ כַּעֲסָן. הֵשִׁיב הֶחָסִיד: זֶה לֹא נִסָּיוֹן כְּלָל, שֶׁכֵּן שָׁמַעְתִּי שֶׁהָרַבִּי לָחַשׁ לוֹ דָּבָר וּמִן הַסְּתָם לָחַשׁ לוֹ לְהַקְנִיטֵנִי, וּמָה אֶכְעַס עָלָיו אַחַר שֶׁעָשָׂה מִצְוָתְךָ...? הֵשִׁיב לוֹ הָרַבִּי: זוֹ הָעֵצָה לַכַּעַס, גַּם כַּאֲשֶׁר אִשְׁתְּךָ, שְׁכֵנְךָ, חֲבֵרְךָ מַקְנִיטְךָ, מַרְגִּיזְךָ, דַּע שֶׁהַבּוֹרֵא לָחַשׁ לוֹ לְהַקְנִיטְךָ, וּמַה לְּךָ כִּי תָּלִין עָלָיו...? ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל...

כשאדם חפץ לראות את הבורא ללא התלבשות - זוכה לראותו!

פָּנִים בְּפָנִים

מוּבָא בְּסֵפֶר "כַּדָּת נֶפֶשׁ מְשִׁיבָה" להגר"י שֶׁכְטֶר שְׁלִיטָ"א (ארבעה הקטעים דלהלן מהספר הנזכר) כַּאֲשֶׁר הָאָדָם חָסֵר אֶת הַבִּטָּחוֹן וְאֵינוֹ מִתְבּוֹנֵן אֶלָּא בַּסִּבּוֹת אֲשֶׁר תֶּחֱזֶינָה עֵינָיו, הֲרֵי הוּא דּוֹמֶה לְאוֹתוֹ חָרָשׁ - בַּרְזֶל [מַסְגֵּר] אֲשֶׁר עָמַל קָשׁוֹת עַל פַּרְנָסָתוֹ עִם מוֹטוֹת הַבַּרְזֶל הַכְּבֵדִים, וְתָמִיד הָיָה אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְאָיָה מוּכַחַת שֶׁאִלּוּ הָיָה מִתְעַסֵּק לְפַרְנָסָתוֹ כְּצוֹרֵף - זָהָב הָיָה גּוֹוֵעַ בָּרָעָב בְּחֹסֶר כֹּל, כִּי הֲרֵי בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁלֹשִׁים שְׁנוֹת עֲבוֹדָתוֹ עֲדַיִן לֹא הֵבִיא לוֹ אָדָם אֶחָד לְתַקֵּן תַּכְשִׁיטֵי זָהָב, וּמֵעוֹלָם לֹא בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לְהַתְקִין תַּכְשִׁיט כָּלְשֶׁהוּ, "הֲרֵי לְךָ שֶׁאִם הָיִיתִי צוֹרֵף - זָהָב לֹא הָיְתָה בְּיָדִי מְאוּמָה".

אַךְ מוּבָן לְכָל בַּר - דַּעַת כִּי מֵעִקָּרָא דְּדִינָא פִּירְכָא, שֶׁהֲרֵי מַה שֶּׁלֹּא הֵבִיא לוֹ אָדָם מְלֶאכֶת - זָהָב אֵינוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא פָּתַח עֵסֶק לְזָהָב אֶלָּא לְבַרְזֶל - "כְּפִי סוּג הָעֵסֶק שֶׁפָּתַחְתָּ כֵּן הוּא מִין הַסְּחוֹרָה שֶׁעִמָּהּ פּוֹנִים אֵלֶיךָ".

כְּשֶׁהָאָדָם פּוֹתֵחַ עֵסֶק לֶאֱמוּנָה, הַשְׁגָּחָה - פְּרָטִית, בִּטָּחוֹן, הֲרֵי שֶׁהוּא זוֹכֶה שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן מַרְאִים לוֹ הַשְׁגָּחָה - פְּרָטִית בְּכָל הַנְהָגָה וְהַנְהָגָה, מַמְשִׁיךְ הוּא עַל עַצְמוֹ הַנְהָגָה שֶׁל חֲסָדִים וְהֶאָרַת - פָּנִים. לֹא כֵן כַּאֲשֶׁר הוּא פּוֹתֵחַ עֵסֶק שֶׁל כְּפִירָה, מִקְרֶה, כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי. כִּי אָז מִתְנַהֲגִים עִמּוֹ גַּם כֵּן בְּאֹפֶן זֶה, וְהוּא מוֹצֵא וְרוֹאֶה הַנְהָגָה שֶׁנִּרְאֵית כְּמִקְרֶה חַ"ו.

תן לי אמונה

וְעִקַּר הָעֵצָה לִקְבֹּעַ אֶת מִדַּת הַבִּטָּחוֹן בְּלִבּוֹ, הוּא עַל יְדֵי רִבּוּי הַבַּקָּשָׁה עַל זֶה בְּעַצְמוֹ, שֶׁיְּבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּטַּע בְּלִבּוֹ מִדָּה זוֹ, וְאַף עַל עֶצֶם הָאֱמוּנָה יַרְבֶּה בִּתְפִלָּה וּבַקָּשָׁה, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה קְלִפּוֹת וְטֻמְאוֹת הַמַּעֲלִימִים אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה.

כִּי הָאֱמוּנָה צְפוּנָה בִּפְנִימִיּוּת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֶלָּא שֶׁהַחֹמֶר הֶעָכוּר מַסְתִּיר וּמַעֲלִים אוֹתָהּ, וְעֶצֶם הַתְּפִלָּה עַל הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן, זֶה הוּא הַגִּלּוּי כְּשֶׁאָדָם מְבַקֵּשׁ מִבּוֹרְאוֹ "תֵּן לִי אֱמוּנָה", זֶה בְּעַצְמוֹ אֱמוּנָה, "תֵּן לִי בִּטָּחוֹן" זֶה בְּעַצְמוֹ בִּטָּחוֹן. וּכְפִי שֶׁמָּצִינוּ לָשׁוֹן זֶה הַרְבֵּה בְּלִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת ממוהרנ"ת זי"ע, כִּי עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ וְלִפְעֹל אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ.

מבעה זה אדם

כַּאֲשֶׁר הָאָדָם אוֹחֵז בְּדֶרֶךְ זוֹ וּמַרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהוֹדוֹת לוֹ עַל כָּל דָּבָר, הֲרֵי הוּא מַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי זֶה אֶל תּוֹךְ הָאֱמוּנָה, נִכְנָס הוּא לְעוֹלָם חָדָשׁ וּמַתְחִיל לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ שֶׁפַע מִמָּקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי, וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה "אָדָם".

וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּחֲזַ"ל שֶׁאָמְרוּ "מַבְעֶה זֶה אָדָם", וְלָמְדוּ מִן הַכָּתוּב: "אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ", וּמוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמִּכָּאן רְאָיָה שֶׁמַּהוּת הָאָדָם הוּא 'מִתְפַּלֵּל', שֶׁהֲרֵי חֲזַ"ל כִּנּוּ אֶת הָאָדָם בְּשֵׁם 'מַבְעֶה' שֶׁפֵּרוּשׁוֹ 'מְבַקֵּשׁ', כִּי רַק כְּשֶׁהָאָדָם אוֹחֵז בְּהַנְהָגָה זוֹ אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם אָדָם, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ "מַבְעֶה זֶה אָדָם", כְּלוֹמַר, הָרָגִיל לְהִתְפַּלֵּל נִקְרָא 'אָדָם'.

וּמָצִינוּ בְּרָשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ עַל הַכָּתוּב: "כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹקִים עַל הָאָרֶץ 'וְאָדָם' אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה", שֶׁפֵּרֵשׁ בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "מַה טַּעַם לֹא הִמְטִיר, לְפִי שֶׁ'אָדָם' אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, וְאֵין מַכִּיר בְּטוֹבָתָן שֶׁל גְּשָׁמִים, וּכְשֶׁבָּא 'אָדָם' וְיָדַע שֶׁהֵם צֹרֶךְ לָעוֹלָם, הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְיָרְדוּ וְצָמְחוּ הָאִילָנוֹת וְהַדְּשָׁאִים" ע"כ. הֲרֵי שֶׁרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהַשֶּׁפַע יַגִּיעַ לָעוֹלָם דַּוְקָא עַל יְדֵי תְּפִלַּת הָאָדָם, בְּחִיר הַבְּרוּאִים.

המכסה הוא הגלוי

הִנֵּה כְּבָר יָדַעְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי לְבוּשִׁים, וְכָל הַשֶּׁפַע שֶׁנִּשְׁפָּע לָעוֹלָם, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת, מִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשִׁים שׁוֹנִים. כִּי אֵין אָנוּ מְסֻגָּלִים לְקַבֵּל אֶת טוּבוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלֹא לְבוּשׁ, מֵחֲמַת צִמְצוּם דַּעְתֵּנוּ וּמִעוּט עֶרְכֵּנוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב מוהרנ"ת זי"ע בְּהַקְדָּמָתוֹ לַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ ליקו"מ בְּשֵׁם הָאֲרִיזַ"ל: "כִּי הַמִּכְסֶה הוּא הַגִּלּוּי - כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֶּׁמֶשׁ אֶלָּא עַל יְדֵי עֲשָׁשִׁית כֵּהָה, אֲשֶׁר הִיא מְצַמְצֶמֶת אֶת הָאוֹר וּמַקְטֶנֶת אוֹתוֹ עַד שֶׁעֵינֵי הָאָדָם יְכוֹלוֹת לִסְבֹּל אֶת אוֹרָהּ הֶעָצוּם, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ אֶלָּא עַל יְדֵי צִמְצוּמִים וּלְבוּשִׁים רַבִּים.

אַךְ כְּמוֹ שֶׁבָּעֲשָׁשִׁית, אִם תִּהְיֶה מְלֻכְלֶכֶת בְּרֶפֶשׁ וְטִיט לֹא יוּכַל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ לְהִתְגַּלוֹת עַל יָדֶיהָ, אֶלָּא אַדְרַבָּא הָעֲשָׁשִׁית תִּגְרֹם לְהַסְתָּרַת הָאוֹר לְגַמְרֵי, כָּךְ הוּא גַּם בְּעִנְיַן הַלְּבוּשִׁים וְהַצִּמְצוּמִים הַמְיֹעָדִים לְגַלּוֹת אֶת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁכַּאֲשֶׁר מְכֻסִּים הֵם בְּרֶפֶשׁ עֲווֹנוֹת בְּנֵי אָדָם, הֲרֵי לֹא דַּי בְּזֶה שֶׁאֵינָם מְגַלִּים אֶת הָאוֹר, אֶלָּא הֵם עַצְמָם גּוֹרְמִים לְהַסְתָּרַת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ חַ"ו, עַד שֶׁאֵין רוֹאִים דַּרְכָּם אֶת הַהַשְׁגָּחָה, בְּסוֹד מַה שֶּׁכָּתוּב "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם" - תַּחַת אֲשֶׁר יִרְאוּ אֶת "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵ - ל וּמַעֲשֵׂי יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ" רוֹאִים "שָׁמַיִם קַדְרוּת", שֶׁהַשָּׁמַיִם עַצְמָם, אֲשֶׁר הֵם מַעֲשֵׂי יָדָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַסְתִּירִים וּמַעֲלִימִים אֶת כְּבוֹדוֹ.

כַּאֲשֶׁר גּוֹבְרִים הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים עַל הָאֶרֶץ, דּוֹמִים הַלְּבוּשִׁים וְהַצִּמְצוּמִים לַעֲשָׁשִׁיּוֹת אֲטוּמוֹת הָעוֹמְדוֹת נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ וּמַחֲזִירוֹת אֶת הָאוֹר לְמָקוֹם אַחֵר, עַד שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהֵם עַצְמָם מְקוֹר הָאוֹר. לֹא רַק שֶׁהֵם מַסְתִּירִים אֶת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ אֶלָּא שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהֵם עַצְמָם מְקוֹר הַהַנְהָגָה חַ"ו, וּבָהֶם יֻקְשׁוּ בְּנֵי אָדָם לִתְעוֹת וּלְהַטְעוֹת רַחְמָנָא לִיצְלַן.

וְאֵין עֵצָה נֶגֶד הַסְתָּרָה זוֹ אֶלָּא לְהוֹרִיד וּלְסַלֵּק אֶת הַטִּיט הַנִּדְבָּק בְּאוֹתָם הַלְּבוּשִׁים, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁיַּרְגִּיל הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ בְּדֶרֶךְ נִפְלָאָה זוֹ, לִפְנוֹת תָּמִיד אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו בִּתְמִימוּת עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, בֵּין בְּרוּחָנִיּוּת וּבֵין בְּגַשְׁמִיּוּת רַק בְּאֹפֶן זֶה יִזְכֶּה שֶׁהַלְּבוּשִׁים יִגְרְמוּ לוֹ לְגִלּוּי הָאֱמוּנָה וְלֹא לְהַסְתָּרָתָהּ חַ"ו, וְיִזְכֶּה לָחוּשׁ אֶת הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת, יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

כִּי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא עֲצוּמָה וְהִיא מַכְשֶׁרֶת אֶת הָאָדָם לְקַבֵּל גִּלּוּיִים נִפְלָאִים, וְכַמְבֹאָר בלקו"ט שֶׁהַצַּדִּיקִים מַגִּיעִים עַל יְדֵי אֱמוּנָתָם לִבְחִינַת "עַיִן לֹא רָאָתָה וְגוֹ' יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ", דְּהַיְנוּ, שֶׁמַּה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל יְדֵי עַיִן שֶׁל נְבוּאָה, נִתָּן לְהַשִּׂיג עַל יְדֵי אֱמוּנָה.

בְּכֹחַ הָאֱמוּנָה יָכוֹל הָאָדָם לִזְכּוֹת לִבְחִינַת הָאוֹר דְּלֶעָתִיד כַּאֲשֶׁר יְקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ", שֶׁאָז יִרְאוּ בַּעֲלִיל שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הִתְנַהֵל בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה, עַל יָדוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְשֶׁכָּל הַכִּסּוּיִים לֹא הָיוּ אֶלָּא גִּלּוּיֵי הַשְׁגָּחָה כְּפִי דַּרְגָּתֵנוּ, וְהֵם כֵּלִים לְהִתְוַדֵּעַ וּלְהִגָּלוֹת כִּי הוּא מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וְכַמּוּבָא בְּחַיֵּי מוהר"ן, שֶׁאֱמוּנָה רָאשֵׁי תֵּבוֹת נִ'פְתְּחוּ הַ'שָּׁמַיִם וָ'אֶרְאֶה מַ'רְאוֹת אֱ'לֹקִים.

כַּאֲשֶׁר נִחְיֶה בֶּאֱמוּנָה, נִזְכֶּה וְנִרְאֶה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַהַסְתָּרוֹת הָיוּ נִרְאוֹת כְּכִסּוּי שֶׁל 'שַׂק וְקַדְרוּת', וְהָיָה נִרְאֶה שֶׁהֵם סִבּוֹת נִפְרָדוֹת מֵעִלַּת הָעִלּוֹת וּמְסוֹבֵב הַסִּבּוֹת, עִם כָּל זֶה הָיוּ הֵם תַּכְלִית הַגִּלּוּי. לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה לְמַפְרֵעַ אֵיךְ שֶׁהַכֹּל הָיָה בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. נֵבוֹשׁ וְנִכָּלֵם כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה אֵיךְ הִתְהַלַּכְנוּ כְּסוּמִים בְּתוֹךְ הַשְׁגָּחָה גְּלוּיָה, וְעֵינֵינוּ טָחוּ מִלִּרְאוֹת אֶת רֹב הַגִּלּוּיִים הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ.

המאמין שהקדוש ברוך הוא נושאו על זרועותיו אינו פוחד מכלום - משל נפלא

וְכֵן אוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָ"ה (תהילים כג, ד) גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי, גַּם כְּשֶׁאֲנִי בְּצָרָה - בְּגֵיא צַלְמָוֶת אֵינֶנִּי רוֹאֶה שׁוּם רַע, אוּלַי מַר לִי, אוּלָם לֹא רַע לִי, וְכֵן הָיָה הֶחָפֵץ חַיִּים אוֹמֵר יָכוֹל אָדָם לוֹמַר כְּשֶׁצַּר לוֹ: מַר לִי... אוּלָם אָסוּר לוֹמַר רַע לִי... שֶׁכֵּן הָאוֹמֵר רַע לִי, עוֹשֶׂה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמֵרֵעַ, כְּמִי שֶׁעוֹשֶׂה רַע, וְזֶה אֵינוֹ נָכוֹן, אוּלָם הָאוֹמֵר מַר לִי עוֹשֶׂה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּרוֹפֵא הַנּוֹתֵן תְּרוּפָה, אָכֵן יִתָּכֵן שֶׁהִיא מָרָה, אוּלָם לֹא רָעָה.

וְרָאִיתִי לְזֶה מָשָׁל נִפְלָא מִסֵּפֶר "בְּנֹעַם שִׁיחַ" (שמות הקדמה)

יְהוּדִים רַבִּים מְאֹד גָּלוּ לְסִיבִּיר בִּשְׁנוֹת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה וְאַחֲרֶיהָ, רַבִּים מֵהֶם מִבְּרִית הַמּוֹעָצוֹת (לְשֶׁעָבַר). אַחַד הַמְיֻחָדִים שֶׁבֵּינֵיהֶם הָיָה ר' מְנַחֵם מֶנְדְּל פּוֹטֶרְפַס, חָסִיד חַבָּ"ד שֶׁשָּׁהָה שָׁם בְּמַחֲנֵה הַמַּעֲצָר (וּמִי שֶׁהָיָה לְיָמִים הַמַּשְׁפִּיעַ הַחַבָּדִ"י הַמְפֻרְסָם). כָּל מָקוֹם וְתַחֲנָה בְּחַיָּיו, הָיוּ מְלֵאִים וּגְדוּשִׁים הָיוּ בְּאֵרוּעִים מַסְעִירִים וּדְרָמָטִיִּים שֶׁהוֹתִירוּ אֶת חוֹתָמָם עַל הַיַּהֲדוּת וְהַחֲסִידוּת כְּאֶחָד.

פֶּרֶק בְּחַיָּיו הָיָה תְּקוּפַת הַמַּאֲסָר הַקָּשֶׁה בְּסִיבִּיר. הָיָה זֶה לְאַחַר תֹּם מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה (שְׁנַת תש"ה) הַהֶסְכֵּם שֶׁנֶּחְתַּם בֵּין מֶמְשְׁלוֹת בְּרִית הַמּוֹעָצוֹת וּפוֹלִין אִפְשֵׁר לְכָל נְתִינֵי פּוֹלִין שֶׁבָּרְחוּ לִבְרִית הַמּוֹעָצוֹת לָשׁוּב לְפוֹלִין. הָיָה זֶה חַלּוֹן הִזְדַּמְּנֻיּוֹת לְכָל הַיְּהוּדִים שֶׁסָּבְלוּ מֵהַקּוֹמוּנִיזְם וּמִתַּהֲלִיךְ עֲקִירַת הַדָּת, לָקוּם וְלִבְרֹחַ כְּדֵי לְקַיֵּם תּוֹרָה בְּגָלוּי.

בָּעִיר לֶבוֹב הוּקַם וַעַד חַבָּ"דִי מַחְתַּרְתִּי שֶׁעָסַק בְּזִיּוּף מִסְמָכִים וְדַרְכּוֹנִים פּוֹלָנִיִּים עֲבוּר חֲסִידֵי חַבָּ"ד שֶׁרָצוּ לְהִמָּלֵט מִבְּרִית הַמּוֹעָצוֹת. ר' מֶנְדְּל פּוֹטֶרְפַס מֻנָּה לַחֲבֵר הַוַּעַד, וְסִיַּע לְרַבִּים לַעֲזֹב אֶת בְּרִית הַמּוֹעָצוֹת. הוּא עַצְמוֹ נִסָּה לִבְרֹחַ בָּרַכֶּבֶת הָאַחֲרוֹנָה אַךְ נֶעֱצַר בִּידֵי הַסּוֹבְיֶטִים וְנִשְׁפַּט בַּעֲווֹן בְּגִידָה לְ - 8 שְׁנוֹת מַאֲסָר, אוֹתָן רִצָּה בְּמַחֲנוֹת עֲבוֹדָה בְּסִיבִּיר.

סִפֵּר הרה"צ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ בִּידֶרְמַן שְׁלִיטָ"א, כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁאַל ר' מְנַחֵם מֶנְדְּל כֵּיצַד הִצְלִיחַ לִשְׂרֹד אֶת שְׁנוֹת הַסֵּבֶל בְּסִיבִּיר וְנִשְׁאַר כֹּה אָדוּק לֶאֱמוּנָתוֹ וְדָתוֹ, וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה בְּכָל עֵת וְרֶגַע, עַל אַף הַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים? סִפֵּר בִּתְשׁוּבָתוֹ כִּי זֶהוּ לִמּוּד שֶׁלָּמַד בְּסִיבִּיר, לְאוֹר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה:

הָיוּ בְּסִיבִּיר יְמֵי חֹפֶשׁ, שֶׁבָּהֶם יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁרוֹצִים. אֶחָד מֵהָאֲסִירִים הָיָה גּוֹי, שֶׁהָיָה תַּעֲלוּלָן, וְהוּא שָׁאַל אֶת הָאֲסִירִים הָאֲחֵרִים, אִם רוֹצִים הֵם לִרְאוֹת אוֹתוֹ מְהַלֵּךְ עַל חֶבֶל מָתוּחַ בֵּין שְׁנֵי הָרִים שֶׁהִתְנַשְּׂאוּ לְמוּלָם, וְעָנוּ לוֹ הָאֲסִירִים פֶּה - אֶחָד, שֶׁ: לֹא! הֵם פָּחֲדוּ לִרְאוֹת אוֹתוֹ עוֹשֶׂה לוּלְיָנוּת כָּזוֹ, כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יָּכוֹל לִקְרוֹת לוֹ. אֲבָל הוּא הָיָה עַקְשָׁן, וְהֶחְלִיט בְּכָל זֹאת לְהַרְאוֹת אֶת כֹּחוֹ בַּהֲלִיכָה עַל הַחֶבֶל.

הוּא מָתַח חֶבֶל בֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים גְּבוֹהִים כְּשֶׁתְּהוֹם עֲמֻקָּה פְּעוּרָה בֵּינֵיהֶם, וּבְאֹמֶץ בִּלְתִּי נִתְפָּס הוּא הִלֵּךְ עַל הַחֶבֶל מִצַּד לְצַד, כְּשֶׁהָאֲסִירִים בְּקֹשִׁי יְכוֹלִים לְהִסְתַּכֵּל...

הַסִּיּוּט נִגְמַר. הוּא הִגִּיעַ אֶל הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי. כֻּלָּם נָשְׁמוּ לִרְוָחָה. וְאָז שָׁאַל אֶת כֻּלָּם: "רוֹצִים כָּעֵת לִרְאוֹת שֶׁאֲנִי חוֹזֵר לַצַּד הַשֵּׁנִי?" אָמְרוּ לוֹ: "לֹא! לֹא!" וּבְכָל אֹפֶן עָבַר וְהִגִּיעַ לַצַּד הַשֵּׁנִי.

יָרַד, וְשָׁאַל אוֹתָם: "רוֹצִים לִרְאוֹת אוֹתִי כָּעֵת עוֹבֵר עַל הַחֶבֶל עִם מְרִיצָה?" אָמְרוּ לוֹ: "לֹא! מַסְפִּיק! אֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים!" וְהַכֹּל מִתּוֹךְ פַּחַד שֶׁיִּקְרֶה לוֹ מַשֶּׁהוּ נוֹרָא. הוּא זִהָה שֶׁהֵם חוֹשְׁשִׁים לְחַיָּיו, לָכֵן הִתְאַזֵּר עֹז וּבְכָל אֹפֶן לָקַח מְרִיצָה וְהָלַךְ אִתָּהּ עַל הַחֶבֶל מִצַּד אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ לִדְפִיקוֹת הַלֵּב שֶׁל הָאֲסִירִים הַצּוֹפִים.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לַצַּד הַשֵּׁנִי, שָׁאַל בְּסִפּוּק: "אַתֶּם רוֹצִים לִרְאוֹת אוֹתִי חוֹזֵר?" וְהַפַּעַם נָקְטוּ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת וְאָמְרוּ לוֹ: "יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁאַתָּה יָכוֹל... דַּי לְךָ מִלְּהִתְרַבְרֵב... שֶׁכֵּן יָדְעוּ שֶׁאִם יֹאמְרוּ לוֹ: "לֹא... בְּדַוְקָא יַרְאֶה אֶת תַּעֲלוּלָיו.

אָמַר לָהֶם: "אַתֶּם כְּבָר מַאֲמִינִים שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה?" אָמְרוּ לוֹ: "מַאֲמִינִים! מַאֲמִינִים!"...

"אִם אַתֶּם מַאֲמִינִים" - הוֹסִיף וְאָמַר - "נִרְאֶה מִי יִהְיֶה מוּכָן לָשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הַמְּרִיצָה הַזּוֹ, וַאֲנִי אַעֲבִיר אוֹתוֹ לַצַּד הַשֵּׁנִי!..."

אַף אֶחָד לֹא הָיָה מוּכָן. כַּמּוּבָן. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ תַּעֲלוּלָן בְּתִגָּר: "אִם כָּךְ אַתֶּם לֹא מַאֲמִינִים!!!" - - -

כָּךְ לְכָל אֹרֶךְ שְׁנוֹת הַיִּסּוּרִים שֶׁלּוֹ, בָּרְגָעִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר, הָיָה בּוֹדֵק ר' מֶנְדְּל אֶת מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ: "הַאִם מוּכָן אֲנִי לָשֶׁבֶת 'בַּמְּרִיצָה'. וְשֶׁה' יַעֲבִיר אוֹתִי?!..." אִם בֶּאֱמֶת מַאֲמִין אֲנִי שֶׁה' מוֹבִיל אוֹתִי, אֵינֶנִּי חָשׁ פַּחַד לָשֶׁבֶת עַל הַמְּרִיצָה גַּם כְּשֶׁבְּמַהֲלַךְ הַהוֹבָלָה הַפַּחַד וְהָאֵימָה מְקַנְּנִים בַּלֵּב וּמְנַסִּים לְשָׁבְרוֹ.

"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע - כִּי אַתָּה עִמָּדִי" (תהילים כג, ד).

היסורים ממחישים את גודל אהבת ה' לעמו

עוֹד נִתָּן לִרְאוֹת אֶת הָאַהֲבָה שֶׁל הַבּוֹרֵא לְעַמּוֹ שֶׁהֵמָּה תַּכְלִית בְּרִיאָתוֹ אֶת עוֹלָמוֹ, מֵהַגְּמָרָא (ערכין טז ע"ב) הַשּׁוֹאֶלֶת עַד הֵיכָן יִסּוּרִים? כְּלוֹמַר עַד אֵיזֶה מִינִימוּם שֶׁל יִסּוּרִים נֶחְשָׁבִים הֵמָּה לְיִסּוּרִים לְכַפֵּר עָווֹן.

מְשִׁיבָה הַגְּמָרָא, אָדָם שֶׁרוֹצֶה לְהוֹצִיא מִכִּיסוֹ ג' מַטְבְּעוֹת וְעָלָה לוֹ שְׁתַּיִם, וְנִצְרָךְ לְהַכְנִיס יָדוֹ שֵׁנִית לְהוֹצִיא הַמַּטְבֵּעַ הַשְּׁלִישִׁית זֶהוּ יִסּוּרִים...! וְעַד כְּדֵי כָּךְ, מוּבָא שָׁם בַּגְּמָרָא שֶׁאִם עָבְרוּ עַל הָאָדָם אַרְבָּעִים יוֹם בְּלִי יִסּוּרִים כְּלָל, "קִבֵּל עוֹלָמוֹ", כְּלוֹמַר קִבֵּל עוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ בְּחַיָּיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים פֻּרְעָנוּת קְרוֹבָה לָבוֹא עָלָיו, אוּלָם בְּיִסּוּרִים כְּגוֹן אֵלּוּ שֶׁל טֹרַח הַכְנָסַת יָדוֹ לַכִּיס נִפְטָר מִקָּטֵגוֹרְיָא זוֹ.

וּבְדֶרֶךְ הַמְחָשָׁה, אָדָם עָבְרוּ עָלָיו ל"ט יוֹם וְעוֹד כ"ג שָׁעוֹת לְלֹא יִסּוּרִים, נִשְׁאַר לוֹ שָׁעָה לְתַשְׁלוּם הַמ' יוֹם שֶׁאִם לֹא יִרְאֶה בְּיִסּוּרִים קַיָּם חֲשָׁשׁ נוֹרָא... שֶׁיְּקַבֵּל עוֹלָמוֹ... אוֹ שֶׁפֻּרְעָנוּת מְזֻמֶּנֶת לוֹ... וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אַחֲרוֹנָה נִזְדַּמֵּן לוֹ כְּדִלְעֵיל, צֹרֶךְ לְהוֹצִיא מִכִּיסוֹ שָׁלֹשׁ מַטְבְּעוֹת וְעָלוּ לוֹ שְׁתַּיִם, וְהֻצְרַךְ לְהַכְנִיס יָדוֹ לַכִּיס פַּעַם שֵׁנִית, בְּ"יִסּוּרִים" אֵלּוּ יָצָא מֵחֲשָׁשׁ שֶׁקִּבֵּל עוֹלָמוֹ, וּמְבֻשָּׂר הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וּכְמוֹ כֵן יָצָא מִדְּאָגָה שֶׁפֻּרְעָנוּת מְזֻמֶּנֶת לוֹ.

וּבְנוֹסָף לְכָךְ יֵשׁ לָנוּ לִרְאוֹת מִגְּמָרָא זוֹ אֶת גֹּדֶל אַהֲבַת ה' לְעַמּוֹ הֵיאַךְ שֶׁהִיא לְלֹא גְּבוּל, וּנְבָאֵר.

נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ הוֹרִים שֶׁנּוֹלַד לָהֶם בֵּן לְאַחַר עֶשְׂרִים שָׁנָה... כַּמָּה חֲרָדָה יֵשׁ לָהֶם לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל יַלְדָּם זֶה, יִדְאֲגוּ לוֹ בְּיוֹתֵר לְאֹכֶל, לִבְרִיאוּת, יְפַנְּקוּהוּ, יִשְׁמְרוּהוּ מִכָּל מִשְׁמָר לְבַל יְאֻנֶּה לוֹ כָּל רַע.

אוּלָם אִם יִרְאוּ אֶת יַלְדָּם זֶה הַיָּקָר וְהֶחָבִיב שֶׁחָפֵץ לְהַכְנִיס יָדוֹ לַכִּיס לִטֹּל ג' מַטְבְּעוֹת, וְעָלָה לוֹ שְׁתַּיִם, וְהֻצְרַךְ לְהַכְנִיס יָדוֹ בַּשֵּׁנִית, הַאִם יָחוּשׁוּ לְצַעֲרוֹ זֶה שֶׁל יַלְדָּם, הַאִם יֹאמְרוּ: הוֹי, מִסְכֵּן הַבֵּן, רַחֲמָנוּת עָלָיו... כּוֹאֵב לָנוּ עָלָיו עַל שֶׁהֻצְרַךְ לְהַכְנִיס יָדוֹ שֵׁנִית... בְּוַדַּאי לֹא. וְאִלּוּ הַבּוֹרֵא, אוֹמֵר לָנוּ, בָּנַי, אִם אֵרַע לָכֶם דָּבָר שֶׁכָּזֶה, צַעַר פָּעוּט שֶׁכָּזֶה, אֶתְחַשֵּׁב אֲנִי בָּכֶם לָחוּשׁ בְּצַעַרְכֶם זֶה, וְעַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֶקַּח צַעַר פָּעוּט זֶה שֶׁאֵרַע לָכֶם וְאַחֲשִׁיב לָכֶם זֶה כְּפִרְעוֹן חוֹב עַל עֲווֹנוֹתֵיכֶם, שֶׁכֵּן חָשׁ אֲנִי אֲפִלּוּ עַל צַעַר קָטָן שֶׁכָּזֶה, אִכְפַּת לִי מִמֶּנּוּ, מִשְׁתַּתֵּף אֲנִי בְּצַעַרְכֶם זֶה - בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר - אֶכְתְּבֵהוּ עַל לוּחַ פִּנְקַסְכֶם לִזְכוּתְכֶם וַאֲנַקֶּה לָכֶם בְּכָךְ חוֹבוֹתֵיכֶם...!

וְזֶהוּ אָמְרֵנוּ בְּכָל יוֹם, אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ, חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ, הֲיֵשׁ חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה יוֹתֵר מִזּוֹ שֶׁיָּחוּשׁ הַבּוֹרֵא עַל יִסּוּרֵי הָאָדָם וְשֶׁיִּהְיוּ הַקְּטַנִּים בְּיוֹתֵר עַד כְּדֵי טֹרַח לְהַכְנִיס יָדוֹ לַכִּיס...?! וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁהַמְדֻבָּר בְּצַעַר יָגוֹן וְיִסּוּרִים קָשִׁים בְּגוּף בְּנֶפֶשׁ וּבְמָמוֹן.

הצווי שנצטוינו לאהוב את ה' בכל מצב מורה שכמו כן הבורא אוהבנו בכל מצב

וְשָׁמַעְתִּי מִבְּנִי הַיָּקָר רַבִּי יְהוּדָה שְׁלִיטָ"א הֶאָרָה נִפְלָאָה מִגֹּדֶל אַהֲבַת ה' לְעַמּוֹ וְהוּא מֵעֶצֶם צִוּוּיוֹ אוֹתָנוּ לְאַהֲבָה אוֹתוֹ - "וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ", וְעוֹד הַרְבֵּה פְּסוּקִים בַּתּוֹרָה שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בָּהֶם עַל אַהֲבַת ה'.

וְכִי חָסֵר לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אַהֲבָתֵנוּ...?! מַהוּ אִם כֵּן שֶׁיְּבַקֵּשׁ הַבּוֹרֵא מֵאִתָּנוּ לְאָהֳבוֹ, וּמַה מֻּנָּח בְּעֶצֶם בְּצִוּוּי זֶה? שֶׁכֵּן אֵין מִדֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ לְבַקֵּשׁ מֵעַמּוֹ בִּמְפֹרָשׁ: אֶהֱבוּ אוֹתִי...

אֶלָּא בְּוַדַּאי חָפֵץ ה' בְּזֶה שֶׁנִּתְבּוֹנֵן בָּאַהֲבָה שֶׁהוּא אוֹהֲבֵנוּ עַד שֶׁנָּבוֹא אָנוּ לְאַהֲבָה אוֹתוֹ, כְּלוֹמַר, נִצְטַוִּינוּ לְהִתְבּוֹנֵן לְהַאֲמִין וּלְהַכִּיר שֶׁה' אוֹהֲבֵנוּ אַהֲבַת עוֹלָם, אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בַּדָּבָר, אַהֲבָה שֶׁאֵין לָהּ סוֹף, וּבְכָךְ נִתְבּוֹנֵן אִם הַבּוֹרֵא כָּל כָּךְ אוֹהֲבֵנוּ הֵיאַךְ לֹא נַחֲזִיר לוֹ אָנוּ אַהֲבָה.

אִם בּוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמוֹת מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא, גִּבּוֹר נוֹרָא, בָּא לָאָדָם וְאוֹמֵר לוֹ: בְּנִי, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ... עִם כָּל גַּדְלוּתִי וְרוֹמְמוּתִי, עִם כָּל כֹּחִי וִיכָלְתִּי, דַּע לְךָ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ אַהֲבַת עוֹלָם, חוֹמֵל עָלֶיךָ חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה, הֵיאַךְ לֹא יִתְפַּלֵּץ לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם לְאַהֲבָה אֶת ה'.

וּבְדוֹמֶה לְזֶה פֵּרַשְׁתִּי, הֵיאַךְ מְצַוֶּה ה' אוֹתָנוּ - עַמּוֹ - לְאָהֳבוֹ גַּם כַּאֲשֶׁר הִנּוֹ נוֹטֵל אֶת מָמוֹנֵנוּ, נַפְשֵׁנוּ, וְכֵן לְאָהֳבוֹ בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁנּוֹהֵג בָּנוּ. יִסּוּרִים, מָוֶת, עֹנִי, וְכַיּוֹצֵא עִם הַכֹּל וְעַל אַף הַכֹּל לְאָהֳבוֹ וְעַד כְּדֵי לָמוּת עַל אַהֲבָתוֹ, וְכִי נוּכַל לַעֲמֹד בְּזֶה? הֲלֹא זֶה צִוּוּי גַּם לְאִישׁ פָּשׁוּט, עָנִי, מְיֻסָּר וּקְשֵׁה יוֹם, וַאֲפִלּוּ יִסּוּרָיו יִסּוּרֵי אִיּוֹב לֹא נִפְטָר מִלְּאַהֲבָה אֶת ה' וְעַד כְּדֵי שֶׁיָּמוּת עַל אַהֲבָתוֹ לַה', הֵיאַךְ יַעֲמֹד זֶה בְּצִוּוּי כָּזֶה! שֶׁכֵּן בָּרוּר הוּא, אִי אֶפְשָׁר לְצַוּוֹת לָאָדָם שֶׁיֶּאֱהַב אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֲבוֹ, וּבְוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְצַוּוֹת לָאָדָם שֶׁיֶּאֱהַב אֶת זֶה שֶׁמֵּצִיק וּמֵרֵעַ לוֹ.

בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁבְּצִוּוּי זֶה מֻנָּח מֶסֶר בָּרוּר לְלֹא רְמָזִים. שֶׁכָּךְ אוֹמֵר הַבּוֹרֵא, תָּבִין, אַתָּה זֶה שֶׁסּוֹבֵל יִסּוּרִים, מֻכֶּה וּמְעֻנֶּה, אִם אֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ לֶאֱהֹב אוֹתִי, וְאִם כִּבְיָכוֹל מַרְשֶׁה אֲנִי לְעַצְמִי לִדְרֹשׁ זֹאת מִמְּךָ, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ בְּמִדָּה כָּזוֹ שֶׁמַּצְדִּיקָה שֶׁאֶדְרֹשׁ מִמְּךָ לְאַהֲבָה אוֹתִי וַאֲפִלּוּ בְּמַצָּב זֶה שֶׁאַתָּה נִמְצָא בּוֹ, שֶׁכֵּן אִם לֹא הָיָה מַצְדִּיק לְאַהֲבָה אוֹתִי בְּמַצָּבְךָ הֵיאַךְ אֶדְרֹשׁ מִמְּךָ לְאָהֲבֵנִי, וְכִי אֶפְשָׁר לִדְרֹשׁ מֵהָאָדָם לֶאֱהֹב אֶת מַכֵּהוּ, אֶת מְיַסְּרוֹ, אֶת עוֹשְׁקוֹ?! אֶלָּא וַדַּאי מֻנָּח בְּצִוּוּי זֶה שֶׁל הַבּוֹרֵא לֵאמֹר לָנוּ: בָּנַי, דְּעוּ שֶׁגַּם בְּמַצַּבְכֶם זֶה הַנּוֹרָא, אֲנִי אוֹהַבְכֶם אַהֲבָה עַזָּה, וּבְהֶחְלֵט מַצְדִּיק שֶׁאֶתְבַּע מִכֶּם לְאָהֲבֵנִי בְּכָל לְבַבְכֶם וְנַפְשְׁכֶם גַּם בְּמַצַּבְכֶם זֶה, שֶׁכֵּן כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי לְעוֹלָם לֹא מִשְׁתַּנֶּה מֵאַהֲבָתִי אֲלֵיכֶם בְּשׁוּם מַצָּב שֶׁאַתֶּם בּוֹ, כְּמוֹ בְּמַצָּב שֶׁל יִסּוּרִים, וּכְמוֹ כֵן בְּמַצָּב שֶׁל חֵטְא, לָכֵן מְצֻוִּים אַתֶּם כְּמוֹ כֵן לְאָהֲבֵנִי בְּכָל מַצָּב בּוֹ אַתֶּם נְתוּנִים.

יְדִיעָה זוֹ הִנָּהּ יְסוֹדִית וּנְחוּצָה לִמְאֹד וְרַק בִּידִיעָה זוֹ יַחֲזִיק הָאָדָם מַעֲמָד בְּכָל מַצָּב, וְיִעַדְתִּי לִיסוֹד זֶה סֵפֶר הַנִּקְרָא "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם" וּבוֹ הֶאֱרַכְתִּי לְבָאֵר יְדִיעָה יְסוֹדִית זוֹ, שֶׁכֵּן אִלְמָלֵי יְדִיעָה זוֹ יָחוּשׁ הָאָדָם בְּיִסּוּרִים אוֹ בַּעֲווֹנוֹתָיו נָטוּשׁ, שָׂנאוּי, מֻפְקָר, וְעָזוּב וּבְכָךְ אֲסוֹנוֹ יִגְדַּל שִׁבְעָתַיִם, וּבִידִיעָה זוֹ תָּשׁוּב נַפְשׁוֹ בְּכָל מַצָּב בּוֹ הוּא נָתוּן לָחוּשׁ אֶת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם כְּאוֹהֵב, כָּךְ שֶׁגַּם אִם לֹא יוּכַל לְהֵחָלֵץ מֵהַכְּאֵב הַפִיזִי, אוֹ מֵהָעֹנִי, אוֹ מִיֶּתֶר אַכְזָבוֹת הַחַיִּים, אוּלָם לְפָחוֹת לֹא יִלְקֶה בְּכִפְלַיִם לְדַכְּאוֹת גַּם אֶת נַפְשׁוֹ בְּיַחַד עִם יִסּוּרֵי גּוּפוֹ, וּלְפָחוֹת נַפְשָׁם שֶׁזּוֹ הָעִקָּרִית תְּהֵא בְּשִׂמְחָה, בְּתִקְוָה טוֹבָה, בְּשַׁלְוַת חַיִּים וְלֹא בְּדִכָּאוֹן וּבִדְאָגָה הַקָּשִׁים מִכֹּל.

היסורים נועדו למטרה לגדל ולרומם ולא למבחן "השרדות"

הַיִּסּוּרִים נוֹעֲדוּ לְגַדֵּל וּלְרוֹמֵם אֶת הָאָדָם, לַהֲבִיאוֹ לִדְרָגוֹת גְּבוֹהוֹת בֶּאֱמוּנָה וְלִשְׁלֵמוּת הַהַכָּרָה בַּה' בַּאֲמִתּוּת, וְלֹא לְמִבְחַן הִשָּׂרְדוּת בִּלְבַד, כְּלוֹמַר לִהְיוֹת מְעֻנֶּה, לָחוּשׁ נִדְרָס נִרְמָס, לָחוּשׁ רַחֲמָנוּת עַל עַצְמוֹ, וְלוֹמַר, מָה אֶעֱשֶׂה הַבּוֹרֵא מַכֶּה בִּי וְרוֹצֶה לִרְאוֹת אִם אֲנִי אָטִיחַ דְּבָרִים... אִם אֲנִי אֶכְפֹּר בּוֹ... חָלִילָה, לֹא זוֹ מַטְּרַת הַיִּסּוּרִים.

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, חַיָּל בַּצָּבָא עוֹבֵר "טִירוֹנוּת" קָשָׁה, מְפָרְכִים אוֹתוֹ בַּהֲלִיכָה וְרִיצָה מְמֻשֶּׁכֶת, בְּטִלְטוּלִים וְאִמּוּנִים קָשִׁים, וּבְכֵן מָה הַמַּטָּרָה? לִבְחֹן אֶת הִשָּׂרְדוּתוֹ בִּלְבַד? לִבְחֹן עַד כַּמָּה עִם כָּל תְּחוּשָׁתוֹ הַמִּסְכֵּנָה וְהָאֻמְלָלָה הוּא מַחֲזִיק מַעֲמָד? בְּוַדַּאי לֹא, הַמַּטָּרָה הִיא כְּדֵי שֶׁלְּבַסּוֹף יִהְיֶה גֵּנֵרָל, קָצִין גָּדוֹל, אוֹהֵב אֶת הַמִּבְצָעִים הַנּוֹעֲזִים, אוֹהֵב אֶת הַלּוֹחָמָה עַד שֶׁיָּחוּשׁ שִׂמְחָה בַּקֹּשִׁי שֶׁל מִבְצְעֵי הַמִּלְחָמָה, כֵּן הוּא בַּעֲבוֹדַת ה', הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַסֵּר לָאָדָם לֹא בְּמַטָּרָה לְמִבְחַן הִשָּׂרְדוּתוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁיַּגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁיֶּאֱהַב אֶת הַנִּצְחוֹנוֹת, וְיִרְאֶה בַּנִּסְיוֹנוֹת וּבַיִּסּוּרִים כְּאֶתְגָּרִים לְמִבְחֲנֵי כֵּנוּת וֶאֱמוּנָה בַּה', כְּאֶתְגָּרִים לְהַצְלָחָה וְהִצְטַיְּנוּת בְּאַהֲבַת ה' בְּכָל מַצָּב וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּהַרְבֵּה גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ בְּגֶדֶר "צַדִּיק וְרַע לוֹ", וְדַוְקָא מִכָּךְ הִגִּיעוּ לִדְרָגוֹת וְלִשְׁלֵמוּת שֶׁלֹּא הָיוּ מַגִּיעִים אֲלֵיהֶם אִלְמָלֵי מַצָּבָם זֶה שֶׁל נִסְיוֹנוֹת וְהַקְּשָׁיִים.

מזמורי תהלים - הצלת נפש

מוּבָא בְּסֵפֶר "כַּדָּת נֶפֶשׁ מְשִׁיבָה" להגר"י שֶׁכְטֶר שְׁלִיטָ"א (חמשת הקטעים דלהלן מהספר הנזכר) אַךְ אִם קָשָׁה עָלֶיךָ הַמְּשִׂימָה של דִּבּוּרִים עִם ה', בִּפְרָט בְּעֵת יְרִידָה שֶׁמַּעְיַן הַדִּבּוּרִים וְהַגַּעְגּוּעִים יָבֵשׁ כַּחֶרֶס, הֲרֵי שֶׁתּוּכַל לְהַצִּיל אֶת נַפְשְׁךָ בַּאֲמִירַת מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים הַמְּלֵאִים בְּדִבּוּרֵי כִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּגְדוּשִׁים בְּמִדָּה רַבָּה בְּבִטּוּיֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת לְקִרְבַת אֱלֹקִים - צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים - מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים - מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה', וְעוֹד כָּהֵנָּה רַבּוֹת.

אֵין סָפֵק כִּי דִּבּוּרִים אֵלּוּ יַכְרִיעוּ אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיךָ לְטוֹב, וִיקֻיַּם בְּךָ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב "כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן".

מהולל אקרא ה'

עֵצָה זוֹ מוֹעִילָה גַּם אֶל הָרָעָה הַחוֹלָה חַסְרַת הַמָּזוֹר וְהַתְּרוּפָה, הֲלֹא הֵמָּה "מַחְשָׁבוֹת שֶׁל עַצְבוּת", שֶׁאַף לָהֶם לֹא תּוֹעִיל הַהִתְאַבְּקוּת אֶלָּא כְּחִטּוּט בְּפֶצַע, אֲשֶׁר לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מְרַפֵּא אֶלָּא אַף גּוֹרֵם לְהַחְמָרַת הַמַּצָּב חַ"ו, וְלָכֵן לֹא יִכָּנֵס עִמָּהֶם הָאָדָם בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן, וַעֲצָתוֹ אֱמוּנָה אַחַת וִיחִידָה, לְהַרְבּוֹת בְּהִלּוּלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר בְּכֹחָם לְזַמֵּר עָרִיצִים וּלְהַכְרִית הַחוֹחִים וְהַקּוֹצִים הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ, כַּמְבֹאָר בַּאֲרוּכָה בְּסֵפֶר שַׁעֲרֵי אוֹרָה.

כָּךְ לָמַדְנוּ מְפֹרָשׁ מִדָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה - שֶׁעַל יְדֵי הַהִלּוּלִים זוֹכִים לְהִוָּשַׁע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ", וּפֵרֵשׁ רָשִׁ"י שָׁם בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "בְּהִלּוּלִים אֶקְרָא וְאֶתְפַּלֵּל לְפָנָיו תָּמִיד, כְּלוֹמַר אַף לִפְנֵי הַתְּשׁוּעָה אֲנִי מְהַלְּלוֹ לְפִי שֶׁבָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאִוָּשַׁע מֵאוֹיְבַי" ע"כ. וְכֵן פֵּרֵשׁ בִּמְצוּדוֹת: הַפָּסוּק: "רוֹמְמוֹת אֵ - ל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "שֶׁהָרוֹמְמוֹת אֵ - ל בִּגְרוֹנָם הֵם לְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם", עַד כָּאן.

כִּי לִפְעָמִים אֵין לְהִלָּחֵם עִם הָרָע בְּמִלְחָמָה גְּלוּיָה, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַגְבִּיר לְעוֹרֵר אֶת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, לְהִזָּכֵר בְּחַסְדֵּי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה עִמּוֹ. רַק כָּךְ יִפְּלוּ חוֹמוֹת הָעַצְבוּת מְעַט מְעַט, וְהַשִּׂמְחָה תִּכְבֹּשׁ וְתִתְפֹּס אֶת מְקוֹמָהּ.

כי קרוב אליך הדבר מאד

הַיּוֹצֵא לָנוּ מִכָּל הָאָמוּר, כִּי סֵפֶר הַתְּהִלִּים הִנּוֹ רְכוּשׁ נִפְלָא, רְכוּשׁ הַכּוֹלֵל הִלּוּלִים, רְצוֹנוֹת, זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, דְּבֵקוּת, כִּסּוּפִין וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וְעוֹד כָּהֵנָּה רַבּוֹת, בִּטּוּיִים לְכָל עֵת וּלְכָל מַצָּב.

בְּכָל מַצָּב שֶׁהוּא בְּמֵצַר רוּחָנִי אוֹ גַּשְׁמִי וְאַף בְּעִדָּן דְּחֶדְוָתָא, תָּמִיד תִּמְצָא אֶת הַמִּלִּים שֶׁתּוּכַל לְהַבִּיעַ עַל יָדָם אֶת רִגְשֵׁי לִבְּךָ יוֹתֵר מִכָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּטּוּיִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּרוּחַ - הַקֹּדֶשׁ וּמְכַוְּנִים בְּדִיּוּק נִמְרָץ לַמַּצָּב בּוֹ הִנְּךָ שָׁרוּי.

מְחַפְּשִׂים אָנוּ תִּקּוּנִים מִן הַמֶּרְחָק וְאֵין אָנוּ שָׂמִים לֵב אֶל הַתְּהִלִּימְ'ל הַנִּמְצָא עִמָּנוּ. לְרֹב הִמָּצְאוּתוֹ וְהַדְפָּסָתוֹ הָרַבָּה שֶׁל סֵפֶר תְּהִלִּים שׁוֹכְחִים אָנוּ אֶת עֶרְכּוֹ הֶעָצוּם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּהַקְדָּמָה לִמְסִלַּת יְשָׁרִים בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "כִּי לֹא תִּמְצָא בְּרֹב דְּבָרַי, אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁרֹב בְּנֵי הָאָדָם יוֹדְעִים אוֹתָם וְלֹא מִסְתַּפְּקִים בָּהֶם כְּלָל, אֶלָּא שֶׁכְּפִי רֹב פִּרְסוּמָם וּכְנֶגֶד מַה שֶּׁאֲמִתָּתָם גְּלוּיָה לַכֹּל, כָּךְ הַהֶעְלֵם מֵהֶם מָצוּי מְאֹד וְהַשִּׁכְחָה רַבָּה", ע"כ. וְהוּא הַדָּבָר גַּם בְּעִנְיַן אֲמִירַת הַתְּהִלִּים שֶׁעָלֵינוּ לְהִזָּהֵר שֶׁרֹב פִּרְסוּמָם לֹא יְמַעֵט אֶת עֶרְכָּם ח"ו.

צְרִיכִים אָנוּ לָקַחַת אֶת סֵפֶר הַתְּהִלִּים בְּאַמְתַּחְתֵּנוּ, וּבְכָל רֶגַע פָּנוּי לַחֲטֹף עוֹד פֶּרֶק תְּהִלִּים, יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְתִקּוּן הֶעָבָר וּלְשִׁפּוּר הַהֹוֶה וְהֶעָתִיד, עָלֵינוּ לָקַחַת אֶת עַצְמֵנוּ לַעֲבוֹדָה זוֹ בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת וּלְהִזָּהֵר מְאֹד שֶׁהַחָכְמוֹת לֹא יַפְסִידוּ מֵעִמָּנוּ אוֹצָרוֹת עֲצוּמִים שֶׁכָּאֵלּוּ, וְכַמּוּבָא בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת עַל הַבֶּן - מֶלֶךְ וְהַמְּדִינָה שֶׁעָסְקוּ בְּחָכְמוֹת, וּמֵחֲמַת שֶׁכֻּלָּם עָסְקוּ רַק בְּחָכְמוֹת שָׁכְחוּ שָׁם בְּאוֹתָהּ הַמְּדִינָה טַכְסִיסֵי - מִלְחָמָה.

פִּרְקֵי - הַתְּהִלִּים הֵם הֵמָּה טַכְסִיסֵי - הַמִּלְחָמָה. כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹסֵק בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים מֵכִין הוּא מָגֵן בְּרוּחָנִיּוּת וּמָגֵן בְּגַשְׁמִיּוּת, לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ וּלְבָנָיו וּלְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו וְהַתְּלוּיִים בּוֹ, קוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ חַיִּים גַּשְׁמִיִּים וְחַיִּים רוּחָנִיִּים וּמִשְׁתַּנֶּה לְטוֹבָה בְּכָל הַמּוּבָנִים.

ברכה למעלה מן הזמן

יְהוּדִים רַבִּים נָהֲגוּ לִגְמֹר אֶת סֵפֶר הַתְּהִלִּים בְּכָל יוֹם וְרָאוּ עַל יְדֵי זֶה הַצְלָחָה גְּדוֹלָה וְהִתְעַלּוּת עֲצוּמָה. בֵּינֵיהֶם יָדוּעַ הגרי"ח זוֹנֶנְפֶלְד זי"ע, גאב"ד יְרוּשָׁלַיִם עיה"ק, שֶׁהָיָה מְסַיֵּם אֶת סֵפֶר הַתְּהִלִּים בְּכָל יוֹם, וְאָכֵן הָיְתָה הַצְלָחָתוֹ לְשֵׁם דָּבָר וּבְכָל אֲשֶׁר פָּנָה הִשְׂכִּיל וְהִצְלִיחַ בְּאֹפֶן פִּלְאִי.

מְסֻפָּר עַל אֶחָד מִבְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁעָלָה אֵלָיו, וְשָׁאַל אוֹתוֹ, הֱיוֹת שֶׁזֶּה זְמַן מָה שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לְסַיֵּם אֶת סֵפֶר הַתְּהִלִּים בְּכָל יוֹם, וְלָאַחֲרוֹנָה טָעֲנוּ כַּמָּה מֵחֲבֵרָיו שֶׁאֵין מִן הָרָאוּי לִנְהֹג כֵּן מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בְּהַנְהָגָה זוֹ אִבּוּד זְמַן הַרְבֵּה, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לָדַעַת אִם יֵשׁ צֶדֶק בְּדִבְרֵיהֶם. נַעֲנָה הגרי"ח וְאָמַר לוֹ: "אִם הֵטַלְתָּ סָפֵק בְּהַנְהָגָה קְדוֹשָׁה זוֹ, עָלֶיךָ לִקְנֹס אֶת עַצְמְךָ בְּמֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים, וְלוֹמַר אֶת סֵפֶר הַתְּהִלִּים פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם".

כִּי לֹא דַּי שֶׁאֵין בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים מִשּׁוּם אִבּוּד הַזְּמַן, אֶלָּא אַדְרַבָּא מְבִיאָה הִיא בְּרָכָה בַּזְּמַן, כִּי הֲרֵי כְּשֶׁיֵּשׁ סִיַּעְתָּא - דִּשְׁמַיָּא, נִתָּן לְהַסְפִּיק בְּשָׁעָה אַחַת מַה שֶּׁבְּאֹפֶן רָגִיל אֵין מַסְפִּיקִים אַף בְּעֶשֶׂר שָׁעוֹת.

ה' העלית מן שאול נפשי

בִּימֵי בַּחֲרוּתִי סִפֵּר לִי חָבֵר מִימֵי הַיַּלְדוּת, שֶׁבְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה הוּא הָיָה אֶפִּיקוֹרְס. דְּבָרָיו תְּמוּהִים הָיוּ וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיְּבָאֵר לִי אוֹתָם, הַלָּה סִפֵּר לִי דְּבָרָיו כַּהֲוָיָתָן, וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה:

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִתְקַף בְּאֵיזֶה בִּלְבּוּל מַחְשָׁבָה (מַחְשָׁבָה כְּפִיָּתִית) עַד שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁדַּעְתּוֹ נִטְרֶפֶת עָלָיו, הַמַּחְשָׁבָה הֵצִיקָה לוֹ וְרָדְפָה אוֹתוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בִּימָמָה, בְּלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ, בְּשָׁכְבוֹ וּבְקוּמוֹ וְכוּ'.

כְּשֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל יוֹתֵר, הֶחְלִיט לְהָשִׂיחַ אֶת מְצוּקָתוֹ בִּפְנֵי הַמַּשְׁגִּיחַ בַּיְשִׁיבָה בָּהּ לָמַד, הַלָּה נִסָּה לַעֲזֹר לוֹ בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ כַּנִּרְאֶה שֶׁהַמְּצוּקָה כְּבָר הֶעֱמִיקָה לְמַעְלָה מֵהַמִּדָּה, הִיא נִתְפְּסָה עָמֹק עָמֹק בְּתוֹךְ תָּאֵי הַמֹּחַ וְלֹא נָתְנָה לוֹ מָנוֹחַ בְּשׁוּם אֹפֶן, הֱיוֹת וְכָךְ הִצִּיעַ לוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ לִפְנוֹת לְרַבִּי גְּדַלְיָה קֶענִיג זַצַ"ל.

רַבִּי גְּדַלְיָה שָׁמַע אֶת סִפּוּרוֹ וּפָנָה עִמּוֹ להגה"צ רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶערְנְהַארְץ זַצַ"ל. הַבָּחוּר שָׂח לְפָנָיו אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבוֹ וְסִפֵּר לוֹ שֶׁזֶּה לְמַעְלָה מִשְּׁנָתַיִם אֲשֶׁר הוּא סוֹבֵל, וְהוּא כְּבָר מְיֹאָשׁ כָּל כָּךְ עַד שֶׁכְּבָר אֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲזֹר לוֹ וּלְחַלְּצוֹ מִן הַמֵּצַר בּוֹ הוּא שָׁרוּי.

ר' אַבְרָהָם שֶׁרָאָה שֶׁהֶסְבֵּרִים לֹא יוֹעִילוּ בְּמַצָּב שֶׁכָּזֶה, פָּנָה אֵלָיו בְּחֹם וְאָמַר לוֹ: "תִּרְאֶה, הֲלֹא בֵּין כָּךְ הִנְּךָ הוֹלֵךְ בָּטֵל וְאֵינְךָ עוֹשֶׂה מְאוּמָה, בְּחַר לְךָ בֵּית הַכְּנֶסֶת אוֹ בֵּית הַמִּדְרָשׁ וּקְבַע אֶת עַצְמְךָ בְּאֶחָד מִפִּנּוֹתָיו וַעֲסֹק שָׁם בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים יוֹמָם וָלַיְלָה".

שָׁאַל אוֹתוֹ הַבָּחוּר: "וְכִי מַה יּוֹעִיל לִי אֲמִירַת תְּהִלִּים, הֲלֹא בֵּין כָּךְ אֵין לִי אֱמוּנָה"?!

עָנָה ר' אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: "אַף עַל פִּי כֵן, מַה יֵּשׁ לְךָ לְהַפְסִיד".

הִפְטִיר הַבָּחוּר וְאָמַר לִי, שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אָכֵן קִבֵּל אֶת עֲצָתוֹ שֶׁל ר' אַבְרָהָם וְעָסַק בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים בְּכָל זְמַנּוֹ הַפָּנוּי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. אֵין הוּא יוֹדֵעַ לְהַסְבִּיר אֵיךְ, אַךְ לְאַחַר תְּקוּפָה קְצָרָה הִשְׁתַּחְרֵר לְגַמְרֵי מִמַּחְשְׁבוֹתָיו וְהָיָה זֶה אֶצְלוֹ בְּגֶדֶר נֵס מַמָּשׁ - בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר זָכָה לְהִנָּשֵׂא וְהֵקִים בַּיִת נֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל.

תוכן העניינים

חי באמונה ד - אוצר החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה