פרק א - חביבין הן היסורין · היסורים ממחישים את גודל אהבת ה' לעמו
עוֹד נִתָּן לִרְאוֹת אֶת הָאַהֲבָה שֶׁל הַבּוֹרֵא לְעַמּוֹ שֶׁהֵמָּה תַּכְלִית בְּרִיאָתוֹ אֶת עוֹלָמוֹ, מֵהַגְּמָרָא (ערכין טז ע"ב) הַשּׁוֹאֶלֶת עַד הֵיכָן יִסּוּרִים? כְּלוֹמַר עַד אֵיזֶה מִינִימוּם שֶׁל יִסּוּרִים נֶחְשָׁבִים הֵמָּה לְיִסּוּרִים לְכַפֵּר עָווֹן.
מְשִׁיבָה הַגְּמָרָא, אָדָם שֶׁרוֹצֶה לְהוֹצִיא מִכִּיסוֹ ג' מַטְבְּעוֹת וְעָלָה לוֹ שְׁתַּיִם, וְנִצְרָךְ לְהַכְנִיס יָדוֹ שֵׁנִית לְהוֹצִיא הַמַּטְבֵּעַ הַשְּׁלִישִׁית זֶהוּ יִסּוּרִים...! וְעַד כְּדֵי כָּךְ, מוּבָא שָׁם בַּגְּמָרָא שֶׁאִם עָבְרוּ עַל הָאָדָם אַרְבָּעִים יוֹם בְּלִי יִסּוּרִים כְּלָל, "קִבֵּל עוֹלָמוֹ", כְּלוֹמַר קִבֵּל עוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ בְּחַיָּיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים פֻּרְעָנוּת קְרוֹבָה לָבוֹא עָלָיו, אוּלָם בְּיִסּוּרִים כְּגוֹן אֵלּוּ שֶׁל טֹרַח הַכְנָסַת יָדוֹ לַכִּיס נִפְטָר מִקָּטֵגוֹרְיָא זוֹ.
וּבְדֶרֶךְ הַמְחָשָׁה, אָדָם עָבְרוּ עָלָיו ל"ט יוֹם וְעוֹד כ"ג שָׁעוֹת לְלֹא יִסּוּרִים, נִשְׁאַר לוֹ שָׁעָה לְתַשְׁלוּם הַמ' יוֹם שֶׁאִם לֹא יִרְאֶה בְּיִסּוּרִים קַיָּם חֲשָׁשׁ נוֹרָא... שֶׁיְּקַבֵּל עוֹלָמוֹ... אוֹ שֶׁפֻּרְעָנוּת מְזֻמֶּנֶת לוֹ... וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אַחֲרוֹנָה נִזְדַּמֵּן לוֹ כְּדִלְעֵיל, צֹרֶךְ לְהוֹצִיא מִכִּיסוֹ שָׁלֹשׁ מַטְבְּעוֹת וְעָלוּ לוֹ שְׁתַּיִם, וְהֻצְרַךְ לְהַכְנִיס יָדוֹ לַכִּיס פַּעַם שֵׁנִית, בְּ"יִסּוּרִים" אֵלּוּ יָצָא מֵחֲשָׁשׁ שֶׁקִּבֵּל עוֹלָמוֹ, וּמְבֻשָּׂר הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וּכְמוֹ כֵן יָצָא מִדְּאָגָה שֶׁפֻּרְעָנוּת מְזֻמֶּנֶת לוֹ.
וּבְנוֹסָף לְכָךְ יֵשׁ לָנוּ לִרְאוֹת מִגְּמָרָא זוֹ אֶת גֹּדֶל אַהֲבַת ה' לְעַמּוֹ הֵיאַךְ שֶׁהִיא לְלֹא גְּבוּל, וּנְבָאֵר.
נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ הוֹרִים שֶׁנּוֹלַד לָהֶם בֵּן לְאַחַר עֶשְׂרִים שָׁנָה... כַּמָּה חֲרָדָה יֵשׁ לָהֶם לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל יַלְדָּם זֶה, יִדְאֲגוּ לוֹ בְּיוֹתֵר לְאֹכֶל, לִבְרִיאוּת, יְפַנְּקוּהוּ, יִשְׁמְרוּהוּ מִכָּל מִשְׁמָר לְבַל יְאֻנֶּה לוֹ כָּל רַע.
אוּלָם אִם יִרְאוּ אֶת יַלְדָּם זֶה הַיָּקָר וְהֶחָבִיב שֶׁחָפֵץ לְהַכְנִיס יָדוֹ לַכִּיס לִטֹּל ג' מַטְבְּעוֹת, וְעָלָה לוֹ שְׁתַּיִם, וְהֻצְרַךְ לְהַכְנִיס יָדוֹ בַּשֵּׁנִית, הַאִם יָחוּשׁוּ לְצַעֲרוֹ זֶה שֶׁל יַלְדָּם, הַאִם יֹאמְרוּ: הוֹי, מִסְכֵּן הַבֵּן, רַחֲמָנוּת עָלָיו... כּוֹאֵב לָנוּ עָלָיו עַל שֶׁהֻצְרַךְ לְהַכְנִיס יָדוֹ שֵׁנִית... בְּוַדַּאי לֹא. וְאִלּוּ הַבּוֹרֵא, אוֹמֵר לָנוּ, בָּנַי, אִם אֵרַע לָכֶם דָּבָר שֶׁכָּזֶה, צַעַר פָּעוּט שֶׁכָּזֶה, אֶתְחַשֵּׁב אֲנִי בָּכֶם לָחוּשׁ בְּצַעַרְכֶם זֶה, וְעַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֶקַּח צַעַר פָּעוּט זֶה שֶׁאֵרַע לָכֶם וְאַחֲשִׁיב לָכֶם זֶה כְּפִרְעוֹן חוֹב עַל עֲווֹנוֹתֵיכֶם, שֶׁכֵּן חָשׁ אֲנִי אֲפִלּוּ עַל צַעַר קָטָן שֶׁכָּזֶה, אִכְפַּת לִי מִמֶּנּוּ, מִשְׁתַּתֵּף אֲנִי בְּצַעַרְכֶם זֶה - בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר - אֶכְתְּבֵהוּ עַל לוּחַ פִּנְקַסְכֶם לִזְכוּתְכֶם וַאֲנַקֶּה לָכֶם בְּכָךְ חוֹבוֹתֵיכֶם...!
וְזֶהוּ אָמְרֵנוּ בְּכָל יוֹם, אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ, חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ, הֲיֵשׁ חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה יוֹתֵר מִזּוֹ שֶׁיָּחוּשׁ הַבּוֹרֵא עַל יִסּוּרֵי הָאָדָם וְשֶׁיִּהְיוּ הַקְּטַנִּים בְּיוֹתֵר עַד כְּדֵי טֹרַח לְהַכְנִיס יָדוֹ לַכִּיס...?! וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁהַמְדֻבָּר בְּצַעַר יָגוֹן וְיִסּוּרִים קָשִׁים בְּגוּף בְּנֶפֶשׁ וּבְמָמוֹן.