אור ברסלב
חי באמונה ד - אוצר החיים פרק א - חביבין הן היסורין › המאמין שהקדוש ברוך הוא נושאו על זרועותיו אינו פוחד מכלום - משל נפלא

חי באמונה ד - אוצר החיים

פרק א - חביבין הן היסורין · המאמין שהקדוש ברוך הוא נושאו על זרועותיו אינו פוחד מכלום - משל נפלא

המכסה הוא הגלוי

וְכֵן אוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָ"ה (תהילים כג, ד) גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי, גַּם כְּשֶׁאֲנִי בְּצָרָה - בְּגֵיא צַלְמָוֶת אֵינֶנִּי רוֹאֶה שׁוּם רַע, אוּלַי מַר לִי, אוּלָם לֹא רַע לִי, וְכֵן הָיָה הֶחָפֵץ חַיִּים אוֹמֵר יָכוֹל אָדָם לוֹמַר כְּשֶׁצַּר לוֹ: מַר לִי... אוּלָם אָסוּר לוֹמַר רַע לִי... שֶׁכֵּן הָאוֹמֵר רַע לִי, עוֹשֶׂה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמֵרֵעַ, כְּמִי שֶׁעוֹשֶׂה רַע, וְזֶה אֵינוֹ נָכוֹן, אוּלָם הָאוֹמֵר מַר לִי עוֹשֶׂה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּרוֹפֵא הַנּוֹתֵן תְּרוּפָה, אָכֵן יִתָּכֵן שֶׁהִיא מָרָה, אוּלָם לֹא רָעָה.

וְרָאִיתִי לְזֶה מָשָׁל נִפְלָא מִסֵּפֶר "בְּנֹעַם שִׁיחַ" (שמות הקדמה)

יְהוּדִים רַבִּים מְאֹד גָּלוּ לְסִיבִּיר בִּשְׁנוֹת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה וְאַחֲרֶיהָ, רַבִּים מֵהֶם מִבְּרִית הַמּוֹעָצוֹת (לְשֶׁעָבַר). אַחַד הַמְיֻחָדִים שֶׁבֵּינֵיהֶם הָיָה ר' מְנַחֵם מֶנְדְּל פּוֹטֶרְפַס, חָסִיד חַבָּ"ד שֶׁשָּׁהָה שָׁם בְּמַחֲנֵה הַמַּעֲצָר (וּמִי שֶׁהָיָה לְיָמִים הַמַּשְׁפִּיעַ הַחַבָּדִ"י הַמְפֻרְסָם). כָּל מָקוֹם וְתַחֲנָה בְּחַיָּיו, הָיוּ מְלֵאִים וּגְדוּשִׁים הָיוּ בְּאֵרוּעִים מַסְעִירִים וּדְרָמָטִיִּים שֶׁהוֹתִירוּ אֶת חוֹתָמָם עַל הַיַּהֲדוּת וְהַחֲסִידוּת כְּאֶחָד.

פֶּרֶק בְּחַיָּיו הָיָה תְּקוּפַת הַמַּאֲסָר הַקָּשֶׁה בְּסִיבִּיר. הָיָה זֶה לְאַחַר תֹּם מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה (שְׁנַת תש"ה) הַהֶסְכֵּם שֶׁנֶּחְתַּם בֵּין מֶמְשְׁלוֹת בְּרִית הַמּוֹעָצוֹת וּפוֹלִין אִפְשֵׁר לְכָל נְתִינֵי פּוֹלִין שֶׁבָּרְחוּ לִבְרִית הַמּוֹעָצוֹת לָשׁוּב לְפוֹלִין. הָיָה זֶה חַלּוֹן הִזְדַּמְּנֻיּוֹת לְכָל הַיְּהוּדִים שֶׁסָּבְלוּ מֵהַקּוֹמוּנִיזְם וּמִתַּהֲלִיךְ עֲקִירַת הַדָּת, לָקוּם וְלִבְרֹחַ כְּדֵי לְקַיֵּם תּוֹרָה בְּגָלוּי.

בָּעִיר לֶבוֹב הוּקַם וַעַד חַבָּ"דִי מַחְתַּרְתִּי שֶׁעָסַק בְּזִיּוּף מִסְמָכִים וְדַרְכּוֹנִים פּוֹלָנִיִּים עֲבוּר חֲסִידֵי חַבָּ"ד שֶׁרָצוּ לְהִמָּלֵט מִבְּרִית הַמּוֹעָצוֹת. ר' מֶנְדְּל פּוֹטֶרְפַס מֻנָּה לַחֲבֵר הַוַּעַד, וְסִיַּע לְרַבִּים לַעֲזֹב אֶת בְּרִית הַמּוֹעָצוֹת. הוּא עַצְמוֹ נִסָּה לִבְרֹחַ בָּרַכֶּבֶת הָאַחֲרוֹנָה אַךְ נֶעֱצַר בִּידֵי הַסּוֹבְיֶטִים וְנִשְׁפַּט בַּעֲווֹן בְּגִידָה לְ - 8 שְׁנוֹת מַאֲסָר, אוֹתָן רִצָּה בְּמַחֲנוֹת עֲבוֹדָה בְּסִיבִּיר.

סִפֵּר הרה"צ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ בִּידֶרְמַן שְׁלִיטָ"א, כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁאַל ר' מְנַחֵם מֶנְדְּל כֵּיצַד הִצְלִיחַ לִשְׂרֹד אֶת שְׁנוֹת הַסֵּבֶל בְּסִיבִּיר וְנִשְׁאַר כֹּה אָדוּק לֶאֱמוּנָתוֹ וְדָתוֹ, וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה בְּכָל עֵת וְרֶגַע, עַל אַף הַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים? סִפֵּר בִּתְשׁוּבָתוֹ כִּי זֶהוּ לִמּוּד שֶׁלָּמַד בְּסִיבִּיר, לְאוֹר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה:

הָיוּ בְּסִיבִּיר יְמֵי חֹפֶשׁ, שֶׁבָּהֶם יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁרוֹצִים. אֶחָד מֵהָאֲסִירִים הָיָה גּוֹי, שֶׁהָיָה תַּעֲלוּלָן, וְהוּא שָׁאַל אֶת הָאֲסִירִים הָאֲחֵרִים, אִם רוֹצִים הֵם לִרְאוֹת אוֹתוֹ מְהַלֵּךְ עַל חֶבֶל מָתוּחַ בֵּין שְׁנֵי הָרִים שֶׁהִתְנַשְּׂאוּ לְמוּלָם, וְעָנוּ לוֹ הָאֲסִירִים פֶּה - אֶחָד, שֶׁ: לֹא! הֵם פָּחֲדוּ לִרְאוֹת אוֹתוֹ עוֹשֶׂה לוּלְיָנוּת כָּזוֹ, כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יָּכוֹל לִקְרוֹת לוֹ. אֲבָל הוּא הָיָה עַקְשָׁן, וְהֶחְלִיט בְּכָל זֹאת לְהַרְאוֹת אֶת כֹּחוֹ בַּהֲלִיכָה עַל הַחֶבֶל.

הוּא מָתַח חֶבֶל בֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים גְּבוֹהִים כְּשֶׁתְּהוֹם עֲמֻקָּה פְּעוּרָה בֵּינֵיהֶם, וּבְאֹמֶץ בִּלְתִּי נִתְפָּס הוּא הִלֵּךְ עַל הַחֶבֶל מִצַּד לְצַד, כְּשֶׁהָאֲסִירִים בְּקֹשִׁי יְכוֹלִים לְהִסְתַּכֵּל...

הַסִּיּוּט נִגְמַר. הוּא הִגִּיעַ אֶל הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי. כֻּלָּם נָשְׁמוּ לִרְוָחָה. וְאָז שָׁאַל אֶת כֻּלָּם: "רוֹצִים כָּעֵת לִרְאוֹת שֶׁאֲנִי חוֹזֵר לַצַּד הַשֵּׁנִי?" אָמְרוּ לוֹ: "לֹא! לֹא!" וּבְכָל אֹפֶן עָבַר וְהִגִּיעַ לַצַּד הַשֵּׁנִי.

יָרַד, וְשָׁאַל אוֹתָם: "רוֹצִים לִרְאוֹת אוֹתִי כָּעֵת עוֹבֵר עַל הַחֶבֶל עִם מְרִיצָה?" אָמְרוּ לוֹ: "לֹא! מַסְפִּיק! אֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים!" וְהַכֹּל מִתּוֹךְ פַּחַד שֶׁיִּקְרֶה לוֹ מַשֶּׁהוּ נוֹרָא. הוּא זִהָה שֶׁהֵם חוֹשְׁשִׁים לְחַיָּיו, לָכֵן הִתְאַזֵּר עֹז וּבְכָל אֹפֶן לָקַח מְרִיצָה וְהָלַךְ אִתָּהּ עַל הַחֶבֶל מִצַּד אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ לִדְפִיקוֹת הַלֵּב שֶׁל הָאֲסִירִים הַצּוֹפִים.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לַצַּד הַשֵּׁנִי, שָׁאַל בְּסִפּוּק: "אַתֶּם רוֹצִים לִרְאוֹת אוֹתִי חוֹזֵר?" וְהַפַּעַם נָקְטוּ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת וְאָמְרוּ לוֹ: "יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁאַתָּה יָכוֹל... דַּי לְךָ מִלְּהִתְרַבְרֵב... שֶׁכֵּן יָדְעוּ שֶׁאִם יֹאמְרוּ לוֹ: "לֹא... בְּדַוְקָא יַרְאֶה אֶת תַּעֲלוּלָיו.

אָמַר לָהֶם: "אַתֶּם כְּבָר מַאֲמִינִים שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה?" אָמְרוּ לוֹ: "מַאֲמִינִים! מַאֲמִינִים!"...

"אִם אַתֶּם מַאֲמִינִים" - הוֹסִיף וְאָמַר - "נִרְאֶה מִי יִהְיֶה מוּכָן לָשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הַמְּרִיצָה הַזּוֹ, וַאֲנִי אַעֲבִיר אוֹתוֹ לַצַּד הַשֵּׁנִי!..."

אַף אֶחָד לֹא הָיָה מוּכָן. כַּמּוּבָן. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ תַּעֲלוּלָן בְּתִגָּר: "אִם כָּךְ אַתֶּם לֹא מַאֲמִינִים!!!" - - -

כָּךְ לְכָל אֹרֶךְ שְׁנוֹת הַיִּסּוּרִים שֶׁלּוֹ, בָּרְגָעִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר, הָיָה בּוֹדֵק ר' מֶנְדְּל אֶת מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ: "הַאִם מוּכָן אֲנִי לָשֶׁבֶת 'בַּמְּרִיצָה'. וְשֶׁה' יַעֲבִיר אוֹתִי?!..." אִם בֶּאֱמֶת מַאֲמִין אֲנִי שֶׁה' מוֹבִיל אוֹתִי, אֵינֶנִּי חָשׁ פַּחַד לָשֶׁבֶת עַל הַמְּרִיצָה גַּם כְּשֶׁבְּמַהֲלַךְ הַהוֹבָלָה הַפַּחַד וְהָאֵימָה מְקַנְּנִים בַּלֵּב וּמְנַסִּים לְשָׁבְרוֹ.

"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע - כִּי אַתָּה עִמָּדִי" (תהילים כג, ד).

תוכן העניינים

חי באמונה ד - אוצר החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה