פרק א - חביבין הן היסורין · אותו הבורא הנכר ברחמנותו בנסים הגלויים, הוא נשאר באותה רחמנות גם בעדן מדת הדין הקשה
וְזוֹ עֲבוֹדָתֵנוּ לִרְאוֹת אֶת ה' בִּמְלֹא "י"ג מִדּוֹת רַחְמָנוּתוֹ" כְּבָר בַּצָּרָה עוֹד קֹדֶם הַיְשׁוּעָה, וּבֵין אִם תָּבוֹא הַיְשׁוּעָה לְבַסּוֹף בְּאֹפֶן הַנִּגְלֶה לָעַיִן בֵּין אִם לֹא תָּבוֹא, כְּבָר רוֹאִים שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא אוֹתוֹ אָב רַחֲמָן הֶחָפֵץ לְגַדֵּל וּלְרוֹמֵם, אוֹ בְּאֶמְצָעוּת הַהוֹדָאָה כְּשֶׁיִּתְהַוֶּה הַנֵּס, אוֹ בְּאֶמְצָעוּת מִבְחַן הַתְּמִימוּת כַּאֲשֶׁר לֹא יִתְהַוֶּה הַנֵּס.
שֶׁכֵּן בְּעֶצֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מִשְׁתַּנֶּה, וְכַנֶּאֱמָר (מלאכי ג, ו): אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם, כְּלוֹמַר אֲנִי ה' לֹא מִשְׁתַּנֶּה, רַק הִתְלַבְּשׁוּתִי מִשְׁתַּנָּה. הַבּוֹרֵא בְּעֶצֶם - מִדּוֹתָיו י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, וְזֶה לֹא מִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם, רַק לְבוּשׁוֹ הַחִיצוֹנִי מִשְׁתַּנֶּה, וּנְבָאֵר.
מוּבָא בְּאֵיכָה (ג, י) "דֹּב אֹרֵב הוּא לִי אֲרִי בְּמִסְתָּרִים".
אָמַר הַנָּבִיא יִרְמְיָה, כְּשֶׁרָאָה אֶת חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְגָלוּת יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה כְּמוֹ דֹּב אוֹרֵב וְכַאֲרִי בְּמִסְתָּרִים, וְלִכְאוֹרָה מַהוּ "אוֹרֵב" וּמַהוּ "בְּמִסְתָּרִים", וְכִי הַחֻרְבָּן הָיָה בְּהֵחָבֵא, וַהֲלֹא הָיָה בְּגָלוּי לְעֵין כֹּל, וּמַהוּ לְשׁוֹן "אוֹרֵב" "מִסְתָּרִים". אֶלָּא מִתְכַּוֵּן יִרְמְיָה, אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּשִׂיא רַחֲמָיו וְאַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ כַּאֲשֶׁר הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, אוֹתוֹ הַבּוֹרֵא, הוּא נִשְׁאַר בְּשִׂיא רַחֲמָיו וּבְשִׂיא אַהֲבָתוֹ גַּם בִּזְמַן הַחֻרְבָּן, וְרַק לָבַשׁ לְבוּשׁ דֹּב... וּלְבוּשׁ אֲרִי... רַק בְּחִיצוֹנִיּוּתוֹ הָיָה נִרְאֶה כְּמִסְתַּתֵּר מֵרַחֲמָיו וְאַהֲבָתוֹ אוּלָם בִּפְנִימִיּוּתוֹ כִּבְיָכוֹל נִשְׁאַר בְּשִׂיא רַחֲמָיו וְאַהֲבָתוֹ גַּם בִּזְמַן חֻרְבַּן הַבַּיִת.
רֹב בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁרוֹאִים נִסִּים, כְּשֶׁרוֹאִים חַסְדֵּי ה' בְּאֹפֶן גָּלוּי וּמַפְעִיל, מִיָּד מִתְרַגְּשִׁים וְאוֹמְרִים, הוֹי, רָאִינוּ אֶת ה'.. רָאִינוּ הֵיאַךְ ה' הָיָה אִתָּנוּ בִּזְמַן שֶׁהָיִינוּ צְרִיכִים לוֹ.. וּבִלְשׁוֹנָם עוֹד אָמְרוּ בְּהִתְפַּעֲלוּת: אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אֶת הַשְׁגָּחַת ה' וְאַהֲבָתוֹ...
אוּלָם כַּאֲשֶׁר צָר לָהֶם, וְהַצָּרוֹת יִפְקְדוּם, יֹאמְרוּ: הֵיכָן ה'... מַדּוּעַ נֶעְלָם הוּא... מַדּוּעַ מִסְתַּתֵּר וְלֹא חָשׁ לְצָרָתֵנוּ...
אוּלָם הָאֱמֶת הִיא, שֶׁאוֹתוֹ ה' בְּרַחֲמָיו וְאַהֲבָתוֹ הַמִּתְגַּלָּה בְּעִדָּן נִסִּים גְּלוּיִים, זֶהוּ אוֹתוֹ ה' הַמִּתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשׁ דִּין בְּעִדָּן עֹנֶשׁ, רַק הַלְּבוּשׁ הִשְׁתַּנָּה, אוּלָם הָרַחֲמִים וְאַהֲבָה לֹא הִשְׁתַּנּוּ.