חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
קונטרס דברתי בחזון · פרפר כח
בסי' ע"ד הבאתי משנה דמכשירין פ"ב מ"ג אבל אם קדמו מי גשמים אפי' כ"ש למי שפיכות הכל טמא כו' ור"מ פ"ב מטו"א בזה ובכ"מ הק' מה טעם יש בין קדמו אלו לאלו והרא"ש בפי' כתב כשקדמו מי שפיכות אין מי גשמים מקב"ט דלא אחשבינהו לגשמים אבל קדמו מי גשמים שירדו כבר ניחא לי' ומקב"ט, והנה לכאו' דברי הרא"ש מסכימים לדברי התוס' ב"ב (צ"ז) דבגשמים בעינן תרתי שיחשוב אותו מתחלה שיהיו משקין ואח"כ בעינן דניחא לי', ובנדה (י"ז) אמרי' ג"כ דשלג אינו אוכל ולא משקה ואם חישב עליו למשקה מטמא טומאת משקה, וראיתי בשו"ת חק"י סי' ל"ב הק' דאיך טובלין בשלג טרם שחישב עליו למשקה והתורה אמרה מקוה מים, אבל נראה דלשי' הפוסקים דטובלין בשלג אף קודם שהופשר על כרחו דמקרי מים ומה דאמר הש"ס דבעי בשלג שיחשוב למשקה הוא לפי שהוא מי גשמים הנקפים אע"פ שהוא מים בעי מחשבה להחשב משקה להכשר כתוס' ב"ב הנ"ל והא תינח לענין הכשר אבל לענין טבילה כמו שטובלין בכל מי גשמים הכ"נ בשלג ודוק:
ובענין זה כתבתי בתשו' להרב החו"ב מו"ה פישל מייזלש נ"י בטשעבין מה שכתב בשם ידידי הרב הגאון ר"י ווידערקעהר נ"י ראבד"ק פרעמסלא לחדש בגזרת די"ח דבר דכל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה דהוא רק בסתם מים משום דעלולין לקב"ט בלא הכשר כפירש"י פסחים (י"ד) ומשא"כ במי גשמים דל"ה משקה רק בחישב עליהן כתוס' ב"ב הנ"ל ל"ה עלולין לקב"ט כיון דצריכי מחשבה, ובזה תי' הא דנדה (י"ז) בשלג דחישב עליו למשקין נטמא מקצתו לא נטמא כולו ונודע הקו' דהרי משקה הוי תחלה לעולם א"כ אע"ג דל"ה חיבור כפירש"י מ"מ נוגע קורט לחבירו ונעשה תחלה, ולהנ"ל מתורץ ורו"מ כתב דמתורץ עפי"ז ג"כ קו' תוס' פסחים (י"ד) ד"ה עם עכ"ד, והנה לכאו' הערה גדולה העיר הרה"ג הנ"ל אבל לדעתי במחכת"ה אישתמיטתי' משנה מפורשת מכשירין פ"ד מ"י בלעו משקין טמאים אע"פ שהוציאם שירדו עליהן גשמים טהורים ולא יסיקם אלא בידים טהורות ובר"ש שלא יחזרו המי גשמים שנטמאו ע"י הידים ויטמאו את התנור דמשקה מטמא כלי הרי ע"כ משום דנעשו תחלה וכמו"ש הרא"ש טבו"י פ"ב מ"ב דמשקין פסולין אין מטמאין כלי דלא גזור אלא במשקין שהם תחלה, גם מפורש בתוספתא דמי גשמים ג"כ מקרי עלולין לקב"ט והאי התוספתא הביאה הר"ש במכשירין פ"ד מ"י מה אם מי גשמים שעלולין לקב"ט מטהרין ברוב כו' והטעם אע"ג דצריכי מחשבה נראה כה"ג דאמר בזבחים (צ"ד) למ"ד ראוי לקב"ט הא נמי ראוי דאי בעי חשיב עלי' כו' והכ"נ כיון דמחוסר רק מחשבה שפיר מקרי עלולין לקב"ט, והארכתי עוד בפלפול ובישוב קו' התוס' פסחים (י"ד) הנ"ל ואכמ"ל: