אור ברסלב
חזון נחום קונטרס דברתי בחזון › פרפר כא

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

קונטרס דברתי בחזון · פרפר כא

פרפר כ

בסי' מ"ח בהג"ה בדבר הקו' במנ"ח מ' צ"ה דבנין בהמ"ק בלילה כשר בדיעבד שהוא נגד המפורש בירושלמי יומא (פ"א) וכתבתי לתרץ בשי' הירושלמי לטעמי' עיין בפנים, זכורני כי בעיקר הקו' על המנ"ח נתעוררתי כבר מהחו"ב כ' שלום הכהן בראנדער נ"י בטורנא והארכתי אליו בתשו' שאכמ"ל:

ודרך אגב במה שהביא לי דבר חדש מתוספתא פרה פי"א מזין על האדם ועל חיבוריו ובביאור הגר"א ז"ל פי' חיבוריו בגדיו שהוא לבוש בהן, ומזה הוציא דבהזאה על בגד האדם טמא נטהר האדם דבגדיו בטלין לגבי גופו ועפ"ז אמר לפלפל בסוגי' דיומא (י"ד), אבל לא ניתן להאמר דאף שמצינו בכ"ד דהבגדים בטלין להגוף לענין הוצאה בשבת (קמ"ב) ואם הי' מלובש בהן פטור, ולענין טומאה במתני' דנגעים פי"ג ותוס' חולין (ע"א) ועיין מג"א סי' ע"ו סק"ו לגבי צואה נוגע בסנדל בשי' הרא"ש ז"ל דסנדל בטל להגוף ולא שאר בגדים ובשו"ת שע"א סי' קכ"ד ושבו"י ח"א סי' כ"ד אם נעלים בכלל מלבוש, אבל לענין הזאה שתועיל על הבגד אם לא נגעה בבשר הוי דבר פלא מה שלא יתכן, ומפורש בפירש"י זבחים (צ"ז) ד"ה אלא וז"ל והזאה ל"ה עד שנגעו מים בבשרה ובר"מ פי"ב דפרה ה"א בעור בשרו של טמא עלתה לו ההזאה, ולענין טבילה בביצה (י"ח) מערמת וטובלת בבגדי' רק משום דעיילי בהו מיא וכש"ך סי' קצ"ח סקנ"ו דדוקא בבגדים רפויים ועיין ס"ט סקי"ג שהק' להרמ"א ושי' רבותיו של רש"י בשבת (נ"ז). ואמר שם כל שהוא אריג לא גזרו אבל בלא אריג אף מלבוש חוצץ ובודאי ג"כ לגבי הזאה כן ועיין יומא (ח') ר"מ סבר מקשינן הזאה לטבילה, ואולי י"ל בכוונת ההגר"א ע"פ גמ' דחגיגה (כ"ב) לענין טבילת כלי בתוך כלי דאם החיצון טמא מיגו דסלקא טבילה לכולי' גופי' דמנא סלקא נמי לכלים דאית בי' והכ"נ לגבי הזאה בכה"ג שהאדם וגם בגדיו טמאים מהני ההזאה על בגדיו וגם זה צ"ע ונפלא הרבה, והרי לגבי טבילה לא מהני שתטבול אפי' בבגדי' הטמאים דמערמת וטובלת בבגדי' רק ברפויים, ואולי י"ל בכוונת התוספתא ועל חיבוריו לענין קבלת הטומאה בחיבוריו כתוספתא בתוס' נזיר (נ"ד) ומל"מ פ"ה מטו"מ בגדיו שלבוש בהן וצ"ע עוד:

בסי' נ"ג הבאתי מיש"ש חולין דבכל שו"ב אפי' רק יחידים אין רוצים בו ומשלמין לו שכרו אין הוא יכול לעכב, צריך לבאר דכל זה דוקא ביש עליו טענה כתב כן ביש"ש פ' גה"נ אות י"ז שמכר טרפה בחזקת כשירה רק שמתנצל שהי' בשוגג עיי"ש, אבל בלא שום ריעותא אדרבה כתב ביש"ש חולין פ"ק אות נ"ב דאפי' חצי הקהל באים להורידו אפי' רוצים לשלם לו כל שכרו אין יכולים וכ"כ בשו"ת מהרש"ל סי' ל' ועיין מחצה"ש או"ח סי' נ"ג ס"ק כ"א:

ובנידון השאלה בפנים שהגיע השו"ב קרוב לשמונים כתבתי לדמותו לדין הראשון שבאופן שרוצים לשלם לו שכרו יכולים אף המועט לעכב:

וכתבתי אח"כ בתשו' להרב אבד"ק קאמארוב בשו"ב שיש מערערים אחריו במעשה נערות שלא הי' לבוש ע"ד הידור החסידות, אבל לפי שלא נמצא עליו שמץ עבירה והגם שבשו"ב שצריך להיות ירא ד' מרבים יש בכלל אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנתינו (סוכה נ"ג) ור' יוחנן קרי למאני' מכבדותא (שבת קי"ג) וצריך שיהי' הדור בלבושו ברוח ישראל סבא מ"מ הרי גם אז לא הי' זה ע"ד פריצות וכעת הוא הולך בדרך תמים, שכן נראה ממכתבו במה שהשוחטים דעדתו מרוצים אליו במלאכת הקודש שיהי' מצורף אליהם, וגם שהיתה עצת אדמו"ר הק' מהוסיאטין שליט"א לשאול אצלו, מזה נראה שלא נמצא בו דופי והוא מומחה ומוחזק לכשר ע"כ נראה דמן הדין אין טענה להמוחים לא מיבעי' אם כבר הסכימו עליו שאין יכולים לסלקו רק אפי' לכתחלה אין לדחות אותו מחזקת שו"ב והעיקר לדעת תכונת השו"ב ומהותו ביראת השם וכת"ה למראה עיניו ישפוט:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה