חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
קונטרס דברתי בחזון · פרפר כ
בסי' מ"ו, בענין הואיל א"ב מיתשל כתבתי דהוי בדוגמא הואיל והדיוט יכול להחזירו בשבת (נ"ח) ועיין שבת (מ"ו) אי לא מזדקק לי' חכם סגי לי' בג' הדיוטות ובזה נ' ליישב קו' התוס' פסחים (מ"ו) דנימא הואיל א"ב פריק דיעבור בב"י בחמץ של הקדש, משום דלחול עליו ב"י מכאן ולהבא ל"א הואיל עיין בפנים, אמנם בדין זה עצמו דבפודה מן ההקדש אין עובר בב"י כ"א מכאן ולהבא נשאלתי וכן הק' בבי"צ יו"ד ח"א סי' קנ"ד דלמה אינו עובר בב"י למפרע אחר דפריק מן ההקדש כמו דמצינו לגבי עהנ"ד בקב"ה שנפדו דחל אי' עהנ"ד למפרע כמו"ש הכ"מ ה' ע"ז פ"ד, ונראה דכעי"ז ראיתי בחק"י השמטות לאע"ז סי' ל"ז העיר בתוס' פסחים ר"פ כ"ש דאם אינו יודע היכן החמץ מונח אין עובר בב"י אע"פ שנמצא אח"כ החמץ בביתו והרי בב"מ ל"ה בעובדא דכיפי דהוי שומא בטעות ובנמק"י דבנמצא אמרי' אגמ"ל דהוי כלא נאבד ולשי' רש"י דוקא בנמצא בביתו א"כ בחמץ שנמצא בביתו נימא אגמ"ל, ונ"ל דבר חדש דלענין לעבור בב"י לש"ל אגמ"ל משום דאמרי' ב' דברים אינן ברשותו ועשאן הכתוב כאילו ברשותו חמץ ובור וברשב"א ריש ב"ק דמטעם זה בור חידוש הוא ולא ילפינן כרי' מפתיחה מבואר דמה"ט גם חמץ חידוש הוא ולפי"ז למאי דאמר בב"ק (ע"ג) דעד זומם חידוש הוא לכך ל"א למפרע הוא נפסל ובש"ך יו"ד סי' ק"י דקבוע חידוש הוא ל"א קבוע למפרע, ולפי"ז הכ"נ בחמץ דעובר בב"י דחידוש הוא ל"א אגמ"ל ומיושב קו' הבי"צ והחק"י לנכון ודוק: