אור ברסלב
חזון נחום קונטרס דברתי בחזון › פרפר יט

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

קונטרס דברתי בחזון · פרפר יט

פרפר יח

בסי' ל"ה אות ה' כתבתי ליישב דברי הפמ"ג או"ח סי' ש"ח דאפי' למ"ד צעב"ח דרבנן מ"מ בשבת דכתיב למען ינוח הוי צעב"ח דאו' דלא תקשי עליו מש"ס שבת (קנ"ד), אזכיר עוד מה שנשאלתי בשכבר הימים מהחריף כמ' אהרן זלמן זילבערבערג תלמיד ישיבת כוכב מיעקב בטשעבין, דלפי"ד הפמ"ג הנ"ל תקשי בגמ' דע"ז (י"ג) המקדיש בזה"ז נועל דלת בפני' ומתה דכתב המרדכי משום דצעב"ח דרבנן והרי להמבואר בר"מ דיכול אדם לחיות ז' ימים בלא אכילה ומסתמא ה"ה בבהמה כן וא"כ ההכרח שיעבור ז' ימים בלא אכילה ואיכא צעב"ח בשבת דאו' והיא הערה נאה, ויפה תי' לו מורו אחי הגאון אבד"ק טשעבין שליט"א דהכא ליכא משום ינוח דודאי ליתא רק בבהמה שלו דמצווה על שביתתה, ועשו"ת צ"צ סי' ל"ה בהג"ה ומ"ש עליו בח"א כלל נ"ח, אבל י"ל עוד בפשיטות דבמקום מצוה כי הכא לש"ל בבהמה הדרשא דלמען ינוח תן לה נייח, דלמען ינוח כמוך כתיב ולא עדיפא מיני' דאדם עצמו שמחויב בנוח ועונג שבת וברא"ש פ"ק דשבת בהא דאין מפליגין בספינה ג' ימים קודם השבת מפני עינוי שבת במניעת אכילה דלצורך מצוה הותר משום דעוסק במצוה פטור מן המצוה, וא"כ דלגבי אדם הותר במקום מצוה וקיי"ל כל שבחבירו פטור אבל אסור בבהמתו מותר עיין מג"א סי' ש"ה סק"ו א"כ מכש"כ דליכא משום למען ינוח שורך במקום מצוה, ומתורץ ג"כ הקו' מש"ס שבת (קנ"ד) שהובא בפנים משום דהוי במקום מצוה, ובמועדו שהי' שנת תרפ"ג נעמו לי דברי זעירא בני הילד שיננא חריפא אברהם יחי' כאשר הריצותי לפניו ההערה אמר על אתר דהכא בבהמה של הקדש ליכא למען ינוח דהוי בהמה שאינה שלו, וכבר קדמוהו בתי' זה כנ"ל כן שנן שכלו, ואמר עוד באופן אחר דלכאו' אפי' צעב"ח דאו' יהי' מותר נעילת דלת דיש כח לחכמים לעקור בשב ואל תעשה, רק די"ל דנעילת דלת מקרי מעשה בשעתה, וא"כ הא תינח על שעת הנעילה, אבל משום אי' שביתת בהמתו שנעשה אח"כ בשבת שוב הוי שוא"ת ויש כח לחכמים, עכ"ד ממש נכונים מאוד לערך טל ילדותו, ויש להעיר מתוס' שבועות (כ"א) דחסימה בקול מה שנמנעת לאכול עי"ז מקרי מעשה:

בסי' ל"ט אות ג' בישוב קו' הפמ"א יש חיסור דברים, והכוונה דשפיר הוכיח הש"ס דצוה"פ א"צ ליגע מהא דכיפה, דמה תאמר דהתם באמת נוגעים רק דלא ניכר כקו' הפמ"א, ז"א דכיון דעכ"פ ש"מ דא"צ היכר ממילא ש"מ דא"צ אפי' ליגע כלל מטעם גוד אסיק:

בפנים הבאתי ממג"א סי' תר"ל ירושלמי סוכה (פ"א) פאה מצלת בסוכה ואין סוף סכך מצלת לפי שלא נעשה לשם כך כתבתי בזה במק"א בתשו' למחו' הרה"ג מו"ה ברוך הלברשטאם נ"י אבד"ק גריבוב אודות הבאהנבריק אם יש לחשוב הכתלים עם הגשרים לצוה"פ וכתבתי ע"פ המג"א והירושלמי הנ"ל דאין לחשוב לצוה"פ לפי שלא נעשה לשם כך וגם הכותלים אינם נחשבים לקנים כמו"ש במג"א סי' שס"ג סקכ"ח, ועיין ח"ס ח"ו סי' ל"ד ומהרש"ם ח"א סי' ר"ו, אך בכל זה יש לדון בהיתר הגשרים מטעם פי תקרה יורד וסותם כיון שהגשר יש בה רוחב יותר משיעור הנצרך ד"ט, אך הרי בעירובין (צ"ד) אמרי' כי לית לי' לשמואל בשלשה כלומר דבב' מחיצות ל"א פתיו"ס למחיצה שלישית ואנן דקיי"ל כרב דאפי' בכה"ג פתיו"ס, מ"מ כתב הרא"ש דבעי ב' מחיצות דבוקות כמו גא"ם, ובנ"ד הרי במקום מעבר הדרך הב' מחיצות הם זו כנגד זו, וראיתי בס' תקון יעקב להרב מדיסבורג הוא השואל המוזכר בפנים והדפיס בספרו תשובתי אליו וכתב ג"כ לדון אודות הגשרים מטעם פתיו"ס, וחידוש שלא העיר מזה דבעי ב' מחיצות כמו גא"ם, אך י"ל ע"פ המג"א סי' שמ"ו דהרמ"א שכתב דבעי ב' מחיצות כמו גא"ם הוא רק להחמיר לכתחלה לפי"ז אפשר לצדד בנ"ד דאיכא צירופא עוד מדין צוה"פ על הכתלים דמה שהבאתי ממג"א סי' שס"ג דלא מהני הרי תקשי לכאו' מהא דכיפה בעירובין (י"א) וש"ע סוס"י שס"ב דהוי צוה"פ על הכתלים רק שי"ל דהתם איירי בגונא דהוי אורחא בהכי וגם שנעשה במכוון לשם פתח, א"כ אפשר דגם בנ"ד בהבאהנבריקען נעשה הבנין לשם פתח דליכא ריעותא מטעם המג"א סי' תר"ל וגם אורחא בהכי וליכא חשש דהמג"א סי' שס"ג והגם שצ"ע מ"מ י"ל דחזי לאצטרופי לטעם פתיו"ס:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה