חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
קונטרס דברתי בחזון · פרפר טז
בסי' הנ"ל אות י"ג, מש"ך יו"ד סי' רנ"ט סקי"א דנר ומנורה שנתנו בבהכ"נ להאיר למתפללים הוו תשמישי מצוה ראיתי להעתיק כאן מה שכתבתי בנוגע לזה בתשו' באשר ומשתי מידידי הרב הגאון מו"ה חיים ענגיל נ"י אבד"ק בוטישלא להזדקק ולכתוב חו"ד. והוא בדו"ד של חזקת שמשות בבהכ"נ וחדר בהכ"נ בעיר דעמביץ שסמכו הבע"ד על הרב הג' אבד"ק ראדימישלא והרה"ג ר"מ אדאלף דומ"צ דק' רישא, והוציאו פס"ד שהגם שמדין חזקה קשה לדון בשמשות רק מפני שרוב מבהכ"נ והחדר זכו לו בחותמיהן שמקבלים אותו במקום אביו המנוח לשמש ע"כ זכה לו בד"ת, ועתה אחר הפס"ד חתרו המתנגדים עצה בהסתה שהאנשים שחתמו בעד השמש יחזרו מדבריהם וחתימתם ויתבטל עי"ז הפס"ד, נעתרתי ע"כ לבקשת הרה"ג הנ"ל להגיד בזה חו"ד:
הנה מה שהחליטו הרבנים שאין דין חזקה בשמשות אין הדבר פשוט כ"כ ונראה יותר שיש בזה דין חזקה כמו"ש בבי"צ יו"ד ח"ב סי' ע' והר"ב ח"ב סי' כ"ו והוא מירושלמי פ' עשרה יוחסין הביאו התוס' סוטה (מ"א) מנין לרבות שוטרי הרבים וגבאי צדקה וסופרי דיינין ומכין ברצועות ת"ל מקרב אחיך תשים כל שתשימהו עליך לא יהא אלא מן הברורין שבאחיך מבואר דגם שמשות היא בכלל שימה בישראל ובשו"ת הר"מ מובא בשע"ת סי' נ"ג שאין מורידין אדם מגדולתו מסנהדרי גדולה עד חזן הכנסת וסתם חזן בגמ' הוא שמש כמבואר בכ"ד בש"ס:
ומה שבס' צור יעקב להרב הגאון מפראבוזנא הנדמ"ח סי' קצ"ו הביא דבריהם ודחה אותם שאין בשמשות שום התמנות רק שהיא לשמש הבאים להתפלל להדליק נרות ולהביא מים ואיזה מינוי הוא מאחר שגם העכו"ם ראוי לזה והרי הגבעונים נתנם יהושע לחוטבי עצים ושואבי מים למזבח ד', ומשום זה התפלא על שני גדולי הדור הבי"צ והרב הנ"ל מה ראו על ככה לפסוק דין חזקה בשמשות:
לדעתי נראה דבמחכ"ת שלא כדת השיג דהן אמת שהשמש יש לו עבודת שימוש בעד האנשים המתפללים להדליק נרות ולהביא מים, אבל בזה עוד לא השלים עבודתו ויש לו עוד משרה כבודה מזו לקרא את האנשים לעלי' לתורה וכל עניני מצוה בכבודים של תורה ולפרקים גם לירד לפני התיבה להתפלל במקום הש"צ מה שלכל אלה אין ראוי להם זולת ישראל, גם מ"ש מגבעונים שנתנם יהושע לחוטבי עצים ושואבי מים לכהנים למזבח ד', אישתמיטתי' דברי התיו"ט תענית פ"ד מ"ד שכתב וז"ל ואע"פ שהגבעונים אשר לא מבני ישראל המה נתונים לחטוב עצים ולשאוב מים לבית אלקים כדמפורש בספר יהושע יתכן בעיני לומר שזהו לצורך עובדי המקדש לבשל קרבנותיהם ושאר צרכיהם ופירוש למזבח ד' דכתיב ביהושע לעובדי המזבח אבל למזבח עצמו לא היו מניחים לגבעונים לחטוב עצים ולשאוב מים עכ"ל, הרי מפורש דלא היו הגבעונים ראויים לשמש למזבח ותיובתא לדברי הרה"ג הנ"ל:
ובאמנה ראיתי בשו"מ מהדו"ד סי' נ"א שהק' על דברי התוי"ט מיבמות פ"ט שאמר רבי חלקנו נתיר חלק מזבח מי יתיר, אבל נראה כמו שהתוי"ט מפרש קרא למזבח ד' דהוא צורך מזבח לעובד המקדש הכ"נ מפרש לשון הגמ' חלק מזבח דהיינו עובדי המזבח ועתו"ס כתובות (כ"ט) מ"ש דלכך לא שייך בזה הפקר בי"ד הפקר משום דאינו צורך כ"כ ועיין ג"כ תוס' כתובות (כ"ד) ד"ה חד מ"ש דתרומה בכלל מזבח. ולפי"ז י"ל דכמו כן עובדי המזבח בכלל מזבח, ועפי"ז יתכן דלהדליק נרות בבהכ"נ לפני העמוד לצורך תפלה בצבור דמבואר באו"ח סי' צ"ח דתפלה היא במקום קרבן, וכתיב כבדו ד' באורים ובמד' תצוה שתאירו לי כשם שהארתי לכם, א"כ לא יהי' זה ראוי לעשות ע"י עכו"ם מה דהוי צורך קרבן, ומה שנוהגין ביוה"כ להדליק ע"י עכו"ם אין דנין משאי אפשר ע"י ישראל, עכ"פ בשמש הממונה להדליק נרות דלכה"פ הוי תשמישי מצוה להש"ך יו"ד סי' רנ"ט הנ"ל וגם שידוע המנהג בכל תפוצות ישראל שהשמש מדליק נרות חנוכה בבהמ"ד ובהכ"נ לפני הצבור:
ומצאתי בכדומה בשו"ת הרדב"ז ח"ד סי' י"א באלמנה שהיתה מוחזקת להדליק נרות בבהכ"נ שבירושלים שכתב כיון שהחזיקה כמה שנים להיות מדלקת בפני קהל רואים ולא מיחו אין לך חזקה גדולה מזו כו' עיי"ש, ויש ללמוד מזה לנ"ד בחזקת שמשות, ובפרש שהשמש יש לו משרה של עניני כבוד התורה וכדומה י"ל דלא גרע משו"ב דג"כ ליכא בי' דין חזקה ומ"מ איתא מצד המנהג כמו"ש בשו"ת מבי"ט מנהגא זו בכל המינויים ושמשות בהכ"נ ובהמ"ד בכלל:
אבל גם חוץ טענת חזקה אחר שכבר זכו לו בחותמיהון רוב מנין שממנין אותו לשמש בחזקת אביו שוב אין יכולים לחזור, חדא דמבואר בקצה"ח סי' רס"ד דאף במקום שאין לפועל אלא שכרו מ"מ בהבטיח שכרו לעני מחויב ליתן לו מה שפסק ואין יכול לחזור ובב"ש אע"ז סי' נ"א סקי"א דבקיבל עליו להלביש את בתו יש בזה מדין מתנה לעני כיון שהזוג עניים בשעת הנשואין, ובשו"ת ב"ש חו"מ סי' י"ז כתב דבדרך שכירות אין לו דין מתנה לעני ובהג"ה שם העיר מדברי הקצה"ח הנ"ל ומקנה קידושין (נ"ט) ועיין מהרש"ם ח"א סי' ל"ח בזה:
אבל יותר מזה בנ"ד שהרבים קבלו אותו ומבואר בחו"מ סי' ר"ד סעי' ט' שאם רבים אמרו לאדם א' ליתן לו מתנה אינם יכולים לחזור אפי' במתנה מרובה וע' נה"מ סי' של"ג הביא מד"מ דג' ששכרו מלמד א"צ קנין, ומבואר בחו"מ סי' כ"ב וסי' קס"ג דמשל רבים א"צ קנין ולפי"ז גם בנ"ד שחתמו לו רוב מנין שישאר בחזקת אביו בשתים עלתה לו, מדין חזקה בשמשות כמו בשאר מינויין ומדין קנין מה שקבלו עליהם הרבים חוץ מה דהוי מתנה לעני כנ"ל, זה הנלע"ד עפדתוה"ק: