חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן קיג · טז
ומה שכתבתי בכוונת הראב"ד ז"ל לענ"ד עולה מפורש מירושלמי סוף חגיגה דפריך ויהא כטבלא שהיא עשוי' לילך ולהניח לא כן א"ר אמי בשם רשב"ל השלחן למה טמא מפני שמוציאין ומראין אותו לעולי רגלים פי' הק"ע דמקשה לחכמים דמטמאין במזבח מפני שהן מצופין ולמה לא יהי' טהור משום כלי העשוי לנחת כמו שלחן אי לאו שהיו מטלטלין אותו ומראין לעולי רגלים הי' טהור] א"ר מנא כהאי דתנינן (פכ"ד דכלים] שלש משפלות הן אר"ז מפני שמשתמשין בה ע"ג חבילי' כו' והיינו דהתם תנן שלש משפלות של זבל טמאה מדרס, והכ"נ המזבח אף שהוא עשוי לנחת יש בה משום טומאת מדרס וכדברי הט"ז סי' קצ"ח שהבאתי והרי המזבח ג"כ משתמשין בו ע"ג חבילי' שהכהנים נותנים עליו כלי מקדש ודורסין עליו ברגליהן משא"כ שלחן שאינו מיוחד לישיבה ודריסה דמועל בהקדש כנ"ל: