חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן צט · ג
והנה שי' רש"י הנ"ל דקיי"ל כל ישראל בני מלכים צהירה לנו במקום אחר והוא בגיטין (י"ב.) בהא דכל כבודה בת מלך פנימה שהוא משום דכל ישראל בני מלכים ובשו"ת ח"ס אע"ז ח"ב סי' צ"ט הק' דא"כ תלי' בפלוגתא דרבנן ור"ש בשבת (קכ"ח) הנ"ל אי אמרי' כל ישראל בני מלכים ובגמ' יבמות (ע"ז) אמרי' דעמוני ולא עמונית הכא תרגמו כל כבודה בת מלך פנימה במערבא אמרו ואיתימא ר"י ויאמרו אליו אי' שרה אשתך הרי דקים לן להלכה חזקה זו דכל כבודה עיי"ש (וראיתי בס' גליוני הש"ס לשבת ס"ז שהביא משו"ת הר"י מברונא סי' רמ"א דמה דילפינן מכל כבודה בת מלך פנימה תלוי בפלוגתא דרבנן ור"ש וכתב בהא דיבמות (ע"ז) דלפי"ד הר"י מברונא י"ל דפליגי בפלוגתא זו דבבבל היו סבורים כר"ש וע"כ הכא תרגמו משום כל כבודה ובמערבא ס"ל כרבנן דר"ש ולכן הוצרכו ללמדו מקרא אחרינא דויאמר הנה באהל, ותמה אני על גודל בקיאותו של הגאון המחבר ז"ל שהרי דברי הר"י מברונא הם דברי פירש"י גיטין י"ב והערתו מיבמות (ע"ז) הוא דברי הח"ס כנ"ל) באופן שמצינו שהוא פלוגתת שני התלמידים בבלי וירושלמי אי קיי"ל להלכה דכל ישראל בני מלכים:
ומעתה לפי כל האמור מה מאד מיושב דברי הירושלמי הנ"ל בהא דפסח נאכל על השובע משום גזירה דש"ע לא כפירש"י שהוא משום למשחה לגדולה, משום דרש"י לשיטתו בגיטין (י"ב) ושבת (נ"ט) דקיימ"ל להלכה דכל ישראל בני מלכים ע"כ איכא גם בפסח טעם דלמשחה לגדולה כדרך שבני ישראל אוכלים אבל הירושלמי לשיטתו שהוא אמרי במערבא דיבמות (ע"ז) דלא קיי"ל כרש"י דכל ישראל בני מלכים לכך הוכרח הירושלמי לטעם נאכל על השובע משום ש"ע ועולה הכל נכון כפתור ופרח בס"ד: