חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן פג · יב
אגב אעורר קצת במה שהבאתי דברי הסמ"ק דאחר שנכתב האות לא מיפסל משום ח"ת ואנן לא קיי"ל כהסמ"ק ובלבו"ש אע"ז סי' קכ"ה כתב לחלק דרק היכי שכבר נתייבש האות אבל בעודו לח אסור לגרור דאיכא משום ח"ת ועיין ב"ש שם סקי"א, ונראה לכאו' בטעם הלבוש חוץ ממ"ש בעצמו דבעודו לח שמא יגרע האות עצמו יש להסביר עוד דבעודו לח עוד ל"ה נגמר האות עד שנתייבש וכה"ג בש"ע אע"ז סי' קכ"ד סעי' ט' שלא ליתן גט בעודו לח דאינו בר קיימא וי"ל עוד דמיון בזה למ"ש התו"י כריתות ה' גבי הא שהי' דואג משה רבינו שמא ח"ו מעלתי בשמן המשחה דשהמ"ש לא חשיב נעשית מצותו אלא לאחר שניגב השמן וכדאמר בגמ' אע"ג דאיתא עלי' לא אתחיל כה"ג נמי בכתיבת אות בסתו"מ וקדושתו ל"ה נעשית מצותו עד אחר שנתייבש והוי עי"ז תחלת כתיבה דאיכא משום ח"ת אך באמת בש"ע יו"ד סי' רע"ד סעי' ה' לענין אם מותר ליטול מן הדיו מן השם נראה מבואר דגם בעוד השם לח כבר הוא בקדושתו וכן יש ללמוד מש"ס שבת ק"כ הרי שהי' שם כתוב על בשרו כו' ומשני בלחה ודוק וזה רק דרך הערה: והנני בזה ידידו דו"ש.