חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן פג · יא
והנה כ"ת כתב לצדד להכשיר בנ"ד הס"ת לכתחלה בלא תיקון דהוי כעין ס"ס שמא כדעת המכשירין לגמרי אפי' תוך חלל רי"ש ושמא כהמתירין בנכנס לתוך ךו' עכ"ד ובאמת כבר קדמו בג"פ סי' קכ"ה ס"ק פ"ה במ"ש הראנ"ח לחוש בס"ת בנכנס אות בתוך הגימ"ל או הנו"ן וכתב הג"פ ע"ז וז"ל ראיתי לא' מן החכמים המובהקים שבדור דחייש להא דמהראנ"ח ז"ל וכל היום טורח להגיה הס"ת דשכיחי טובא כו' ובשאר מקומות לא ראיתי מי שחושש לזה ולכן יראה לענ"ד דלכתחלה ודאי יש לזהר כיון דנפק מפומי' דמהראנ"ח ובדיעבד יש להקל והו"ל כעין ס"ס חדא דהכנסת אות באות במחלוקת היא שנוי' וגדולי הפוסקים מכשירים ואת"ל כמאן דפסלי דלמא לא פסל אלא ראש למ"ד בה"א וכיוצא דכיון דלאו אורחי' בהכי משתנית צורת האות אבל יו"ד מובלעת בתוך הנו"ן כיון דרגילות לכתוב כן איננו משנה צורת הנו"ן ונקרא יפה וכשר בס"ת כש"כ לענין גט דיש להכשיר טפי כו' עיי"ש הרי שנחית הג"פ לטעם כעין ס"ס להכשיר בלא תיקון ס"ת שרבו בו אותיות נכנסות לתוך גימ"ל ונו"ן ולפי"ז י"ל דעכ"פ בעובדא דידי' בשאלת הג' תגין שנכנסין לחלל שאר אותיות ואפי' לחלל ך' מ"מ שריבוי התגין מקלקלין צורת ה' או ך' לא חמור מיו"ד הנכנס לתוך נו"ן שמכשיר הג"פ בלא תיקון ואף שיש לחוש דלמא עשה הסופר תחלה את התג השמאלי והי' להק' עי"ז צורת ה' ושוב אינו חוזר להכשירו דז"א כיון שהק' בשטה העליונה כבר נכתבה בהכשר אוקמא אחזק"כ ואי אתה יכול לפסולה מספק:
זה הנלע"ד רק מפני שכ"ת כתב בשם ס' ארץ צבי או"ח סי' ד' שהחמיר בכה"ג ואין הס' אתי לראות טעמו וגם שאר ספרי סת"ם שהזכיר אינם נמצאים אתי ע"כ אם כבוד אביו ידידי הגאון נ"י יסכים להתיר בשאלת התגין בלא תיקון ידי תכון עמו שיש לענ"ד כדי סמיכה להתיר, וכמדומה אם נמצא באחרונים שהזכירם כרו"מ שהחמירו הוא רק באופן שנשתנה צורת האות וכמו"ש מהרי"ט סי' ל"ב הנ"ל אבל היכי שתנוק קורא כהלכתו בנכנס לשאר אותיות יש להתיר ס"ת אפי' בלא תיקון: