חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן פג · ח
והנה באמנה מבואר בש"ע או"ח סי' ל"ב סעי' כ"ח יש לזהר שלא יכנס ראש הלמ"ד באויר הה"א או החי"ת אפי' בלא נגיעה, הנה כתב רק שיש לזהר לכתחלה ולא לפסול דיעבד, רק במג"א הראה להרמ"א אע"ז סי' קכ"ה סעי' י"ח דאם הוא בענין שהפסיד צורת האות כגון שנכנס ונראית כה"א פסול וכתב בכ"ה שיש מכשירים לגמרי ובמהרי"ט סי' ל"ב כתב דגם התוס' גיטין (כ') לא התירו כ"א בנכנס לתוך שאר אותיות כמו לתוך ח' אבל לא לתוך ד' וכ"כ בבאה"ט בשם יד אהרן אבל באחרונים השיגו ע"ז דמדברי הרמב"ן והר"ן בגיטין מבואר בשיטת הר"י דאפי' לתוך ד' כשר ועיין שו"ת אנ"ז או"ח סי' ג' בזה ועכ"פ בנכנס לתוך ח' וכדומה מפורש בש"ע דכשר והרב בש"ע שם ביאר הטעם דעיקר מה שיש לחוש בזה הוא עפ"י שי' אחרים שבר"ן והרי הב"י אע"ז סי' קכ"ה כתב שהתוס' והרא"ש והרשב"א ומרדכי וסה"ת מכשירים והם רובא דמינכר נגד הרמב"ן והריב"ש דפוסלים ובאנ"ז סוס"י ד' העיר עוד בדברי הרמ"א סי' קכ"ה הנ"ל דאפי' בנכנס לחלל ד' לא הי' לנו לפסול ונראה בעליל שהרמ"א ז"ל לא ראה חי' הרמב"ן שלדעת התוס' כשר גם בזה אבל הבו דלא לוסיף עלה בלא נדמה לאות אחרת רק שנשתנה צורת האות לעצמה עכ"ד: