חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן פג · ד
ובג"פ סי' קכ"ה ס"ק ל"א הק' על הסמ"ק מדידי' אדידי' שכתב דאם עשה ה' במקום ד' אין יכול לגרור כרעא דה' שישאר ד' אף דמסתמא כבר נעשה הד' תחלה ותי' דלא הקיל הסמ"ק רק בנפל דיו מעצמו אבל כשעושה ה' במקום ד' בידים שפיר מקרי ח"ת, ובשו"ת ב"ש סי' קס"ד הק' על תירוצו דהא הסמ"ק הוציא זה מירושלמי דעירב אותיות מלמטה כשר אף שהוא עצמו עירבן, ובעניותי לא זכיתי להבין כלל עיקר קו' הג"פ שהרי הסמ"ק למד זה מדין אותיות שנדבקו כה"ג דהוי הפסול רק משום דל"ה מוק"ג והרי גם באותיות שנדבקו היכי שנשתנו צורת האותיות כתב במג"א סי' ל"ב ס"ק כ"ז דהוי כמ"ם שנסתמה דלא מהני גרירה דהוי ח"ת וגם להסמ"ק דאפי' במ' שנסתמה ליכא ח"ת אחר שנכתבה מ"מ זה דוקא בלא נשתנה לאות אחר דהפסול הוא רק מדין מוק"ג ומשא"כ בעשה ה' במקום ד' כיון שנעשה אות אחר אפי' לא עשה זה בידים מודה הסמ"ק דאיכא בזה משום ח"ת וצ"ע: