חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן עה · ח
ובזה אפשר לת' מה שהק' בשו"ת בית שלמה מהד"ת סי' נ"א אהא דפי' רש"י בריש נדה גבי מקוה שנמדד ונמצא חסר כל הטהרות שנעשו ע"ג טמאות בכלים שהטביל בו יעיי"ש והא עכ"פ יש במקוה זו רביעית גם עתה ומה"ת סגי לכלים ברביעית והו"ל ספד"ר ולהקל והיא תמי' עצומה, ועיין בשו"ת בי"צ ח"ב סי' ל"ב מה שדחק לת' זה, גם בס' שי"ט תי' דכיון דביטלו חז"ל טבילה דרביעית עשאו הדבר כשל תורה דגם לכלים בעינן מ"ס והו"ל כסדא"ו ולהחמיר עיי"ש, והדברים מחוסרין תבלין גם לכאו' הם נגד הש"ס דפסחים הנ"ל דרביעית שבקרקע טהורין גבי משקי בי מטבחיא משום דאוקמי' אדאורייתא ואי ס"ד דחכמים עשאו כשל תורה ממש גם בקדשים לא הי' להם להקל:
אך למה שכתבתי מיושב שפיר דבאמת לא עשו חכמים דבריהם כשל תורה רק דממילא כיון דבטלוה רבנן לטבילותא דרביעית ממילא אזלא לה גם הטבילה של תורה כיון שמתכוין שיגע בו המים ולא שייך לומר דבטל כוונתו לגבי מצוה של טהרה כיון שכבר בטלו חכמים למצוותו והכ"נ במקוה שנמדד ונמצא חסר אע"ג שבשעת טבילה הי' טועה בדבר מצוה שסבר שיש בו שיעור מ"מ עכ"פ כיון שאם נודע לו עתה שהוא חסר לא מתעבד מצוה אחר שבטלו חכמים לטבילותא דרביעית ממילא הוי ספק תורה להחמיר כמו שביארתי לעיל דלא אזלינן בתר כוונת המצוה רק דתלוי אי מתעבד מצוה ממילא ומכ"ש לגבי משקי בי מטבחיא שפיר אמר הש"ס דרביעית שבקרקע טהור כיון דאוקמוה אדאורייתא קודם שבטלו חז"ל לטבילה דרביעית מתעבד ממילא מצוה דטהרה: