חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן עה · ה
ולכאורה אכתי תיקשי בהא דחולין (ל"א) פליגי רב ור"י בנדה שנאנסה וטבלה אי טהורה לביתה ואמר ר"פ לר"נ בשנפלה מן הגשר לרבנן שירדה להקר ופסק הרמב"ם ז"ל כרב דטהורה לביתה ואפילו בנפלה מן הגשר דהיינו שלא הי' אפילו כוונת טבילה במים, ולפי"ז אפי' אחר שבטלו רבנן טבילותא דרביעית אכתי יהי' עליו שם מקוה טהרה באופן שלא הי' כוונת טבילה כלל להטובל המחטין וצינורות דשוב ליכא למימר כנ"ל שמתכוון שיגעו המים בהמחטין:
אבל י"ל דמבואר בחולין שם דלתרומה וקדשים לכ"ע בעי כוונה וא"כ אפשר לומר דמה שפי' רש"י בפסחים דרביעית שבקרקע לא מקבל טומאה מדאורייתא משום דכתיב מקוה מים יהי' טהור היינו דוקא היכי שהוא טהור גם לתרומה ולקדשים וא"כ הכא אחר שבטלוה רבנן לטבילותא דרביעית הרי ממילא בטלה טבילותא דרביעית גם מדאורייתא לגבי תרומה וקדשים בממ"נ דאי לטבילה בלא כוונה הרי לא מהני בזה לכ"ע ואי בטבילה בכוונה הרי ממילא נטמא המים כיון דאיכא נגיעת רצון לכך אע"ג דאכתי לא בטלה טבילותא דרביעית לגבי חולין דהיינו בלא כוונת טבילה שוב ל"ה בכלל מקוה מים יהי' טהור:
עוד נ"ל דאף למ"ד דטבילה ל"ב כוונה אפשר דמכל מקום ראוי לטבילה בעינן כמש"כ הטה"ק בהקדמה לזבחים דבכל עניני מצוה איתא להכלל דכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו א"כ ל"ק קו' הנ"ל דאכתי יהי' מקוה מים משום דמהני הטבילה לגבי חולין כגון שלא בכוונה דזה אינו דכיון דהכא ל"מ טבילה בכוונה כיון שמטמא המים משום נגיעה ברצון שוב ממילא ל"מ ג"כ לטבילה שלא בכוונה כיון שאינו ראוי לכוונה דכל שאינו ראוי לבילה כו':
[ובזה י"ל דברי התוס' בחולין (דף י"ב) בהא דאמר הג' שם גבי וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן שחיטתן כשירה מאן תנא דל"ב כוונה בשחיטה רב נתן הוא כו', והקשו התוס' כיון דאחרים רואין אותן בני כוונה נינהו כמו דמהני גדול עומד ע"ג גבי כתיבת גט ותי' דגדול עומד ע"ג היינו שמלמדין אותן כו' אבל הכא אחרים רואין אותן בעלמא קאמר, שוב הקשו מדתניא דשוטה לאו בר חליצה אפי' גדול עע"ג ותירצו דרק גבי גט מהני עומד ע"ג דמוכחא מילתא טפי דעביד לשמה כשמניחין לכתוב שמו ושמה כו' והקשה בלב ארי' דלפי' תירוצם האחרון למה להם לעיל לחלק לגבי שחיטה בין אחרים רואין אותן לגדול עומד ע"ג ובפשוט הי' להם לת' דרק גבי גט מהני גדול עומד ע"ג ולא לשאר דברים, ולהנ"ל מתורץ שפיר דלכאורה תיקשי לפי סברתי לעיל דלכ"ע עכ"פ ראוי לבילה בעינן אמאי יהי' כשר לר"נ שחיטת חש"ו כיון דחש"ו אינם ראויים לכוונה וכל שאינו ראוי לבילה כו' אבל באמת ניחא דשפיר מקרי חש"ו ראויים לכוונה ע"י שיהי' גדול עומד ע"ג וכה"ג אמר בחולין (ל"א) אי דאנסה חבירתה ואטבלה כוונה דחבירתה כוונה מעלייתא היא, והשתא מתו' היטב קו' הל"א שלא הי' אפשר להתוס' לת' דגם גבי שחיטה ל"מ עומד ע"ג כמו לגבי חליצה דא"כ הדר תיקשי היאך יוכשר שחיטת חש"ו אפי' לר"נ כיון שאינם ראויין לכוונה, שו"מ בבי"צ יו"ד סי' ב' עד"ז בישוב התוס' חולין]: