חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן עה · ד
אבל יש לתרץ דבתפא"י העיר אמ"ש הר"מ דרביעית לא מקב"ט והיינו משום דחזי להטביל בו מחטין וצינורות, והרי כשמטביל בו ודאי מתכוין שיגעו המחטין במים ונטמא המים דהוי לרצון והאיך אפשר שיטהרו המחטין בהן, ותירצו כיון שמתכוון לצורך מצות טבילה לאו כתשמישו דמי דמצות לאו ליהנות ניתנו, וגדולה מזו כתב הר"מ דבעבר הטמא ברגליו במים טהורים והיינו משום דאינו מתכוון ליגע במים בעצם רק רוצה לבא מעבר זה לעבר זה עיי"ש, ולפי"ז מתורץ שפיר קושיתי הנ"ל דשפיר קאמר דאחר שבטלוה לטבילותא מדרבנן שוב מים שבקרקע מקב"ט אע"ג דאכתי מדאו' מקרי מקוה מים, מ"מ כיון דבטלוה רבנן שוב עכ"פ ליכא מצוה בטבילה זו דאדרבה עובר על דברי חכמים, שוב ממילא אינו ראוי להטביל בו מחטין וצינורות גם מדאו' משום דהרי בטבילה מתכוון שיגעו המים בהן דלש"ל דמתכוון למצוה דהא כבר בטלוה רבנן ודו"ק: