חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן סז · יח
וע"ד ההערה שהבאת בשם חותנך הרה"ג נ"י לחילוקו של הז"י א"כ למה בנימא אחת קשורה שחוצצת והיא רק דרבנן עיין ר"מ פ"ב דמקואות שהביא שי' הגאונים ברוב שערות שיהי' מה"ת ושי' הר"מ דהוי רק מיעוטו המקפיד והרי בנימא אחת קשורה ודאי אין המים באים לשם ולמה אינו חוצץ מה"ת וכתבת לתרץ דשאני בשערות דילפינן מאת בשרו הטפל לבשרו כו' ותירוצך אינו מוסבר כ"כ:
ויתכן שהרי הסבר דברי הז"י היא דלש"ל בזה דבטל לגופה שהרי בלאה"כ גופה הם ולפי"ז י"ל דשאני הכא לגבי שער אף שהר"מ בלשונו בפ"ב דמקואות הט"ו כתב ויראה לי ששערו של אדם כגופו הוא חשיב כו' מ"מ מצינן דלא לכל דבר הוא כגופו, דבזבחים (י"ט) בעי יצא שערו בבגדו מהו שערו כגופו דמי או לאו כגופו דמי ואף לפי המבואר בשאר דוכתי דפשיטא להש"ס דשערו כגופו ע' ערכין (ז':) מ"מ הרי בגיטין (ל"ט) פליגו בשערו העומד לגזז אי כגזוז דמי ובנזיר (נ"א) מבעי' לי' בשערו העומד לגלח אי כגופו הוי לגבי טומאת מת ולענין גלגלין, והנה במנחות (ק"א) מחלק הש"ס לגבי כל העומד לפדות אי מצוה לפדותה כו' לפי"ז מיושבת הערתו הנ"ל דא"א לומר דגבי נימא קשורה שיעכב הטבילה מה"ת דא"כ הרי השער עומד לגלח מפני שהיא קשורה וגם מלבד זה מפני מצות טבילה ובמקום מצוה כגזוז דמי ול"ה כגופה והוי רק כשאר דבר החוצץ במיעוט המקפיד שהיא רק דרבנן דבטל לגבי גופה והיא דרך פלפול: