אור ברסלב
חזון נחום סימן סז › יז

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן סז · יז

טז

ובענין בית הסתרים דמרבינן מכל בשרו שיהי' ראוי לביאת מים אע"ג דמיעוט המקפיד היא רק דרבנן כתב בשו"ת ז"י להסביר דראוי לבי"מ לחוד וחציצה לחוד דמיעוט המקפיד מה שאינו חוצץ מה"ת משום דאותו דבר החוצץ בטל לגבי גופו וחשיב כגופו ממש והרי יש כאן בי"מ על גופו ממש משא"כ בקרצה שפתי' או קפצה ידה דלאו משום חציצה אתינן לה אלא שאין המים ראוין לבא לתוכן ולש"ל דמיחשב כגופו שהרי פנימית פי' ולשונה ודאי גופה הוי ואין המים יכולים לבא עליהן והוי כמו שהושיטה ידה חוץ למים וכ"כ בנח"א ה' מקואות ובס"ט ס"ק כ"ג הקשה על הז"י עיי"ש, ולענ"ד יש להעיר קצת במתני' דמקואות פ"ח מה' קפצה ידה קרצה שפתי' כאלו לא טבלה האוחז באדם ובכלים ומטבילן טמאין שיל"ד בשינוי לשון רישא וסיפא ונראה מבואר משום דברישא שקרצה שפתי' שהטעם משום שאינו ראוי לבי"מ דהוי מה"ת דלש"ל דבטלי השפתים וגופה שהרי בלאה"כ השפתים וגם תוך פי האשה גופה הוי ואנן בעינן ביאת מים בשניהם וכסברת הז"י הנ"ל וע"כ לשון המשנה בזה כאלו לא טבלה ול"ק מה שדקדק במ"א שם מה דנקט כאלו לא טבלה הא מה"ת מהני הטבילה דהוי רק מיעוט המקפיד דז"א דבאמת הוי כאלו לא טבלה מה"ת משום דבעינן ראוי לב"מ משא"כ בסיפא שאחזה חברתה בידה הוי יד חברתה כמו שאר דבר החוצץ במיעוט המקפיד שהוא רק דרבנן וכמו"ש בט"ז סי' קצ"ח ס"ק כ"ז לכך תני במתני' דמטמאין וכלומר מדרבנן ומסייע לדברי הז"י:

ואמנם אכתי צ"ע לפי המבואר בתוס' ב"ב (פ"ה) דאע"ג דכלי בטל לגבי הרשות אבל בהמה לא עכ"ל, ובר"ן גיטין (פ"ב) במתני' דהכל כותבין על קרן של פרה דלש"ל בזה אוירא דמגילתא היא דעבד ופרה כיון שיש להם חיות אינם טפלים לקרן ולא ליד עכ"ל והיינו הסברא דבע"ח לא בטיל וכ"כ התוס' סוכה (ל"ז) דלכך ע"ג רגל חבירו פסול אע"ג שהוא מב"מ משום דהוי מידי דלאו אורחא והוא מסברא הנ"ל דרגל האדם לא בטיל לחבירו וא"כ גם בסיפא דמתני' הנ"ל באוחז באדם לא יעלה לה הטבילה מה"ת אע"ג שהוא רק מיעוט המקפיד שהרי לא שייך בזה סברת הז"י דבטל החוצץ והוי כגופה דהא אין אדם בטיל לחבירו וצ"ע:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה