חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן סז · יג
ואודות הפסק טהרה ובדיקת ז' נקיים האריך ג"כ בשו"ת זכרון יוסף והעלה להלכה דבכה"ג שתשים המוך במקום או קרוב למקום שהשמש דש ותניחהו שם כל ביה"ש וכן תעשה גם באחד מימי הספירה שחרית וערבית שוב אין כאן בית מיחוש:
ואי דשמא יצא קודם הבדיקה ועיכבה הטבעת לצאת משום דהוי כמוך דחוק דמודה רבא בריש מס' נדה, ז"א דמעידנא דנפיק לביה"ח הו"ל רואה ומהני לה טבילה שאינה טמאה אלא טומאת ערב לטהרות במשא כפירש"י נדה (מ"ב) ובס"ט הקשה ע"ז אבל הנה בח"ס סי' קצ"ב מסיק דאם אי אפשר בשום אופן להסיר הטבעת ע"כ צריכין להקל לה לבדוק עצמה בעומק שאפשר לה לסמוך על כמה קולות וכתב שכן העלה בס"ט סי' קצ"ו, והנה הגם מה שהביא כן מהס"ט תמוה שאדרבה הס"ט החמיר בדבר אבל כבר העיר בזה בתשו' הגאון בעהמח"ס נפש חי' נדפסת בס' שי למורא סי' ט"ז וכתב דאעפ"כ כיון שיצא מפיו הקדוש להקל נוכל לסמוך עיי"ש, ובשו"ת רע"א סי' ס' כתב לבדוק ע"י שפופרת ובבי"צ סי' כ' לדעתו טוב יותר בלי שפופרת רק בצמר גפן תוך מטלית פשתן עב קצת להכניסו דרך חלל הטבעת עד נגד פי המקור ויהי' אצלה כל ביה"ש וגם ביום הראשון תעשה כן וכ"ז אם נותן הטבעת מחמת כאב ומחלה והמיקל גם באופן שנעשה לצורך הריון, יש לו אילן גדול הרב מ"ע לסמוך עליו לענין שאינו חוצץ בטבילה עיי"ש, ובבש"ר בכסדה"ס סי' קנ"ו החמיר הרבה בדבר ובשו"ת מהרש"ם ח"א סי' מ"ו הביאו ועכ"ז כתב לחקור מהאשה ואם תאמר שיכולה לבדוק מכל צד אפשר להקל: