חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן סז · יב
ובח"ס סי' קצ"ב כתב דטבעת באותו מקום אינו חוצץ עפי"ד הר"ש במתני' דאלו חוצצין אותו מקום באשה דהוא רק בנשואה דמקפדת שלא תתגנה על בעלה, א"כ הכא אדרבה שניהם רוצים ויודעים הבעל והאשה ואין מקפידים, ומ"ש בנו"ב דאיכא הקפדה שצריכה להסיר בשעת לידה י"ל כיון שאין ההקפדה על הטבעת אלא לפנות מקום לולד ואפשר שמעצמו נופל כשבר נבל יוצרים מחמת יציאת הולד אין זה מקרי הקפדה לחציצה וראי' מטבעת של איש שאין בו אבן שאינו חוצץ לנט"י אע"ג שמסירו להנחת תפילין ונטילת לולב, וע"כ משום שהסרה ההיא אינה משום קפידא אלא משום מקום לפנות לתפילין ולולב עכ"ד:
הנה מ"ש שלפנות מקום לולד ל"ה קפידא דאפשר שמעצמו נופל לכאו' מבואר כן בפירש"י שבת (ט"ו:) גבי אלו חוצצין בכלי זכוכית הזפת כו' דדבר אחר הוי אינו מקפיד לפי שנופל מאליו כו' ויצא מזה דבר חידוש בדין אינו מקפיד דלאו דוקא היכי שלא איכפת לי' שהוא עליו רק מה שסופו ליפול ג"כ חשיב אינו מקפיד אבל בב"י יו"ד סי' ר"ב הביא מהסמ"ק שכתב דלהר"י אינו נראה כן עיי"ש:
ומ"ש הח"ס דמקפיד בהסרה משום דבר אחר לא מקרי מקפיד דוגמא לזה מצינו בפסחים (נ"ו:) דפליגי במכניסו לקיום ע"י דבר אחר אי שמי' קיום ועיין ג"כ פסחים (ו':) וכ"ת דמנטרי אגב ביתי' חשיבי והתניא סופי תאנים ומשמר שדהו משום ענבים כו' פטורים משום מעשר כו' וכעי"ז בתוס' חגיגה (כ"ו:) ד"ה כלי דהיכי שהטלטול כ"א ע"י שאר הכלים עדיין מקרי עשוי לנחת לפי"ז כמו דלא חשיבי השימור או הקיום ע"י דבר אחר רק דבעינן קפידת הקיום שיהי' מחמת עצמו הכ"נ להיפוך בקפידת ההסרה, דהיינו העדר הקיום בעינן שיהי' מחמת עצמו ולא מחמת דבר אחר דאל"כ לא מקרי מקפיד גם כתב בנו"ב במקום שאין דרכו להתגלות לעולם א"צ אפי' ראוי' לבי"מ וכ"כ בבינת אדם בשם הרמ"ע ובשו"ת רע"א מסיק כן להקל באופן שיש סכנה להסירו משום ס"ס דשמא בכה"ג שהוא סתר לעולם ל"ב ראוי לבי"מ ושמא בסכנה לא מקרי מקפדת וכן פסק בח"ס סי' קצ"ב, ועיין שו"ת מהרש"ם ח"א סי' ז' וסי' א' ושו"ת הר"ב ח"ב סי' קכ"ז:
באופן שיש כמה צדדים להקל שלא יהי' הטבעת חוצץ בטבילה בפרט במקום שיש סכנה להסירו, וכבר כתב בשו"ת רע"א שכדאי הם הפוסקים המקילים לסמוך עליהם בשעה"ד בכה"ג דהוי תרי דרבנן לשי' הריטב"א הנ"ל דראוי לבי"מ דבעינן בביהס"ת דרבנן וגם מיעוט המקפיד דרבנן: