חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן סו · ד
וכיון דאתאן לזה מתורץ היטב סתירת הש"ס בשיטת רבא, דמה דבכריתות (י') אמר רבא דאפשר לפה"ק בלא דם, י"ל דהיינו משום דאיהו ס"ל דמצטרפין תרי מיעוטי לרוב והכא איכא מיעוט שהי' דם טהור ומיעוט שבא הדם שלא בהרגשה, משא"כ בנדה (ס"ו) גבי קשתה שנים שפיר אמר רבא גופי' דא"א לפה"ק בלא דם, דהרי בנדה (נ"ב:) אמר ב' ימים וחלוק א' מהו דתימא כה"ג מביאה קרבן ונאכל, ופירש"י דודאי זבה היא וכתב בס"ט סי' ק"צ סק"צ דשי' רש"י היא דדוקא ראי' ראשונה בעי' בהרגשה ואח"כ אפי' חזי' שאר ראיות שלא בהרגשה מצטרפין ונעשית זבה גדולה דהא עיקר קרא בבשרה דבעי' שתרגיש בנדה כתיב רק דילפינן זבה מזובה ודרשינן דומיא דנדה ראי' ראשונה דוקא עיי"ש, ולפי"ז גם הכא בנדה (ס"ו) גבי קשתה שני ימים ולשלישית הפילה דס"ל אין קישוי לנפלים ממילא שפיר קאמר ג"כ דא"א לפה"ק בלא דם כיון דליכא צירוף מיעוטא דבא שלא בהרגשה כיון דכבר ראתה שני פעמים הראשונים בהרגשה ודוק, ומתורץ ג"כ קו' הגרע"א הנ"ל בב"ק (י"א) דהתם ס"ל לרבא שפיר דאפשר לפה"ק בלא דם כשיטתי' בכריתות כיון דאיכא תרי מיעוטי: